nature
tree
At a glance
In short
Eitz seems to be the Hebrew word and ilan(a) the Aramaic one, as Rabbi Klein infers from Daniel 4. Rabbi Chaim Hirschensohn explains that in Tanach eitz means both the tree and its wood, and that Chazal separated the two: ilan is the living tree, eitz only the wood. Yet the Mishnah says borei pri ha'eitz over the fruit of an ilan, and Rabbi Betzalel Stern takes that as proof that Chazal preferred Biblical Hebrew when fixing the wording of berachos.
Distinctions
Eitz (עץ)
Countless times in Tanach: eitz hadaas, eitz hachaim, atzei shittim, atzei levanah.
- Rabbi Shlomo Pappenheim relates it to atzum, strong, and etzem, bone, as it denotes the strength and durability of a tree, against other, flimsy forms of flora such as grass.
- Rabbi Moshe Shapiro finds a common theme in all words containing ע-ץ: an eitz contains within itself everything that will be created from it, as etzem, self, contains the sum total of one's potential.
- Rabbi Nissim of Marseilles (on Bereishis, p. 253) reads eitz in the account of Gan Eden allegorically as eitzah, counsel, a way of approaching life, and its trees as three such ways. The eitz hachaim (Bereishis 2:9, 3:24) is shunning all physicality for a wholly intellectual life; the eitz hadaas tov vara is pursuing every physical pleasure and forgetting the intellect; the eitz nechmad lemareh (2:9) is the middle road that balances the two.
Ilan (אילן) and ilana (אילנא)
Ilan appears once in Tanach, at Daniel 4:7, and ilana several times in the same perek (4:8, 4:11, 4:17, 4:20, 4:23), a chapter written, like most of Daniel, in Aramaic; which, Rabbi Klein notes, would suggest that eitz is Hebrew and ilan(a) Aramaic. He works from the premise that no two Hebrew words mean exactly the same; so why two words for tree? And since ilan appears constantly in the Mishnah and other rabbinic writings, why did the Sages prefer the Aramaic word to the Hebrew one? Rabbi Chaim Hirschensohn answers both: Biblical Hebrew used eitz for both the living tree and cut wood, and Chazal wanted the two apart. They took the Aramaic ilana from Daniel, Hebraized it to ilan for the living tree, and narrowed eitz to wood. One word changed, and the ambiguity was gone.
The berachah
Rabbi Betzalel Stern (Be'tzel HaChochmah) was asked whether the fixed wording of berachos and tefillos follows Biblical or Rabbinic Hebrew. His proof is the Mishnah in Berachos 6:1: over the fruits of an ilan one says borei pri ha'eitz. Though the word for tree in the spoken vernacular was the Aramaic-based ilan, the Mishnah nonetheless put eitz into the berachah, which to him clearly shows that the Rabbis preferred Biblical Hebrew to their own form of Hebrew when fixing the wording of berachos.
Also discussed in
Radak on this root
Sefer HaShorashim
ע-צ-ם
Strength, force and greatness; עֶצֶם, a bone, so called as stronger than flesh; from it the body, and likewise the body of any thing. Another sense: to close the eyes.
Strength
כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ (Bereishis 26:16), for you have grown mightier than we, and רַב וְעָצוּם (Shemos 1:9), many and mighty. The nouns are עֹצֶם, as כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי (Devarim 8:18 in his edition), my strength and the might of my hand, and לֹא־נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ (Tehillim 139:15), my strength was not hidden from You; in another pattern עֶצֶם, as זֶה יָמוּת בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ (Iyov 21:23), this one dies in the strength of his wholeness; and עָצְמָה, strength. The sense of them all, he says, is strength, force and greatness.
The force of an argument
It is said of the strength of a quarrel as well: וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד (Mishlei 18:18), it parts the strong, that is, those who stand strong in a quarrel, and הַגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיכֶם (Yeshayahu 41:21), bring forward your strong points, the force of your suit and your proofs. So in וְנָפַל בַּֽעֲצוּמָיו (Tehillim 10:10), and falls by his mighty ones, the sense is by the force of his quarrels and his wars, עֲצוּמָיו being an adjective for quarrels that are strong and wars that are mighty. Chazal use it so (Sanhedrin 31b): שנים שנתעצמו בדין, two who pressed one another at law.
The bone
עֶצֶם מֵעֲצָמַי (Bereishis 2:23), bone of my bones, with a masculine plural, עֲצָמִים, and a feminine one, עַצְמוֹת. In כַּֽעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה (Koheles 11:5), like the bones in the full womb, the bones are the unborn child in the womb of the woman with child. The bone is called so, he says, because it is stronger and firmer than the flesh. The doubled verb is וְזֶה הָֽאַֽחֲרוֹן עִצְּמֹו (Yirmiyahu 50:17), and this last one has broken his bones.
The body, and the body of any thing
Since the bone is the strength of the body and holds it up, the body itself is called עֶצֶם: אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה (Bereishis 29:14), surely you are my bone and my flesh. Where flesh is named beside it, he says, the bone does not mean bone alone but the body, and the flesh after it says the same thing twice; Chazal use עצם for the body often (Shabbos 31a): הלך הוא בעצמו, he went in his own person. Radak allows that עָצְמִי in לֹא־נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ (Tehillim 139:15) may be like these too, though it is of another pattern, meaning my body: my body was not hidden from You. Likewise any thing is called עֶצֶם: בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה (Bereishis 7:13), which he glosses בגופו של יום, in the body of this day, and וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר (Shemos 24:10), כגוף השמים, like the body of the heavens for purity.
Shutting the eyes
וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע (Yeshayahu 33:15), and shuts his eyes from looking on evil, and וַיְעַצֵּם אֶת עֵינֵיכֶם (Yeshayahu 29:10), and He has shut your eyes. Their sense, he says, is closing.
וְעָצַם כֹּחוֹ וְלֹא בְכֹחוֹ (דניאל ח, כד), כִּֽי־עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ (בראשית כו, טז), וְֽאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ (תהלים לח, כ) עָֽצְמוּ־לִי אַלְמְנוֹתָו [אַלְמְנוֹתָיו] מֵחוֹל יַמִּים (ירמיה טו, ח), רַב וְעָצוּם (שמות א, ט), וַֽעֲצֻמִים חַטֹּֽאתֵיכֶם (עמוס ה, יב). והשם כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי (דברים ח, יח), לֹא־נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ (תהלים קלט, טו). ומשקל אחר זֶה יָמוּת בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ (איוב כא, כג), בשש נקודות, רצונו לומר בתוקף שלמותו. ומשקל אחר וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּֽה (ישעיה מ, כט), וכן כּוּשׁ עָצְמָה (נחום ג, ט), חטף והמסורת עליו ב' ירבה ודין. ופירושו כוש היה לך לעצמה כמו שאמר (שם) פּוּט וְלוּבִים הָיוּ בְּעֶזְרָתֵֽךְ. ובסמוך בְּעָצְמַת חֲבָרַיִךְ (ישעיה מז, ט). ומשקל אחר וְתַֽעֲצֻמוֹת לָעָם (תהלים סח, לו). והפעל הכבד [הִפְעִיל] וַיַּֽעֲצִמֵהוּ מִצָּרָֽיו (תהלים קה, כד), ענין הכל החוזק והתוקף והגדולה בענין האיכות והבטוח. וכן נאמר לענין חוזק הריב וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִֽיד (משלי יח, יח), כלומר בין המתחזקים במריבה. הַגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיכֶם (ישעיה מא, כא), תוקף ריבכם וראיותכם. וכן בדברי רבותינו ז"ל בזה הלשון (סנהדרין לא, ע"ב) שנים שנתעצמו בדין. וְנָפַל בַּֽעֲצוּמָיו חֵלכָּאִֽים (תהלים י, י), בתוקף ריביו ומלחמותיו. ועצומיו תאר לריבים התקיפים ולמלחמות החזקות. עֶצֶם מֵֽעֲצָמַי (בראשית ב, כג), בשש נקודות. דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִֽי (תהלים קב, ו), פירשנוהו בשרש בָּשַֹר. עֶצֶם אֶל־עַצְמֽוֹ (יחזקאל לז, ז). והקבוץ בלשון זכרים כַּֽעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה (קהלת יא, ה), רוצה לומר העובר אשר בבטן ההרה. והקבוץ בלשון נקבות אֲסַפֵּר כָּל־עַצְמוֹתָי (תהלים כב, יח), הָֽעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת (יחזקאל לז, ד), וְעַצְמֽוֹתֵיכֶם כַּדֶּשֶׁא תִפְרַחְנָה (ישעיה סו, יד), וְעַצְמֹֽתֵיהֶם יְגָרֵם (במדבר כד, ח), ידוע. ונקרא כן לפי שהעצם חזק ותקיף מהבשר. ולפי שהעצם חוזק הגוף ומעמידו נקרא הגוף עצם, אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים (איכה ד, ז), בשש נקודות. אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה (בראשית כט, יד), עַצְמְךָ וּבְשָֽׂרְךָ אֲנָֽחְנוּ (דברי הימים א' יא, א). ואף על פי שזכר בשר עם העצם, העצם שזכר אינו מיוחד על העצם לבד כי אם על הגוף, ובשר שזכר אחריו הוא כפל דבר כי גם בשר לבדו יאמר על הגוף כמו שנאמר וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּֽם (ישעיה מח, ז) שהוא הקרוב שהוא כגופו של אדם. ובדברי רבותינו ז"ל הרבה נזכר העצם במקום הגוף באמרם (שבת לא, ע"א). הלך הוא בעצמו. ויתכן להיות כמו אלו אף על פי שהוא משקל אחר לֹא־נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ (תהלים קלט, טו), כלומר גופי. וכן כל דבר יקרא עצם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה (בראשית ז, יג), בשש נקודות בגופו של יום. וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹֽהַר (שמות כד, י), כגוף השמים. והפעל הדגוש [פִּעֵל] ממנו וְזֶה הָֽאַֽחֲרוֹן עִצְּמֹו (ירמיה נ, יז), פירוש שבר עצמותיו. וענין אחר וְעֹצֵם עֵינָיו מֵֽרְאוֹת בְּרָֽע (ישעיה לג, טו). והכבד [פִּעֵל] וַיְעַצֵּם אֶת־עֵֽינֵיכֶם (ישעיה כט, י), ענינם הסתימה. וכן בדברי רבותינו ז"ל (שבת פרק שלשה ועשרים משנה ה. דף קנא, ע"ב) המעצם עיניו של מת קודם יציאת הנשמה הרי זה שופך דמים.
Radak, Sefer HaShorashim, Berlin 1847. Public domain, digitised by Sefaria from the National Library of Israel.
Sources
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Tree Words," What's in a Word?, Ohr Somayach, 11 February 2017.
Rabbi Reuven Chaim Klein, "The Strong Ones," What's in a Word?, Ohr Somayach, 12 September 2020.
Rabbi Reuven Chaim Klein, "The Kidneys Advisory," What's in a Word? Synonyms in the Hebrew Language (book manuscript).
Cited in the essay: Daniel 4:7, 4:8, 4:11, 4:17, 4:20, 4:23; Berachos 6:1; Rabbi Shlomo Pappenheim; Rabbi Chaim Hirschensohn; Rabbi Betzalel Stern, Responsa Be'tzel HaChochmah; Rabbi Moshe Shapiro; Bereishis 2:9, 3:24; Rabbi Nissim of Marseilles on Bereishis, p. 253.