hebron
At a glance
In short
One city, four names (Bereishis Rabbah 58:4). Chevron, the later name, seems to derive from ח-ב-ר, connection or friendship. Kiryas Arba is the older one (Yehoshua 14:15), and the authorities differ over whether arba is the number, "City of Four," or the personal name of the giants' father, "City of Arba." Rashi reads it each way in a different place (to Bereishis 23:2 and to Yehoshua 14:15). Other scholars suggest a third view, that the name is of non-Semitic origin and originally had nothing to do with either. Mamre and Eshkol are the names of Avraham's two allies, and the Midrash counts both as names of the city as well.
Distinctions
Chevron (חברון)
The city seems to be mentioned in the Amarna letters and in Egyptian hieroglyphic inscriptions, where it figures as one of the important centers of the land of Canaan. The name seems to derive from the Hebrew/Semitic root ח-ב-ר, connection, joining, friendship. The Midrash (Bereishis Rabbah 88:13) calls Avraham Hashem's chaver na'ah, His fine friend; Rabbeinu Efrayim (to Bamidbar 13:22) notes that Chevron and chaver na'ah have the same gematria, and (to Bereishis 37:14) that it equals "this is Avraham," 266, so that the city's own name alludes to its most illustrious citizen. These explanations are paralleled in the Arabic name for the city, al-Khalil, literally "the friend [of God]," another allusion to Avraham. Chevron is also a personal name: Kehas, grandfather of Moshe and Aharon, had a son Chevron (Shemos 6:18, Bamidbar 3:19, Divrei HaYamim I 5:28, 6:3, 23:12), which Rabbeinu Efrayim reads as a mark of the Kohanim's work, forging the chibbur between Israel and their Father in Heaven and eating kodashim in chaburos.
Rabbi Shes ben Yefes (Chemdas HaChemdah to Bereishis 23:2): Shalem is another name for Chevron. At Bereishis 14:18 the same work takes Shalem as Yerushalayim, with Rashi and others, and at 33:18 it seems unsure whether Shalem is Yerushalayim or another place in Eretz Yisrael.
Kiryas Arba (קרית ארבע)
The Torah names it as Sarah's place of death, "and Sarah died in Kiryas Arba, which is Chevron" (Bereishis 23:2), and repeats the identification (Bereishis 35:27; Yehoshua 14:15, 15:13, 20:7, 21:11; Shoftim 1:10). Kiryah is a city, so the name reads literally as "City of Four," or "Tetrapolis." Yehoshua 14:15 and Shoftim 1:10 mark this as the earlier of the two names. For what arba means, see the dispute above. In our own day Kiryas Arba is the Jewish town beside Chevron proper, not the city itself.
Mamre (ממרא) and Eshkol (אשכול)
Both are names of Avraham's confederates (Bereishis 14:13, 14:24) and both attach to the place. For Mamre see above. Eshkol: the spies come to Chevron (Bamidbar 13:22) and in the next pasuk reach Nachal Eshkol (13:23), which suggests one place under two names, as the Midrash intimates. The pasuk gives the reason for the stream's name, that they cut an eshkol, a cluster of grapes, from there (13:24). Rabbi Chaim Kanievsky reconciles the two: the site was already Nachal Eshkol when the spies arrived, named for Avraham's ally Eshkol, whose name is written without a vav, which is why the place-name is first written chaser and only afterwards with the vav, in allusion to the cluster.
Where the authorities disagree
Is arba in the name the number four or a man's name?
- The number. Bereishis Rabbah 58:4 offers a string of fours: four tzaddikim lived there and were circumcised there (Aner, Eshkol, Mamre, and Avraham); four avos are buried there (Adam, Avraham, Yitzchak, Yaakov); four imahos (Chavah, Sarah, Rivkah, Leah); four giants ruled it (Achiman, Sheishai, Talmai, and their father); it was the base from which Avraham pursued the four kings; four parties took portions in it (the tribe of Yehudah, the Leviim, the Kohanim, and Kalev's family); and it is one of only four rocky districts in Eretz Yisrael. Rashi (to Bereishis 23:2) folds the second and third together: four couples are buried there. Rabbeinu Bachya Ibn Chalava and Rabbi Yehuda Ibn Chalava tie the four to Yehudah, Yaakov's fourth son, whose tribe inherited the city.
- A personal name. Rashi (to Yehoshua 14:15), Daas Zekeinim and Ibn Ezra (to Bereishis 23:2): Arba was the father of the three giants killed in the conquest (Bamidbar 13:22, Yehoshua 15:14, Shoftim 1:10), so the name is "City of Arba." Rabbi Avraham Maimuni: Arba was either the city's founder or its first king. (Its king in Yehoshua's day was Hoham, Yehoshua 10:3.)
- Neither. Other scholars suggest the name Kiryas Arba is of non-Semitic origin and originally had nothing to do with the number "four" or with a giant named Arba.
Rabbi Avraham Menachem Rappaport presses the grammatical objection: Bereishis 35:27 has Kiryas HaArba with the definite article, and a proper noun does not take one, so the presence of the hei suggests that arba there must be read as the common noun "four." Two answers.
- Rashi (to Bereishis 35:27) partially circumvents the problem: in a two-word name the article sometimes attaches to the second word while governing the compound.
- Radak (there) also seems to address it: the city carries the name for both reasons at once, for Arba the father of the giants and because four giants ruled it, so the numeric sense is present and the article is in order.
Who Arba was.
- Rashi: the giants' father.
- Rabbi Dr. Moshe Zidel (d. 1971) speculates otherwise. Targum Yonasan (to Devarim 1:28) renders "sons of giants" as "sons of Ephron the giant," and Zidel takes this to mean that the Targum understood Ephron and Arba to be one man, Ephron being the one from whom Avraham bought the Me'aras HaMachpelah (Bereishis 23; 25:9; 49:29-30; 50:13). He justifies it linguistically: the root of arba, ר-ב-ע, is visible in the ordinal revi'i where the aleph drops, and from there he posits a link by metathesis and the bet/peh interchange to ע-פ-ר, dust, the root of Ephron. He also leans on comparative evidence: the Akkadian turbu'u means "dust" and its root answers to Hebrew ר-ע-ב, and a possible Hebrew cognate, rova, seems to be twinned with avak, dust (see Bamidbar 23:10). Zidel then theorizes a step further, deriving Chevron itself from Ephron, ayin interchanging with ches and bet with peh, so that Kiryas Arba and Chevron would both be ways of tying the city to Ephron.
- Against this, Tosefta d'Targum and the Peshitta to Yehoshua 15:13-14 and 21:11 explicitly make Arba into Tzochar, Ephron's father, with the three giants as Ephron's sons; see also Rabbi Chaim Kanievsky, Taama d'Kra to Bereishis 23:8.
What Mamre is. From Bereishis 13:18 it reads as though the Plains of Mamre are in Chevron rather than another name for it, while Bereishis 23:19 and 35:27 identify the place Mamre with Chevron and Kiryas Arba.
- Rashi (to Bereishis 35:27): Mamre is the name of the plain in which Chevron lies.
- Rabbi David Zvi Hoffmann (1843-1921) theorizes that the city was originally Elonei Mamre after its warlord Mamre, and took the name Kiryas Arba only later, when the giants conquered it.
Also discussed in
Radak on these roots
Sefer HaShorashim
א-ש-כ-לhe files it under שׁכל
To be bereaved of children, and where the verb takes an object, to bereave; and in another sense אֶשְׁכּוֹל, a cluster.
Being bereaved
כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי (Bereishis 43:14), as I have been bereaved, I am bereaved; לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם (Bereishis 27:45), which he reads as why should I be bereaved of both of you, or on account of both of you; and כֵּן תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים (Shmuel I 15:33), so shall she be bereaved more than the rest of the women, as he reads it. The adjective is וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה (Yeshayahu 49:21), and I am bereaved and alone, and the nouns וְלֹא אֵדַע שְׁכוֹל (Yeshayahu 47:8), I shall not know bereavement, שְׁכוֹל לְנַפְשִׁי (Tehillim 35:12), bereavement to my soul, and שְׁכוֹל וְאַלְמֹן (Yeshayahu 47:9), bereavement and widowhood.
Of flock, cattle and vine
רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ (Bereishis 31:38), your ewes and your she-goats did not lose their young, תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל (Iyov 21:10), his cow calves and does not lose her calf, וְלֹא תְשַׁכֵּל לָכֶם הַגֶּפֶן (Malachi 3:11), the vine will not cast its fruit for you, and מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה (Shemos 23:26), one that loses her young and one that is barren. The adjective is כְּדֹב שַׁכּוּל (Hoshea 13:8), a bereaved bear, and וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם (Shir HaShirim 4:2), and none among them is bereaved, with a patach under the shin; the noun is שִׁכּוּל, bereavement, with the plural בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְ (Yeshayahu 49:20), the children of your bereavement, the shin there carrying a chirik.
Where the verb takes an object
שִׁכַּלְתִּי אִבַּדְתִּי אֶת עַמִּי (Yirmiyahu 15:7), I have bereaved, I have destroyed My people; כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ (Shmuel I 15:33), as your sword has bereaved women; אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם (Bereishis 42:36), you have bereaved me; מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב (Devarim 32:25), outside, the sword shall bereave; אַעֲבִיר בָּאָרֶץ וְשִׁכְּלָתָּה (Yechezkel 14:15), I send it through the land and it bereaves the land, said of an evil beast; וְחַיָּה רָעָה וְשִׁכְּלֻךְ (Yechezkel 5:17), and an evil beast, and they will bereave you; and וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת (Melachim II 2:19), the land bereaving. Apart from these, and set under another heavy form, stand רֶחֶם מַשְׁכִּיל (Hoshea 9:14), a womb that bereaves, and כְּגִבּוֹר מַשְׁכִּיל (Yirmiyahu 50:9), like a warrior who bereaves; he glosses neither.
וּמְשַׁכָּלֶת, how it is read
On וְלֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת, there shall be from there no more death or bereaving, he says the verb of being, stated once, stands for two, the sense being that she will not be bereaving; or else משכלות is a noun. He weighs too whether in וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת the verb passes to one other only, like מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה, one that loses her young and one that is barren; and so of וּמְשַׁכֶּלֶת (Yechezkel 36:13), bereaving.
אֶשְׁכּוֹל, the cluster
אֵין אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל (Michah 7:1), no cluster to eat, וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד (Bamidbar 13:23), one cluster of grapes, and אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר (Shir HaShirim 1:14), a cluster of henna. The plurals are וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת (Shir HaShirim 7:8), and your breasts like clusters, with a patach under the alef, כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן (Shir HaShirim 7:9), like clusters of the vine, with a segol, אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת (Devarim 32:32), clusters of bitterness, and הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים (Bereishis 40:10), its clusters ripened into grapes. The single berries are called עֲנָבִים, grapes, and what holds them is called an אֶשְׁכּוֹל, for which he gives the name in his own vernacular.
כַּֽאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָֽלְתִּי (בראשית מג, יד), לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם־שְׁנֵיכֶם (בראשית כז, מה), רוצה לומר למה אשכל משניכם או על שניכם. כֵּן־תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים (שמואל א' טו, לג), פירוש יותר משאר נשים. והתאר וַֽאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה (ישעיה מט, כא). והשם וְלֹא אֵדַע שְׁכֽוֹל (ישעיה מז, ח), שְׁכוֹל לְנַפְשִֽׁי (תהלים לה, יב), שְׁכוֹל וְאַלְמֹן (ישעיה מז, ט). והפעל הכבד [פִּעֵל] רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ (בראשית לא, לח), תְּפַלֵּט פָּֽרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּֽל (איוב כא, י), וְלֹא־תְשַׁכֵּל לָכֶם הַגֶּפֶן (מלאכי ג, יא), מְשַׁכֵּלָה וַֽעֲקָרָה (שמות כג, כו). והתאר כְּדֹב שַׁכּוּל (הושע יג, ח), וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶֽם (שיר השירים ד, ב), בפתח השי"ן. והשם שִׁכּוּל, והקבוץ בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְ (ישעיה מט, כ), בחרק השי"ן. וכבד אחר [הִפְעִיל] רֶחֶם מַשְׁכִּיל (הושע ט, יד). ואשר הוא פעל יוצא שִׁכַּלְתִּי אִבַּדְתִּי אֶת־עַמִּי (ירמיה טו, ז), כַּֽאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ (שמואל א' טו, לג), אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם (בראשית מב, לו), מִחוּץ תְּשַׁכֶּל־חֶרֶב (דברים לב, כה), אַֽעֲבִיר בָּאָרֶץ וְשִׁכְּלָתָּה (יחזקאל יד, טו), וְחַיָּה רָעָה וְשִׁכְּלֻךְ (יחזקאל ה, יז), וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּֽלֶת (מלכים ב' ב, יט). ולֹֽא־יִֽהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּֽלֶת (מלכים ב' ב' ב,. לשון ההוויה שזכר עומדת במקום שנים ופירושו ולא תהיה משכלת. או יהיה משכלות שם. וכבד אחר [הִפְעִיל] כְּגִבֹּור מַשְׁכִּיל (ירמיה נ, ט). ואפשר שיהיה וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּֽלֶת יוצא לשני לבד כמו מְשַׁכֵּלָה וַֽעֲקָרָה. וכן וּמְשַׁכֶּלֶת גּוֹיִַךְ [גּוֹיַיִךְ] הָיִֽית (יחזקאל לו, יג). וענין אחר אֵֽין־אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל (מיכה ז, א), וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד (במדבר יג, כג), אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר (שיר השירים א, יא). והקבוץ וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלֽוֹת (שיר השירים ז, ח), האל"ף בפתח. כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן (שיר השירים ז, ט), האל"ף בסגול. אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת (דברים לב, לב), הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִֽים (בראשית מ, י), האל"ף בפתח. הגרגרים יקראו ענבים ואשר בו הגרגרים יקרא אשכול רזי"ם [גראספ"י ד"י אוו"ה] בלע"ז.
ח-ב-ר
To join; חֶבֶר, a gathering; חָבֵר, a companion; from joining too, the charmer who whispers and gathers beasts; חַבּוּרָה, a cut, or a blow where the blood is joined.
Joining
כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ (Bereishis 14:3), all these joined together, and שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת (Shemos 28:7), two shoulder pieces joining. The nouns are חֶבֶר, a gathering, as חֶבֶר כֹּהֲנִים (Hoshea 6:9), a gathering of kohanim, and מַחְבֶּרֶת, a joining. הַיְחָבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת (Tehillim 94:20), shall the throne of wickedness be joined with You, is in his own view a passive, the word meaning היחבר עמך, shall it be joined with You, in the way of לֹא יְגֻרְךָ רָע (Tehillim 5:5), evil shall not dwell with You.
A companion
חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ (Tehillim 119:63), I am a companion to all who fear You, and כְּאִישׁ אֶחָד חֲבֵרִים (Shoftim 20:11), companions as one man. The feminine is חֲבֶרֶת, as וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ (Malachi 2:14), and she is your companion. חַבָּרִים (Iyov 40:30) he explains as בני החבורה, the members of a company.
The מְחַבְּרוֹת, two readings
וְעֵצִים לַמְחַבְּרוֹת (Divrei HaYamim II 34:11), and timber for the מְחַבְּרוֹת, and וּבַרְזֶל לָרֹב לַמִּסְמְרִים לְדַלְתוֹת הַשְּׁעָרִים וְלַמְחַבְּרוֹת (Divrei HaYamim I 22:3), and iron in abundance for the nails for the doors of the gates and for the מְחַבְּרוֹת. Rabbi Yonah explained the word as a place where they would gather and assemble for the service of Hashem. It may be, Radak says, that it is another matter, belonging to the work of building the house: that is why it says that the nails were needed for the מְחַבְּרוֹת, that is, to join board to board, and so the timber needed for them, as is done in the walls of houses, where planed wood is set beneath the joins of the boards for beauty, so that the crack between one board and the next is not seen. So too it says after it, ולקרות את הבתים, and to roof the houses.
The charmer
וְחֹבֵר חָבֶר (Devarim 18:11), the charmer, is from this sense. Chazal say that it takes in a great charmer and a small one alike (Sanhedrin 65a), and Radak explains that the great one whispers and gathers troops of large beasts, and the small one whispers and gathers troops of small ones, such as snakes and scorpions.
The wound
חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה (Shemos 21:25), wound for wound. A חבורה is a scratch or a cut; from Chazal's words (Shabbos 106b), Radak says, it appears to be the blow in which the blood is bound up without coming out, and it is called חבורה because the blood is joined together at the place of the blow. Since the חבורה lies in the flesh like a stain, the leopard's spots are called חברבורות, as וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו (Yirmiyahu 13:23), or a leopard its spots.
כָּל־אֵלֶּה חָֽבְרוּ (בראשית יד, ג), שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹֽבְרֹת (שמות כח, ז), חֲבוּר עֲצַבִּים (הושע ד, יז). והשם חֶבֶר כֹּֽהֲנִים (הושע ו, ט), בשש נקודות רוצה לומר קבוץ הכהנים. ובתוספת ה"א הנקבה וְאָרַח לְחֶבְרָה (איוב לד, ח). ובתוספת מ"ם בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִֽית (שמות כו, ה), לְעֻמַּת מַחְבַּרְתּוֹ (שמות כח, כז). והתאר חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִֽית (משלי כח, כד), חָבֵר אָנִי לְכָל־אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ (תהלים קיט, סג), כְּאִישׁ אֶחָד חֲבֵרִֽים (שופטים כ, יא), וְחַבְרֵי גַּנָּבִים (ישעיה א, כג), וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲֽבֵרָו [חֲֽבֵרָיו] (יחזקאל לז, טז). ולנקבה חֲבֶרֶת על משקל גְּבֶרֶת, וממנו וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ (מלאכי ב, יד). והפעל הכבד [פִּעֵל] וְחִבַּרְתָּ אֶת־חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת (שמות כו, ט). ושלא נזכר פועלו ממנו [פֻּעַל] אֶל־שְׁנֵי קְצוֹתָיו וְחֻבָּֽר (שמות כח, ז). והתאר מזה יִכְרוּ עָלָיו חַבָּרִים (איוב מ, ל), רוצה לומר בני החבורה. וההתפעל אֶתְחַבַּר יְהֽוֹשָׁפָט (דברי הימים ב' כ, לה), האל"ף תמורת ה"א. וּלְקֵץ שָׁנִים יִתְחַבָּרוּ (דניאל יא, ו) כְּהִֽתְחַבֶּרְךָ עִם־אֲחַזְיָהוּ (דברי הימים ב' כ, לז). והשם ממנו וּמִן־הִתְחַבְּרוּת אֵלָיו יַֽעֲשֶׂה מִרְמָה (דניאל יא, כג). ופעל כבד אחר [הִפְעִיל] אַחְבִּירָה עֲלֵיכֶם בְּמִלִּים (איוב טז, ד). ושם הפעל מן הדגוש וְעֵצִים לַֽמְחַבְּרוֹת (דברי הימים ב' לד, יא), וּבַרְזֶל לָרֹב לַמִּסְמְרִים לְדַלְתוֹת הַשְּׁעָרִים וְלַֽמְחַבְּרוֹת (דברי הימים א' כב, ג), פירש רבי יונה מקום שהיו נקבצים ונאספים שם לעבודת י"י. ואפשר שהיה ענין אחר מענין מלאכת הבית לפיכך אמר כי המסמרים היו צריכים למחברות כלומר לחבר קרש אל קרש, וכן העצים שהיו צריכין למחברות כמו שעושין בקירות הבתים שמשימין עצים משופים תחת מחברות הקרשים לנאות שלא יראה הסדק שבין קרש לקרש. וכן אמר אחריו ולקרות את הבתים. הַיְחָבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת (תהלים צד, כ), הוא לפי דעתי מהפעל שלא נזכר פעלו מן הדגוש ונפל הדגש להקל. ופירוש המלה היחבר עמך. ובא על דרך לֹא יְגֻרְךָ רָֽע (תהלים ה, ה). ומן הענין הזה וְחֹבֵר חָבֶר (דברים יח, יא), וּבֵית חָֽבֶר (משלי כא, ט). חוֹבֵר חֲבָרִים מְחֻכָּֽם (תהלים נח, ו), בְּעָצְמַת חֲבָרַיִךְ מְאֹֽד (ישעיה מז, ט), עִמְדִי־נָא בַֽחֲבָרַיִךְ (ישעיה מז, יב), כמו שפירשו רבותינו ז"ל (סנהדרין סה, ע"א) וְחֹבֵר חָבֶר אחד חובר גדול ואחד חובר קטן, פירוש חובר גדול שלוחש ומקבץ כתות של חיות גדולות וחובר קטן לוחש ומקבץ כתות של חיות קטנות כגון נחשים ועקרבים. חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָֽה (שמות כא, כה), הִבְאִישׁוּ נָמַקּוּ חַבּוּרֹתָי (תהלים לח, ו). ונפל הדגש ממלת וּבַֽחֲבֻֽרָתוֹ נִרְפָּא־לָֽנוּ (ישעיה נג, ה), החבורה היא השריטה והגדידה. ותרגום ירושלמי לֹא תִתְגֹּֽדְדוּ, חֲבוּרִין (דברים יד, א). ונכפל העי"ן והלמ"ד במלה וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו (ירמיה יג, כג). והם כתמי הנמר שדומין לכתמי חבורה. ומדברי רבותינו נראה כי החבורה נקראת המכה שנצרר הדם בה ולא יצא באמרם (שבת קו, ע"ב) אי זו היא מכה שאינה חוזרת? נצרר הדם אף על פי שלא יצא. ונקראת חבורה לפי שנחבר הדם במקום המכה. ולפי שהחבורה היא בבשר כמו כתם נקראו כתמי הנמר חברבורות.
ר-ב-ע
Four-square, with its sides equal; אַרְבָּעָה, four; רֶבַע and רְבִיעִת, a fourth part; and רְבִיעִי, fourth.
Four-square
רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ (Shemos 27:1), the altar shall be four-square, that is, its sides equal, its length as its breadth. So of the whole terumah, בַּחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אָלֶף רְבִיעִית, by twenty-five thousand, four-square, that is, it shall be squared, its length as its breadth; and מְזוּזוֹת עֲצֵי־שָׁמֶן מֵאֵת רְבִעִית (Melachim I 6:33), doorposts of oil-wood, four-square, that is, they were squared on all its sides, which Targum Yonasan renders מִן אַרְבְּעָה סִטְרֵיהוֹן מְרַבְּעִין, squared from their four sides. In the heavy form, מְרֻבַּע סָבִיב (Yechezkel 45:2), squared round about, and וְרֹחַב מֵאָה אַמָּה מְרֻבָּעַת (Yechezkel 40:47), and a hundred cubits broad, squared.
The number, and the fourth part
The number takes an added alef: לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים (Bereishis 2:10), to four heads, and אֶל־אַרְבַּעַת מִקְצוֹעֵי הֶחָצֵר (Yechezkel 46:21), to the four corners of the court; for the feminine, without a heh, וְאַרְבַּע־צֹאן (Shemos 21:37), and four sheep. וְאֶת־הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם (Shmuel II 12:6), and he shall pay for the ewe-lamb אַרְבַּעְתָּיִם, is two times four, double what the law prescribes, since of one who steals a sheep it is said, וארבע צאן תחת השה, four sheep in place of the one. The name for a fourth part is רֶבַע הַהִין (Shemos 29:40), a quarter of a hin, with a segol under the reish; so אֶל אַרְבַּעַת רְבָעָיו (Yechezkel 43:16), to its four quarters; and in other patterns, וּמִסְפָּר אֶת־רֹבַע יִשְׂרָאֵל (Bamidbar 23:10), and the number of the fourth part of Yisrael, and רְבִיעִת הַהִין (Shemos 29:40), a fourth of a hin.
Fourth, and the fourth generation
יוֹם רְבִיעִי (Bereishis 1:19), a fourth day, בְּנֵי רְבִעִים (Melachim II 10:30), sons of the fourth generation, and in another pattern וְעַל־רִבֵּעִים (Shemos 34:7), and upon the fourth generation.
Four, or lying down
Rabbi Yonah wrote that among what derives from this sense is לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא (Vayikra 18:23), to couple with her, it is perversion, and with it the heavy form לֹא־תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם (Vayikra 19:19), you shall not let two kinds couple. Radak holds it right that they are of the sense of אָרְחִי וְרִבְעִי (Tehillim 139:3), my path and my lying down, רבע being the Targum of וַתִּרְבַּץ תַּחַת בִּלְעָם (Bamidbar 22:27), and she lay down under Bilam, which it renders וּרְבַעַת.
רָבוּעַ יִֽהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ (שמות כז, א), שיהיו רבעיו שוים ארכו כרחבו. והתאר עוד כָּל־הַתְּרוּמָה חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף בַּֽחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אָלֶף רְבִיעִית (יחזקאל מה, כ) כלומר מרובעת תהיה ארכה כרחבה. וכן מְזוּזוֹת עֲצֵי־שָׁמֶן מֵאֵת רְבִעִֽית (מלכים א' ו, לג), כלומר מאת כל צדדיו היו מרובעות. וכן תרגם יונתן מִן אַרְבְּעָה סִטְרֵיהוֹן מְרַבְּעִין. ושם החשבון בתוספות אל"ף לְאַרְבָּעָה רָאשִֽׁים (בראשית ב, י), אֶל־אַרְבַּעַת מִקְצוֹעֵי הֶֽחָצֵר (יחזקאל מו, כא), לְאַרְבַּעְתָּם מְֹהֹֻקְֹצָֹעֹֽוֹתֹ (יחזקאל מו, כב). ולנקבות בלי הה"א וְאַרְבַּע־צֹאן (שמות כא, לז), וְאֶת־הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם (שמואל ב' יב, ו), שני פעמים ארבעה, פי שנים כמשפטו שנאמר בגונב צאן וארבע צאן תחת השה. ושם לחלק מחלק הארבעה רֶבַע הַהִין (שמות כט, מ), בסגול הרי"ש. אֶל אַרְבַּעַת רְבָעָֽיו (יחזקאל מג, טז). ומשקל אחר וּמִסְפָּר אֶת־רֹבַע יִשְׂרָאֵל (במדבר כג, י). ומשקל אחר רְבִיעִת הַהִין (שמות כט, מ). והתאר עם יו"ד היחש יוֹם רְבִיעִֽי (בראשית א, יט), בְּנֵי רְבִעִים (מלכים ב' י, ל). ומשקל אחר וְעַל־רִבֵּעִים (שמות לד, ו). והפעל הכבד [פִּעֵל] מְרֻבַּע סָבִיב (יחזקאל מה, ב), וְרֹחַב מֵאָה אַמָּה מְרֻבָּעַת (יחזקאל מ, מז). וכתב רבי יונה וממה שנגזר מן הענין הזה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הֽוּא (ויקרא יח, כג). והכבד [הִפְעִיל] לֹֽא־תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם (ויקרא יט, יט). והנכון שיהיו מענין אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ (תהלים קלט, ג), שהוא מתרגום וַתִּרְבַּץ תַּחַת בִּלְעָם (במדבר כב, כז) וּרְבַעַת.
Radak, Sefer HaShorashim, Berlin 1847. Public domain, digitised by Sefaria from the National Library of Israel.
Sources
Rabbi Reuven Chaim Klein, "The City of Four," What's in a Word?, Ohr Somayach, 30 October 2021.
Rabbi Reuven Chaim Klein, "The City of Four and More," What's in a Word? Synonyms in the Hebrew Language (book manuscript).
Cited in the essay: Bereishis 13:18, 14:13, 14:24, 23:2, 23:8, 23:19, 25:9, 35:27, 37:14, 49:29-30, 50:13; Shemos 6:18; Bamidbar 3:19, 13:22-24, 23:10; Devarim 1:28; Yehoshua 10:3, 14:15, 15:13-14, 20:7, 21:11; Shoftim 1:10; Divrei HaYamim I 5:28, 6:3, 23:12; Bereishis Rabbah 58:4 and 88:13; Targum Yonasan to Devarim 1:28; Tosefta d'Targum to Yehoshua 15:13-14 and 21:11; Rabbi Chaim Kanievsky, Taama d'Kra to Bereishis 23:8; Peshitta to Yehoshua 15:13-14 and 21:11; Chemdas HaChemdah to Bereishis 14:18, 23:2, 33:18.