ritual
horn
At a glance
In short
Shofar names the ram's horn. Ran takes the word as a cognate of shefoferes, a hollow tube; the traditional derivation is from ש-פ-ר, and Ritva notes that shofar implies beauty and fitness. Keren is the general horn, still on the animal or off it, and by extension a ray, a corner, strength, and in the Mishnah the principal of a debt or investment. Yovel is a horn too (Shemos 19:13) and gives its name to the fiftieth year. Chatzotzros are the silver trumpets of Bamidbar 10:2, though after the Churban shofaros came to be called chatzotzros. The Mishnah (Rosh Hashanah 3:2) disqualifies a bovine horn, and the Gemara grounds that in its being called a keren.
Distinctions
Shofar (שופר)
The Mishnah (Rosh Hashanah 3:2) disqualifies a bovine horn for the mitzvah, and the Gemara there, in both Bavli and Yerushalmi, grounds that in the bovine horn's being called a keren (Devarim 33:17; see also Gittin 2:3, Keilim 11:7) and not a shofar, while the ram's horn is called both, or at least is not called a keren. Why should a word disqualify if both words mean "horn"?
Ramban: while attached, every horn is a keren; detached, two kinds part company. One is hollow but naturally packed with a filling that must be drawn out before it will sound, and that is a shofar; the other is solid keratin that must be drilled through, and that stays a keren even detached. Any horn that is a keren and not a shofar is unfit, and the bovine horn's disqualification is nominal, since physically it is a shofar: it is called a keren.
Ran identifies shofar as a cognate of shefoferes, a hollow tube, common in the Mishnah (Shabbos 2:4; Keilim 14:5, 17:17; Parah 5:4, 5:8, 6:1, 9:2; Mikvaos 2:10, 4:5, 6:1-2, 6:5-7, 6:9).
The traditional derivation is from ש-פ-ר, pleasant, beautiful, good (Bereishis 49:21, Tehillim 16:6, Iyov 26:13), cognate with the Aramaic shfar, three times in Tanach (Daniel 3:32, 4:24, 6:2); Targum regularly renders yafeh and tov with shapir. Vayikra Rabbah 29:6, on the shofar of Rosh Hashanah (Tehillim 81:4), works exactly this way: along with the mitzvah of shofar Hashem told us shapru maaseichem, better your deeds, in Tishrei. Bereishis Rabbah 98:17 reads Naftali's "imrei shefer" (Bereishis 49:21) of Devorah, who descended from him, either her beautiful shirah after the victory over Sisera or her making words of Torah clear and beautiful in judgment, and notes that the Torah was given with shofaros (Shemos 19:19). Shifrah the midwife (Shemos 1:15), often identified as Yocheved, Moshe's mother, is named on the same root, either for beautifying newborns as they emerged from the womb or for the bettering of Klal Yisrael through Torah and mitzvos, since she bore Moshe (Sifrei Behaaloscha 78, Shemos Rabbah 1:13, Koheles Rabbah 7:3, Midrash Shmuel 23).
- Rabbi Moshe Shapiro: shapir is a shifal form, the shin not radical, from פ-א-ר, whence pe'er and tiferes, the initial shin marking an action that produces pe'er. A popular folk etymology ties the early Ashkenazi surname Shapiro to shapir, though historians argue it more likely comes from the name of the German town Speyer.
- Rav Hirsch (to Bereishis 5:1, 49:11), on shin/sin and beis/peh interchange, groups shefer with sefer, mispar, sofer, and shover: a sefer is a composite whole made of parts fitted together coherently, counting and number highlight the individual units within a whole system, and shover breaks the parts off the whole. From that he surmises that shefer is beauty as the fit of many parts into one order, against yofi, the outward beauty others perceive; and with that inwardness he implies it makes sense that shofar should point to the inside of the tube.
- Ohalei Yehudah: shofar is tzavar, tzadi and shin, peh and beis interchanging, because the shofar gathers the people together.
- Ritva notes that shofar implies something beautiful and copacetic.
Linguists offer another origin altogether: Avraham Even-Shoshan (1906-1984) and Rabbi Ernest Klein (1899-1983) claim shofar is cognate with the Akkadian shapparu, "wild sheep," which in turn seems related to the late Biblical tzfir (Daniel 8:5, 8:8, 8:21; Ezra 8:35; Divrei HaYamim II 29:21) by the shin/tzadi interchange, and perhaps to the earlier se'ir, if peh and ayin may interchange.
Keren (קרן)
Menachem Ibn Saruk, Ibn Janach, and Radak: root ק-ר-ן, both an animal's horn and a ray of light. The link is plain: a beam projects from its source as a horn juts from the head. Extensions: strength (Yechezkel 29:21, Tehillim 132:17, 148:14), since the horn gives an animal's gore its power; a horn-shaped vessel (Shmuel I 16:1, 16:13; Melachim I 1:39); the horn-like protrusions at the four corners of the mizbeach (Shemos 38:2, Vayikra 8:15, Yechezkel 43:20). In the Mishnah keren keeps "horn" (Rosh Hashanah 3:2, Kesubos 13:2, Gittin 2:3, Keilim 11:7), names the goring category of damages (Bava Kamma 2:5), widens to any corner while keeping the altar sense (Kilayim 6:7; Yoma 5:5; Zevachim 5:3, 6:2, 6:5, 11:3; Tamid 2:5, 4:1, 7:3; Middos 3:2-3, 4:3, 4:5; Keilim 17:9-10), and means principal, whether the capital of an investment (Peah 1:1, Kiddushin 4:12) or the principal of an obligation as against an added penalty (Terumos 6:1-4, 7:1-4, 8:1, 11:2; Maaser Sheni 4:3; Pesachim 2:4; Yevamos 11:5, 11:7; Kesubos 3:9; Bava Kamma 9:6-12; Shevuos 8:3-4). Radak even insinuates a link to Latin cornu, from which English corner comes by way of French. On the financial sense, Rabbi Ernest Klein innovatively connects keren to the Akkadian qerenu/qaranu, "pile, heap" or "threshing floor," which seems related to Hebrew goren by the kuf/gimmel interchange. Shofar in the Mishnah likewise names a vessel, narrow above and wide below like the horn (Shekalim 2:1, 6:1, 6:5, with Rambam's commentary).
Rabbi Shlomo Pappenheim reduces it to the biliteral ק-ר, forceful impact from weight or speed: korah (beam) and tikrah (ceiling), whose weight bears on the supports; kir (wall); kiryah (city); kurei (a web, a wall for catching insects); krum (a covering membrane); kor and kar (cold, temperatures clashing with the body's warmth); mikreh and keri (a man colliding with new circumstances); and keren, for the force of its goring.
Rabbi Moshe Shapiro, without explicitly invoking Rabbi Pappenheim, builds the halachah out of this: a keren is the point of intersection where two opposing forces meet, hence the goring category, which names the limb and also the point of departure from which an animal may stray; hence the crossroads at which one faces two ways; hence a corner, the meeting place of two sides; hence the principal, which can be lost or turn a profit. On Rosh Hashanah we galvanize every energy toward one end, the proclamation of Hashem's kingship, where no other possibility is valid, so a thing whose very name implies a fork in the road cannot serve. The counterpart is Rabbi Reuven Chaim Klein's own addition, which he says Rabbi Shapiro does not make explicitly: per Rav Hirsch, shofar is the exact opposite, conjuring all the constituent parts working together in harmony, and Ritva's "beautiful and copacetic" fits that, so the word shofar is the antithesis of keren, implying a unification that precludes all other possibilities.
Chasam Sofer (Toras Moshe, Rosh HaShanah, s.v. kol hashofaros): a cow's horn is unfit because it is only a keren, while other horns are fit because they are also called shofar; and keren shofar is 930 in gematria, the years Adam lived after sinning on Rosh HaShanah.
Yovel (יובל)
Also a horn (Shemos 19:13), and in some pesukim the animal it came from (Yehoshua 6:4-13); the Gemara (Rosh Hashanah 26a) points out that yovel also means "ram." Because the fiftieth year of the shemittah cycle is consecrated and proclaimed with the shofar, the year itself is yovel (Vayikra 25:10-15, 25:50, 27:17-31), whence English "jubilee." Since the yovel horn was used chiefly to tell the travelling nation when to move and the army when to attack, Rabbi Pappenheim suggests it comes from the biliteral ב-ל, mixing, the yovel being the catalyst that brings about an intermingling of one domain with another.
Chatzotzros (חצוצרות)
The Torah's chatzotzros are of silver (Bamidbar 10:2), yet the Mishnah (Kinnim 3:6) uses the word of a ram's horn after the animal's death, which suggests they can stand for shofaros. The Gemara (Shabbos 36a, Sukkah 34a) records that what were called shofaros in the time of the Beis HaMikdash were later called chatzotzros; Chasam Sofer and Aruch LaNer to Sukkah 34a discuss the reasons. Mabit notes we have since returned to the older usage, so a ram's horn is again a shofar.
The keren / cornu question
English "horn" comes from Latin cornu and Greek keras, which originally meant something like pointy or protruding, and behind them stand unicorn, capricorn, rhinoceros, cornet and cornea. It is tempting to argue that these derive from the Hebrew keren, and some have argued it; but linguists take the Latin and Greek as tributaries of the Proto-Indo-European root ker, so the n-sound does not seem integral to the original root, which makes the tie to keren harder. Rabbi Reuven Chaim Klein's own thought is that on Rabbi Pappenheim's reckoning the nun of keren is likewise not part of the core root, so perhaps there is something to the connection after all.
Also discussed in
- Cornerקרן (keren)
- Goodשפיר / שפר / שופר (ש-פ-ר)
- Sheep and goatsיובל
Radak on these roots
Sefer HaShorashim
ח-צ-ר
Blowing trumpets; a courtyard, and the unwalled villages that are like one; and in a second sense חָצִיר, grass, which in one pasuk is the leek.
Sounding the trumpets
וַיְהִי כְאֶחָד לַֽמְחַצְּצרִים (Divrei HaYamim II 5:13), and it was as one for the trumpeters, and מַחְצְרִים בַּֽחֲצֹֽצְרֽוֹת (Divrei HaYamim II 5:12), sounding the trumpets; the regular form would be מַֽחֲצִירִים. Their sense is blowing the trumpets, since the tzadi is doubled in חֲצֹצְרוֹת, trumpets. The tzadi is written doubled in לַֽמְחַצְּצרִים as well, and the second one is not read though it is written, like the second shin of Yissachar.
The courtyard
הֶחָצֵר הַפְּנִימִית (Yechezkel 10:3), the inner court, and הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה (Yechezkel 10:5), the outer. Most of them are feminine, but some are masculine: הֶחָצֵר הַפְּנִימִי (Yechezkel 40:19), the inner court, and בֶּחָצֵר הָעֶלְיוֹן (Yirmiyahu 36:10), in the upper court. The plural is masculine in רְמֹס חֲצֵרָי (Yeshayahu 1:12), to trample My courts, and feminine in בְּחַצְרוֹת בֵּית (Tehillim 116:19), in the courts of the house. Another form, חָצִיר, means the same as חָצֵר, a court: חָצִיר לִבְנוֹת יַעֲנָה (Yeshayahu 34:13), a court for ostriches, and חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא (Yeshayahu 35:7), a court for reed and rush.
Villages with no wall
וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים (Vayikra 25:31), the houses of the villages, בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם (Bereishis 25:16), in their villages and encampments, and חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר (Yeshayahu 42:11), the villages where Kedar dwells: these and the like are the hamlets and open places with no wall around them, which are like a courtyard.
Grass, and the leek
A second sense is grass: חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל (Iyov 40:15), he eats grass like an ox, and מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה (Tehillim 104:14), who makes grass grow for the cattle. Rabbi Yonah explained וְצָמְחוּ בְּבֵין חָצִיר (Yeshayahu 44:4), and they shall spring up among the חָצִיר, in the first sense instead, like חָצֵר, a court. And וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים (Bamidbar 11:5), the leeks and the onions, is what is called in the language of Chazal (Berachos 9b) כרתי, the leek, which Radak names in the vernacular; and so Targum Yonasan has it, וכרתי בָּצְלַיָא, the leeks and the onions.
וַיְהִי כְאֶחָד לַֽמְחַצְּצרִים [לַֽמְחַצְּרִים] וְלַֽמְשֹֽׁרֲרִים [הִפְעִיל] (דברי הימים ב' ה, יג). וכבד אחר [פִּעֵל] מַחְצְרִרים [מַחְצְרִים] בַּֽחֲצֹֽצְרֽוֹת (דברי הימים ב' ה, יב), משפטו מַֽחֲצִירִים ענינם תוקעין בחצוצרות כי הצד"י כפולה בחצוצרות. וכן הצדי לַֽמְחַצְּצרִים ובמחצצרים. ואיננה נקראת השניה ואף על פי שהיא כתובה בשֹי"ן יִשָֹּשֹכָר השנית. אֶת־הֶֽחָצֵר הַפְּנִימִֽית (יחזקאל י, ג), הֶֽחָצֵר הַחִֽיצֹנָה (יחזקאל י, ה) רובם בלשון נקבה. וימצאו בלשון זכר לִפְנֵי הֶֽחָצֵר הַפְּנִימִי (יחזקאל מ, יט), בְּלִשְׁכַּת גְּמַרְיָהוּ בֶן־שָׁפָן הַסֹּפֵר בֶּֽחָצֵר הָעֶלְיוֹן (ירמיה לו, י), אֵת קַלְעֵי הֶֽחָצֵר אֶת־עַמֻּדָיו (שמות לה, יז). וַיָּבֹאוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ חָצֵרָה (ירמיה לו, כ), מלעיל כי הה"א נוספת. והקבוץ רְמֹס חֲצֵרָֽי (ישעיה א, יב). ובלשון נקבות מִן־הַבָּתִּים מִן־הַֽחֲצֵרֹת (שמות ח, ט), הֽוּא־יִבְנֶה בֵיתִי וַֽחֲצֵֽרוֹתָי (דברי הימים א' כח, ו), בְּחַצְרוֹת בֵּית י"י (תהלים קטז, יט). ומשקל אחר וְהָֽיְתָה נְוֵה תַנִּים חָצִיר לִבְנוֹת יַֽעֲנָֽה (ישעיה לד, יג), חָצִיר לְקָנֶה וָגֹֽמֶא (ישעיה לה, ז), שניהם ענינם כמו חצר והוא ידוע. וּבָתֵּי הַֽחֲצֵרִים (ויקרא כה, לא), בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִֽירֹתָם (בראשית כה, טז), חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר (ישעיה מב, יא), כל אלו והדומים להם הם הכפרים והפרזות שאינם מוקפות חומה שהם כמו חצר. וענין אחר אוּלַי נִמְצָא חָצִיר (מלכים א' יח, ה), וְצָֽמְחוּ בְּבֵין חָצִיר כַּֽעֲרָבִים עַל־יִבְלֵי־מָֽיִם (ישעיה מד, ד), חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵֽל (איוב מ, טו), מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה (תהלים קד, יד), כַּֽחֲצִיר גַּגּוֹת (תהלים קכט, ו), ענינם עשב. ורבי יונה פירש וצמחו בבין חָצִיר מענין הראשון כמו חָצֵר. וְאֶת־הֶֽחָצִיר וְאֶת־הַבְּצָלִים (במדבר יא, ה), הוא הנקרא בלשון רבותינו ז"ל (ברכות ט, ע"ב) כרתי. וכן תרגום יונתן וכרתי בָּצְלַיָא. והוא שקורין לו בלע"ז פורי"ש.
י-ב-ל
To bring; יוּבַל, a stream; יְבוּל, crops and all that comes out of the land; יוֹבֵל, a ram, the shofar and the fiftieth year named for it; and יַבֶּלֶת, a wart.
Bringing
מִי יֹבִלֵנִי עִיר מָצוֹר (Tehillim 60:11), who will bring me to the fortified city, and יוּבַל שַׁי (Yeshayahu 18:7), a gift will be brought: the sense is bringing. The Targum renders bringing with this root: for וַיָּבֵא אוֹתָם אֵלָיו בָּבֶלָה (Yechezkel 17:12), and he brought them to him to Bavel, it has וְאוֹבִיל יַתְהוֹן לְוָתֵה לְבָבֶל, the same words in Aramaic; and for וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה (Bamidbar 17:11), and bring it quickly, וְאוֹבִיל בִּפְרִיעַ, and bring quickly.
The stream
וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו (Yirmiyahu 17:8), and it sends out its roots by a יוּבַל, which is a stream of water; and so פְּלָגִים יִבְלֵי מָיִם (Yeshayahu 30:25), streams, יִבְלֵי of water, where it says streams first and then explains that they are streams of water. So too וַאֲנִי הָיִיתִי עַל אוּבַל אוּלָי (Daniel 8:2), and I was by the stream of Ulai, the alef in place of the yud.
The produce
וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ (Vayikra 26:4), the land shall give its produce, and וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים (Chavakuk 3:17), and there is no produce on the vines; and without the yud, לְבוּל עֵץ אֶסְגּֽוֹד (Yeshayahu 44:19), shall I bow down to a branch, for so he explains לבול עץ, and בוּל הָרִים יִשְׂאוּ־לוֹ (Iyov 40:20), the mountains bear him produce. Their sense, he says, is crops and fruit and all that comes out of the land. In יִגֶל יְבוּל בֵּיתוֹ (Iyov 20:28), the produce of his house will be carried away, יְבוּל is the produce of his house. Some explain it as the beams of his house, since the pasuk goes on נִגָּרוֹת בְּיוֹם אַפּֽוֹ, poured away on the day of his anger. On that reading the stones of his house will pour down and his resting place be ruined, in the way of וְהִגַּרְתִּי לַגַּי אֲבָנֶיהָ (Michah 1:6), and I will pour her stones down into the valley.
Why the year is called יובל
For שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים (Yehoshua 6:8), the shofros of the יובלים, the Targum has שׁוֹפָרַיָא דְקֶרֶן דִכְרַיָא, shofros of rams' horn. Chazal (Rosh Hashanah 26a) ask what shows that this יובל is the word for a ram, and answer from a braisa: Rabbi Akiva said, when I went to Arabia they called a ram יובלא. The shofar itself is called יובל because it is of a ram, and so the fiftieth year is called יובל because a ram's shofar was blown in it: יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם (Vayikra 25:10), it shall be a yovel for you.
The wart
אוֹ חָרוּץ אוֹ יַבֶּלֶת (Vayikra 22:22), or cut, or with a wart. The Mishnah (Eruvin 10:13) has חותכין יבלת במקדש אבל לא במדינה, a wart is cut off in the Mikdash but not in the country. But the יבלת written in the Torah describes an animal that has one, as חרוץ is a description, while the one written in the Mishnah is the name of the wart itself.
מִי יֹבִלֵנִי עִיר מָצוֹר (תהלים ס, יא), יֹֽבִלוּהָ רַגְלֶיהָ (ישעיה כג, ז), יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָֽא (תהלים עו, יב). ושלא נזכר פועלו ממנו [הָפְעַל] יֽוּבַל־שַׁי (ישעיה יח, ז), ובא מקף בקמץ לְאַשּׁוּר יוּבָל (הושע י, ו), ענין הבאה. וַיָּבֵא אוֹתָם אֵלָיו בָּבֶֽלָה (יחזקאל יז, יב) תרגומו וְאוֹבִיל יַתְהוֹן לְוָתֵה לְבָבֶל. וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה (במדבר יז, יא) וְאוֹבִיל בִּפְרִיעַ. וְעַל־יוּבַל יְשַׁלַּח שָֽׁרָשָׁיו (ירמיה יז, ח), פירוש פלג מים. וכן פְּלָגִים יִבְלֵי־מָיִם (ישעיה ל, כה), ואמר בתחלה פלגים ואחר כן פירש שהם פלגי מים. וכן וַֽאֲנִי הָיִיתִי עַל־אוּבַל אוּלָֽי (דניאל ח, ב), והאל"ף תמורת היו"ד וכבר כתבנו בשרש אָבַל. וְנָֽתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ (ויקרא כו, ד), וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת־יְבוּלָהּ (זכריה ח, יב), וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים (חבקוק ג, יז). ובחסרון היו"ד לְבוּל עֵץ אֶסְגּֽוֹד (ישעיה מד, יט), כִּי־בוּל הָרִים יִשְׂאוּ־לוֹ (איוב מ, כ), ענינם ענין תבואות ופרי וכל מוצא הארץ. ופירוש לבול־עץ לענף, יִגֶל יְבוּל בֵּיתוֹ (איוב כ, כח), פירוש תבואת ביתו. ויש מפרשים קורות ביתו לפי שאמר נִגָּרוֹת בְּיוֹם אַפּֽוֹ (שם), כלומר שתהינה נגרות אבני ביתו ויחרב משכבו על דרך וְהִגַּרְתִּי לַגַּי אֲבָנֶיהָ (מיכה א, ו). וכבר כתבנו בול הרים, לבול עץ בשרש בּוּל. וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל (יהושע ו, ה), שֽׁוֹפְרוֹת הַיּֽוֹבְלִים (יהושע ו, ח), אמר בו התרגום שׁוֹפָרַיָא דְקֶרֶן דִכְרַיָא. ובדברי רבותינו ז"ל (ראש השנה כו, ע"א) מאי משמע דהאי יובל לישנא דדיכרא הוא? דתניא אמר רבי עקיבא כשהלכתי לערביא היו קורין לדכרא יובלא. והשופר עצמו נקרא יובל לפי שהוא של איל בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַֽעֲלוּ בָהָֽר (שמות יט, יג). וכן שנת החמשים נקראת יובל לפי שהיו תוקעין בה בשופר של איל, עַד־שְׁנַת הַיֹּבֵל יַֽעֲבֹד עִמָּֽךְ (ויקרא כה, מ), יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם (ויקרא כה, י), לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵֽל (ויקרא כה, ל). אֽוֹ־חָרוּץ אֽוֹ־יַבֶּלֶת (ויקרא כב, כב), הוא ורוג"ה בלע"ז. ובמשנה (עירובין פרק י, משנה יג) חותכין יבלת במקדש אבל לא במדינה. אבל יבלת זה הכתוב בתורה היא תאר לבהמה שיש לה יבלת כמו חרוץ שהוא תאר והכתוב במשנה הוא שם דבר ליבלת עצמו.
ק-ר-ן
A horn, and as a figure, might; the horns of the mizbeach, which are its corners; and in another sense close to the first, brightness, as Moshe's face shone.
The horn, and the horn as might
הַקֶּרֶן הַגְּדֹלָה (Daniel 8:8), the great horn, and נֶֽאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו (Bereishis 22:13), caught in the thicket by its horns. As a figure, וְכָל־ קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ (Tehillim 75:11), and all the horns of the wicked I will cut off; so too רָמָה קַרְנִי (Shmuel I 2:1), my horn is lifted, and וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֽוֹ (Shmuel I 2:10), and He will raise the horn of His anointed. The sense in all of them is might, תוקף.
His father on the sprouting horn
אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל (Yechezkel 29:21), I will make a horn sprout for the house of Yisrael, his father sets within the seventy years that the kingdom of Nevuchadnetzar, his son and his son's son stood. On his father's reading the horn is Koresh, born fifty years into the exile, the fifty years of עַד־מָשִׁיחַ נָגִיד שָֽׁבֻעִים שִׁבְעָה (Daniel 9:25), until an anointed prince, seven weeks. Koresh, his father explains, is called a horn as the pasuk says לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ (Yeshayahu 45:1), to His anointed, to Koresh, for he was the horn of Yisrael and their anointed, and by him they came out of exile; and his father takes וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחֽוֹן־פֶּה (Yechezkel 29:21), and to you I will give an opening of the mouth, to mean that Yisrael will see your prophecies come true.
The corners of the mizbeach
עַל קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ (Shemos 29:12), on the corners of the mizbeach, and וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו (Shemos 27:2), you shall make its corners: these are angles, and in the vernacular too a corner is named by the word for a horn.
A face that shone
כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה (Shemos 34:35), for the skin of Moshe's face shone, is another sense, with the noun קֶרֶן and its dual, קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ (Chavakuk 3:4), He has brightness from His hand: ענין זהר, the sense of brightness. It is close to the first sense, for when a man looks hard at the sun or at any light, it seems to him that the brightness makes horns. Of this sense too is וְעֹלַלְתִּי בֶעָפָר קַרְנִֽי (Iyov 16:15), I have laid my horn in the dust, that is, my brightness and my honour.
הַקֶּרֶן הַגְּדֹלָה (דניאל ח, ח), בשש נקודות. ובא מכונה בלשון זכר ובלשון נקבה בפסוק אחד יָצָא קֶֽרֶן־אַחַת מִצְּעִירָה (דניאל ח, ט). וְלוֹ קְרָנָיִם (דניאל ח, ג), בַּעַל הַקְּרָנַיִם (שם ח, ו), וְהַקְּרָנַיִם גְּבֹהוֹת (שם ח, ג), וַיְשַׁבֵּר אֶת־שְׁתֵּי קְרָנָיו (שם ח, ז), כל אלה קבוץ השנים ואף על פי שהקו"ף בשוא שלא כמנהג זה המשקל בשנים, כי המשפט בקבוץ השנים בזה המשקל הקו"ף בפתח כמו הֲלוֹא בְחָזְקֵנוּ לָקַחְנוּ לָנוּ קַרְנָֽיִם (עמוס ו, יג), נֶֽאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו (בראשית כב, יג). ובסמוך וְכָל־קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ (תהלים עה, יא), והוא דרך משל. וכן רָמָה קַרְנִי (שמואל א' ב, א), וְקֶרֶן יִשְׁעִי (שמואל ב' כב, ג), וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֽוֹ (שמואל א' ב, י), אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל (יחזקאל כט, כא), רוצה לומר תוקף. ופירוש אצמיח קרן כתב אדוני אבי ז"ל כן, אמר ביום ההוא בזמן ההוא שתהיה מלכות נבוכדנצר ובנו ובן בנו שעמדה מלכותם שבעים שנה אמר בתוך הזמן הזה אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל והוא כורש שנולד לחמשים שנה מהגלות, וזהו מן מוצא דבר....... עַד־מָשִׁיחַ נָגִיד שָֽׁבֻעִים שִׁבְעָה (דניאל ט, כה) שהם חמשים שנה. ואמר על כורש קֶרֶן כמו שאמר לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ (ישעיה מה, א), כי קרן ישראל ומשיחם ועל ידו יצאו מהגלות ומה שאמר וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחֽוֹן־פֶּה (יחזקאל כט, כא) שיראו ישראל שנבואותיך מתקיימות. ובקבוץ הנקבות אַרְבַּע קְרָנֽוֹת (זכריה ב, א), אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת־יְהוּדָה (שם), לְיַדּוֹת אֶת־קַרְנוֹת הַגּוֹיִם (זכריה ב, ד), תְּרוֹמַמְנָה קַֽרְנוֹת צַדִּֽיק (תהילם עה, יא), והוא דרך משל. קַרְנוֹת שֵׁן (יחזקאל כז, טו), נפרש עוד בשרש שׁן. והפעל הכבד ממנו [הִפְעִיל] מַקְרִן מַפְרִֽיס (תהלים סט, לב). עַל־קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ (שמות כט, יב), וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו (שמות כז, ב), וזיות. וכן בלע"ז הזויות יקרא בלשון הקרן. וענין אחר כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה (שם לד, לה). והשם קֶרֶן, והשנים קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ (חבקוק ג, ד), ענין זהר וקרוב הוא לעניו הראשון, כי בהסתכל האדם בשמש היטב או בכל אורה ידמה לו שיעשה הזוהר קרנים. ומן הענין הזה וְעֹלַלְתִּי בֶעָפָר קַרְנִֽי (איוב טז, טו), כלומר זהרי וכבודי.
ש-פ-ר
To be fair, as the Targum renders יְפֵה תֹאַר by שַׁפִּיר; the shofar; and אֶשְׁפָּר, a portion of meat, which may be a fair portion.
Fair
אַף־נַֽחֲלָת שָֽׁפְרָה עָלָֽי (Tehillim 16:6), my inheritance is fair to me, and הַנֹּתֵן אִמְרֵי־ שָֽׁפֶר (Bereishis 49:21), who gives fair words. The Targum of יְפֵה־תֹאַר (Bereishis 39:6), fair of form, is שַׁפִּיר בְּרֵיוָא, fair in appearance, and so in Aramaic מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָיךְ (Daniel 4:24), let my counsel be fair in your sight.
The heavens in Iyov
Like them is בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה (Iyov 26:13), by His wind the heavens were made fair. As to its form, either the beis of ברוחו is added, or the heh of שפרה is; or the word is of four letters, on the pattern of מְתַֽחֲרֶה בָאָרֶז (Yirmiyahu 22:15), vying with the cedar. Some explain שִׁפְרָה as He spread them like a tent, from שַׁפְרִירוֹ (Yirmiyahu 43:10), his tent, the heh standing in place of the doubled letter, as בָּֽזְאוּ נְהָרִים (Yeshayahu 18:2), rivers have plundered, is like בזזו.
The shofar
שׁוֹפַר תְּרוּעָה (Vayikra 25:9), a shofar of teruah, and שֽׁוֹפְרוֹת הַיּֽוֹבְלִים (Yehoshua 6:4), the shofros of the yovel: the word is known. כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ (Yeshayahu 58:1), like the shofar raise your voice: as you would blow on a shofar, so raise your voice.
A portion of meat
וְאֶשְׁפָּר אֶחָד (Shmuel II 6:19), and one אֶשְׁפָּר: the alef is added, and the word means a portion of meat. It may be drawn from the first sense, that is, a fair portion. Chazal (Pesachim 36b) made it a word compounded of three, saying אחד מששה בפר, one of six in a bull.
אַף־נַֽחֲלָת שָֽׁפְרָה עָלָֽי (תהלים טז, ו). הַנֹּתֵן אִמְרֵי־שָֽׁפֶר (בראשית מט, כא), תרגום יְפֵה־תֹאַר (בראשית לט, ו) שַׁפִּיר בְּרֵיוָא. וכן בארמית מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָיךְ (דניאל ד, כד). וכמוהם בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה (איוב כו, יג), והבי"ת במלת ברוחו נוספת או תהיה ה"א שפרה נוספת. או תהיה בן ארבע אותיות בשקל תחרה מן כִּי אַתָּה מְתַֽחֲרֶה בָאָרֶז (ירמיה כב, טו), כן יאמר משפרה אשפרה, ישפרה, תשפרה, נשפרה, כמו וְאֵיךְ תְּתַֽחֲרֶה (ירמיה יב, ה). ויש מפרשים שִׁפְרָה נטה אותם כאהל מן וְנָטָה אֶת־שַׁפְרִורוֹ [שַׁפְרִירוֹ] עֲלֵיהֶֽם (ירמיה מג, י), שפירושו אהלו ותהיה ה"א שפרה במקום אות הכפל כמו בָּֽזְאוּ נְהָרִים (ישעיה יח, ב) שהוא כמו בָּֽזְזוּ כן שפרה כמו שפרר. שׁוֹפַר תְּרוּעָה (ויקרא כה, ט). כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ (ישעיה נח, א), פירוש כמו אם תתקע בשופר כן הרם קולך. שֽׁוֹפְרוֹת הַיּֽוֹבְלִים (יהושע ו, ד), ידוע. וְאֶשְׁפָּר אֶחָד (שמואל ב' ו, יט), האל"ף נוספת ופירושו חלק מן הבשר. ויתכן שיהיה נגזר מהענין הראשון כלומר חלק יפה. ורבותינו ז"ל שמוה מלה מורכבת משלש תיבות שאמרו (פסחים לו, ע"ב) אחד מששה בפר.
Radak, Sefer HaShorashim, Berlin 1847. Public domain, digitised by Sefaria from the National Library of Israel.
Sources
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Nitzavim/Vayelech/RH: The Shofar's Horn," What's in a Word?, Ohr Somayach, 17 September 2022.
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Nitzavim/Vayelech/RH: The Shofar's Horn," What's in a Word?, Ohr Somayach, 24 September 2022.
Rabbi Reuven Chaim Klein, "The Ovine and Caprine Families," What's in a Word?, Ohr Somayach, 7 December 2019.
Rabbi Reuven Chaim Klein, "The Shofar’s Horn," What's in a Word? Synonyms in the Hebrew Language (book manuscript).
Cited in the essay: Bereishis 49:21; Rav Hirsch to Bereishis 5:1 and 49:11; Shemos 1:15, 19:13, 19:19, 38:2; Vayikra 8:15, 25:10-15, 25:50, 27:17-31; Bamidbar 10:2; Devarim 33:17; Yehoshua 6:4-13; Shmuel I 16:1, 16:13; Melachim I 1:39; Yechezkel 29:21, 43:20; Tehillim 16:6, 81:4, 132:17, 148:14; Iyov 26:13; Daniel 3:32, 4:24, 6:2, 8:5, 8:8, 8:21; Ezra 8:35; Divrei HaYamim II 29:21; Mishnah Rosh Hashanah 3:2 with the Bavli and Yerushalmi there; Mishnah Gittin 2:3, Keilim 11:7, 14:5, 17:9-10, 17:17, Shabbos 2:4, Parah 5:4, 5:8, 6:1, 9:2, Mikvaos 2:10, 4:5, 6:1-2, 6:5-7, 6:9, Kesubos 3:9, 13:2, Bava Kamma 2:5, 9:6-12, Kilayim 6:7, Yoma 5:5, Zevachim 5:3, 6:2, 6:5, 11:3, Tamid 2:5, 4:1, 7:3, Middos 3:2-3, 4:3, 4:5, Peah 1:1, Kiddushin 4:12, Terumos 6:1-4, 7:1-4, 8:1, 11:2, Maaser Sheni 4:3, Pesachim 2:4, Yevamos 11:5, 11:7, Shevuos 8:3-4, Shekalim 2:1, 6:1, 6:5 with Rambam's commentary, and Kinnim 3:6; Rosh Hashanah 26a; Shabbos 36a; Sukkah 34a with Chasam Sofer and Aruch LaNer; Vayikra Rabbah 29:6; Bereishis Rabbah 98:17; Sifrei Behaaloscha 78; Shemos Rabbah 1:13; Koheles Rabbah 7:3; Midrash Shmuel 23; Chiddushei HaRamban to Rosh Hashanah 26a and his Derashah L'Rosh Hashanah; Ritva there; Ran on Rosh Hashanah 6a in the Rif; Cheshek Shlomo s.v. בל; Shu"t HaMabit 1:125; Rabbi Moshe Shapiro; Avraham Even-Shoshan and Rabbi Ernest Klein; Ohalei Yehudah; Chasam Sofer, Toras Moshe, Rosh HaShanah.