society
inheritance
At a glance
In short
Several competing approaches separate nachalah from yerushah. Nachalah is inheritance in the sense of a patrimony: property that comes down the generations (Malbim), or one portion among several (Shadal). Yerushah is inheritance too. For Malbim it is a bare legal transfer, property that passes out of one man's reshus into another's with no assumption that it was willingly given; for Shadal it is inheritance with no one else sharing in it. Achuzah is the holding, inherited property the heir has actually taken hold of.
Distinctions
Nachalah (נחלה)
Root נ-ח-ל.
- Malbim offers two ways of separating nachalah from yerushah. First: nachalah is specifically transgenerational, the transfer of property along the continuum from parent to child. Second: nachalah is specifically what the bequeather willingly passes on.
- Shadal proposes a different distinction: a nachalah is what one receives as his share in the dividing up of a single estate, alongside others who take their portions in tandem; he even contends that nachalah is related to chelek ("portion"), both containing the ches-lamed combination. His two examples: the bechor's double share against his younger brothers' single shares is called nachalah (Devarim 21:16), and the seventy nations each received a nachalah when the world was divided among them (Devarim 32:8).
- Rav Hirsch: nachalah is the preferred, more conservative of the two models of how a younger generation relates to an older one. It is cognate with nachal, a river; the estate flows on seamlessly and naturally, because the young see themselves as the continuation of the old and not as its replacement, and there is no repudiation on either side.
Yerushah (ירושה)
Root י-ר-ש.
- Malbim: yerushah is related to reshus, "domain" or "charge," and denotes nothing more than property crossing from one party's domain into another's, sanctioned by the deceased or not.
- Shadal: yerushah is the winner-takes-all case, one heir with no rivals to split with; hence Avraham Avinu, childless, complained that his household steward was seemingly destined to inherit everything, and the word he used was yoresh (Bereishis 15:3) and not nochel.
- Rabbi Shlomo Pappenheim and Rabbi Yaakov Tzvi Mecklenburg: the root is reish-shin, allied to rosh, since the heir becomes the head of the estate he takes over. The English inherit comes from the Latin inhereditare, "to be appointed as heir," on which reckoning too the one who inherits assumes the deceased's position of power.
- Rav Hirsch, in what Rabbi Klein calls an almost-prophetic reading of current events: yerushah belongs with geirush ("chasing away") and with Koresh, the Persian king who conquered the whole civilized world for himself, and who by some legends came to the throne by killing his own grandfather; it is the model in which the young generation treats itself as primary, rejects its connection to the past, and, bereft of its elders, is free to enjoy the fruits of what they built.
Others narrow both differently: nachalah is strictly father-to-son, while yerushah covers inheritance between relatives generally, even outside the direct line.
Rabbi Eliyahu Benamozegh (Eim LaMikra to Bereishis 38:17): Latin heres, the source of English heir, derives from yoresh.
Achuzah (אחוזה)
Root א-ח-ז, "to hold." Malbim: achuzah is inherited property of which the heir has already taken possession and now holds (ocheiz). Property not yet taken in hand, because it lies far off or is still disputed, is called nachalah or yerushah without the achuzah modifier. The word commonly appears in the construct achuzas nachalah.
Also discussed in
Radak on these roots
Sefer HaShorashim
א-ח-ז
To take hold, to grasp. From this sense an inheritance is called אֲחֻזָּה, because a man takes hold in the place and is held secure there on its account.
Taking hold
חִיל אָחַז (Shemos 15:14), trembling took hold, אָחַזְתָּ שְׁמֻרוֹת עֵינָי (Tehillim 77:5), You held my eyelids, לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ (Iyov 38:13), to take hold of the corners of the earth, וָאֹחֵז בְּפִילַגְשִׁי (Shoftim 20:6), and I took hold of my concubine, and וֶאֱחֹז לְךָ אֶחָד מֵהַנְּעָרִים (Shmuel II 2:21), and take hold for yourself of one of the young men. In the passive, נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ (Bereishis 22:13), caught in the thicket, כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים (Koheles 9:12), like fish that are caught, and וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ, and they took hold in it. Also וְכֶבֶשׁ בַּזָּהָב לַכִּסֵּא מָאֳחָזִים (Divrei HaYamim II 9:18), and a footstool of gold fastened to the throne, and מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּה (Iyov 26:9), He holds fast the face of the throne.
אֲחֻזֵי חֶרֶב
אֲחֻזֵי חֶרֶב (Shir HaShirim 3:8), holding the sword, has the form of what is acted upon, in the way of חָגוּר כְּלֵי מִלְחָמָה (Shoftim 18:11), girded with weapons of war, and לָבוּשׁ בַּדִּים (Yechezkel 9:2), clothed in linen.
The beams that hold the walls
וַיֶּאֱחֹז אֶת הַבַּיִת (Melachim I 6:10), and he held the house, means that he roofed it with cedar beams, and so Targum Yonasan renders it, וְטַלֵיל יַת בֵּיתָא, and he roofed the house; the pasuk uses a word of taking hold because the beams take hold of this wall and of the wall opposite, as it also says לְבִלְתִּי אֲחֹז בְּקִירוֹת הַבָּיִת (Melachim I 6:6), so as not to take hold in the walls of the house.
אֲחֻזָּה, a holding of land
From this sense comes אֲחֻזָּה: תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר (Bereishis 23:4), give me a holding for a burial place, and וְהָיוּ לָכֶם לַאֲחֻזָּה (Vayikra 25:45), and they shall be yours as a holding. An inheritance is called so because a man takes hold in the place and is held secure there on its account, as וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ, and they took hold in it, and וְנֹאחֲזוּ בְתֹכְכֶם (Bamidbar 32:30), and they shall take hold among you.
וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ
וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ (Bereishis 26:26), and Achuzzas his friend, is a man's name, and the Mesorah marks it לית שום בר נש, unique as a personal name. The Targum's view is וְסִיעַת מְרַחֲמוֹהִי, the company of his friends; on that view a man's company is called an אחוזה because they hold to him and do not part from him in his going out and his coming in.
חִיל אָחַז (שמות טו, יד), אָחַזְתָּ שְׁמֻרוֹת עֵינָי (תהלים עז, ה), וַיֶּֽאֱחֹז אֶת־הַבַּיִת (מלכים א' ו, י), לְבִלְתִּי אֲחֹז בְּקִירוֹת הַבָּֽיִת (מלכים א' ו, ו), וְלֹֽא־יִֽהְיוּ אֲחוּזִים בְּקִיר הַבָּֽיִת (יחזקאל מא, ו), לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ (איוב לח, יג) צִירִים וַֽחֲבָלִים יֹֽאחֵזוּן (ישעיה יג, ה), החי"ת בצרי מפני ההפסק, הֲלוֹא חֲבָלִים יֹאחֱזוּךְ כְּמוֹ אֵשֶׁת לֵדָֽה (ירמיה יג, כא), החי"ת בחטף סגול, וַתֹּחֶז יַד־יְמִין יוֹאָב (שמואל ב' כ, ט). אֲחֻזֵי חֶרֶב (שיר השירים ג, ח), הפעול בו על דרך חָגוּר כְּלֵי מִלְחָמָֽה (שופטים יח, יא), לָבוּשׁ בַּדִּים (יחזקאל ט, ב). וָֽאֹחֵז בְּפִֽילַגְשִׁי (שופטים כ, ו), וֶאֱחֹז לְךָ אֶחָד מֵֽהַנְּעָרִים (שמואל ב' ב, כא). וְאֶֽחֳזִי־בָהּ (רות ג, טו), החי"ת בקמץ חטף, אֶֽחֱזוּ־לָנוּ שֽׁוּעָלִים (שיר השירים ב, טו), בֵּֽית־אָב אֶחָד אָחֻז לְאֶלְעָזָר וְאָחֻז אָחֻז לְאִֽיתָמָֽר (דברי הימים א' כד, ו), אָחוּז בְּחַבְלֵי־בוּץ (אסתר א, ו). והנפעל נֶֽאֱחַז בַּסְּבַךְ (בראשית כב, יג), כַּדָּגִים שֶׁנֶּֽאֱחָזִים (קהלת ט, יב), וַיֵּאָֽחֲזוּ בָהּ (בראשית מו, כז), וְנֹֽאחֲזוּ בְתֹֽכְכֶם (במדבר לב, ל). והפועל הכבד [הָפְעַל] וְכֶבֶשׁ בַּזָּהָב לַכִּסֵּא מָֽאֳחָזִים (דברי הימים ב' ט, יח). וכבד אחר [פִּעֵל] מְאַחֵז פְּנֵי־כִסֵּה (איוב כו, ט). ופירוש וַיֶּֽאֱחֹז אֶת־הַבַּיִת (מלכים א' ו, י), קרה אותו בעצי ארזים, וכן תרגם יונתן וְטַלֵיל יַת בֵּיתָא, ואמר בו לשון אחיזה. לפי שהקורות אוחזות בכותל זה ובכותל זה שכנגדו, כמו שאמר גם כן לְבִלְתִּי אֲחֹז בְּקִירוֹת הַבָּֽיִת (מלכים א' ו, ו). ומענין זה אחוזה תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת־קֶבֶר (בראשית כג, ד), וְהָיוּ לָכֶם לַֽאֲחֻזָּֽה (ויקרא כה, מה), נקראת הנחלה כן, לפי שהאדם נאחז במקום ומוחזק בעבורה, כמו שאמר וַיֵּאָֽחֲזוּ בָהּ (בראשית מו, כז), וְנֹֽאחֲזוּ בְתֹֽכְכֶם (במדבר לב, ל). וַֽאֲחֻזַּת מֵֽרֵעֵהוּ (בראשית כו, כו) שם איש. והמסורת עליו לית שום בר נש. ודעת התרגום וְסִיעַת מְרַחֲמוֹהִי. ונקראת חברת האיש אחוזה, לפי שנאחזים בו ולא יפרדו ממנו בצאתו ובבאו.
י-ר-ש
To inherit, from a father or by taking what another held; to drive out, as it always is when bound with מ; in a sense close by, to make poor; and תִּירוֹשׁ, new wine.
Inheriting and taking possession
וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ (Bamidbar 13:30), we shall take possession of it, and וִֽירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּֽהּ (Devarim 11:31), and you shall take possession of it and dwell in it. מֽוֹרָשֵׁי לְבָבִֽי (Iyov 17:11) are the branchings of my heart: what the heart bequeaths and hands down, as though the branchings and thoughts of the heart were an inheritance, being ready and prepared for a man. All of them are one sense, he says, inheritance: some are a son's inheritance from his father, and some the taking of a thing out of another's hand, that is, taking his inheritance and what was in his holding, as a son takes his father's estate.
Where Rabbi Yonah reads otherwise
Radak reads וּבְנֵי עֵשָׂו יִֽירָשׁוּם (Devarim 2:12) as: and the sons of Esav took their inheritance. There is no need, he says, to take these words out of the sense of inheriting, which Rabbi Yonah did, explaining them as sending away.
Driving out
In the sense of driving out and sending away: מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶֽיךָ (Devarim 18:12), drives them out before you, and וְאִם־לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת־יֹֽשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם (Bamidbar 33:55), and if you do not drive out the inhabitants of the land before you. The rule, he says, is that wherever the word is bound to a מ it is driving out and sending away. The simple form has this sense too, in לָרֶשֶׁת אוֹתָם מִפָּנֶיךָ (Devarim 12:29), to drive them out before you; but it may be read as inheriting, with מפניך, before you, joined to כִּי יַכְרִית, when He cuts off, and not to לרשת, to inherit, and if so no simple form of the verb means driving out at all.
Making poor, and being made poor
In another sense close to it: מוֹרִישׁ וּמַֽעֲשִׁיר (Shmuel I 2:7), makes poor and makes rich, and תּֽוֹרִישֵׁמוֹ יָדִֽי (Shemos 15:9), my hand shall make them poor, though that may instead be from driving out. Likewise פֶּן־ תִּוָּרֵשׁ (Bereishis 45:11), lest you be made poor, and וּפֶֽן־ אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי (Mishlei 30:9), lest I be made poor and steal: the sense of poverty and want. Targum Yonasan renders הַלְיָרְשֵׁנוּ קְרָאתֶם לָנוּ (Shoftim 14:15) from this sense, הַלְמַסְכְּנוּתָנָא קְרֵיתוּן יָתָנָא, have you called us to make us poor. Radak's own reading of it is: have you called us to take possession of our money, and if not, why have you called us? For it looked as though they had been called to have their money taken.
New wine
From this same root, he says, comes a noun that belongs to none of those senses, הַתִּירוֹשׁ, the new wine: כַּֽאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּֽאֶשְׁכּוֹל (Yeshayahu 65:8), as the new wine is found in the cluster.
וְיָרַשׁ יִשְׂרָאֵל אֶת־יֹֽרְשָׁיו (ירמיה מט, ב), וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ (במדבר יג, ל). וִֽירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּֽהּ (דברים יא, לא), וִֽירֵשׁוּהָ בְחִירַי (ישעיה סה, ט), לגזרת פָּעֵל בצרי. וכן וִֽירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפּוֹד (ישעיה לד, יא). כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם (דברים יח, יד), בַּמָּה אֵדַע כִּי אִֽירָשֶֽׁנָּה (בראשית טו, ח), כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן־הָֽאָמָה הַזֹּאת (בראשית כא, י), אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִֽירָשֶֽׁךָ (בראשית טו, ד), כְּמוֹשׁ אֱלֹהֶיךָ אוֹתוֹ תִירָשׁ (שופטים יא, כד), וַיִּֽרְשׁוּ אוֹתָהּ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ (יהושע יט, מז), וּבְנֵי עֵשָׂו יִֽירָשׁוּם (דברים ב, יב), כלומר לקחו ירושתם. ואין צורך להוציאם מענין ירושה, כאשר כתב רבי יונה שפירשם בענין השלוח. וכן נִשְֽׁאֲרָה הַרְבֵּֽה־מְאֹד לְרִשְׁתָּֽהּ (יהושע יג, א). והציווו השׁלם יָם וְדָרוֹם יְרָֽשָׁה (דברים לג, כג), ובחסרון היו"ד הָחֵל רָשׁ (דברים ב, כד), ובצרי עֲלֵה רֵשׁ (דברים א, כא), קוּם רֵשׁ אֶת־כֶּרֶם נָבוֹת (מלכים א' כא, טו), בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת־הָאָרֶץ (דברים א, ח). הַלְיָרְשֵׁנוּ קְרָאתֶם לָנוּ (שופטים יד, טו), היו"ד מעמדה בגעיא במקצה הספרים. ופירושו וכי קראתם לנו לירש ממונינו ואם לא בעבור מה קראתם לנו, כי כן נראה כי לקחה ממונינו קראתם לנו. והתאר וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹֽיְבָיו (במדבר כד, יח), פירוש יהיה ירושה שעיר לאויביו. והשם כִּֽי־יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו (דברים ב, ה), נָתַתָּ יְרֻשַּׁת יִרְאֵי שְׁמֶֽךָ (תהלים סא, ו), פירוש נחה לי שאגור באהלך שהוא ירושה יראי שמך. והפעל הכבד [הִפְעִיל] וְהֽוֹרַשְׁתֶּם לִבְנֵיכֶם (עזרא ט, יב), אֵת אֲשֶׁר יוֹרִֽיֹֽשְׁךָ כְּמוֹשׁ אֱלֹהֶיךָ (שופטים יא, כד), וְתֽוֹרִישֵׁנִי עֲוֹנוֹת נְעוּרָֽי (איוב יג, כו), וְזַרְעוֹ יֽוֹרִשֶֽׁנָּה (במדבר יד, כד), פירוש ולזרעו יורישנה. והשם לְמוֹרַשׁ קִפֹּד (ישעיה יד, כג), אֵת מוֹרָֽשֵׁיהֶֽם (עבדיה א, יז). מֽוֹרָשֵׁי לְבָבִֽי (איוב יז, יא), סעיפי לבבי, כלומר מה שמוריש הלב ומנחיל כאילו הסעיפים ומחשבות הלב נחלה בהיותם מוכנים לאדם ומזומנים. ועם ה"א הנקבה מֽוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַֽעֲקֹֽב (דברים לג, ד), לָנוּ הִיא נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָֽׁה (יחזקאל יא, טו), כולם ענין אחד ענין ירושה, יש מהם ירושה הבן מהאב ויש מהם לקיחת הדבר מיד אחר רצוני לומר שלוקח ירושתו ומה שהיה בחזקתו, כמו שהבן לוקח נכסי אביו. ובענין הגירוש והשילוח י"י אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶֽיךָ (דברים יח, יב), וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר הוֹרִישׁ י"י אֱלֹהֵינוּ מִפָּנֵינוּ (שופטים יא, כד), הִנֵּה י"י יֽוֹרִשֶׁנָּה וְהִכָּה בַיָּם חֵילָהּ (זכריה ט, ד), אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאֽוֹרִשֶׁנּוּ (במדבר יד, יב), וְאִם־לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת־יֹֽשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם (במדבר לג, נה), וְהֽוֹרַשְׁתֶּם אֶת־הָעִיר (יהושע ח, ז), פירוש את יושבי העיר. מִבִּטְנוֹ יֹֽרִשֶׁנּוּ אֵֽל (איוב כ, טו). ומן הקל בזה הענין לָרֶשֶׁת אוֹתָם מִפָּנֶיךָ (דברים יב, כט). והכלל כל שהוא קשור עם מ"ם היא לשון גירוש ושילוח. ויתכן לפרש לָרֶשֶׁת אוֹתָם מִפָּנֶיךָ לשון ירושה ויהיה מפניך דבוק עם כִּי יַכְרִית (שם), לא עם לרשת. ויהיה אם כן כל בנין הקל בענין ירושה לא יהיה אחד מהם לשון גירוש ושילוח. והפעל הדגוש [פִּעֵל] בזה הענין יְיָרֵשׁ הַצְּלָצַֽל כה, מב). וענין אחר קרוב לזה י"י מוֹרִישׁ וּמַֽעֲשִׁיר (שמואל א' ב, ז), תּֽוֹרִישֵׁמוֹ יָדִֽי (שמות טו, י), או יהיה תורישמו מענין הגירוש. והנפעל פֶּן־תִּוָּרֵשׁ (בראשית מה, יא), וּפֶֽן־אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי (משלי ל, ט), ענין הרשות והמסכנות. ומענין זה תרגום יונתן הַלְיָרְשֵׁנוּ קְרָאתֶם לָנוּ (שופטים יד, טו) הַלְמַסְכְּנוּתָנָא קְרֵיתוּן יָתָנָא. ומזה העיקר שם אשר איננו מן הענינים האלה וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר (יואל ב, יט), כַּֽאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּֽאֶשְׁכּוֹל (ישעיה סה, ח), בפלס תִּינוֹק מן יָנַק אלא שתינוק תאר וזה שם. והוא היין החדש.
נ-ח-ל
To take as a possession, and to give one; נַחֲלָה, an inheritance. In another sense, נַחַל, the valley the water runs in, called so even when it is dry.
Taking a possession
וְאֵלֶּה אֲשֶׁר נָחֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל (Yehoshua 14:1), and these are what the children of Yisrael took as a possession, כִּי לֹא נִנְחַל אִתָּם (Bamidbar 32:19), for we will not take a possession with them, and לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ (Bamidbar 34:18), to take the land as a possession. The simple verb, he says, takes one object only, the inheritance itself, so that יִנְחֲלוּ לָכֶם אֶת הָאָרֶץ (Bamidbar 34:17) is that they take the land as a possession on your behalf.
Yisrael as His inheritance
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ (Shemos 34:9), and pardon our iniquity and our sin and take us as a possession, means take us for Your own, that we be Your inheritance, as וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ (Devarim 9:29), they are Your people and Your inheritance. So of Yehudah, אֶת־יְהֹוּדָה חֶלְקוֹ (Zecharyah 2:16), Yehudah His portion: Yehudah will be Hashem's inheritance forever on the holy soil. כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכָל הַגּוֹיִם (Tehillim 82:8), for You take possession among all the nations, he reads with what the mizmor says at its opening, עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל, how long will you judge wrongly, and with קוּמָה אֱלֹהִים שָׁפְטָה הָאָרֶץ, arise, Elokim, judge the land: take the judgment of the poor and of those who cry out against violence from the hands of the wicked, the unjust judges, for You take the poor as Your possession among all the nations. In whatever nation the poor and the robbed are found, they are Your people and Your inheritance, and You will take them for Your own and save them from the hand of their oppressors.
Where it takes two objects
אֵלֶּה אֲשֶׁר נִחַל מֹשֶׁה בְּעַרְבוֹת מוֹאָב (Yehoshua 13:32), these are what Moshe gave as inheritances in the plains of Moav, and כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה (Yehoshua 1:6), for you will give this people its inheritance; so בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו (Devarim 21:16), on the day he gives his sons their inheritance, and בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם (Devarim 32:8), when the Most High gave the nations their inheritance. In the passive, כֵּן הָנְחַלְתִּי לִי יַרְחֵי שָׁוְא (Iyov 7:3), so months of emptiness were given me for a portion; and turned back on itself, וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם (Vayikra 25:46), where he reads אֹתָם as מהם: you shall take a possession from them, like הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר (Bereishis 44:4), they had gone out from the city.
וְנִחַלְתְּ בָּךְ
וְנִחַלְתְּ בָּךְ לְעֵינֵי גוֹיִם (Yechezkel 22:16) may be taken from this root, though he explained it at חָלַל; its proper form would then be וְנִנְחַלְתְּ, and but for the ches it would carry a dagesh. Taken so, it means: until now you were My inheritance, but since you have sinned you are not; you will be inherited by yourself and not by Me, in the sight of the nations.
נַחַל, the water-course
פָּרַץ נַחַל (Iyov 28:4), a stream breaks out, וְהָיָה מֵהַנַּחַל תִּשְׁתֶּה (Melachim I 17:4), you will drink from the נַחַל, with the dual אֶל כָּל אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁם נַחֲלַיִם יִחְיֶה (Yechezkel 47:9), everything to which the two streams come will live, and the plural כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם (Koheles 1:7), all the streams go to the sea. The valley in which the waters run is called a נַחַל, and even when there is no water in it, it is still called so, since the place is what bears the name, as וְהָעִיר אֲשֶׁר בַּנַּחַל (Devarim 2:36), and the city that is in the valley. אֶל נַחַל אֵיתָן (Devarim 21:4), to a strong נַחַל, had water in it, since it is written there that they wash their hands; and so וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן (Amos 5:24), and righteousness like a strong נַחַל, is one whose waters sweep down with force. In נַהֲרֵי נַחֲלֵי דְּבַשׁ וְחֶמְאָה (Iyov 20:17), rivers of streams of honey and butter, one construct comes upon another.
הַנְּחִילוֹת
לַמְנַצֵּחַ אֶל הַנְּחִילוֹת (Tehillim 5:1), for the conductor, on the נְחִילוֹת, is the name of a tune they knew. Rabbeinu Hai explained the word from נחיל של דבורים (Bava Kamma 10:2), a swarm of bees; that is, its tune was like the whistling of bees.
וְאֵלֶּה אֲשֶׁר־נָֽחֲלוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל (יהושע יד, א), וְנָֽחֲלוּ לְעֹלָֽם (שמות לב, יג), כִּי לֹא נִנְחַל אִתָּם (במדבר לב, יט), יִנְחֲלוּ לָכֶם אֶת־הָאָרֶץ (במדבר לד, יז), וְסָֽלַחְתָּ לַֽעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ (שמות לד, ט), כִּֽי־אַתָּה תִנְחַל בְּכָל־הַגּוֹיִֽם (תהלים פב, ח), לִנְחֹל אֶת־הָאָֽרֶץ (במדבר לד, יח), וְנָחַל י"י אֶת־יְהֹוּדָה חֶלְקוֹ (זכריה ב, טז), כלם שהם מפעל הקל הם פעלים יוצאים אל פעול אחד לבד והוא הנחלה, כי פירוש יִנְחֲלוּ לָכֶם ינחלו בעבורכם, ופירוש וְסָֽלַחְתָּ לַֽעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ, תנחל אותנו שנהיה נחלתך כמו שאמר כִּי חֵלֶק י"י עַמּוֹ יַֽעֲקֹב חֶבֶל נַֽחֲלָתֽוֹ (דברים לב, ט), וְהֵם עַמְּךָ וְנַֽחֲלָתֶךָ (דברים ט, כט). וכן וְנָחַל י"י אֶת־יְהֹוּדָה חֶלְקוֹ, כלומר יהודה יהיה נחלת השם לעולם על אדמת הקדש. ופירוש כִּֽי־אַתָּה תִנְחַל בְּכָל־הַגּוֹיִֽם אמר בתחלת המזמור עַד־מָתַי תִּשְׁפְּטוּ־עָוֶל, ואמר קוּמָה אֱלֹהִים שָׁפְטָה הָאָרֶץ, כלומר קח משפט העניים והצועקים חמס מידי הרשעים שופטי עול כי אתה תִנְחַל העניים בכל הגוים, כלומר באיזה גוי שיהיו העניים והעשוקים הם עמך ונחלתך ואתה תנחל אותם והצילם מיד העושקים. והשם וְנַֽחֲלָה לֹא־יִֽהְיֶה־לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו י"י הוּא נַֽחֲלָתוֹ (דברים יח, ב). והנפעל יתכן לפרש מזה וְנִחַלְתְּ בָּךְ לְעֵינֵי גוֹיִם (יחזקאל כב, טז), אף על פי שפירשתיו בשרש חָלַל. ויתכן להיות מזה ומשפטו וְנִנְחַלְתְּ ולולי החי"ת היה דגש וְנִחַלְתְּ בך. ופירושו שקודם לכן היית נחלתי אבל כיון שחטאת אין את נחלתי אלא תהי ננחלת בך ולא בי. והכבד [פִּעֵל] יוצא לשנים פעולים אֵלֶּה אֲשֶׁר־נִחַל מֹשֶׁה בְּעַרְבוֹת מוֹאָב (יהושע יג, לב), אֵלֶּה הַנְּחָלֹת אֲשֶׁר נִֽחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִֽיהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן (יהושע יט, נא) וכבד אחר [הִפְעִיל] יוצא גם כן לשנים פעולים כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת־הָעָם הַזֶּה (יהושע א, ו) בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת־בָּנָיו (דברים כא, טז), בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם (דברים לב, ח) ושלא נזכר פעלו ממנו [הָפְעַל] כֵּן הָנְחַלְתִּי לִי יַרְחֵי־שָׁוְא (איוב ז, ג). וההתפעל וְהִתְנַֽחַלְתֶּם אֹתָם (ויקרא כה, מו) לְמַטּוֹת אֲבֹֽתֵיכֶם תִּתְנֶחָֽלוּ (במדבר לג, נד). ופירוש והתנחלתם אותם מהם כמו הֵם יָֽצְאוּ אֶת־הָעִיר (בראשית מד, ד) וענין אחר פָּרַץ נַחַל מֵֽעִם־גָּר (איוב כח, ד) וְהָיָה מֵֽהַנַּחַל תִּשְׁתֶּה (מלכים א' יז, ד) נַחְלָה עָבַר עַל־נַפְשֵֽׁנוּ (תהלים קכד, ד). ובלשון שנים אֶל כָּל־אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁם נַֽחֲלַיִם יִֽחְיֶה (יחזקאל מז, ט) והקבוץ כָּל־הַנְּחָלִים הֹֽלְכִים אֶל־הַיָּם (קהלת א, ז), וְֽנַֽחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַֽעֲתֽוּנִי (תהלים ח, ה). נַֽהֲרֵי נַֽחֲלֵי דְּבַשׁ וְחֶמְאָֽה (איוב כ, יז) בא סמוך על סמוך וכן אֶת־מִסְפַּר מִפְקַד־הָעָם (שמואל ב' כד, ט), וּמִבְצַר מִשְׂגַּב חֽוֹמֹתֶיךָ (ישעיה כה, יב), מִבְחַר וְטֽוֹב־לְבָנוֹן (יחזקאל לח, טו), חַכְמֵי יֹֽעֲצֵי פַרְעֹה (ישעיה יט, יא), וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חֽוֹל (דברים לג, יט). וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵֽי־יִצְחָק בַּנָּחַל (בראשית כו, יט), בְּחַלְּקֵי־נַחַל חֶלְקֵךְ (ישעיה נז, ו), העמק שנגרים בו המים יקרא נחל ואף על פי שאין בו מים יקרא גם כן נחל, כי המקום הוא הנקרא נחל. וכן וְהִשְׁקָה אֶת־נַחַל הַשִּׁטִּֽים (יואל ד, יח), וְהָעִיר אֲשֶׁר בַּנַּחַל (דברים ב, לו). וכן בדברי רבותינו ז"ל (מגילה ג, ע"ב) ביושבת בנחל. אֶל־נַחַל אֵיתָן (דברים כא, ד), היה בו מים כי כתוב יִרְחֲצוּ אֶת־יְדֵיהֶם (שם). וכן וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָֽן (עמוס ה, כד), ששוטפים בו המים בכח. לַֽמְנַצֵּחַ אֶל־הַנְּחִילוֹת (תהלים ה, א), שם ניגון היה ידוע אצלם. ורבינו האיי ז"ל פירש המלה מלשון נחיל של דבורים (בבא קמא פרק עשירי משנה ב. דף קיד, ע"א), רוצה לומר כי ניגונו היה דומה לשריקת דבורים.
Radak, Sefer HaShorashim, Berlin 1847. Public domain, digitised by Sefaria from the National Library of Israel.
Sources
Rabbi Reuven Chaim Klein, "A Heritage of Inheritance," What's in a Word?, Ohr Somayach, 7 July 2018.
Rabbi Reuven Chaim Klein, "A Heritage of Inheritance," What's in a Word? Synonyms in the Hebrew Language (book manuscript).
Cited in the essay: Bamidbar 27:1-11; Devarim 21:16, 32:8; Bereishis 15:3; Malbim, Yair Ohr s.v. י' אות יג, and Sefer HaCarmel s.v. אחזה; Shadal; Rabbi Shlomo Pappenheim; Rabbi Yaakov Tzvi Mecklenburg, HaKsav VeHaKabbalah to Bereishis 21:10; Rav Hirsch; Benamozegh, Eim LaMikra to Bereishis 38:17.