corner
At a glance
In short
Peah is the broad corner or side of an area, and in most pesukim simply a direction (Onkelos: ruach). Keren is a horn, and a corner as something that juts out (Malbim), in Tanach the corners of the Altar. On Rabbi Pappenheim's distinction, if Rabbi Klein has understood him correctly, zavit is the inside of a corner and pinah is the outside of it, whence leaders are pinos; for Mordechai Zer-Kavod the primary sense of pinah in Tanach is not actually "corner" but a raised place, a prominence (hence the cornerstone). For Pappenheim, miktzoa is the sharp angle where two sides meet at a point, and katzeh, from a root meaning edge/end, a right-angled corner. Onkelos renders pinah, miktzoa and katzeh as zavit, and peah too at the corners of the Shulchan.
Distinctions
Peah (פאה)
The commonest biblical word for corner, roughly eighty-five occurrences, but in most of them it names a cardinal direction (Shemos 27:9; Bamidbar 35:5), usually alongside a word for north, south, east or west, where Onkelos generally gives rucha/ruach; in the four instances where it means "corner" as opposed to "direction" (the peah of the head and of the beard, Vayikra 19:27, and the peah of the field, Vayikra 19:9, 23:22) he leaves it untranslated. For the four rings on the four peah of the Shulchan (Shemos 25:26, 37:13) Onkelos renders zavit, the word that will matter later.
- Rabbi Shlomo Pappenheim (1740 to 1814) gives two etymologies: in Yerios Shlomo from PEH-HEI, "mouth," a corner being where one enters and leaves an area as the mouth is where food enters and words leave; in Cheshek Shlomo from PEH-ALEPH, "wide corner." For him the Moabite noblemen called paas (Bamidbar 24:17; Yirmiyahu 48:45) are those set apart at the corner of their society and the cornerstones on which it rests.
- Rabbi Yaakov Tzvi Mecklenburg (1785 to 1865): peah need not be physically in a corner but can be anything cut off and set apart, which is why the peah of a field may even be left in the middle (Mishnah Peah 1:3).
Keren (קרן)
Primarily an animal's horn, and in Tanach the horn-like protrusions at the four corners of the Altar (Shemos 38:2; Vayikra 8:15; Yechezkel 43:20); the Mishnah widens it to any corner while keeping the biblical altar sense (Kilayim 6:7, Yoma 5:5, Zevachim 5:3, 6:2, 6:5, 11:3, Tamid 2:5, 4:1, 7:3, Middos 3:2-3, 4:3, 4:5, Keilim 17:9-10).
- Malbim: the core sense is the horn that bulges from the head, borrowed for anything projecting outward, so a ray of sunlight is a keren and a corner is a keren because it juts from an otherwise smooth surface. Rabbi Mecklenburg (HaKsav VeHaKabbalah to Shemos 27:2, Vayikra 4:7) makes a similar point, and Radak even insinuates a connection between the Hebrew keren and the Latin cornu, from which the English "corner" derives by way of French.
- Pappenheim instead traces it to KUF-REISH, "strong impact," which yields korah, tikrah and kir, weight-bearing points of impact; a corner is where two sides collide.
Zavit (זוית)
Twice in Tanach: the beauty of Jewish daughters likened to the hewn corners of a palace (Tehillim 144:12), and Yisrael drinking "like the corners of the Altar" (Zecharyah 9:15). What that image means is disputed.
- Rashi: their victories will leave them overflowing with the good things of the spoil, as the corner of the Altar overflows with wine.
- Alternatively, that in defeating their enemies they will figuratively drink their blood, spilled as abundantly as the wine that overflows the Altar's corners (Radak and Mahari Kara there).
Onkelos uses zavit to render several of the other corner words. Pappenheim links zavit to ziv (radiance), and offers two ways of making the connection.
- The first, as Rabbi Yehoshua Steinberg of the Veromemanu Foundation explains him, seems to be that turning a corner is a change of direction, and a shiny thing likewise makes one change direction by drawing the eye to it.
- In a separate discussion Pappenheim seems to give a slightly different account: light bouncing off a shiny object toward the eye travels at an angle, and so produces a corner.
He also claims that Iyar was originally called Ziv (Melachim I 6:1) because in that month the sun somehow turns a corner, which Rabbi Klein tentatively suggests may mean its ushering in the new season of spring.
The last of Haman's ten sons was named Vayzasa (Esther 9:9), an anagram of zavit, and Rabbi Benzion Chaim Lubetzky (d. 1945) argues that in so naming him Haman meant to show off his own importance, as though his sons were the cornerstones of the Persian Empire.
The Gemara's set phrase for a corner is keren zavit (Berachos 53b, where one can use a torch's light without seeing the fire if the two of them stand on opposite sides of a keren zavit; Kiddushin 66a, where Torah was so neglected that it was relegated to a mere keren zavit for whoever wished to take it).
- Dr. Avi Hurvitz, a veteran linguist and expert philologist, notes that the phrase is a semantic redundancy, since keren already means corner and so does zavit.
- Rabbi Chaim Pinchas Scheinberg (1910 to 2012) related at a Degel HaTorah rally that over a century ago Rabbi Chaim Ozer Grodzenski (1863 to 1940) had already noted the redundancy and explained the phrase as "a corner of a corner": in the time Kiddushin describes, Torah was not given even a whole corner, only a small corner within a corner, so that the doubled word is for emphasis.
Rabbi Klein holds that an explanation said in a polemic context should probably not be taken as actual linguistic analysis.
Pinah (פינה)
Twice in the Chumash, both for the corners of the Altar (Shemos 27:2, 38:2), where Onkelos gives zavit, and twenty-eight more times in Tanach.
- If Rabbi Klein has understood him correctly, Pappenheim distinguishes the two thus: zavit is the inner face of a corner, pinah the outer. Stand inside the room and it is a zavit; stand in the street and the same corner is a pinah. Hence a pinah must be built stronger than the rest, being exposed, and hence leaders are pinos (Shoftim 20:2; Shmuel I 14:38), men required to be of better quality than the rest. He derives it from PEH-NUN, "front/surface," the root of panim and of panah, to turn and face: at a pinah one must turn to keep following the perimeter; peninim (precious stones) he suggests reading the same way, a gem polished so its faces and their corners show. The Rashba (responsa vol. 4 §278) presumes that pinah and zavit are synonyms.
- Rabbi David Chaim Chelouche (1920 to 2016), late Chief Rabbi of Netanya, traces both peah and pinah to the single letter PEH, "end/edge" (with an added aleph in peah and an added nun in pinah), peah naming more broadly the edge of a given area and pinah the edge where two of its sides meet.
- Mordechai Zer-Kavod (Daas Mikra to Nechemiah 3:24) makes the primary sense "raised place," from rosh pinah (Tehillim 118:22), hapinos hagevohos (Tzefaniah 1:16) and al hamigdalim v'al hapinos (Divrei HaYamim II 26:15); the even pinah stands against the even mosad in Yirmiyahu 51:26, foundation stone underground and corner stone all the way on top, so that a pinah is something prominently placed.
Miktzoa (מקצוע)
Root ק-צ-ע, which yields a verb (cutting, removing, peeling) and three nouns: maktzua, the tool for doing it (Yeshayahu 44:13; Shabbos 123b), miktzoa itself, and ketziah, a spice or incense. Rabbi Klein's guess at what links the first three is that in cutting or scraping one holds the blade perpendicular to the surface, forming an angle; and perhaps ketziah too comes from the verb, its plant having had to be cut. Miktzoa as corner appears in the Mishnah as well (Tamid 1:4, 3:3, Middos 2:5), and Onkelos renders it, like the rest, zavit (Shemos 26:23; see also Rashi to Nechemiah 3:19).
- Pappenheim: where pinah covers any angle, right, acute or obtuse, miktzoa is specifically the acute angle (he concedes it can sometimes be a right angle), a single sharp point where two sides converge rather than an area spread out; hence he reads the Mishnah's praise of monetary law as a miktzoa baTorah (Bava Basra 10:8) as the discipline that sharpens the mind and opens it to higher intellectuality, and he suggests too that the ketziah spice is so called because its plant has many sharp angles (thorns, Rabbi Klein wonders).
- Rabbi Yishmael ben Chachamon, who lived in Egypt in Rambam's time, notes in his commentary (Bava Basra 175b) that the Mishnah's miktzoa means "corner" just as it does in Tanach, which, Rabbi Klein observes, does not help clarify the usage.
- Rabbi Yitzchak Zev Yadler (1843 to 1917) reads it as the cornerstone of Torah study, monetary law being rooted in logical structures, a keystone and wellspring from which all other chiddushim in learning may be drawn.
In Modern Hebrew miktzoa means a profession or occupation, which seems altogether unrelated to the original sense.
Katzeh (קצה)
Root ק-צ-ה, "edge/end," and Onkelos renders this one zavit too (Shemos 38:5). Pappenheim: the corner that forms a right angle, and like peah a spacious area at the corner rather than miktzoa's single point. He separates katzeh from peah by orientation, katzeh being a corner above, below, in front or behind, and peah one at the side, a distinction Rabbi Klein says frankly he is not sure he understands. He relates katzin (officer) to katzeh as he relates paas to peah. Other words from the root include miketz/keitz, katz (being disgusted, since the disgusted man feels the thing will bring about the end of his life), ketzitzah, kayitz, yekitzah and kotz; the full family is set out in waking.
Rabbi Eliyahu Benamozegh (Eim LaMikra to Bereishis 47:2): katzin comes from katzeh, because the katzin is the visible face of an armed force, and so pa'asei Moav. He suggests that keren as something important (for example Eichah 2:3) comes from the same idea.
Paam is a further biblical word for corner, which Onkelos likewise renders zavit (Shemos 25:12); it is set out in foot.
Two biblical rarities complete the set: atik (Yechezkel 41:15, 42:3), which Ibn Saruk gives a quadriliteral root of its own, א-ת-י-ק, Ibn Janach and Radak trace to נ-ת-ק (disengaging, uprooting), and Pappenheim to TAV-KUF ("static," a panel holding a wall in place and not letting it move); and demeshek (Amos 3:12), a hapax that Radak takes from the context as the corner of a bed, while Rashi explains it as though it meant Damesek, the city, even though demeshek is vocalized with a shin where the place name has a sin.
The Mishnah has one more term, rosh tor (Kilayim 2:7, 3:3, Keilim 18:2), literally "head of an ox" in Aramaic. Shadal (to Shemos 25:31) explains that it is not a generic word for corner but a corner whose angle intersects with another line, a shape said to look like the head of an ox; it also resembles the letter aleph, since aleph literally means "ox."
Also discussed in
- Hornקרן (keren)
Radak on these roots
Sefer HaShorashim
א-ת-י-קhe files it under נתק
Removal and uprooting: a thing pulled loose, men drawn away from a city, roots torn out; and נֶתֶק, the name of a nega in a place of hair.
Pulled loose
וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָיו (Yeshayahu 5:27), nor is the strap of his shoes pulled loose, נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים (Yehoshua 4:18), the soles of the kohanim's feet were drawn away, and כַּאֲשֶׁר יִנָּתֵק פְּתִיל־הַנְּעֹרֶת (Shoftim 16:9), as a thread of tow is pulled apart. The heavy forms carry the same: נִתְּקוּ מוֹסֵרוֹת (Yirmiyahu 5:5), they have torn off the bonds, and הֲלוֹא אֶת־שָׁרָשֶׁיהָ יְנַתֵּק (Yechezkel 17:9), will he not tear up its roots. So too of men drawn out of a city: עַד הַתִּיקֵנוּ אוֹתָם מִן־הָעִיר (Yehoshua 8:6), until we have drawn them away from the city, and הָנְתְּקוּ מִן־הָעִיר (Shoftim 20:31), they were drawn away from the city. All of them are the sense of removal and uprooting.
The maimed animal
From this sense, וְנָתוּק וְכָרוּת (Vayikra 22:24), torn and cut, is an animal whose testicles have been pulled by hand until the cords they hang by are severed, though they are still inside the sac and the sac itself is not torn away.
The nega called נֶתֶק
נֶתֶק הוּא (Vayikra 13:30), it is a nesek: the name of a nega, a mark of plague, in a place of hair; it has been explained as a black spot.
Whether אַתִּיק belongs here
אַתִּיק אֶל־פְּנֵי־אַתִּיק (Yechezkel 42:3), atik facing atik, may come from this root, the dagesh in the tav standing for the nun that has fallen away; so too כִּי־יוֹכְלוּ אַתִּיקִים (Yechezkel 42:5), for atikim consumed, and וְאַתִּיקֶיהָא מִפּוֹ וּמִפּוֹ (Yechezkel 41:15), its atikim on this side and on that. He gives the word no gloss of his own; Targum Yonasan renders it in the sense of זִיוְיָתָהָא, its corners.
כִּי מִשָּׁם אֶתְּקֶֽנְךָּ (ירמיה כב, כד), עקרו אֶנְתֶּקְךָ והנו"ן נוספת. וְנָתוּק וְכָרוּת (ויקרא כב, כד), וּֽנְתַקְּנֻהוּ מִן־הָעִיר (שופטים כ, לב), דגש הקו"ף לתפארת כדגש מִקְּדָשׁ י"י (שמות טו, יז). והנפעל וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָֽיו (ישעיה ה, כז), נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּֽהֲנִים (יהושע ד, יח), זִמֹּתַי נִתְּקוּ מֽוֹרָשֵׁי לְבָבִֽי (איוב יז, יא), וְרָעִים לֹא נִתָּֽקוּ (ירמיה ו, כט), לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵֽק (קהלת ד, יב), כַּאֲשֶׁר יִנָּתֵק פְּתִֽיל־הַנְּעֹרֶת (שופטים טז, ט). והכבד [פִּעֵל] נִתְּקוּ מֽוֹסֵרֽוֹת (ירמיה ה, ה), וּמֽוֹסְרוֹתֶיךָ אֲנַתֵּק (ירמיה ל, ח), וַיְנַתֵּק אֶת־הַיְתָרִים (שופטים טז, ט), הֲלוֹא אֶת־שָֽׁרָשֶׁיהָ יְנַתֵּק (יחזקאל יז, ט), וְשָׁדַיִךְ תְּנַתֵּקִי (יחזקאל כג, לד). וכבד אחר [הִפְעִיל] עַד הַתִּיקֵנוּ אוֹתָם מִן־הָעִיר (יהושע ח, ו), הַתִּקֵם כְּצֹאן לְטִבְחָה (ירמיה יב, ג). ושלא נזכר פעלו ממנו [הָפְעַל] הָנְתְּקוּ מִן־הָעִיר (שופטים כ, לא). כלם ענין ההעתקה והעקירה. ומזה הענין וְנָתוּק וְכָרוּת (ויקרא כב, כד), והוא מי שביציו תלושין ביד עד שנפסקו החוטין שתלויין בהם אבל נתונים הם בתוך הכיס והכיס לא נתלש. נֶתֶק הוּא (ויקרא יג, ל), בשש נקודות, שם נגע שהוא במקום שער ופירשו שהוא כתם שחור. ואפשר להיות מזה השרש אַתִּיק אֶל־פְּנֵֽי־אַתִּיק (יחזקאל מב, ג), ודגש התי"ו לחסרון הנו"ן הנופלת. כִּֽי־יֽוֹכְלוּ אַתִּיקִים (יחזקאל מב, ה), וְאַתִּוקֶיהָא [וְאַתִּיקֶיהָא] מִפּוֹ וּמִפּוֹ (יחזקאל מא, טו). ויונתן תרגם ענין זִיוְיָתָהָא.
נ-ת-ק
Removal and uprooting: a thing pulled loose, men drawn away from a city, roots torn out; and נֶתֶק, the name of a nega in a place of hair.
Pulled loose
וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָיו (Yeshayahu 5:27), nor is the strap of his shoes pulled loose, נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים (Yehoshua 4:18), the soles of the kohanim's feet were drawn away, and כַּאֲשֶׁר יִנָּתֵק פְּתִיל־הַנְּעֹרֶת (Shoftim 16:9), as a thread of tow is pulled apart. The heavy forms carry the same: נִתְּקוּ מוֹסֵרוֹת (Yirmiyahu 5:5), they have torn off the bonds, and הֲלוֹא אֶת־שָׁרָשֶׁיהָ יְנַתֵּק (Yechezkel 17:9), will he not tear up its roots. So too of men drawn out of a city: עַד הַתִּיקֵנוּ אוֹתָם מִן־הָעִיר (Yehoshua 8:6), until we have drawn them away from the city, and הָנְתְּקוּ מִן־הָעִיר (Shoftim 20:31), they were drawn away from the city. All of them are the sense of removal and uprooting.
The maimed animal
From this sense, וְנָתוּק וְכָרוּת (Vayikra 22:24), torn and cut, is an animal whose testicles have been pulled by hand until the cords they hang by are severed, though they are still inside the sac and the sac itself is not torn away.
The nega called נֶתֶק
נֶתֶק הוּא (Vayikra 13:30), it is a nesek: the name of a nega, a mark of plague, in a place of hair; it has been explained as a black spot.
Whether אַתִּיק belongs here
אַתִּיק אֶל־פְּנֵי־אַתִּיק (Yechezkel 42:3), atik facing atik, may come from this root, the dagesh in the tav standing for the nun that has fallen away; so too כִּי־יוֹכְלוּ אַתִּיקִים (Yechezkel 42:5), for atikim consumed, and וְאַתִּיקֶיהָא מִפּוֹ וּמִפּוֹ (Yechezkel 41:15), its atikim on this side and on that. He gives the word no gloss of his own; Targum Yonasan renders it in the sense of זִיוְיָתָהָא, its corners.
כִּי מִשָּׁם אֶתְּקֶֽנְךָּ (ירמיה כב, כד), עקרו אֶנְתֶּקְךָ והנו"ן נוספת. וְנָתוּק וְכָרוּת (ויקרא כב, כד), וּֽנְתַקְּנֻהוּ מִן־הָעִיר (שופטים כ, לב), דגש הקו"ף לתפארת כדגש מִקְּדָשׁ י"י (שמות טו, יז). והנפעל וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָֽיו (ישעיה ה, כז), נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּֽהֲנִים (יהושע ד, יח), זִמֹּתַי נִתְּקוּ מֽוֹרָשֵׁי לְבָבִֽי (איוב יז, יא), וְרָעִים לֹא נִתָּֽקוּ (ירמיה ו, כט), לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵֽק (קהלת ד, יב), כַּאֲשֶׁר יִנָּתֵק פְּתִֽיל־הַנְּעֹרֶת (שופטים טז, ט). והכבד [פִּעֵל] נִתְּקוּ מֽוֹסֵרֽוֹת (ירמיה ה, ה), וּמֽוֹסְרוֹתֶיךָ אֲנַתֵּק (ירמיה ל, ח), וַיְנַתֵּק אֶת־הַיְתָרִים (שופטים טז, ט), הֲלוֹא אֶת־שָֽׁרָשֶׁיהָ יְנַתֵּק (יחזקאל יז, ט), וְשָׁדַיִךְ תְּנַתֵּקִי (יחזקאל כג, לד). וכבד אחר [הִפְעִיל] עַד הַתִּיקֵנוּ אוֹתָם מִן־הָעִיר (יהושע ח, ו), הַתִּקֵם כְּצֹאן לְטִבְחָה (ירמיה יב, ג). ושלא נזכר פעלו ממנו [הָפְעַל] הָנְתְּקוּ מִן־הָעִיר (שופטים כ, לא). כלם ענין ההעתקה והעקירה. ומזה הענין וְנָתוּק וְכָרוּת (ויקרא כב, כד), והוא מי שביציו תלושין ביד עד שנפסקו החוטין שתלויין בהם אבל נתונים הם בתוך הכיס והכיס לא נתלש. נֶתֶק הוּא (ויקרא יג, ל), בשש נקודות, שם נגע שהוא במקום שער ופירשו שהוא כתם שחור. ואפשר להיות מזה השרש אַתִּיק אֶל־פְּנֵֽי־אַתִּיק (יחזקאל מב, ג), ודגש התי"ו לחסרון הנו"ן הנופלת. כִּֽי־יֽוֹכְלוּ אַתִּיקִים (יחזקאל מב, ה), וְאַתִּוקֶיהָא [וְאַתִּיקֶיהָא] מִפּוֹ וּמִפּוֹ (יחזקאל מא, טו). ויונתן תרגם ענין זִיוְיָתָהָא.
פ-א-ה
The edge and end of anything, which is called its פאה; and a verb, to scatter into every פאה, every corner.
The edge and end
לַפֵּאָה הָאֶחָת (Shemos 27:9), for the one side; עַל אַרְבַּע הַפֵּאֹת (Shemos 25:26), on the four corners; and וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב (Bamidbar 24:17), and he will smite the corners of Moav. The edge of anything and its end, he says, is called a פאה.
Scattered into every corner
קְצוּצֵי פֵאָה (Yirmiyahu 9:25) means those cut off and scattered to a פאה, a corner. The verb from this root is אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם (Devarim 32:26), I said I would scatter them, which he explains as I will scatter them into every corner.
The corner of head and beard
On לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם (Vayikra 19:27), do not round off the corner of your head, Chachamim explained it (Makkos 20b) as the end of the head, and it is המשוה צדעיו לאחורי אזניו ולפדחתו, making his temples level with the back of his ears and with his forehead. פְּאַת זְקָנֶךָ in the same pasuk, the corner of your beard, is שבולת הזקן, the tip of the beard.
One more he allows
פָּתְהֵן יְעָרֶה (Yeshayahu 3:17), where יְעָרֶה is He will lay bare, may be explained from this root; he gives פָּתְהֵן no rendering here, and more on it is written under the root פוּת.
לַפֵּאָה הָֽאֶחָֽת (שמות כז, ט), עַל אַרְבַּע הַפֵּאֹת (שמות כה, כו). וּמָחַץ פַּֽאֲתֵי מוֹאָב (במדבר כד, יז), קצה כל דבר וסופו יקרא פאה. קְצוּצֵי פֵאָה (ירמיה ט, כה), רוצה לומר מקוצצים ומפוזרים לפאה. והפעל הכבד [הִפְעִיל] מזה אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם (דברים לב, כו), פירוש אפזרם בכל פאה. לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹֽאשְׁכֶם (ויקרא יט, כז), פירשו רבותינו ז"ל (מכות כ, ע"ב) סוף הראש והוא המשוה צדעיו לאחורי אזניו ולפדחתו. פְּאַת זְקָנֶֽךָ (שם), הוא שבולת הזקן. ויש לפרש מזה פָּתְהֵן יְעָרֶֽה (ישעיה ג, יז). ועוד נכתבו בשרש פוּת.
פ-נ-ה
To turn and look; from it פִּנָּה, a corner, and פָּנִים, the face, which also names anger; before, earlier, within, in one's lifetime; and in another sense, to clear.
Turning
כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים (Devarim 31:18), he turned to other gods, and פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה (Devarim 2:3), turn yourselves northward. לִפְנוֹת עָרֶב (Bereishis 24:63) he glosses as when the evening turns and comes on.
The corner and the face
הַשַּׁעַר הַפֹּנֶה (Yechezkel 46:12), the gate that faces, is like שַׁעַר הַפִּנָּה (Melachim II 14:13), the corner gate: the corner is called פונה, facing, because it looks upon the wall and its beauty. And from this, he says, the face is called פָּנִים, because it turns this way and that.
Before, and from before
לִפְנֵי, before; מִפְּנֵי, from before; and מִלִּפְנֵי, where both stand together. He asks how the mem, which shows distance, and the lamed, which shows nearness, can be joined in one word, since they are opposites, and answers that it means from the place that is before Hashem, which is the place where prophecy is received.
On the face of, and before Hashem
עַל־פְּנֵי כָל־אֶחָיו נָפָֽל (Bereishis 25:18) means that his lot fell together with the lot of his brothers. גִּבֹּר־צַיִד לִפְנֵי (Bereishis 10:9), a mighty hunter before Hashem, is that he would offer of his game before Hashem; or else before Hashem is said to make his might great, as in עִיר־גְּדוֹלָה לֵֽאלֹהִים (Yonah 3:3), a city great to Hashem, and כְּֽהַרְרֵי־אֵל (Tehillim 36:7), like the mountains of Hashem. אַל־תִּתֵּן אֶת־אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת־בְּלִיָּעַל (Shmuel I 1:16) is short a word: do not set your maidservant before Hashem as a daughter of worthlessness.
In someone's lifetime
עַל פְּנֵי he often reads as during a life: וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו (Bereishis 11:28), Haran died in the lifetime of Terach his father, and so עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם (Bamidbar 3:4), in the lifetime of Aharon their father. לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ (Tehillim 72:17) he reads as while the sun endures, and so יְדַכְּאוּם לִפְנֵי־עָֽשׁ (Iyov 4:19), they crush them while the moth endures, that is, for ever, as it says לָנֶצַח יֹאבֵֽדוּ (Iyov 4:20), they perish for ever. He reads לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי (Shemos 20:3) the same way, you shall have no other gods while I endure, which is for ever, and offers beside it that על פני there means לפני, before Me, so that even in secret a thing is before Him. Later in the entry he gives his own view, לפי דעתי, that על פני there is to anger Me.
Clearing away
Where the verb takes an object it is to clear: וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת (Bereishis 24:31), I have cleared the house, and פַּנּוּ דֶּרֶךְ (Yeshayahu 40:3), clear a way.
Turning the back
In the causative it is turning away: הִפְנָה עֹרֶף מוֹאָב (Yirmiyahu 48:39), Moav has turned the back, לֹא הִפְנוּ אָבוֹת אֶל בָּנִים (Yirmiyahu 47:3), which he glosses as fathers not turning their faces back to their sons, and וּמָנוֹס נָסוּ וְלֹא הִפְנוּ (Yirmiyahu 46:5), they fled and did not turn. Of נֻסוּ הָפְנוּ הֶעְמִקוּ לָשֶׁבֶת יֹשְׁבֵי דְּדָן (Yirmiyahu 49:8) he says it is not a command, as some have thought, since this form has no command, but a past: flee, you who dwell in Dedan, for your enemy has already turned to come upon you and has settled deep in your land to drive you out and exile you. His father reads it of Dedan instead, that when they were told to flee they turned and fled far off and put their dwelling where the enemy's hand would not reach them.
The face as anger
Since anger shows in the face, Scripture names anger by the face: וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הַהִוא (Vayikra 20:6), I will set My face against that soul, לוֹא אַפִּיל פָּנַי בָּכֶם (Yirmiyahu 3:12), I will not let My face fall upon you, אֲכַפְּרָה פָנָיו (Bereishis 32:21), appeasing his face, and וּפָנֶיהָ לֹא הָיוּ לָהּ עוֹד (Shmuel I 1:18), her face was hers no longer. On this reckoning he offers וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו (Devarim 4:37) as in His anger, the anger He was angry with at Mitzrayim, having set the same words earlier in the entry among those that mean in a lifetime.
The front, and borrowed uses
What is over against a man's face is called פָּנִים, and its opposite אָחוֹר: וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר (Yechezkel 2:10), and it was written front and back. By way of borrowing, וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָֽה (Tehillim 104:30), and You renew the face of the ground, and אֶל־מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה (Shmuel II 11:15), over against the face of the battle.
Earlier, and inner
לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ (Tehillim 102:26), of old You founded the earth, וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו (Bereishis 46:28), sent ahead of him, and וְלִפְנֵי מִזֶּה (Nechemiah 13:4), before this. Inside is the same word: הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי (Melachim I 6:17) is the inner Heichal, called inner although it lies outside the Devir because it is inside the Ulam, or else so called because it stood before the Devir as one goes in. So הַבַּיִת הַפְּנִימִי (Yechezkel 41:17) and אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית (Esther 4:11), while כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה (Tehillim 45:14) is a noun, standing within.
כִּי פָנָה אֶל־אֱלֹהִים אֲחֵרִֽים (דברים לא, יח), כִּֽי־פָנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים (ירמיה ב, כז), וּבְכֹל אֲשֶׁר־יִפְנֶה יַרְשִֽׁיעַ (שמואל א' יד, מז), הוֹאִילוּ פְנוּ־בִי (איוב ו, כח), פְּנֵה־אֵלַי וְחָנֵּנִי (תהלים כה, טז), אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם (דברים כט, יז), וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה (שמות לב, טו), וַיִּפֶן בִּנְיָמִן אַחֲרָיו (שופטים כ, מ), פְּנוּ לָכֶם צָפֹֽנָה (דברים ב, ג). לִפְנוֹת עָרֶב (בראשית כד, סג), כשהערב פונה ובא. לִפְנוֹת בֹּקֶר (שמות יד, כז), כשהבקר פונה ובא. והשם וּמַֽעֲלֹתֵהוּ פְּנוֹת קָדִֽים (יחזקאל מג, יז), בשקל לִמְנוֹת יָמֵינוּ (תהלים צ, יב). והפעל הכבד [הִפְעִיל] הִפְנָה־עֹרֶף מוֹאָב בֹּושׁ (ירמיה מח, לט), לֹֽא־הִפְנוּ אָבוֹת אֶל־בָּנִים מֵֽרִפְיֹון יָדָֽיִם (ירמיה מז, ג), לא החזירו להם פניהם. וכן וּמָנֹוס נָסוּ וְלֹא הִפְנוּ (ירמיה מו, ה), אֲשֶׁר מָפְנֶה צָפוֹנָה (יחזקאל ט, ב), כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת (שמואל א' י, ט), וַיֶּפֶן זָנָב אֶל־זָנָב (שופטים טו, ד). ושלא נזכר פעלו ממנו [הָפְעַל] נֻסוּ הָפְנוּ הֶעְמִקוּ לָשֶׁבֶת יֹֽשְׁבֵי דְּדָן (ירמיה מט, ח), ואיננו ציווי כאשר חשבו אנשים, כי לא יתכן צווי מזה הבנין רק הוא עבר ופירושו כך. אמר כננד עשו נוסו יושבי דדן כי כבר הפנו אויבכם לבא עליכם והעמיקו לשבת בארצכם ולגרש אתכם ולהגלותכם. ואדוני אבי ז"ל פירש כאשר אמרו להם נוסו הם הפנו והעמיקו לברוח והרחיקו מקום שבתם שלא תשיגם יד האויב. וכן יתפרש הֶעְמִיקוּ לָשֶׁבֶת יֹֽשְׁבֵי חָצֹור (ירמיה מט, ל) וכלם ענין הבטה. הַשַּׁעַר הַפֹּנֶה (יחזקאל מו, יב), כמו שַׁעַר הַפִּנָּה (מלכים ב' יד, יג), ונקראת הפנה פונה לפי שהיא מביט הקיר ויופיו. ומזה נקראו פָּנִים לפי שהם פונות הנה והנה. פָּנִים בְּפָנִים (דברים ה, ד), מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים (בראשית מ, ז), וּפָנִים נִזְעָמִים (משלי כה, כג), וַֽיִּפְּלוּ פָּנָֽיו (בראשית ד, ה), וְאֵיךְ אֶשָּׂא פָנַי (שמואל ב' ב, כב). ובלשון נקבות אָנָה פָּנַיִךְ מֻעָדֽוֹת (יחזקאל כא, כא). לִפְנֵי י"י (בראשית יח, כב), וַיֻּישָׂם [וַיּוּשָׂם] לְפָנָיו לֶֽאֱכֹל (בראשית כד, לג), בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אָחִֽיו (בראשית לה, ז), מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו י"י בָּאֵשׁ (שמות יט, יח), אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ (ירמיה ה, כב). ועם המ"ם והלמ"ד כִּֽי־מִלִּפְנֵי י"י הוּא בֹרֵחַ (יונה א, י), מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַֽעֲקֹֽב (תהלים קיד, ז), מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא (תהלים יז, ב). וצריך להתבונן היאך בא המ"ם והלמ"ד בשמוש כאחד וזה הפך זה, כי המ"ם מורה הריחוק והלמ"ד מורה הקירוב? אבל רוצה לומר מהמקום שהוא לפני י"י והוא מקום קיבול הנבואה. וכן מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַֽעֲקֹֽב (תהלים קיד, ז) מפני משה שהוא נביאו עומד לפני י"י. וכן מִלְמַֽעֲלָה, ומִלְמַטָּה וכלם קרובים למבין. וכן תכנס הלמ"ד על המ"ם כמו שכתבנו בשרש מָן. עַל־פְּנֵי כָל־אֶחָיו נָפָֽל (בראשית כה, יח), רצה לומר שנפל גורלו בגורל אחיו. הֽוּא־הָיָה גִּבֹּר־צַיִד לִפְנֵי י"י (בראשית י, ט), רוצה לומר שהיה מקריב מצידו לפני י"י. או יהיה לפני י"י להגדיל גבורתו כמו עִיר־גְּדוֹלָה לֵֽאלֹהִים (יונה ג, ג), כְּֽהַרְרֵי־אֵל (תהלים לו, ז), כמו שכתבנו בשרש אָפַל. ועל דרך ההשאלה וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָֽה (תהלים קד, ל), אֶל־מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה (שמואל ב' יא, טו). אִם־לֹא עַל־פָּנֶיךָ יְבָֽרְכֶֽךָּ (איוב א, יא), רוצה לומר בחייך. וכן וְעַל־פְּנֵיכֶם אִם־אֲכַזֵּֽב (איוב ו, כח). ושניהם ענין שבועה. וכן וַיָּמָת הָרָן עַל־פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו (בראשית יא, כח), כלומר בחיי אביו. עַל־פְּנֵי אַֽהֲרֹן אֲבִיהֶֽם (במדבר ג, ד), בחיי אהרן. וכן מִֽי־יַגִּיד עַל־פָּנָיו דַּרְכּוֹ (איוב כא, לא), בחייו. וַיּוֹצִֽאֲךָ בְּפָנָיו (דברים ד, לז), בחייו כלומר בשבועתו. אֶל־פָּנָיו יְשַׁלֶּם־לֽוֹ (דברים ז, י), בחייו. לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנֹּין [יִנּוֹן] שְׁמוֹ (תהלים עב, יז), בעוד שהשמש קיים. וכן יְדַכְּאוּם לִפְנֵי־עָֽשׁ (איוב ד, יט), בעוד שהעש קיים כלומר לעולם כמו שאמר לָנֶצַח יֹאבֵֽדוּ (איוב ד, כ), לֹא־יִֽהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל־פָּנָֽי (שמות כ, ג), בעוד שאני קיים והוא לעולם. או יהיה פירוש על פני לפני ואפילו בסתר לפניו הוא. אַל־תִּתֵּן אֶת־אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת־בְּלִיָּעַל (שמואל א' א, טז), חסר ופירושו אַל־תִּתֵּן אֶת־אֲמָתְךָ לִפְנֵי השם כבת בליעל. ונקרא מה שכנגד פני האדם פָּנִים והפכו אָחוֹר וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר (יחזקאל ב, י). ובענין ההקדמה לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ (תהלים קב, כו), וְאֶת־יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו (בראשית מו, כח) לִפְנֵי בּוֹא יוֹם י"י (מלאכי ג, כג), וְלִפְנֵי מִזֶּה (נחמיה יג, ד), קודם זה. הוּא הַֽהֵיכָל לִפְנָֽי (מלכים א' ו, יז), פירושו הפנימי. וקראו פנימי ואף על פי שהוא חיצון לדביר לפי שהוא פנימי לאולם. או פירוש לִפְנָי לפי שהיה לפני הדביר בכניסה, ובא היו"ד ליחש כיו"ד כילי. או רוצה לומר לפנים ובא כן כמו וַֽחֲשׂוּפַי שֵׁת (ישעיה כ, ד) וְאֹֽרְגִים חוֹרָֽי (ישעיה יט, ט), ודומיהם שהם כמו חֲשֹוּפִים, חוֹרִים ועם היו"ד והמ"ם מִלִּפְנִים ולחיצון (מלכים א' ו, כט), והיו"ד והמ"ם אף על פי שהם לשון רבים אחר שהמלה בלשון יחיד עשו היו"ד והמ"ם כמו שרש והכניסו עליה יו"ד היחש ויו"ד מ"ם הרבים ווי"ו תי"ו הרבות. הַבַּיִת הַפְּנִימִי (יחזקאל מא, יז), בַּפְּנִימִי וּבַחִיצוֹן (שם), וַֽחֲדָרָיו הַפְּנִימִים (דברי הימים א' נח, יא), אֶל־הֶחָצֵר הַפְּנִימִית (אסתר ד, יא), דַּלְתוֹתָיו הַפְּנִֽימִיּוֹת (דברי הימים ב' ד, כב), כל אלה תאר. אבל כָּל־כְּבוּדָּה בַת־מֶלֶךְ פְּנִימָה (תהלים מה, יד), הוא שם והה"א נוספת כי המלה מלעיל ופירושה עומדת בפנים. ולפי שהכעס נראה בפנים כנהו בם באמרו וּפָנֶיהָ לֹא־הָֽיוּ־לָהּ עֽוֹד (שמואל א' א, יח), אֲכַפְּרָה פָנָיו (בראשית לב, כא), פְּנֵי י"י בְּעֹשֵׂי רָע (תהלים לד, יז), וְנָֽתַתִּי אֶת־פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הַהִוא (ויקרא כ, ו), פְּנֵי י"י חִלְּקָם (איכה ד, טז), לֽוֹא־אַפִּיל פָּנַי בָּכֶם (ירמיה ג, יב), אֶֽעֶזְבָה פָנַי וְאַבְלִֽיגָה (איוב ט, כז). ויש לפרש מזה ויוציאך בְּפָנָיו, כלומר בכעסו שכעס במצרים. וכן לפי דעתי מזה לא יהיו לך אלהים אחרים על פָּנָי, רוצה לומר להכעיסני כמו שנאמר כִּֽעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם (דברים לב, כא). וענין אחר בפעל הכבד [פִּעֵל] פִּנָּה אֹֽיְבֵךְ (צפניה ג, טו), וְאָֽנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת (בראשית כד, לא), פַּנּוּ דֶּרֶךְ (ישעיה מ, ג). ענינם ידוע.
ק-צ-ה
To cut off, cutting and severing; and קָצֶה, the end or side of a place, and מִקְצָת, the end of a span of days.
Cutting off
מְקַצֶּה רַגְלַיִם (Mishlei 26:6), cutting off feet, and לְקַצּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל (Melachim II 10:32), to cut away at Yisrael. The infinitive of the simple form is קְצֽוֹת ־עַמִּים רַבִּים (Chavakuk 2:10), cutting off many peoples; the sense is cutting off and cutting. In the words of Chazal, לקצות עמו בתאנים (Maasros 2:6), which Radak explains as cutting a cake of figs.
The end and the side
Likewise the end of a place, and its side, is called קָצֶה, as the end is also called קֵץ: מִן־ הַקָּצֶה אֶל־ הַקָּצֶֽה (Shemos 36:33), from end to end, and קְצֵה גְבוּלֶֽךָ (Bamidbar 20:16), the edge of your border. The plural in the feminine: עַל־שְׁנֵי קְצוֹת הַחֽשֶׁן (Shemos 28:26), on the two ends of the choshen, and עַל אַרְבַּע קְצוֹתָֽיו (Shemos 27:4), on its four ends. Another form is וּמִקְצָת יָמִים עֲשָׂרָה (Daniel 1:15), at the end of ten days.
One who sends by a fool
מְקַצֶּה רַגְלַיִם (Mishlei 26:6), cutting off feet, and חמס שותה, drinking violence, is said of one who sends a fool: it is as though his feet were cut off and he could not walk, so that he must send the fool, who is of no use to him.
Clearing the house
אֶת־הֶֽעָפָר אֲשֶׁר הִקְצוּ (Vayikra 14:41), the dust that they moved aside: that is, they moved it to the edge of the house to clear it away and take it outside the city; so too הִקְצוֹת אֶת־הַבַּיִת (Vayikra 14:43), the clearing of the house. Targum Yonasan renders it as a word of peeling, like יַקְצִעַ, he shall scrape.
No end to his chariots
וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָֽיו (Yeshayahu 2:7), and there is no end to his chariots, is of this root and this sense, in the pattern of הַרְבֵּה־בֶֽכֶה (Ezra 10:1), much weeping, and is like קֵץ, an end. It may instead be from the root קָצַץ, with the heh added.
מְקַצֶּה רַגְלַיִם (משלי כו, ו), לְקַצּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל (מלכים ב' י, לב). והמקור מן הקל קְצֽוֹת־עַמִּים רַבִּים (חבקוק ב, י), ענין כריתה וחתוך. ואלה השלשה שרשים שזכרנו ענינם אחד. ובדברי רבותינו ז"ל בזה (מעשרות פרק שני משנה ו. דף סב, ע"א) לקצות עמו בתאנים, כלומר לחתוך דבלת תאנים. וכן נקרא סוף המקום והפאה קצה כמו שזכרנו גם כן קֵץ, וְקֶצֶב מִן־הַקָּצֶה אֶל־הַקָּצֶֽה (שמות לו, לג), קְצֵה גְבוּלֶֽךָ (במדבר כ, טז). והקבוץ וְלָֽקְחוּ עַם־הָאָרֶץ אִישׁ אֶחָד מִקְצֵיהֶם (יחזקאל לג, ב). והיתה הקו"ף ראוי להדגש, או הוא חסר מ"ם השימוש ומשפטו ממקציהם. והקבוץ מזה בלשון נקבות עַל־שְׁנֵי קְצוֹת הַחֽשֶׁן (שמות כח, כו). ובלשון נקבה מִקָּצָה בַּֽחֹבָרֶת (שמות כו, ד). והקבוץ וְאֵת שְׁתֵּי קְצוֹת שְׁתֵּי הָֽעֲבֹתֹת (שמות כח, כה), עַל אַרְבַּע קְצוֹתָֽיו (שמות כז, ד), מִקְצוֹת כְּנָפָיו וְעַד־קְצוֹת כְּנָפָֽיו (מלכים א' ו, כד). ובהראות למ"ד הפעל בקיבוץ הזכרים מִבְטָח כָּל־קַצְוֵי־אֶרֶץ (תהלים סה, ו), ובקבוץ הנקבות וַיִירָאוּ יֹשְבֵי קְצָוֹת (תהלים סה, ט). ומשקל אחר וּמִקְצָת יָמִים עֲשָׂרָה (דניאל א, טו), וּמִקְצָתָם יַֽעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ (דניאל א, ה). וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים (בראשית מז, ב). ופירוש מְקַצֶּה רַגְלַיִם כורת רגילים וחמס שותה (שם) מי ששולח הכסיל כאילו רגליו כרותות ולא יוכל ללכת עד שיצטרך לשלוח הכסיל שאין לו תועלת בו. והפעל הנוסף [הִפְעִיל] אֶת־הֶֽעָפָר אֲשֶׁר הִקְצוּ (ויקרא יד, מא), כלומר הסיעו אותו לקצה הבית לפנותו ולהוציאו חוץ לעיר. הִקְצוֹת אֶת־הַבַּיִת (ויקרא יד, מג). ויונתן תרגם לשון קלוף (ויקרא יד, מא) כמו יַקְצִעַ. ומן השרש הזה והענין הזה וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָֽיו (ישעיה ב, ז), בפלס הַרְבֵּה־בֶֽכֶה (עזרא י, א) והוא כמו קץ. ואפשר שיהיה משרש קָצַץ ותהיה הה"א נוספת.
ק-צ-ע
To peel, as plaster from a house, and the tool that peels wood smooth; מִקְצֹעַ, a corner; and קציעה, on whose identity the authorities differ.
Peeling the house
וְאֶת־הַבַּיִת יַקְצִעַ מִבַּיִת (Vayikra 14:41), and he shall have the house peeled within, as the Targum renders it, יְקַלְפוּן, they shall peel, meaning the plaster is to be removed.
The woodworker's tools
And so the tool with which the craftsman peels wood and smooths it is called: יַֽעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת (Yeshayahu 44:13), he makes it with the peeling tools. The pasuk says מקצעות in the plural because there are two tools for this work, one called simant and one plana. So Yonasan renders it, בְּאִזְמֵילַיָא, with blades, and this tool, Radak says, is like an אזמל, a blade.
Corners
בְּמִקְצֹעַ הֶֽחָצֵר (Yechezkel 46:21), in the corner of the court; in the feminine plural לִשְׁנֵי הַמִּקְצֹעֹת (Shemos 26:24), for the two corners; and in another form לִמְקֻצְעֹת הַמִּשְׁכָּן (Shemos 26:23), for the corners of the Mishkan. Their sense, he says, is פנות, corners. The verb from it is מְהֻקְצָעוֹת (Yechezkel 46:22), which he explains as having corners.
קציעה, and what it is
מֹר וַֽאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת (Tehillim 45:9), myrrh and aloes and ketziah. The Targum of קִדָּה (Shemos 30:24) is קְצִיעֲתָא, which Radak has already written is the קשט, the kosht, and so the Gaon Rav Saadiah explained. But in the compounding of the ketores they are named as two kinds, for they say (Kerisos 6a) מר וקציעה, myrrh and ketziah, and count הקשט, the kosht, apart. Mar Rav Chafetz explained that the קשט is what is called in Arabic kost, and he explained קציעה as amber.
[הִפְעִיל] וְאֶת־הַבַּיִת יַקְצִעַ מִבַּיִת (ויקרא יד, מא), כתרגומו יְקַלְפוּן רוצה לומר יסיר הטיח. וכן נקרא הכלי שמקלף בו החרש העץ ומחליקו יַֽעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת (ישעיה מד, יג), ואמר מקצעות לשון רבים כי הם שני כלים לזו המלאכה האחד קורין לו סימנ"ט והאחד קורין לו פלנ"א. וכן תרגם יונתן בְּאִזְמֵילַיָא וזה הכלי הוא כמו אזמל. בְּמִקְצֹעַ הֶֽחָצֵר (יחזקאל מו, כא), וַיַּעֲבִירֵנִי אֶל־אַרְבַּעַת מִקְצוֹעֵי הֶֽחָצֵר (שם). ובקבוץ הנקבות לִשְׁנֵי הַמִּקְצֹעֹת (שמות כו, כד), בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעוֹת הֶֽחָצֵר (יחזקאל מו, כב), וּמִקְצֹֽעוֹתָיו לוֹ (יחזקאל מא, כב). ומשקל אחר לִמְקֻצְעֹת הַמִּשְׁכָּן (שמות כו, כג), ענינם פנות. והפעל ממנו מִדָּה אַחַת לְאַרְבַּעְתָּם מְֹהֹֻקְֹצָֹעֹֽוֹֹתֹ (יחזקאל מו, כב), פירוש בעלות פנות. מֹר וַֽאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת (תהלים מה, ט), תרגום קִדָּה (שמות ל, כד) קְצִיעֲתָא וכבר כתבנו שהוא הקשט. וכן פירש הגאון רבי סעדיה. אבל בפיטום הקטרת זכרו אותו בשני מינים, שאמרו (כריתות ו, ע"א) מר וקציעה שיבולת נרד וכרכום משקל ששה עשר של ששה עשר מנה הקשט שנים עשר וקילופה שילשה , ומר רב חפץ פירש שהקשט הוא שקורין לו בערבי קוס"ט. ופירש קציעה ענב"ר.
ק-ר-ן
A horn, and as a figure, might; the horns of the mizbeach, which are its corners; and in another sense close to the first, brightness, as Moshe's face shone.
The horn, and the horn as might
הַקֶּרֶן הַגְּדֹלָה (Daniel 8:8), the great horn, and נֶֽאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו (Bereishis 22:13), caught in the thicket by its horns. As a figure, וְכָל־ קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ (Tehillim 75:11), and all the horns of the wicked I will cut off; so too רָמָה קַרְנִי (Shmuel I 2:1), my horn is lifted, and וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֽוֹ (Shmuel I 2:10), and He will raise the horn of His anointed. The sense in all of them is might, תוקף.
His father on the sprouting horn
אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל (Yechezkel 29:21), I will make a horn sprout for the house of Yisrael, his father sets within the seventy years that the kingdom of Nevuchadnetzar, his son and his son's son stood. On his father's reading the horn is Koresh, born fifty years into the exile, the fifty years of עַד־מָשִׁיחַ נָגִיד שָֽׁבֻעִים שִׁבְעָה (Daniel 9:25), until an anointed prince, seven weeks. Koresh, his father explains, is called a horn as the pasuk says לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ (Yeshayahu 45:1), to His anointed, to Koresh, for he was the horn of Yisrael and their anointed, and by him they came out of exile; and his father takes וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחֽוֹן־פֶּה (Yechezkel 29:21), and to you I will give an opening of the mouth, to mean that Yisrael will see your prophecies come true.
The corners of the mizbeach
עַל קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ (Shemos 29:12), on the corners of the mizbeach, and וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו (Shemos 27:2), you shall make its corners: these are angles, and in the vernacular too a corner is named by the word for a horn.
A face that shone
כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה (Shemos 34:35), for the skin of Moshe's face shone, is another sense, with the noun קֶרֶן and its dual, קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ (Chavakuk 3:4), He has brightness from His hand: ענין זהר, the sense of brightness. It is close to the first sense, for when a man looks hard at the sun or at any light, it seems to him that the brightness makes horns. Of this sense too is וְעֹלַלְתִּי בֶעָפָר קַרְנִֽי (Iyov 16:15), I have laid my horn in the dust, that is, my brightness and my honour.
הַקֶּרֶן הַגְּדֹלָה (דניאל ח, ח), בשש נקודות. ובא מכונה בלשון זכר ובלשון נקבה בפסוק אחד יָצָא קֶֽרֶן־אַחַת מִצְּעִירָה (דניאל ח, ט). וְלוֹ קְרָנָיִם (דניאל ח, ג), בַּעַל הַקְּרָנַיִם (שם ח, ו), וְהַקְּרָנַיִם גְּבֹהוֹת (שם ח, ג), וַיְשַׁבֵּר אֶת־שְׁתֵּי קְרָנָיו (שם ח, ז), כל אלה קבוץ השנים ואף על פי שהקו"ף בשוא שלא כמנהג זה המשקל בשנים, כי המשפט בקבוץ השנים בזה המשקל הקו"ף בפתח כמו הֲלוֹא בְחָזְקֵנוּ לָקַחְנוּ לָנוּ קַרְנָֽיִם (עמוס ו, יג), נֶֽאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו (בראשית כב, יג). ובסמוך וְכָל־קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ (תהלים עה, יא), והוא דרך משל. וכן רָמָה קַרְנִי (שמואל א' ב, א), וְקֶרֶן יִשְׁעִי (שמואל ב' כב, ג), וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֽוֹ (שמואל א' ב, י), אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל (יחזקאל כט, כא), רוצה לומר תוקף. ופירוש אצמיח קרן כתב אדוני אבי ז"ל כן, אמר ביום ההוא בזמן ההוא שתהיה מלכות נבוכדנצר ובנו ובן בנו שעמדה מלכותם שבעים שנה אמר בתוך הזמן הזה אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל והוא כורש שנולד לחמשים שנה מהגלות, וזהו מן מוצא דבר....... עַד־מָשִׁיחַ נָגִיד שָֽׁבֻעִים שִׁבְעָה (דניאל ט, כה) שהם חמשים שנה. ואמר על כורש קֶרֶן כמו שאמר לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ (ישעיה מה, א), כי קרן ישראל ומשיחם ועל ידו יצאו מהגלות ומה שאמר וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחֽוֹן־פֶּה (יחזקאל כט, כא) שיראו ישראל שנבואותיך מתקיימות. ובקבוץ הנקבות אַרְבַּע קְרָנֽוֹת (זכריה ב, א), אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת־יְהוּדָה (שם), לְיַדּוֹת אֶת־קַרְנוֹת הַגּוֹיִם (זכריה ב, ד), תְּרוֹמַמְנָה קַֽרְנוֹת צַדִּֽיק (תהילם עה, יא), והוא דרך משל. קַרְנוֹת שֵׁן (יחזקאל כז, טו), נפרש עוד בשרש שׁן. והפעל הכבד ממנו [הִפְעִיל] מַקְרִן מַפְרִֽיס (תהלים סט, לב). עַל־קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ (שמות כט, יב), וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו (שמות כז, ב), וזיות. וכן בלע"ז הזויות יקרא בלשון הקרן. וענין אחר כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה (שם לד, לה). והשם קֶרֶן, והשנים קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ (חבקוק ג, ד), ענין זהר וקרוב הוא לעניו הראשון, כי בהסתכל האדם בשמש היטב או בכל אורה ידמה לו שיעשה הזוהר קרנים. ומן הענין הזה וְעֹלַלְתִּי בֶעָפָר קַרְנִֽי (איוב טז, טו), כלומר זהרי וכבודי.
Radak, Sefer HaShorashim, Berlin 1847. Public domain, digitised by Sefaria from the National Library of Israel.
Sources
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Vayakhel-Pekudai: Turning the Corner (Part 1/2)," What's in a Word?, Ohr Somayach, 18 March 2023.
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Vayikra: Turning the Corner (Part 2/2)," What's in a Word?, Ohr Somayach, 25 March 2023.
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Turning the Corner," What's in a Word? Synonyms in the Hebrew Language (book manuscript).
Cited in the essay: Shemos 25:26, 26:23, 27:2, 27:9, 37:13, 38:2, 38:5; Vayikra 4:7, 8:15, 19:9, 19:27, 23:22; Bamidbar 24:17, 35:5; Shoftim 20:2; Shmuel I 14:38; Melachim I 6:1; Yeshayahu 44:13; Yirmiyahu 48:45, 51:26; Yechezkel 41:15, 42:3, 43:20; Amos 3:12 with Rashi and Radak; Tzefaniah 1:16; Zecharyah 9:15 with Rashi, Radak and Mahari Kara; Tehillim 118:22, 144:12; Esther 9:9; Divrei HaYamim II 26:15; Nechemiah 3:19 with Rashi, 3:24 with Daas Mikra; Mishnah Peah 1:3, Kilayim 2:7, 3:3, 6:7, Yoma 5:5, Zevachim 5:3, 6:2, 6:5, 11:3, Tamid 1:4, 2:5, 3:3, 4:1, 7:3, Middos 2:5, 3:2-3, 4:3, 4:5, Keilim 17:9-10, 18:2, Bava Basra 10:8 with the commentary of Rabbi Yishmael ben Chachamon to Bava Basra 175b; Berachos 53b; Kiddushin 66a; Shabbos 123b; Rashba responsa vol. 4 §278; Pappenheim, Yerios Shlomo and Cheshek Shlomo; Mecklenburg, HaKsav VeHaKabbalah to Shemos 27:2 and Vayikra 4:7; Shadal to Shemos 25:31; Malbim, Sefer HaCarmel s.v. קרן; Menachem Ibn Saruk; Ibn Janach and Radak; Rabbi Yehoshua Steinberg; Rabbi Benzion Chaim Lubetzky; Rabbi David Chaim Chelouche, Ohr Chadash (שמות עמ' שעט); Rabbi Yitzchak Zev Yadler; Rabbi Chaim Ozer Grodzenski as reported by Rabbi Chaim Pinchas Scheinberg; Dr. Avi Hurvitz; Benamozegh, Eim LaMikra to Bereishis 47:2; Eichah 2:3.