strength
At a glance
In short
Koach is strength, the general word: the plain ability to do or withstand something (Rabbi Pappenheim). In Tanach and Torah sources it is generally physical strength, which man shares with animals (Rabbi Soloveitchik). Gevurah is might or heroism. For Rabbi Pappenheim it is the act that turns potential koach into actual strength; for Rabbi Mecklenburg, koach used to defeat opposition rather than merely withstand it; for Rabbi Soloveitchik, the heroism, given to man alone, to transcend the instinct for survival. The Mishnah's gibbor is the one who conquers his yetzer (Avos 4:1). Bedersi and Wertheimer make chozek the standard word for strong and ometz strength beyond the normal measure. For Rabbi Pappenheim, chozek is koach intensified, the strength by which one stands out above the rest. The Vilna Gaon makes chozek outer, physical strength and ometz strength of the heart, and chazak v'ematz is read four more ways besides. Eitan is strength that holds back (Rabbi Edel) or that endures (Rav Hirsch); adir, the most powerful of a whole group (Rabbi Pappenheim); oz, strength of spirit that others cannot easily deter (Wertheimer), or for Rabbi Wessely a primarily Divine, supernatural power; takif, strength that surrounds and overpowers (Rabbi Pappenheim).
Distinctions
Koach (כח)
- Rabbi Pappenheim: the most general of the words, the plain ability to do or withstand something.
- Rabbi J. B. Soloveitchik (1903 to 1993), in Catharsis: koach in Tanach and Torah sources generally means physical strength, and is not unique to man, since man and beast alike possess it; so the morning berachos thank Hashem twice, for girding Yisrael with gevurah and as He "who gives koach to the tired," recalling two different aspects of man's powers.
- Rabbi Yaakov Tzvi Mecklenburg (1785 to 1865), in a similar way to Rabbi Pappenheim: koach is the power of maintaining a given state, withstanding the forces that try to break it. Alternatively, koach is mental fortitude and concentration: so the Targum (to Devarim 8:18) renders koach as eitzah, the mental strength to think a problem through and decide on a course, and answering Amen yehei shmei rabbah "with all his koach" (Shabbos 119b) means with all one's mental focus, not screaming the words as loud as possible (see Rashi there, pace Tosafos).
Gevurah (גבורה)
- The Mishnah (Avos 4:1) asks who is a gibbor and answers, he who conquers his yetzer; Rabbi Klein reads this as tying gevurah to self-control, just like eitan.
- Rabbi Soloveitchik echoes the idea: gevurah is given exclusively to man, his ability to transcend the brute instinct of survival he shares with the animals, and is best translated "heroism," the courage to enter a situation that may not be ideal for his physical survival. Accordingly a gibbor is always one who enters the battle and fights with all his might, victor or not, and one who dares to keep fighting for what he believes in generally emerges the victor even if he loses the immediate battle.
- Rabbi Pappenheim offers a similar explication, but acknowledges that Tanach also borrows the word for elements of nature without free will, like water (e.g. Bereishis 7:18-19); for him gevurah is the act by which one actualizes one's potential koach, an outward show of strength.
- Rabbi Mecklenburg: where koach withstands what opposes it, gevurah is a more proactive use of koach that seeks to defeat the opposition entirely.
- Rabbi Klein adds: if gevurah entails holding oneself back, Hashem is the immaculate Gibbor, holding back His anger and giving the wicked time before punishing them (see Yoma 69b), and for this reason He is often called Gibbor (see Yirmiyahu 32:18 and the daily liturgy).
- Rabbi Shapira-Frankfurter (below) makes gevurah physical strength.
- Shadal (to Shemos 15:1): gever comes from gavah, since one higher and more exalted than another usually overpowers him.
Chozek (חזק) and ometz (אמץ)
Moshe, passing the leadership to Yehoshua, tells him chazak v'ematz (Devarim 31:7); Hashem says it to him at Devarim 31:23 and three times more (Yehoshua 1:6, 1:7, 1:9), and the people say it to Yehoshua (1:18); David says it to Shlomo (Divrei HaYamim I 22:13, 28:20). The pair seems redundant, and it is read in these ways:
- Rabbi Avraham Bedersi HaPenini (a 13th century Spanish sage) and Rabbi Shlomo Aharon Wertheimer (1866 to 1935): chozek is the standard word for strength, ometz an above-normal amount. A man who grew weak and was nursed back to a normal man's strength has chozek; ometz cannot be said of him.
- The Vilna Gaon (to Yehoshua 1:7, Mishlei 24:5): chozek is outer, physical strength, ometz strength in the heart. Malbim echoes this in Yair Ohr, his work on synonyms.
- Malbim elsewhere (to Yeshayahu 28:2) seems to take a different approach: chozek is temporary strength that atrophies with time, ometz a resilient strength that constantly recharges itself and never falters.
- Rabbi Yehuda Leib Shapira-Frankfurter (1743 to 1826), in HaRechasim LeVikah (Bereishis 25:23), departs from this model with three kinds of strength: gevurah physical strength, ometz strength of the heart (spiritual resolve), chozek strength of will (courage). Chozek is needed to enter a battle or any danger without fear, ometz to stay in the battle and not run away when things heat up.
- Berachos 32b: chazak is strength in Torah study, ematz in good deeds. Rabbi Wertheimer fits this to his view: the greater a scholar becomes, the more effort he must exert to keep performing good deeds and not lose himself in the theoretical world of study, and that super-human fortifying of the will is properly ometz.
- Rabbi Shlomo Pappenheim of Breslau (1740 to 1814): ometz is from מ-ץ, sucking or squeezing (mitz, juice; metzitzah, sucking), a person squeezing out every last ounce of energy. Red horses are amutzim (Zecharyah 6:3) because their exertion brings their blood to the surface of the skin, as if squeezed out, coloring even their hair red.
Rabbi Pappenheim also sets chozek against tokef: chozek is the strength to withstand being overpowered by another, tokef the strength actually to overpower others. He also makes chozek extra-strength koach, a non-standard ability by which one person stands out above the rest, and calling someone chazak means he is more powerful than someone else (see adir, below).
Otzem (עצם) and oz (עז)
- Rabbi Dr. Asher Weiser (editor of the Mossad HaRav Kook edition of Ibn Ezra on the Torah): ometz is related to otzem, the aleph interchanging with the ayin and the other two consonants switching places by metathesis.
- Rabbi Yehuda Leib Edel (1760 to 1828): otzem/etzem is growth in added quantity (see Shemos 1:20; Devarim 7:1; Yoel 2:2; Tehillim 35:18), strength through numbers, and from there the word expanded to inherent strength, quality added to quantity. Alternatively, it is borrowed from etzem, bone, the strongest part of the body.
- Rabbi Moshe Shapiro (1935 to 2017) finds a common theme in all words with ע-ץ: eitz, a tree, contains within itself everything that will come from it; etzem, self, the sum of one's potential; atzuv, sad, one who retreats into himself and does not expand outward; atzel, lazy, who keeps his potential bottled up; otzer, stop, holding something back from expanding; eitzah, advice, which an honest advisor can give only as far as he grasps the etzem of the matter. So otzem is potential strength pent up within a person and not yet outwardly expressed. (Rabbi Pappenheim offers a similar exposition of ע-ץ.)
- Rabbi Aharon Marcus (1843 to 1916): a tree is eitz for its hard, strong trunk, and atzuv is related to eitz as wood, a dry state bereft of life and happiness; in a fascinating twist he connects otzem and eitz to oz, all meaning strong or hard, by the interchange of tzadi and zayin.
Rabbi Wertheimer compares oz/izuz to az, strong or bold: ע-ז is strength of spirit, a resolve others cannot easily dissuade or deter. A person's oz is so palpable that it shows in his face (see Koheles 8:1), and so it is poetically called a garment he wears (see Mishlei 31:25). Moshe told the spies to see whether the Canaanites were chazak or weak (Bamidbar 13:18), and they reported them az (13:28): charged with gauging physical strength, they examined the Canaanites' psychological resolve instead, and found a determination that could be seen on their faces.
Rabbi Pappenheim traces ע-ז to something stable, unchanging, unwavering. Its derivatives include azus, brazenness, being unwilling to compromise, and oz, the strength that lets something withstand all opposition; so too goats are izzim because their unbendable legs give them stable footing to jump and climb with ease.
Rabbi Naftali Hertz Wessely (Weisel, 1725 to 1805): the primary meaning of oz always refers to Divine, supernatural power, in contrast to gevurah, which can also refer to power within the normal course of nature. Rabbi Edel cites him and adds that this is the sense of "Hashem gives oz to His nation" (Tehillim 29:11): He lifts Yisrael above the rules of nature. On this view oz means anything strong only in a borrowed sense. "Give oz to God" (Tehillim 68:35) cannot literally mean that a mortal strengthens Hashem; when Yisrael follow His will He showers them with abundance, as if they had given Him more strength (see Eichah Rabbah 1:33). Rabbi Yerucham Levovitz (1873 to 1936) draws a lesson from this: when you do someone a favor, let him do something for you in return so that he does not feel forever indebted; so Hashem, who does us the ultimate favor of giving and sustaining our life, lets us feel we can do something for Him in return by keeping the Torah and giving Him oz.
Eitan (איתן)
Melachim I 8:2 calls Tishrei the month of the Eitanim. The Gemara (Rosh Hashanah 11a) explains that the Avos, called eitanim, "powerful ones," were born in it, which leads the Gemara elsewhere to identify Eitan HaEzrachi (Tehillim 89:1) with Avraham, the "powerful" one who stemmed the tide of polytheism (see Maharsha to Bava Basra 15a). Rabbi Klein holds that five words for power, eitan, koach, gevurah, adir and kabir, are not true synonyms.
- Nachal eitan (Devarim 21:4): for Rashi nachal is a valley or wadi and eitan strong or hard, a rocky place; for Rambam (Hilchos Rotzeach 9:2) nachal is a river and eitan strong-flowing.
- Rabbi Edel, without referring to either, reconciles their views: eitan is literally the river bank, which seems to hold the waters back from passing its threshold, and that restraint takes great strength, so eitan came to mean strength and power. Eitan describes Yosef's unshakeable righteousness (Bereishis 49:24) and the rocky habitat of Yisro's descendants (Bamidbar 24:21), who, Rabbi Klein notes, like Avraham showed strong discipline and self-control.
- Rav Samson Raphael Hirsch (to Shemos 14:27) adds that eitan is something strong and durable that has lasted a long time, like bedrock.
On Tishrei, the Gemara there adds that even if the Avos were not born in it, the month is "powerful" for being blessed with more timely mitzvos than other months; Metzudas David (to Melachim I 8:2): it is a powerful month for its many holidays that serve self-perfection. Rabbi Klein's lesson: Tishrei can make a person a firm, strongly anchored stalwart, as hard to budge as rock.
Rabbi Eliyahu Benamozegh (Eim LaMikra to Vayikra 23:24): Tishrei is yerach ha'eisanim, as in vayashav hayam lifnos boker le'eisano (Shemos 14:27), because in it we begin to return through teshuvah to our pristine, unblemished selves; and the Avos are called eisanim because they reached that state.
Rabbi Pappenheim admits he is unsure how to break the word down.
- In Yerios Shlomo he takes the root as ת-ן, "give": eitan is a concentration of strength that can only be a Divine gift, which no one could mistake for something natural.
- Shadal (to Shemos 14:27): eisan is related to tan, giving, something so strong it gives without tiring; of a river, as the sea at Shemos 14:27 or nachal eisan, it is a flow that never fails, and from there it was borrowed for anything especially strong.
- In Cheshek Shlomo he connects it to א-ת, reduced further to ת, "connection" (es connects a verb to its object and sometimes means "with"; os, a sign, connects the sign and the signified): eitan is power concentrated by the extreme compression of many connected components, as in rock. He also makes eitan inherent, qualitative strength, strong in itself even if compressed from smaller parts, as against kabir.
Kabir (כביר), adir (אדיר), takif (תקיף)
Kabir (Rabbi Pappenheim): quantitative strength, strong for being made of many units banded together (see Rashi to Berachos 8a, who associates kabir with the power of communal prayer). He then divides quantitative strength: otzem where the sub-units do not necessarily contribute an equal force, kabir where the components are equally powerful. The Pri Toar (Yoreh De'ah 19:10) relates achbar, the mouse, to kabir.
- Adir: Rabbi Pappenheim, calling someone chazak means he is more powerful than someone else, adir that he is the most powerful of a whole group. It is thus quite apt that Hashem is described as adir (see Shemos 15:6; Tehillim 8:2, 93:4). Rabbi Pappenheim traces adir to ד-ר, freedom of motion without limitation or constriction. Hashem is certainly free of subjection to any other force, having created everything.
- Rabbi Edel: adir is related to adar/hadar, beauty and glory, since Hashem's acts of strength bring Him honor and glory by showing man His omnipotence.
- Shadal (to Shemos 15:6): adir is the Aramaic form of ezor, Hebrew zayin often becoming dalet in Aramaic, because adir is power that encompasses everything, as a belt encircles the body; so too aderes, a cloak that goes around it.
- Rabbi Moshe Shapiro (Shekalim 5754): adir is the level at which a thing's strength is one with its very being. A power one has gathered and acquired is something other than oneself; adir is strength identical with the one who has it. So mikolos mayim rabim adirim mishberei yam (Tehillim 93:4): the might is in the waters themselves. The malachim argued that this level cannot rest on earth, hence asher tenah hodcha al hashamayim (Tehillim 8:2), and when they conceded to Moshe Rabbeinu they closed with mah adir shimcha bechol ha'aretz (8:10). The Avos are called adirim (Menachos 53a) because they carry all of this within themselves. So too the Gemara (Beitzah 15b): one who wants his property to endure should plant an adar in it, for adir bamarom Hashem. The Aruch (in Mesores HaShas) explains that he should give tzedakah from it, which makes the property his in essence; Rashi, that the adar is a notable tree by which the field is known as his. Either way, says Rabbi Moshe Shapiro, the adar raises a thing from something acquired to something one's own in essence.
Takif: the standard Aramaic of the Targumim for chozek and oz, and also a Hebrew word in Tanach (see Esther 9:29, 10:2; Koheles 4:12; Daniel 4:27).
- Rabbi Pappenheim traces it to ק-ף, a complete circle (hakafah/heikef, circumference, encircle; kafah/kafui, frozen, since the outer perimeter of a liquid freezes first; he also relates kof, monkey, to this root but admits he does not know how to explain the connection). His etymology recalls his tracing of chayil, strength, to ח-ל, circular motion: tokef/takif is strength that can totally surround and overpower another.
- Rabbi Edel: describing Hashem as takif invokes His all-encompassing power and sovereignty.
The Talmud's Aramaic matkif is one sage "attacking" or overpowering another's position with a persuasive argument.
Also discussed in
- Beltאזור / אדיר, eizor / adir (Shadal)
- Boneעצם / etzem, otzem
- Manגבורה / gevurah, גבר / gever (ג-ב-ר)
- Outer garmentאדרת / אדיר (א-ד-ר)
- Redאמץ / ometz, amutz (א-מ-צ)
- Sheep and goatsעז / eiz, oz (ע-ז)
- Treeעץ / עצם / eitz, etzem, otzem (ע-צ)
Radak on these roots
Sefer HaShorashim
א-ד-ר
Greatness and mighty strength, in all that comes from this root: אַדִּיר, mighty, the noun אֶדֶר, greatness, and אַדֶּרֶת, a mantle, for its worth.
Might
מָה אַדִּיר שִׁמְךָ (Tehillim 8:2), how mighty is Your name. Everything found from this root, he says, is a language of greatness and the strength of might, as יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר (Yeshayahu 42:21), He will make the Torah great and mighty.
Who the אדירים are
בְּסֵפֶל אַדִּירִים (Shoftim 5:25), in a bowl of the אַדִּירִים, he reads as a bowl fit for great and honoured men to drink from, or else of the great shepherds, as אַדִּירֵי הַצֹּאן (Yirmiyahu 25:34), the mighty ones of the flock. בְּאַדִּיר יִפּֽוֹל (Yeshayahu 10:34) he reads as falling by the hand of a mighty one.
Made mighty in strength
נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ (Shemos 15:6), made mighty in strength, has an added yud. Rabbi Yonah offers, among his explanations, that the tav of the feminine has fallen and the word is really נאדרית. The first account is then called the right one, in words that may still be Rabbi Yonah's or may be Radak's own, since no word marks where Rabbi Yonah stops. On it, נאדרי goes with the right hand, spoken of in the masculine, or else its sense goes with Hashem.
The feminine, and the noun אֶדֶר
The feminine adjective is לְגֶפֶן אַדָּֽרֶת (Yechezkel 17:8), a mighty vine, and כִּי שֻׁדְּדָה אַדַּרְתָּם (Zecharyah 11:3), for their mighty one is laid waste. The noun is אֶדֶר, as אֶדֶר הַיְקָר (Zecharyah 11:13), the precious greatness, and אֶדֶר תַּפְשִׁטוּן (Michah 2:8), you strip off the אֶדֶר. It may be, he says, that אַדַּרְתָּם is that noun and not the adjective.
The mantle
כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר (Bereishis 25:25), like a mantle of hair, and אַדֶּרֶת שִׁנְעָר (Yehoshua 7:21), a mantle of Shinar. It was called an אדרת, he says, for its worth and its greatness. And אֶדֶר תַּפְשִׁטוּן (Michah 2:8), you strip off the אֶדֶר, may be like it, a mantle.
מָֽה־אַדִּיר שִׁמְךָ (תהלים ח, ב) נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ (שמות טו, ו), נפעל והיו"ד נוסף. ורבי יונה אמר באחד מהפנים, שהתי"ו סימן הנקבה נופלת ועקרו נאדרית, והראשון הוא הנכון, וענין נאדרי על הימין בלשון זכר, או טעמו על השם יתברך. וְצִי אַדִּיר (ישעיה לג, כא), בְּאַדִּיר יִפּֽוֹל (ישעיה י, לד) פירוש ביד אדיר, בְּסֵפֶל אַדִּירִים (שפטים ה, כה), פירוש בספל הראוי לשתות בו גדולים ונכבדים, או פירושו הרועים הגדולים, כמו אַדִּירֵי הַצֹּאן (ירמיה כה, לד), והתאר לנקבה להיות לְגֶפֶן אַדָּֽרֶת (יחזקאל יז, ח), כִּי שֻׁדְּדָה אַדַּרְתָּם (זכריה יא, ג). והשׁם אֶדֶר הַיְקָר (זכריה יא, יג), אֶדֶר תַּפְשִׁטוּן (מיכה ב, ח), בשש נקודות, ויתכן להיות כִּי שֻׁדְּדָה אַדַּרְתָּם שם זולתי תאר. והפועל הכבד [הִפְעִיל] יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּֽיר (ישעיה מב, כא), כל אשר המצא מעקר זה הוא לשון גדולה ועוצם גבורה, כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר (בראשית כה, כה), טלית בעלת שער כמו אווזה שקורץ אשקלוינ"ה בלע"ז. וקראוה אדרת לחשיבותה וגדולתה, וכן אַדֶּרֶת שִׁנְעָר (יהושע ז, כא), ויתכן להיות כמהו אֶדֶר תַּפְשִׁטוּן (מיכה ב, ח).
א-מ-ץ
To be strong, and to strengthen; in another sense אֲמֻצִּים, red, a second shade of red beside the reds already named.
Strength
כִּי אָֽמְצוּ מִמֶּֽנִי (Tehillim 142:6 in his edition), for they are stronger than I; חֲזַק וֶֽאֱמָץ (Yehoshua 1:6), be strong and firm; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶֽאֱמָץ (Bereishis 25:23), one people shall be stronger than the other; וְאַמִּיץ כֹּחַ (Iyov 9:4), mighty in strength. All of these and their like, he says, are the matter of strength.
Strengthening, and taking strength
וְאִמֵּץ אֶת־לְבָבוֹ (Devarim 2:30), and He made his heart strong; וּבִרְכַּיִם כֹּֽרְעוֹת תְּאַמֵּֽץ (Iyov 4:4), and you strengthen bowing knees; וְיַֽאֲמֵץ לְבַבְכֶם (Tehillim 31:25), and He will strengthen your heart; and of a man gathering his own strength, הִתְאַמֵּץ לַֽעֲלוֹת בַּמֶּרְכָּבָה (Melachim I 12:18), he strengthened himself to go up into the chariot.
Amutzim, the other sense
בְּרֻדִּים אֲמֻצִּֽים (Zecharyah 6:3), speckled amutzim. The word is as חמוצים, from חֲמוּץ בְּגָדִים (Yeshayahu 63:1), of reddened garments; that is, amutzim are red; and although reds had been named already, there were two shades of redness, one truly red and one not strong in its redness. Some explain amutzim as the look of ashes, and so Yonasan renders קִטְמָנִין, ash-coloured.
כִּי אָֽמְצוּ מִמֶּֽנִי (תהלים קמב, ו), חֲזַק וֶֽאֱמָץ (יהושע א, ו), וּלְאֹם מִלְאֹם יֶֽאֱמָץ (בראשית כה, כג). והתאר וְאַמִּיץ כֹּחַ (איוב ט, ד). והשׁם יֹסִיף אֹֽמֶץ (איוב יז, ט). ומשקל אחר אַמְצָה לִי יֹֽשְׁבֵי יְרֽוּשָׁלַם (זכריה יב, ה), פ"א הפועל בפת"ח. והכבד [פִּעֵל] וְאִמֵּץ אֶת־לְבָבוֹ (דברים ב, ל), וּבִרְכַּיִם כֹּֽרְעוֹת תְּאַמֵּֽץ (איוב ד, ד), אֲאַמִּצְכֶם בְּמוֹ־פִי (איוב טז, ה), וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ־כֹּֽחַ (משלי כר, ה), אַמֵּץ כֹּחַ מְאֹֽד (נחום ב, ב). וכבד אחר [הִפְעִיל] וְיַֽאֲמֵץ לְבַבְכֶם (תהלים לא, כה), וְיַֽאֲמֵץ לִבֶּךָ (תהלים כז, יד). והשׁם מאמין מאמצים, וְכֹל מַֽאֲמַצֵּי־כֹֽחַ (איוב לו, יט). וההתפעל הִתְאַמֵּץ לַֽעֲלוֹת בַּמֶּרְכָּבָה (מלכים א' יב, יח), וַתֵּרֶא כִּֽי־מִתְאַמֶּצֶת הִיא (רות א, יח), כלם והדומה להם ענין חוזק. וענין אחר בְּרֻדִּים אֲמֻצִּֽים (זכריה ו, ג), כמו חמוצים מן חֲמוּץ בְּגָדִים (ישעיה סג, א), כלומר אדומים, ואף על פי שזכר אדומים שני גוונים היו באדמימות אחד אדום ממש ואחד שאינו חזק באדמימות. ויש מי שפירש בו מראה הדשן וכן תרגם יונתן קִטְמָנִין.
א-ת-ן
אָתוֹן, the she-donkey, in two pesukim and with no gloss; the entry breaks off as it turns to the words of four letters.
The whole of it
וַתִּרְאַנִי הָֽאָתוֹן (Bamidbar 22:33), the she-donkey saw me, and אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת (Shoftim 5:10), white she-donkeys. He gives nothing beyond the two pesukim, and the entry breaks off as it turns to the words of four letters.
וַתִּרְאַנִי הָֽאָתוֹן (במדבר כב, לג), אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת (שופטים ה, י).ואשר הם בני ארבע אותיות
ג-ב-ר
Strength, firmness and victory: to prevail; גְּבוּרָה, might; גִּבּוֹר, a mighty man; גְּבִיר, a lord; and גֶּבֶר, a man, so called for his strength over the woman.
Prevailing
גָּבַר חַסְדּוֹ עַל יְרֵאָיו (Tehillim 103:11), His kindness prevailed over those who fear Him, and וְהַמַּיִם גָּבְרוּ (Bereishis 7:19), the waters prevailed. All of them, he says, are strength, firmness and victory.
Why a man is called גבר
A man is called גֶּבֶר, he says, because he has strength over the woman: וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה (Mishlei 30:19), and the way of a man with a maiden. Of the locusts too the pasuk says גֶּבֶר בִּמְסִלָּתוֹ יֵלֵכוּן (Yoel 2:8), each man in his highway they go, because it likens them to men and mighty ones.
Lord and mistress
הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ (Bereishis 27:37), behold, I have made him a גְּבִיר over you, which he glosses as master and head; and the feminine, שָׂרַי גְּבִרְתִּי (Bereishis 16:8), Sarai my mistress, and גְּבֶרֶת מַמְלָכוֹת (Yeshayahu 47:5), mistress of kingdoms.
Two pesukim explained
וַחֲיָלִים יְגַבֵּר (Koheles 10:10), he must put forth more strength, he reads of a blunt axe: if the axe is blunt, the one cleaving with it must add strength and force. טַלְטֵלָה גָּבֶר (Yeshayahu 22:17), a man's tossing about, Chazal explain (Kesubos 28a): the tossing about of a man is harder than the tossing about of a woman.
גָּבַר חַסְדּוֹ עַל־יְרֵאָֽיו (תהלים קג, יא), בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּֽבְרוּ (בראשית מט, כו), וְהַמַּיִם גָּֽבְרוּ (בראשית ז, יט), מֵֽאֲרָיוֹת גָּבֵֽרוּ (שמואל ב' א, כג), בצרי בעבור ההפסק, כִּי־לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר־אִֽישׁ (שמואל א' ב, ט), כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו (דברי הימים א' ה, ב), גַּם־גָּבְרוּ חָֽיִל (איוב כא, ז), פירוש גם גברו בחיל. וההתפעל וְאֶל־שַׁדַּי יִתְגַּבָּֽר (איוב טו, כה), וּפִשְׁעֵיהֶם כִּי יִתְגַּבָּֽרוּ (איוב לו, ט). והשם קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה (שמות לב, יח), והקבוץ וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה (תהלים צ, י), אַיֵּה קִנְאָֽתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ (ישעיה סג, טו). והפעל הכבד [פִּעֵל] העובר וְגִבַּרְתִּי אֶת־בֵּית יְהוּדָה (זכריה י, ו), וַֽחֲיָלִים יְגַבֵּר (קהלת י, י), וְגִבַּרְתִּים בַּֽי"י (זכריה י, יב). ופירוש וַֽחֲיָלִים יְגַבֵּר אם הקרדום קהה צריך הבוקע בו להוסיף כח וחיל. וכבד אחר [הִפְעִיל] וְהִגְבִּיר בְּרִית לָֽרַבִּים (דניאל ט, כז), לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר (תהלים יב, ה), כלם לשון חוזק ואומץ ונצוח. והתאר הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָֽרֶץ (בראשית י, ח), גִבֹּרִים הֵמָּה (שמואל ב' יז, ח). ותאר אחר הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ (בראשית כז, לז), פירוש אדון וראש. ולנקבה אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה הַשְׁפִּילוּ שֵׁבוּ (ירמיה יג, יח), לְעוֹלָם אֶהְיֶה גְבָרֶת (ישעיה מז, ז), גְּבֶרֶת מַמְלָכֽוֹת (ישעיה מז, ה), שָׂרַי גְּבִרְתִּי (בראשית טז, ח). ונקרא האיש גֶּבֶר לפי שיש לו גבורה על האשה. וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה (משלי ל, יט), גֶּבֶר לֹֽא־יִצְלַח בְּיָמָיו (ירמיה כב, ל), בשש נקדות. וכן אמר בארבה גֶּבֶר בִּמְסִלָּתוֹ יֵֽלֵכוּן (יואל ב, ח), לפי שהמשילם לאנשים וגבורים. טַלְטֵלָה גָּבֶר (ישעיה כב, יז), פירשו בו רבותינו (כתובות כח, ע"א) לפי שטלטול האיש קשה מטלטול האשה. ועוד נכתבנו בשרש טיל. והקבוץ הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּֽף (שמות יב, לז). ומשקל אחר עִם־גְּבַר תָּמִים (תהלים יח, כו). ומשקל אחר עִם־גִּבּוֹר תָּמִים (שמואל ב' כב, כו).
ח-ז-ק
To be strong, or stronger than another; to make strong; with a beis, to take firm hold of a thing, like seizing; and of a vessel, what it holds.
Strong, and stronger than
וַיְהִי כִּֽי־ חָזַק יִשְׂרָאֵל (Shoftim 1:28), when Yisrael grew strong; אִם־ תֶּחֱזַק אֲרָם מִמֶּנִּי (Shmuel II 10:11), if Aram is too strong for me; חֲזַקְתַּנִי וַתּוּכָל (Yirmiyahu 20:7), meaning you were stronger than I, and you prevailed. In לְחָבְשָׁהּ לְחָזְקָהּ (Yechezkel 30:21), to bind it up, לְחָזְקָהּ has its heh sounded, and he explains it להתחזק בה, to strengthen oneself with it. The describing form is הֶֽחָזָק הוּא הֲרָפֶה (Bamidbar 13:18), whether it is strong or weak, and בְּחָזָק יָבוֹא (Yeshayahu 40:10), he comes with a strong force, his force being his arm.
Achaz and the king of Ashur
וַיָּצַר לוֹ וְלֹא חֲזָקֽוֹ (Divrei HaYamim II 28:20), he distressed him and did not strengthen him, a transitive use of the simple form, as is לחזקה, which is לחזק אותה, to strengthen it. וְלֹא חֲזָקֽוֹ can also be read as not stronger than him, or not strong before him, with Achaz the one who was not strong. Read as transitive, it is either that Hashem did not strengthen Achaz before him, or that the king of Ashur did not strengthen him: Achaz had sent to the kings of Ashur to help him, and the pasuk says that not only did he not strengthen him, he came against him and distressed him. Radak holds this last reading the right one.
The noun, strength
The noun: וְהִשְׁמַדְתִּי חֹזֶק מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם (Chaggai 2:22), and I will destroy the strength of the kingdoms of the nations; הֲלוֹא בְחָזְקֵנוּ (Amos 6:13), is it not by our strength; and with a heh added, וְאִם־לֹא לָקַחְתִּי בְחָזְקָֽה (Shmuel I 2:16), and if not, I will take it by strength.
Making strong
חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע (Yirmiyahu 5:3), they made their faces harder than rock; לֹֽא־ חִזְּקוּ הַכֹּֽהֲנִים אֶת־בֶּדֶק הַבָּֽיִת (Melachim II 12:7), the kohanim did not strengthen the breach of the house.
Where the object is left unsaid
וְעַל־יָדָם הֶֽחֱזִיקוּ (Nechemiah 3:5), and beside them they strengthened, meaning they strengthened the work; הַֽחֲזִיקִי מַלְבֵּֽן (Nachum 3:14), strengthen the brick mould, that is, the work of the mould; כִּי הֶֽחֱזִיק עַד־לְמָֽעְלָה (Divrei HaYamim II 26:8), for he strengthened to the very top, meaning he strengthened his kingship.
With a beis, to seize
Where it is bound to a beis the sense is that a man fastens himself on a thing to grip it with strength, and it is like seizing, אחיזה: וְהַֽחֲזִיקִי אֶת־יָדֵךְ בּוֹ (Bereishis 21:18), hold your hand fast on him; וַיַּֽחֲזִיקוּ הָֽאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ (Bereishis 19:16), the men took hold of his hand; אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ (Yeshayahu 41:9), whom I took hold of from the ends of the earth, meaning I took hold of you. At times it comes without the beis, as the word אחיזה comes with a beis and without, as in Tehillim, הַֽחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה, take hold of shield and buckler; and with a lamed in the beis's place, וְהֶחֱזִיק לוֹ וְנָשַׁק־לֽוֹ (Shmuel II 15:5), he took hold of him and kissed him.
What a vessel holds
There is also the sense of what a vessel contains, מַֽחֲזִיק בַּתִּים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים יָכִֽיל (Divrei HaYamim II 4:5), holding three thousand bath in capacity. Chazal made this usage common (Berachos 40a): כלי ריקן מחזיק מלא אינו מחזיק, an empty vessel holds, a full one does not hold.
וַיְהִי כִּֽי־חָזַק יִשְׂרָאֵל (שופטים א, כח), וּדְבַר־הַמֶּלֶךְ חָזַק עַל־יוֹאָב (דברי הימים א' כא, ד), אִם־תֶּחֱזַק אֲרָם מִמֶּנִּי (שמואל ב' י, יא), חֲזַק וֶֽאֱמָץ (יהושע א, ו), חֲזַקְתַּנִי וַתּוּכָל (ירמיה כ, ז), פירוש חזקת ממני. יֶחֱזְקוּ מִמְּךָ (שמואל ב' י, יא), בסגול החי"ת, פֶּֽן־יֶֽחְזְקוּ מֽוֹסְרֵיכֶם (ישעיה כח, כב), בשוא החי"ת. לְחָבְשָׁהּ לְחָזְקָהּ (יחזקאל ל, כא), במפיק הה"א פירוש להתחזק בה. ואשר הוא יוצא מן הקל וַיָּצַר לוֹ וְלֹא חֲזָקֽוֹ (דברי הימים ב' כח, כ), וכן לחזקה לחזק אותה. ויש לפרש ולא חזקי ולא חזק ממנו, או לא חזק לפניו ויהיה פירוש חזק על אחז. ואם הוא יוצא יהיה פירושו כי השם יתברך לא חזק אחז לפניו. או פירושו ולא חֲזָקֽוֹ מלך אשור. ואמר כן לפי ששלח אחז אל מלכי אשור לעזור לו אמר לא די שלא חזקו אלא שבא עליו והצר לו. וזה הפירוש הוא הנכון. והשם וְהִשְׁמַדְתִּי חֹזֶק מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם (חגי ב, כב), הֲלוֹא בְחָזְקֵנוּ (עמוס ו, יג). ובתוספת ה"א וְאִם־לֹא לָקַחְתִּי בְחָזְקָֽה (שמואל א' ב, טז), וּלְכֹל אֲשֶׁר־יֵצֵא עַל־הַבַּיִת לְחָזְקָֽה (מלכים ב' יב, יג). ומשקל אחר בְּחֶזְקַת הַיָּד (ישעיה ח, יב), וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד־לְהַשְׁחִית (דברי הימים ב' כו, טז). או יהיה מקור. ומשקל אחר אֶרְחָמְךָ י"י חִזְקִֽי (תהלים יח, ב), החי"ת בחירק כמו מן סֵתֶר, סִתְרִי. והתאר הֶֽחָזָק הוּא הֲרָפֶה (במדבר יג, יח), בְּחָזָק יָבוֹא (ישעיה מ, י), פירושו בחיל חזק וחילו הוא זרועו, והוא שאמר וּזְרֹעוֹ מֹשְׁלָה לוֹ (שם). ותאר במקום פעל וַדָוִד הֹלֵךְ וְחָזֵק (שמואל ב' ג, א), וַֽיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד (שמות יט, יט). והפעל הכבד [פִּעֵל] חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע (ירמיה ה, ג), כִּֽי־חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ (תהלים קמז, יג), הַֽאֲרִיכִי מֵֽיתָרַיִךְ וִיתֵֽדֹתַיִךְ חַזֵּֽקִי (ישעיה נד, ב), וַֽאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת־לִבּוֹ (שמות ד, כא), וַיְחַזֵּק חָרָשׁ אֶת־צֹרֵף (ישעיה מא, ז), לֹֽא־חִזְּקוּ הַכֹּֽהֲנִים אֶת־בֶּדֶק הַבָּֽיִת (מלכים ב' יב, ז). ופעל כבד אחר [הִפְעִיל] הַֽחֲזֵק מִלְחַמְתְּךָ אֶל־הָעִיר (שמואל ב' יא, כה), וְעַל־יָדָם הֶֽחֱזִיקוּ (נחמיה ג, ה), כלומר החזיקו המלאכה, הַֽחֲזִיקוּ הַמִּשְׁמָר (ירמיה נא, יב), הַֽחֲזִיקִי מַלְבֵּֽן (נחום ג, יד), כלומר החזיקו מלאכת מלבן. כִּי הֶֽחֱזִיק עַד־לְמָֽעְלָה (דברי הימים ב' כו, ח), ופירושו החזיק מלכותו. ויש בזה הפעל שהוא קשור עם בי"ת וענינו שיחזיק עצמו בדבר לתקף אותו בחזקה, וְהַֽחֲזִיקִי אֶת־יָדֵךְ בּוֹ (בראשית כא, יח). והוא כענין אחיזה. וכן וַיַּֽחֲזִיקוּ הָֽאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ (בראשית יט, טז), עֹֽדְךָ מַֽחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ (איוב ב, ט), וְעֽוֹדְךָ מַֽחֲזִיק בָּֽם (שמות ט, ב), אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ (ישעיה מא, ט), כלומר החזקתי בך. וכן שַׁמָּה הֶחֱזִקָֽתְנִי (ירמיה ח, כא), החזיקה בי. כִּֽי־הֶחֱזִיקֵךְ חִיל (מיכה ד, ט), החזיק בך. או יבא בלא קשר בי"ת פעמים כמו לשון אֲחִיזָה שיבא בבי"ת ובלא בי"ת, וכן הַֽחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה (תהלים לה, כ). ובלמ"ד במקום בי"ת וְהֶחֱזִיק לוֹ וְנָשַׁק־לֽוֹ (שמואל ב' טו, ה). וההתפעל וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם (במדבר יג, כ), וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל (בראשית מח, ב), בצרי. ובפתח חֲזַק וְנִתְחַזַּק (שמואל ב' י, יב). וכן בא בהפסק בפתח עַל־מַמְלֶכֶת אָבִיו וַיִּתְחַזַּק (דברי הימים ב' כא, ד). ובענין מה שיכיל הכלי מַֽחֲזִיק בַּתִּים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים יָכִֽיל (דברי הימים ב' ב' ד,. ורבותינו ז"ל הרגילו זה הלשון באמרם (ברכות מ, ע"א), כלי ריקן מחזיק מלא אינו מחזיק וזולת זה הרבה.
כ-ב-ר
כַּבִּיר, mighty and great, in quantity or in quality; also a sieve, a cushion, and כְּבָר, already, of time gone by. In כִּבְרַת, a stretch, the kaf is a prefix.
Mighty and abundant
הֶן־אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס (Iyov 36:5), behold, Hashem is mighty and does not reject; וּשְׁאָר מְעַט מִזְעָר לוֹא כַבִּֽיר (Yeshayahu 16:14), and the remnant shall be small and slight, not great; כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים (Yeshayahu 17:12), like the roaring of mighty waters. The noun, with an added mem, is יִֽתֶּן־אֹכֶל לְמַכְבִּֽיר (Iyov 36:31), He gives food in abundance. The sense of them all is might and greatness, whether of quantity or of quality. And the verb from it, בִּבְלִי־דַעַת מִלִּין יַכְבִּֽר (Iyov 35:16), without knowledge he multiplies words, that is, he makes them many and great.
Kabir with an alef
In וְאוֹרִיד כַּאבִּיר (Yeshayahu 10:13), and I brought down, כַּאבִּיר, the alef is an addition to כַּבִּיר, mighty; or else the word is compounded of כַּבִּיר and אַבִּיר, mighty and strong, and this is for magnifying.
A sieve and a cushion
כַּֽאֲשֶׁר יִנּוֹעַ בַּכְּבָרָה (Amos 9:9), as it is shaken in a כְּבָרָה, means in a sieve; and so, in another pattern, וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִכְבָּר (Shemos 27:4), and you shall make for it a מִכְבָּר, a thing of the same kind. כְּבִיר הָֽעִזִּים (Shmuel I 19:13) is a cushion of goats' wool, and so, in another pattern, וַיִּקַּח הַמַּכְבֵּר וַיִּטְבֹּל בַּמַּיִם (Melachim II 8:15), and he took the cushion and dipped it in water. Targum Yonasan renders it גוּנְבָא, as he renders וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְּׂמִיכָֽה (Shoftim 4:18), and she covered him with the blanket; it is a thick cloth.
A stretch of land
וַיֵּלֶךְ מֵֽאִתּוֹ כִּבְרַת ־אָֽרֶץ (Melachim II 5:19), he went from him a stretch of land, and בְּעוֹד כִּבְרַת ־אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה (Bereishis 48:7), while there was yet a stretch of land to come to Efras. It was explained as a mil, since they say the way from Rachel's burial place to Efras is a mil. Radak's own view, as he wrote at the root בָּרָה, is that the kaf here is a prefix and not part of the root.
Kevar: already
שֶׁכְּבָר מֵתוּ (Koheles 4:2), who have already died; כְּבָר הָיָה לְעֹֽלָמִים (Koheles 1:10), it has already been, for ages; מַה־שֶּֽׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ (Koheles 6:10), what has already been, its name was called. Everywhere this word is of time gone by. מַה־שֶּֽׁהָיָה כְּבָר הוּא (Koheles 3:15), what has already been is, means that what was already in the days of old is now. On בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים הַכֹּל נִשְׁכָּח (Koheles 2:16) Radak explains that neither in what has already been nor in the days to come is there remembrance of the wise man with the fool, though over length of days all is forgotten; and some read it: in what has already been and in what will be in the days to come, all is forgotten, the memory of the fool.
הֶן־אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס (איוב לו, ה), כַּבִּיר כֹּחַ לֵֽב (שם), כַּבִּיר מֵֽאָבִיךָ יָמִֽים טו, י), וּשְׁאָר מְעַט מִזְעָר לוֹא כַבִּֽיר (ישעיה טז, יד). וְאוֹרִיד כַּאבִּיר [כַּבִּיר] יוֹשְׁבִֽים (ישעיה י, יג), האל"ף נוספת או המלה מורכבת מן כַּבִּיר ואַבִּיר, וזה להגדלה. יָרֹעַ כַּבִּירִים לֹֽא־חֵקֶר (איוב לד, כד), כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים (ישעיה יז, יב). והשם בתוספת מ"ם יִֽתֶּן־אֹכֶל לְמַכְבִּֽיר (איוב לו, לא), כלומר לרוב. ענין כלם העוצם וההגדלה, הן בענין הכמות, הן בענין האיכות. והפעל הכבד ממנו [הִפְעִיל] בִּבְלִי־דַעַת מִלִּין יַכְבִּֽר (איוב לה, טז), כלומר ירבה ויגדיל. כַּֽאֲשֶׁר יִנּוֹעַ בַּכְּבָרָה (עמוס ט, ט), פירוש בנפה. וכן במשקל אחר וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִכְבָּר (שמות כז, ד). כְּבִיר הָֽעִזִּים (שמואל א' יט, יג), פירוש כר של צמר עזים. וכן במשקל אחר וַיִּקַּח הַמַּכְבֵּר וַיִּטְבֹּל בַּמַּיִם (מלכים ב' ח, טו), פירוש כר.. ויונתן תרגם גוּנְבָא וכן תרגם וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְּׂמִיכָֽה (שופטים ד, יח) והוא בגד עב. וַיֵּלֶךְ מֵֽאִתּוֹ כִּבְרַת־אָֽרֶץ (מלכים ב' ה, יט), בְּעוֹד כִּבְרַת־אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה (בראשית מח, ז), פירשו בו מיל, כי אומרים שכן מהלך מקבורת רחל לאפרת מיל. וכבר פירשתיו בשרש בָּרָה, כי דעתי בו שהכ"ף בו שמוש ולא שרש. מַה־שֶּֽׁהָיָה כְּבָר הוּא וַֽאֲשֶׁר לִֽהְיוֹת כְּבָר הָיָה (קהלת ג, טו), שֶׁכְּבָר מֵתוּ (קהלת ד, ב), בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים הַכֹּל נִשְׁכָּח (קהלת ב, טז), פירוש לא באשר היה כבר ולא בימים הבאים אין זכרון לחכם עם הכסיל, ואף על פי שלאורך ימים הכל נשכח. מַה־שֶּֽׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ (קהלת ו, י), כְּבָר הָיָה לְעֹֽלָמִים (קהלת א, י), כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת־מַֽעֲשֶֽׂיךָ (קהלת ט, ז), בכל מקום שהיא המלה הזאת היא לזמן שעבר יי"א בלע"ז. ופירוש מה שהיה כבר הוא מה שהיה כבר בימים קדמונים עכשו הוא. ויש מפרשים בשכבר הימים הבאים במה שהיה כבר ומה שיהיה בימים הבאים הכל נשכח זכרון הכסיל.
ע-ז-ז
To be strong and to hold sway; oz, strength, and maoz, a stronghold; az, strong or fierce; and the ozniyah, a bird named for its great fierceness.
The verb, and a dispute over it
וַתָּעָז יַד־מִדְיָן (Shoftim 6:2), the hand of Midyan grew strong. הַֽחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם (Koheles 7:19), wisdom is strong for the wise, also stands alone, taking no object, as the sage Rabbi Yehudah wrote; Radak spells it out: wisdom will be strong and ruling for him. The sage Rabbi Yonah holds that it takes an object.
A plea against the enemy
עוּזָּה אֱלֹהִים (Tehillim 68:29), be strong, Elokim, written with a vav and a dagesh, is a command: be strong for our sake against the enemy, as You have wrought for us many times. The word זוּ there, as in זוּ חָטָאנוּ לוֹ (Yeshayahu 42:24), zu we have sinned against Him, is either in the sense of "which" or in the sense of "this".
The nouns of might
עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן (Tehillim 29:11), He will give strength to His people; עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ (Shemos 15:2), my strength and song is Kah; and in the fuller form וֶעֱזוּז מִלְחָמָה (Yeshayahu 42:25), the might of war, and וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ (Tehillim 145:6), they shall tell the might of Your awesome deeds.
The stronghold
With an added mem and the doubled letter dropped: לָעוֹז בְּמָעוֹז פַּרְעֹה (Yeshayahu 30:2), to be strong in the stronghold of Pharaoh, and עַל רֹאשׁ הַמָּעוֹז הַזֶּה (Shoftim 6:26), on the top of this stronghold, said of the rock, since it is a place of strength.
Az, strong or fierce
וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל־בָּם (Yeshayahu 19:4), a fierce king shall rule over them; כִּי־ עַז הָעָם (Bamidbar 13:28), the people is strong; חֵמָה עַזָּֽה (Mishlei 21:14), fierce wrath.
The bird, and Azazel
From this sense also וְאֶת־הַפֶּרֶס וְאֵת הָֽעָזְנִיָּֽה (Vayikra 11:13), the peres and the ozniyah, so named for its great fierceness. It is found in the Mishnah too, called עוז, in חוץ מכנף העוז (Keilim 17:14), except for the wing of the oz, which has been explained as the ozniyah. Rabbi Yonah explained עֲזָאזֵל as from this sense, and Radak spells out his view: it was hard and fierce. Radak has written of it already under the root עַז.
וַתָּעָז יַד־מִדְיָן (שופטים ו, ב), יָעֹז בְּהַוָּתֽוֹ (תהלים נב, ט), הַֽחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם (קהלת ז, יט), גם הוא בודד כאשר כתב החכם רבי יהודה כלומר תהיה לו עזה ושלטת. והחכם רבי יוגה ברחב שהוא עובר. עוּזָּה אֱלֹהִים [זוּ פָּעַלְתָּ לָּֽנוּ] (תהלים סח, כט), נכתב בו"ו ובדגש והוא ציווי, פירוש עוּזָּה אֱלֹהִים בעבורינו כנגד האויב כמו שפעלת לנו פעמים רבות. וענין זוּ כמו זוּ חָטָאנוּ לוֹ (ישעיה מב, כד) יהיה בענין אשר או יהיה בענין זה. והמקור לָעוֹז בְּמָעוֹז פַּרְעֹה (ישעיה ל, ב), ובתשלומו בַּֽעֲזוֹז עִינוֹת תְּהֽוֹם (משלי ח, כה). והפעל הכבד [הִפְעִיל] הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לֽוֹ (משלי ז, יג), בקלות הזי"ן והיתה ראויה להדגש. והשם י"י עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן (תהלים כט, יא), בחלם. ובקמץ חטף בְּעָזְּךָ יִֽשְׂמַח־מֶלֶךְ (תהלים כא, ב), עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ (שמות טו, ב), עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ י"י (ישעיה יב, ב), עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַֽיְהִי־לִי לִֽישׁוּעָֽה (תהלים קיח, יד), ושארא בשרק. י"י עֻזִּי וּמָגִנִּי בּוֹ בָטַח לִבִּי (תהלים כח, ז). ובתשלומם וֶעֱזוּז מִלְחָמָה (ישעיה מב, כה), וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ (תהלים קמה, ו), וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו (תהלים עח, ד). ובתוספת מ"ם ונפול הכפל לָעוֹז בְּמָעוֹז פַּרְעֹה (ישעיה ל, ב). עַל רֹאשׁ הַמָּעוֹז הַזֶּה (שופטים ו, כו), ואמר זה על הסלע כי הוא מקום מעוז. י"י עֻזִּי וּמָֽעֻזִּי (ירמיה טז, יט). לַשְׁמִד מָֽעֻזְנֶֽיהָ (ישעיה כג, יא), הנו"ן נוספת או היא תחת אות הכפל והזי"ן רפה. כִּי שֻׁדַּד מָֽעֻזְּכֶֽן (ישעיה כג, יד), חֶדְוַת י"י הִיא מָֽעֻזְּכֶֽם (נחמיה ח, י), הזי"ן דגושה. והתאר וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל־בָּם (ישעיה יט, ד), כִּי־עַז הָעָם (במדבר יג, כח). יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָֽז (בראשית מט, ג). וכבר כתבנו פירושו בשרש נָשָֹא בשני פנים. יָגוּרוּ עָלַי עַזִים (תהלים נט, ד), חֵמָה עַזָּֽה (משלי כא, יד). ובתשלומו י"י עִזּוּז וְגִבּוֹר (תהלים כד, ח), הַמּוֹצִיא רֶֽכֶב־וָסוּס חַיִל וְעִזּוּז (ישעיה מג, יז), בפלס חִתּוּל (יחזקאל ל, כא) פִּגּוּל הוּא (ויקרא יט, ז). ומזה הענין וְאֶת־הַפֶּרֶס וְאֵת הָֽעָזְנִיָּֽה (ויקרא יא, יג), כי על רוב עזה נקראה כן. וכן מצאנוה במשנה שנקראת עוז (כלים פרק שבעה עשר משנה יד) חוץ מכנף העוז, ופירשו בו שהוא עזניה. ורבי יונה פירש מזה עֲזָאזֵל כלומר שהיה קשה ועז. וכבר כתבנוהו בשרש עַז.
ע-צ-ם
Strength, force and greatness; עֶצֶם, a bone, so called as stronger than flesh; from it the body, and likewise the body of any thing. Another sense: to close the eyes.
Strength
כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ (Bereishis 26:16), for you have grown mightier than we, and רַב וְעָצוּם (Shemos 1:9), many and mighty. The nouns are עֹצֶם, as כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי (Devarim 8:18 in his edition), my strength and the might of my hand, and לֹא־נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ (Tehillim 139:15), my strength was not hidden from You; in another pattern עֶצֶם, as זֶה יָמוּת בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ (Iyov 21:23), this one dies in the strength of his wholeness; and עָצְמָה, strength. The sense of them all, he says, is strength, force and greatness.
The force of an argument
It is said of the strength of a quarrel as well: וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד (Mishlei 18:18), it parts the strong, that is, those who stand strong in a quarrel, and הַגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיכֶם (Yeshayahu 41:21), bring forward your strong points, the force of your suit and your proofs. So in וְנָפַל בַּֽעֲצוּמָיו (Tehillim 10:10), and falls by his mighty ones, the sense is by the force of his quarrels and his wars, עֲצוּמָיו being an adjective for quarrels that are strong and wars that are mighty. Chazal use it so (Sanhedrin 31b): שנים שנתעצמו בדין, two who pressed one another at law.
The bone
עֶצֶם מֵעֲצָמַי (Bereishis 2:23), bone of my bones, with a masculine plural, עֲצָמִים, and a feminine one, עַצְמוֹת. In כַּֽעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה (Koheles 11:5), like the bones in the full womb, the bones are the unborn child in the womb of the woman with child. The bone is called so, he says, because it is stronger and firmer than the flesh. The doubled verb is וְזֶה הָֽאַֽחֲרוֹן עִצְּמֹו (Yirmiyahu 50:17), and this last one has broken his bones.
The body, and the body of any thing
Since the bone is the strength of the body and holds it up, the body itself is called עֶצֶם: אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה (Bereishis 29:14), surely you are my bone and my flesh. Where flesh is named beside it, he says, the bone does not mean bone alone but the body, and the flesh after it says the same thing twice; Chazal use עצם for the body often (Shabbos 31a): הלך הוא בעצמו, he went in his own person. Radak allows that עָצְמִי in לֹא־נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ (Tehillim 139:15) may be like these too, though it is of another pattern, meaning my body: my body was not hidden from You. Likewise any thing is called עֶצֶם: בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה (Bereishis 7:13), which he glosses בגופו של יום, in the body of this day, and וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר (Shemos 24:10), כגוף השמים, like the body of the heavens for purity.
Shutting the eyes
וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע (Yeshayahu 33:15), and shuts his eyes from looking on evil, and וַיְעַצֵּם אֶת עֵינֵיכֶם (Yeshayahu 29:10), and He has shut your eyes. Their sense, he says, is closing.
וְעָצַם כֹּחוֹ וְלֹא בְכֹחוֹ (דניאל ח, כד), כִּֽי־עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ (בראשית כו, טז), וְֽאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ (תהלים לח, כ) עָֽצְמוּ־לִי אַלְמְנוֹתָו [אַלְמְנוֹתָיו] מֵחוֹל יַמִּים (ירמיה טו, ח), רַב וְעָצוּם (שמות א, ט), וַֽעֲצֻמִים חַטֹּֽאתֵיכֶם (עמוס ה, יב). והשם כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי (דברים ח, יח), לֹא־נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ (תהלים קלט, טו). ומשקל אחר זֶה יָמוּת בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ (איוב כא, כג), בשש נקודות, רצונו לומר בתוקף שלמותו. ומשקל אחר וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּֽה (ישעיה מ, כט), וכן כּוּשׁ עָצְמָה (נחום ג, ט), חטף והמסורת עליו ב' ירבה ודין. ופירושו כוש היה לך לעצמה כמו שאמר (שם) פּוּט וְלוּבִים הָיוּ בְּעֶזְרָתֵֽךְ. ובסמוך בְּעָצְמַת חֲבָרַיִךְ (ישעיה מז, ט). ומשקל אחר וְתַֽעֲצֻמוֹת לָעָם (תהלים סח, לו). והפעל הכבד [הִפְעִיל] וַיַּֽעֲצִמֵהוּ מִצָּרָֽיו (תהלים קה, כד), ענין הכל החוזק והתוקף והגדולה בענין האיכות והבטוח. וכן נאמר לענין חוזק הריב וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִֽיד (משלי יח, יח), כלומר בין המתחזקים במריבה. הַגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיכֶם (ישעיה מא, כא), תוקף ריבכם וראיותכם. וכן בדברי רבותינו ז"ל בזה הלשון (סנהדרין לא, ע"ב) שנים שנתעצמו בדין. וְנָפַל בַּֽעֲצוּמָיו חֵלכָּאִֽים (תהלים י, י), בתוקף ריביו ומלחמותיו. ועצומיו תאר לריבים התקיפים ולמלחמות החזקות. עֶצֶם מֵֽעֲצָמַי (בראשית ב, כג), בשש נקודות. דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִֽי (תהלים קב, ו), פירשנוהו בשרש בָּשַֹר. עֶצֶם אֶל־עַצְמֽוֹ (יחזקאל לז, ז). והקבוץ בלשון זכרים כַּֽעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה (קהלת יא, ה), רוצה לומר העובר אשר בבטן ההרה. והקבוץ בלשון נקבות אֲסַפֵּר כָּל־עַצְמוֹתָי (תהלים כב, יח), הָֽעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת (יחזקאל לז, ד), וְעַצְמֽוֹתֵיכֶם כַּדֶּשֶׁא תִפְרַחְנָה (ישעיה סו, יד), וְעַצְמֹֽתֵיהֶם יְגָרֵם (במדבר כד, ח), ידוע. ונקרא כן לפי שהעצם חזק ותקיף מהבשר. ולפי שהעצם חוזק הגוף ומעמידו נקרא הגוף עצם, אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים (איכה ד, ז), בשש נקודות. אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה (בראשית כט, יד), עַצְמְךָ וּבְשָֽׂרְךָ אֲנָֽחְנוּ (דברי הימים א' יא, א). ואף על פי שזכר בשר עם העצם, העצם שזכר אינו מיוחד על העצם לבד כי אם על הגוף, ובשר שזכר אחריו הוא כפל דבר כי גם בשר לבדו יאמר על הגוף כמו שנאמר וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּֽם (ישעיה מח, ז) שהוא הקרוב שהוא כגופו של אדם. ובדברי רבותינו ז"ל הרבה נזכר העצם במקום הגוף באמרם (שבת לא, ע"א). הלך הוא בעצמו. ויתכן להיות כמו אלו אף על פי שהוא משקל אחר לֹא־נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ (תהלים קלט, טו), כלומר גופי. וכן כל דבר יקרא עצם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה (בראשית ז, יג), בשש נקודות בגופו של יום. וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹֽהַר (שמות כד, י), כגוף השמים. והפעל הדגוש [פִּעֵל] ממנו וְזֶה הָֽאַֽחֲרוֹן עִצְּמֹו (ירמיה נ, יז), פירוש שבר עצמותיו. וענין אחר וְעֹצֵם עֵינָיו מֵֽרְאוֹת בְּרָֽע (ישעיה לג, טו). והכבד [פִּעֵל] וַיְעַצֵּם אֶת־עֵֽינֵיכֶם (ישעיה כט, י), ענינם הסתימה. וכן בדברי רבותינו ז"ל (שבת פרק שלשה ועשרים משנה ה. דף קנא, ע"ב) המעצם עיניו של מת קודם יציאת הנשמה הרי זה שופך דמים.
ת-ק-ף
To overpower, and to take hold of a man; תֹּקֶף, power; and תָּקִיף, strong, which is the Targum's word for חָזָק.
The verb, the noun, the adjective
וְאִֽם־ יִתְקְפוֹ הָֽאֶחָד (Koheles 4:12), and if one overpowers him. The noun is אֶת־כָּל־ תֹּקֶף (Esther 9:29), all the force, and וְכָל־מַֽעֲשֵׂה תָקְפּוֹ (Esther 10:2), every act of his power; the adjective, שֶׁתַּקִּיף מִמֶּנּוּ (Koheles 6:10), one who is stronger than he. The Targum for חָזָק (Shemos 10:19), strong, is תָּקִיף.
Taking hold of a man
So too תִּתְקְפֵהוּ לָנֶצַח (Iyov 14:20), You take hold of him forever, and תִּתְקְפֵהוּ כְּמֶלֶךְ עָתִיד לַכִּידֽוֹר (Iyov 15:24), it takes hold of him like a king ready for battle: the word means תחזיק בו, takes hold of him.
וְאִֽם־יִתְקְפוֹ הָֽאֶחָד (קהלת ד, יב). והשם אֶת־כָּל־תֹּקֶף (אסתר ט, כט), וְכָל־מַֽעֲשֵׂה תָקְפּוֹ (אסתר י, ב). והתאר עִם שֶׁהתַּקִּיף [שֶׁתַּקִּיף] מִמֶּֽנּוּ (קהלת ו, י), תרגום חָזָק (שמות י, יט) תָּקִיף. וכן תִּתְקְפֵהוּ לָנֶצַח (איוב יד, כ), תִּתְקְפֵהוּ כְּמֶלֶךְ עָתִיד לַכִּידֽוֹר (איוב טו, כד), כלומר תחזיק בו.
Radak, Sefer HaShorashim, Berlin 1847. Public domain, digitised by Sefaria from the National Library of Israel.
Sources
Rabbi Reuven Chaim Klein, "The Power to Hold Back," What's in a Word?, Ohr Somayach, 26 September 2020.
Rabbi Reuven Chaim Klein, "The Strong Ones," What's in a Word?, Ohr Somayach, 12 September 2020.
Rabbi Reuven Chaim Klein, "The Ovine and Caprine Families," What's in a Word?, Ohr Somayach, 7 December 2019.
Rabbi Reuven Chaim Klein, "The Strong Ones," What's in a Word? Synonyms in the Hebrew Language (book manuscript).
Rabbi Reuven Chaim Klein, "The Beauty of Adar," What's in a Word? Synonyms in the Hebrew Language (book manuscript).
Cited in the essay: Bereishis 7:18-19, 25:23, 49:24; Shemos 1:20, 14:27, 15:6; Bamidbar 13:18, 13:28, 24:21; Devarim 7:1, 8:18, 21:4, 31:7, 31:23; Yehoshua 1:6, 1:7, 1:9, 1:18; Melachim I 8:2; Yeshayahu 28:2; Yirmiyahu 32:18; Yoel 2:2; Zecharyah 6:3; Tehillim 8:2, 29:11, 35:18, 68:35, 89:1, 93:4; Mishlei 24:5, 31:25; Koheles 4:12, 8:1; Esther 9:29, 10:2; Daniel 4:27; Divrei HaYamim I 22:13, 28:20; Avos 4:1; Berachos 8a, 32b; Shabbos 119b; Yoma 69b; Rosh Hashanah 11a; Bava Basra 15a; Eichah Rabbah 1:33; Targum to Devarim 8:18; Rashi to Devarim 21:4, Berachos 8a and Shabbos 119b; Tosafos to Shabbos 119b; Rambam, Hilchos Rotzeach 9:2; Maharsha to Bava Basra 15a; Metzudas David to Melachim I 8:2; Rabbi Shlomo Pappenheim, Yerios Shlomo and Cheshek Shlomo; Rabbi Yehuda Leib Edel; Rav Hirsch to Shemos 14:27; Rabbi J. B. Soloveitchik, Catharsis; Rabbi Yaakov Tzvi Mecklenburg, HaKsav VeHaKabbalah to Shemos 9:33 and 20:5, Devarim 1:5; Rabbi Avraham Bedersi HaPenini; Rabbi Shlomo Aharon Wertheimer; the Vilna Gaon to Yehoshua 1:7 and Mishlei 24:5; Malbim, Yair Ohr and to Yeshayahu 28:2; Rabbi Yehuda Leib Shapira-Frankfurter, HaRechasim LeVikah to Bereishis 25:23; Rabbi Dr. Asher Weiser; Rabbi Moshe Shapiro; Rabbi Aharon Marcus, Barzilai (עמ' 63); Rabbi Naftali Hertz Wessely; Rabbi Yerucham Levovitz; Rabbi Shlomo of Urbino, Ohel Moed, with Yonah Wilheimer's 1881 edition; Shadal to Shemos 14:27; Shadal to Shemos 15:1; Shadal to Shemos 15:6; Benamozegh, Eim LaMikra to Vayikra 23:24; Rabbi Moshe Shapiro, Shekalim 5754; Tehillim 8:2, 8:10, 93:4; Menachos 53a; Beitzah 15b with Rashi and the Aruch; Pri Toar, Yoreh De'ah 19:10.