nature
color
At a glance
In short
Tzeva, from tzovea (dyeing), is color in the sense of dye: the colorant, and the color a thing has been given. For Shadal it is an artificial color. Ein, construct of ayin, is a thing's own single color. Rambam sometimes uses tzeva for colors, but in other cases consistently uses ein. Mareh is the appearance, the whole picture of a thing, which could include its color (Malbim); for Shadal it is a sight that may include more than one color. Gavan is Aramaic, color or shade, and belongs to the Bavli and the Targum, not to Tanach. Rabbi Meir Hellman and Aharon Aaronsohn each find a difference of meaning between tzeva and gavan. Rabbi Reuven Chaim Klein would say the difference is simply one of origin: tzeva is the native Hebrew word, gavan an Aramaic borrowing of an Indo-European word.
Distinctions
Tzeva (צבע)
Root צ-ב-ע. The word does not occur in Chumash and appears only four times in Tanach, three of them in one pasuk: Sisera's mother imagining tzeva'im among the spoils (Shoftim 5:30), where Radak explains tzeva'im as a single garment made of many colors, and Yirmiyahu 12:9, the tzavua bird of prey hated by the other birds. Beyond these, the given name Tziv'on (Bereishis 36) and the place-name Tzevo'im (Nechemiah 11:34, Shmuel I 13:18) are perhaps from the root as well. In the Mishnah the root appears in many different contexts: wool given to be dyed one color and dyed another (Bava Kamma 9:4), dyeing with orlah peels (Orlah 3:1), telling a red spot of blood from paint (Niddah 9:6). The peacock's three hundred and sixty-five colors are its tzivonim (Tanchuma Tazria 2; see Bereishis Rabbah 7:4). A man who is superficial or two-faced is sometimes called tzavua, literally colored, because, as Rashi explains (to Sotah 22b), the color of the outside does not match the inside. Rambam uses the root for dyeing the hair black (Avodah Zarah 12:10), the coloring of tzitzis (Tzitzis 2:3), dyeing on Shabbos (Shabbos 9:13), red spotting (Issurei Biah 9:36 and Metamei Mishkav U'Moshav 4:11), and shemittah fruit used for dyeing (Shemittah 5:1).
Gershom Scholem ("Colours and Their Symbolism in Jewish Tradition and Mysticism," pp. 85-86) doubts that Tanach has a general concept of colour at all: tzeva, the word later Rabbinic literature uses, appears only in the Song of Devorah (Shoftim 5:30) and may mean a many-coloured garment; where a word for colour is expected, Tanach instead says ayin, eye, in the sense of appearance, that something looks like a given colour.
In Aramaic the same root means immersing or soaking (Daniel 4:12, 4:20, 4:22, 4:30, 5:21; Targum to Vayikra 4:6, 11:25, 15:17). Rabbi Yehoshua Steinberg: the core is still dyeing, and since dyeing is done by soaking the material in a solution, the root came to cover soaking of every kind. Menachem Ibn Saruk (Machberes Menachem) and Rabbi Nosson of Rome (Sefer HeAruch) already imply this, listing both senses under one root without their usual separation.
Dr. Alexander Kohut (Aruch HaShalem) ties צ-ב-ע to ט-ב-ע, which means sinking or drowning, and also stamping, and also nature, the link seemingly resting on the interchangeability of tzadi and tes. Rabbi Reuven Chaim Klein supplies the reasoning Kohut presumably had: dyeing immerses an object in liquid much as a sinking thing is immersed; dyeing imprints a lasting color as stamping leaves a permanent mark; and teva, nature, is what is ingrained in a thing, as a dyed fabric absorbs its color until it is inseparable from it.
- On the deeper sense of the root, Rabbi Yaakov Tzvi Mecklenburg (HaKsav VeHaKabbalah to Shemos 8:15, 31:18, Vayikra 4:25) takes it as gripping or holding fast: dyeing forges a bond that holds the color to the material, and color is the derived sense. That also explains etzba, finger, which is said to come from this root and whose aleph Radak holds is not part of it (whence matzbia, using one's finger to enter a raffle, Mishnah Yoma 2:1, later pointing, and in Modern Hebrew voting): the finger is what lets a man hold and control what he grasps, which is why the plagues are "the finger of Hashem" (Shemos 8:15) and the Luchos are written with His Finger (Shemos 31:18).
- Rabbi Shmuel Yehudah Steiger (Avnei Shayish) reads the two-letter string צ-ב throughout as binding and gathering: tzava (an army gathered), tzover (collecting), tzibbur (a public), and here the colorant bound to the cloth.
Ein (עין)
The construct of ayin, eye. In many cases it names the picture the eye holds, and in some cases one aspect of it, the thing's color: the manna whose color was like the color of bedolach, eino k'ein habedolach (Bamidbar 11:7), and the tzaraas spot that "stands in its color" without lightening or darkening (Vayikra 13:5). Rambam, who sometimes uses tzeva for colors and coloring, in other cases consistently uses ein: the galgalim have no physical color (Yesodei HaTorah 3:3), the garment whose color changes with tzaraas (Tumas Tzaraas 16:10), and the abstraction one cannot sell, the taste of honey or the color of a crystal (Mechirah 22:14). He uses both together for making ein hatzeva, a colorant, on Shabbos (Shabbos 9:14).
Mareh (מראה)
From ר-א-ה, to see, so its plain sense is the content of what one sees: the mareh of Hashem's glory that appeared as fire (Shemos 24:17, similarly Bamidbar 9:15, Yechezkel 1:27, 8:2), and the mareh of a tzaraas spot, as Vayikra 13 often calls it. Hence Malbim's distinction above: the whole appearance, not the single color.
Gavan (גוון)
Aramaic, not in Tanach, and seemingly not in the Mishnah or Yerushalmi, but common in the Bavli and Targum: the man selling a tallis asked what gavan it is (Eruvin 53b), and the egg yolk that gives mustard a stronger yellow, l'gaven (Shabbos 140a). Targum renders tachash as sasgevana (to Bamidbar 4:6), which Rashi reads as sas (glad) with gavan (color), the creature rejoicing in its many colors, and renders chur as gavan chivar, white color (Targum to Esther 1:6, cited by Rabbi Eliyahu HaBachur in Sefer HaTishbi). The one possible Mishnaic case is Niddah 3:3, the sac full of water, blood, or genunim; the Gemara (Niddah 24b) concludes with Rabbi Ada bar Ahavah that it be read gavanim, tissue of varied colors, as Rashi there defines it and as Sefer HeAruch seems to do as well. In Modern Hebrew gavan has narrowed to a shade within a color.
Where the authorities disagree
ein against mareh. Malbim (to Vayikra 13:5): not synonyms. Ein is the color proper; mareh is the full picture of the thing, which may take its color in. Shadal draws a similar line (mareh a sight that might include more than one color, ein one specific color) and adds the third term: ein and mareh both name a thing's natural look, while tzeva is an artificial color produced by painting or dyeing.
How wide ein reaches. Raavad I (Emunah HaRamah 1:6) explains why it means color: the eye is the organ that detects color, exactly as lashon (tongue) and safah (lip) came to mean language. The Maharal (Gur Aryeh to Vayikra 13:5) likewise takes ein to mean color primarily, and adds that it can name any property by which one thing is compared to another, even where nothing visual is involved, which is how k'ein and m'ein come to mean resembling or being a microcosm of something.
tzeva against gavan. Three views:
- Concrete against abstract. Rabbi Meir Hellman (Levush HeAron): tzeva is the colorant, the substance used for dyeing; gavan is the abstract color a thing is perceived to have. Rabbi Shalom Pushinsky refuted this over a century ago from Yirmiyahu 12:9, where tzavua describes a colorful bird of prey with no dyeing in sight, though that usage occurs only once.
- Natural against man-made. The botanist Aharon Aaronsohn: gavan is a thing's own natural color, tzeva a man-made color imposed on it.
- Not a semantic difference at all. Rabbi Reuven Chaim Klein's own conclusion ("I would say"): tzeva is the native Hebrew word and gavan an Aramaic borrowing of an Indo-European word, so no distinction of meaning need be sought. Rabbi Shalom Pushinsky argues that gavan is native neither to Hebrew nor to Aramaic and does not come from a Semitic language at all, tracing it to Old Persian gün/gune ("color"). He supports this from its absence in the earlier Aramaic works (the Targumim, save sasgavana above and the relatively late Targum to Esther) and its occurrence only in later Aramaic heavy with Persian influence, such as the Bavli; he adds that on this showing the vav of ג-ו-ן was originally sounded as the vowel u and only later as a consonant. Rabbi Ernest Klein, in his etymological dictionary of Hebrew, likewise derives gavan from Old Persian, and Dr. Alexander Kohut connects it to the Sanskrit gaona/gauna, which apparently also means "color"; Sanskrit and Old Persian both belong to the Indo-Iranian branch of Indo-European and share a common ancestor.
Whether the Aramaic root ג-ו-ן has one meaning or three. Rabbi Eliyahu Bachur (Sefer HaTishbi, Meturgeman) gives three separate entries: form or likeness (Targum of k'demus, Tehillim 58:5), color, and topic or subject (Targum of inyan, Koheles 1:13, 2:23). Rabbi Aharon Fuld, in his glosses to Sefer HaTishbi, holds them to be one idea in three shades: color distinguishes things to the eye, likeness distinguishes them in form, and topic distinguishes them thematically. Rabbi Eliyahu HaBachur adds that the ordinary k'gon ("for example," k'gavna in Zoharic Aramaic) comes from this root.
Also discussed in
- Prophetמראה (mareh)
Radak on these roots
Sefer HaShorashim
ע-י-ן
The eye, and looking, whether in hatred or in hope; the look a thing has; a spring of water; and in Chazal's usage, something after the manner of another.
The eye
כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ (Yeshayahu 52:8), for they shall see eye to eye, and עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאֽוּ (Tehillim 115:5), they have eyes and do not see. The word is feminine, עַיִן תִּֽלְעַג לְאָב (Mishlei 30:17), an eye that mocks a father, and עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרֽוּשָׁלַם (Yeshayahu 33:20), your eyes shall see Yerushalayim, but its plural comes in the masculine too, עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ (Mishlei 4:25), your eyes shall look straight before you. שִׁבְעָה עֵינָיִם (Zecharyah 3:9), seven eyes, are explained by the pasuk further on (Zecharyah 4:10), where these seven are the eyes of Hashem ranging over all the earth: that is, Hashem's eyes will guard the building so that Israel's adversaries cannot stop the work, and seven stands for many guardings, as שבע יפול צדיק וקם, seven times the righteous falls and rises. In לַמְרוֹת עֵנֵי כְבוֹדֽוֹ (Yeshayahu 3:8), to defy the eyes of His glory, the sense is that they rebel even openly, as the next pasuk says that they told their sin and did not hide it (Yeshayahu 3:9), having no shame that would make them hide it; the form עני lacks the yod, which is the root's middle letter.
Eyeing, and looking to
כִּי לַֽי"י עֵין אָדָם (Zecharyah 9:1), for the eye of man is to Hashem, that is, their looking and their hope is to Hashem and to Him they lift their eyes. וַיְהִי שָׁאוּל עוֵֹן (Shmuel I 18:9), Shaul was eyeing David, that is, setting his eyes on him and looking at him with the look of hatred. Radak holds that the look of hope is said the same way: כָּֽל־ מַעְיָנַי בָּֽךְ (Tehillim 87:7), all my looking and my hope is in You. Chazal used the word much in the doubled form (Bava Basra 115a and 89a). In Radak's reading, וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָֽיִם (Bamidbar 10:31), you shall be to us for eyes, is that he will show them the good road as the eyes show a man his way, or that they will have him always before their eyes and be able to repay him with good. וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם (Bereishis 38:14), and she sat at the opening of eyes, and הִוא בָֽעֵינַיִם (Bereishis 38:21), she at the eyes, both mean an opening in the open and in public, where passers-by came and went, as it says there, עַל־הַדָּרֶךְ, by the road.
The look of a thing
וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹֽלַח (Bamidbar 11:7), its look was as the look of bdolach, and כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ (Yechezkel 1:16), like tarshish in its look. כִּֽי־יִתֵּן בַּכֹּיס (Mishlei 23:31), when it gives its eye in the cup: its eye is its look and its shine. So of a mark: וְאִם־ בְּעֵינָיו עָמַד הַנֶּתֶק (Vayikra 13:37), if the netek has stayed in its look, and לֹֽא־הָפַךְ הַנֶּגַע אֶת־ עֵינוֹ (Vayikra 13:55), the mark has not changed its look, the look it had at first. Some take יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמוֹ (Tehillim 73:7) here too, their eye went out from fat, that is, their look shines from all their fat; they read יָצָא as shone, like הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל־הָאָרֶץ (Bereishis 19:23), the sun shone out over the earth.
A spring
עַל־עֵין הַמַּיִם (Bereishis 16:7), by the spring of water. It is feminine: עַל־כֵּן קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקּוֹרֵא (Shoftim 15:19), therefore he called its name Ein HaKorei, and אֶל־ עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ (Bereishis 14:7), to Ein Mishpat, which is Kadesh. The plural is עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת (Devarim 8:7), springs and deeps. With an added mem the word is מַעְיָן, as מַעְיָן נִרְפָּשׂ (Mishlei 25:26), a muddied spring, and מִמַּֽעַיְנֵי הַיְשׁוּעָֽה (Yeshayahu 12:3), from the springs of salvation. עֵין יַֽעֲקֹב (Devarim 33:28), the spring of Yaakov, is in the manner of מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵֽל (Tehillim 68:27), from the source of Israel. Rabbi Yonah counted כָּֽל־ מַעְיָנַי בָּֽךְ (Tehillim 87:7) among these, all my springs are in You. In Radak's view it can also be read as all my looking and my watching is in You.
After the manner of a thing
Chazal use the word much this way: מעין שמנה עשרה (Berachos 28b), something after the manner of the eighteen blessings, and מעין כל ברכה (Berachos 29a), after the manner of every blessing, which Radak explains as מענין כל ברכה, of the matter of every blessing. From this Onkelos renders עֵין יַֽעֲקֹב (Devarim 33:28) as כְּעֵין בִּרְכְּתָא דִבָרֵכִנּוּן, after the manner of the blessing with which he blessed them; that is, Radak explains, as he blessed them, so their lot and portion fell to them in the land, and each dwelt secure in the portion that fell to him.
Two harder pesukim
הִנֵּה הוּא־לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם (Bereishis 20:16), behold, it is to you a covering of eyes: the thousand of silver I gave your brother is for him to buy you with it a fine garment, made עינים עינים, eyes upon eyes, and Bereishis Rabbah (52) explains it the same way. On בְּעֵינִי (Shmuel II 16:12), upon my eye, some say that the yod standing between the ayin and the nun belongs after them, and the word is properly בְּעָנְיִי, upon my affliction; Yonasan renders it דִמְעַת עֵינִי, the tear of my eye; and in Radak's view it may be read as upon my matter, the one I am in now.
כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ (ישעיה נב, ח), עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאֽוּ (תהלים קטו, ה), עֵינֵי י"י אֶל־צַדִּיקִים (תהלים לד, טז). לַמְרוֹת עֵנֵי כְבוֹדֽוֹ (ישעיה ג, ח), כלומר אפילו בפרהסיא הם ממרים. וזהו שאמר (ישעיה ג, ט) וחטאתם כסדום הגידו לא כחדו שאין להם בשת שיכחדו חטאתם. ועני חסר יו"ד עי"ן הפעל. כִּי לַֽי"י עֵין אָדָם (זכריה ט, א), כלומר הבטתם ותוחלתם לי"י ואליו נושאים עיניהם. והוא בלשון נקבה. עַיִן תִּֽלְעַג לְאָב (משלי ל, יז), עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרֽוּשָׁלַם (ישעיה לג, כ), וְאֵת עֵֽינֵיהֶם הַזֹּנוֹת (יחזקאל ו, ט), כִּי י"י עֵינָיו מְשֹֽׁטְטוֹת בְּכָל־הָאָרֶץ (דברי חיטים ב' טז, ט). ובא בקבוץ בלשון זכרים יִרְאוּ עֵינָו [עֵינָיו] כִּידוֹ (איוב כא, כ), עֵינֵי י"י הֵמָּה מְשֽׁוֹטְטִים (זכריה ד, י), עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ (משלי ד, כה). שִׁבְעָה עֵינָיִם (זכריה ג, ט), ופירוש שִׁבְעָה עֵינָיִם כאשר פירש לפניו (זכריה ד, י) שִׁבְעָה־אֵלֶּה עֵינֵי י"י הֵמָּה מְשֽׁוֹטְטִים בְּכָל־הָאָֽרֶץ, ורוצה לומר כי עיני י"י ישמרו הבנין שלא יהיה יכולה ביד שוטני ישראל להשבית המלאכה, וטעם שבעה שמירות רבות כמו שבע על חטאתיכם שבע יפול צדיק וקם וזולתם רבים ידוע. והפעל הקל ממנו וַיְהִי שָׁאוּל עוֵֹן [עוֹיֵן] אֶת־דָּוִד (שמואל א' יח, ט), כלומר נותן עיניו עליו ומביטו הבטת השנאה. ולפי דעתי כי כן בהבטה התוחלת כָּֽל־מַעְיָנַי בָּֽךְ (תהלים פז, ז), כלומר כל הבטתי ותוחלתי בך, ורבותינו ז"ל הרגילו הלשון בבנין הדגוש הרבה באמרם (בבא בתרא קטו, ע"א) אין לה עיין עליה. אין מעיינים במקום שמכריעין (בבא בתרא פט, ע"א). וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָֽיִם (במדבר י, לא), כלומר שתורה אותנו הדרך הטוב כמו העינים שמורין לאדם דרכו. או פירושו שתהיה לנו לעינים ונראה אותך תמיד ונוכל לגמלך טובה. וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם (בראשית לח, יד), הִוא בָֽעֵינַיִם (בראשית לח, כא), בפתח שהוא בגלוי ובפרהסיא שהיו עוברים ושבים דרך שם כמו שאמר (שם) עַל־הַדָּרֶךְ. וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹֽלַח (במדבר יא, ז), מראיתו כמראה הבדולח. כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ (יחזקאל א, טז), במראיתו. כִּֽי־יִתֵּן בַּכֹּיס [בַּכּוֹס] עֵינוֹ (משלי כג, לא), מראהו וזהרו. וְאִם־בְּעֵינָיו עָמַד הַנֶּתֶק (ויקרא יג, לז) לֹֽא־הָפַךְ הַנֶּגַע אֶת־עֵינוֹ (ויקרא יג, נה), מראהו שהיה לו מתחלה. ויש מפרשים מזה יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמוֹ (תהלים עג, ז), כלומר יזהירו מראיתם מרוב השומן. ומפרשים יָצָא הזהיר כמו הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל־הָאָרֶץ (בראשית יט, כג). הִנֵּה הוּא־לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם (בראשית כ, טז), פירוש האלף כסף נתתי לאחיך שיקנה לך בו כסות נאה שהיא עשויה עינים עינים. וכן פירשו בבראשית רבה (פרשה נב. דף נח, ע"ב). אוּלַי יִרְאֶה י"י בְּעֵונִי [בְּעֵינִי] (שמואל ב' טז, יב), יש מפרשים כי היו"ד הנקדמת בין העי"ן והנו"ן ראויה להאחר ומשפטו בְּעָנְיִי. ויונתן תרגם דִמְעַת עֵינִי. ויתכן לפרש בעיני בעניני שאני בו עתה. ורבותינו ז"ל הרגילו הרבה בזה הלשון באמרם (ברכות פרק רביעי משנה נ. דף כח, ע"ב) מעין שמנה עשרה. מעין כל ברכה וברכה (ברכות פרק רביעי משנה נ. דף כט, ע"א) כלומר מענין כל ברכה. ומזה תרגם אנקלוס עֵין יַֽעֲקֹב (דברים לג, כח), כְּעֵין בִּרְכְּתָא דִבָרֵכִנּוּן, כלומר כענין שברכם כן נפל הבלם וגורלם בארץ ושכן כל אחד בטח בחלקו שנפל לו. עַל־עֵין הַמַּיִם (בראשית טז, ז), והוא בלשון נקבה עַל־כֵּן קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקּוֹרֵא (שופטים טו, יט), אֶל־עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ (בראשית יד, ז). והקבוץ עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת (דברים ח, ז), ובסמוך עֵינֹת מַיִם (שמות טו, כז), בצרי. בַּֽעֲזוֹז עִינוֹת תְּהֽוֹם (משלי ח, כח). ובתוספת מ"ם מַעְיָן נִרְפָּשׂ (משלי כה, כז), חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָֽיִם (תהלים קיד, ח), העי"ן בשוא והו"ו נוסף כו"ו בְּנוֹ בְעֹר (במדבר כד, טו). והקבוץ הַֽמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים (תהלים קד, י). ובסמוך מִמַּֽעַיְנֵי הַיְשׁוּעָֽה (ישעיה יב, ג), העי"ן בפתח. אֶל־כָּל־מַעְיְנֵי הַמַּיִם (מלכים א' יח, ה), העי"ן בשוא. ובקבוץ הנקבות בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי־מָֽיִם (משלי ח, כד), ובסמוך כָּל־מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה (בראשית ו, יא), העי"ן בשוא. עֵין יַֽעֲקֹב (דברים לג, כח), על דרך מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵֽל (תהלים סח, כז). והכניס רבי יונה עם אלו כָּֽל־מַעְיָנַי בָּֽךְ (תהלים פז, ז). ויש לפרש בו כל עיוני והשגחתי בך.
צ-ב-ע
Dyeing; the bird called צָבוּעַ for its many colours, as though dyed; the צבוע, a beast Chazal name; and, from this root, אֶצְבַּע, a finger, its alef added.
Dyeing
צֶבַע רִקְמָתַיִם (Shoftim 5:30), dyed embroidery, with a segol under the tzadi, and שְׁלַל צְבָעִים (Shoftim 5:30), a spoil of dyed stuffs. The sense of dyeing is known in the words of Chazal (Bava Kamma 9:4): one who gives wool to a dyer to dye red for him, and he dyed it black.
The bird of many colours
הַעַיִט צָבוּעַ נַֽחֲלָתִי לִי (Yirmiyahu 12:9), my inheritance is to me a bird of prey of many colours, called so because it is of one colour and another, as though it had been dyed. They say it is a certain bird that all the other birds gather round to eat because they hate it. Some explain עוף צבוע, a dyed bird, as one rolled in blood, to which the other birds gather.
The beast, and its colours
הַנִּשְׁקָף עַל־גֵּי הַצְּבֹעִים הַמִּדְבָּֽרָה (Shmuel I 13:18), that looks out over the valley of Tzevoim toward the wilderness. The צבוע is a beast Chazal name (Bava Kamma 16a), where Rabbi Meir says, even the צבוע; and they said צבוע זה אפא, this צבוע is the אפא. Radak explains that אפא is אפעה, since it is their way to hide the guttural letters; and so Targum Yonasan renders the valley לְחֵילַת אַפְעַיָא, to the plain of the אפעה. The Midrash (Bereishis Rabbah 7) says this beast comes from a drop of white and has three hundred and sixty five kinds of colour, the number of the days of the sun.
The finger
אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא (Shemos 8:15), it is the finger of Hashem, and אֶצְבָּעוֹ הַיְמָנִית (Vayikra 14:16), his right finger, are from this root, the alef being added; for so it is found in the Mishnah, used as a verb in the heavy form (Yoma 2:1): if the two were equal, the appointed one says to them הצביעו, put out your fingers. The Gemara (Yoma 22b) explains it with a braisa, הוציאו אצבעותיכם למנין, put out your fingers for the count.
הַעַיִט צָבוּעַ נַֽחֲלָתִי לִי (ירמיה יב, ט), לפי שהוא גוונין גוונין קראו לו כן כאילו הוא צבוע. ואומרים כי הוא עוף אחד שהוא צבוע וכל העופות נאספים אליו לאוכלו ששונאים אותו. ויש מפרשים עוף צבוע מגולל בדם ששאר עופות נאספים אליו. וכתבתי פירושו בשרש עיט. צֶבַע רִקְמָתַיִם (שופטים ה, לא), בסגול הצד"י. שְׁלַל צְבָעִים (שופטים ה, ל). ענין הצביעה ידוע בדברי רבותינו ז"ל (בבא קמא פרק תשיעי, משנה ד, דף ק, ע"ב) הנותן צמר לצבע לצבוע לו אדום וצבעו שחור. הַנִּשְׁקָף עַל־גֵּי הַצְּבֹעִים הַמִּדְבָּֽרָה (שמואל א' יג, יח). צבוע היא חיה הנזכרת בדברי רבותינו ז"ל (בבא קמא טז, ע"א), רבי מאיר אומר אף הצבוע. ואמרו צבוע זה אפא. ופירוש אפא אפעה, כי כן מנהגם להסתיר אותיות הגרון. וכן תרגם יונתן עַל־גֵּי הַצְּבֹעִים לְחֵילַת אַפְעַיָא. ובבראשית רבה (פרשה ז, דף ט, ע"א) הצבוע הזה מטפה של לובן חיה ויש לו שלש מאות ושישים וחמשה מינין צבעונין כמנין ימות החמה. ומן השרש הזה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא (שמות ח, טו), אֶצְבָּעוֹ הַיְמָנִית (ויקרא יד, טז), והאל"ף נוספת, כי כן מצאנוהו במשנה שנשתמשו בו בפעל הכבד ואם היו שניהם שוים הממונה אומר להם הצביעו (יומא פרק שני משנה א, דף כב, ע"א) ופירשו בגמרא (יומא פרק שני משנה א, דף כב, ע"ב) תנא הוציאו אצבעותיכם למנין.
ר-א-ה
To see, with the eyes and with the heart, which is to understand; מַרְאֶה and מַרְאָה, a sight and a vision; רֹאֶה, seeing, which he reads as prophecy.
Seeing with the heart
וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדָֽעַת (Koheles 1:16), my heart saw much wisdom and knowledge. וַיַּרְא יַֽעֲקֹב כִּי יֶשׁ־שֶׁבֶר (Bereishis 42:1), Yaakov saw that there was grain, is either that he saw the people of the land going to Mitzrayim to buy grain, or that he saw in his heart, that is, he understood from what he had heard and seen, as the heart saw in Koheles. הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ (Yirmiyahu 2:31), you, O generation, see, is, give your mind to the word of Hashem; and of the heart's seeing too is רְאֵה דְבָרֶיךָ טוֹבִים וּנְכֹחִים (Shmuel II 15:3), see, your words are good and right, that is, give your mind and understand.
The other senses lent to sight
Because the eye's perception is greater than the rest, the other senses are spoken of as seeing: וְכָל־הָעָם רֹאִים אֶת־הַקּוֹלֹת (Shemos 20:15), all the people saw the sounds, and רְאֵה רֵיחַ בְּנִי (Bereishis 27:27), see the smell of my son.
רֹאֶה, seeing, read as prophecy
שָׁגוּ בָּֽרֹאֶה (Yeshayahu 28:7), they erred in the seeing, is, they erred in prophecy; his father read it as, they erred in a thing seen by every man. רֹאֶה there is taken as a noun, the seeing, and with the suffix of the one speaking, אַֽחֲרֵי רֹאִֽי (Bereishis 16:13) is, after my prophecy; so Rabbi Yaakov ben Elazar wrote, and Radak says it is right. Radak also reads the same words as, after the One who sees me, that is, the One who appeared to me and saw me in my affliction.
Seeing as giving thanks
לֹֽא־ אֶרְאֶה יָהּ (Yeshayahu 38:11), I shall not see Hashem, Rav Saadiah Gaon explained in the sense of thanksgiving, and Radak says it is right, since to see the Creator is to give thanks and praise before Him and to consider His ways.
Seeing in war
Seeing is used too of war: וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתֽוֹ (Melachim II 23:29), and he killed him at Megiddo when he saw him, that is, when he fought him; and so נִתְרָאֶה פָנִֽים (Melachim II 14:8), let us look one another in the face. Some read לָמָּה תִּתְרָאֽוּ (Bereishis 42:1) in this sense too, why do you face one another; or it is read, why do you show yourselves as though you were sated and had food with you, when all the rest of the world is going to buy grain and you sit where you are.
What is due
It is used too of what is owed and fixed: הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ (Esther 2:9), those due to be given her, that is, maidens of standing who were fit to wait on her.
Whether looking can be contempt
Some read הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ ־בִֽי (Tehillim 22:18), they look, they gaze at me, as contempt, and so לְרַֽאֲוָה בָֽךְ (Yechezkel 28:17), to gaze at you. Radak holds there is no need to take them out of their own sense, and so Yonasan renders לְרַֽאֲוָה בָֽךְ as לְאִסְתַכְּלָא בָךְ, to look at you.
The eyes, sight, and אֵל רֳאִי
The eyes are הָרֹאוֹת, the seers, in וְחָֽשְׁכוּ הָרֹֽאוֹת (Koheles 12:3), and the seers are darkened. The noun is רֹאִי, sight: יִכֶל בְּשָׂרוֹ מֵרֹאִי (Iyov 33:21), his flesh wastes away from sight, and וְטוֹב רֹאִי (Shmuel I 16:12), and good to look upon. With the short vowel, אַתָּה אֵל רֳאִי (Bereishis 16:13), You are a God of seeing, is, a God of seeing in that a man is able to see You. And כִּי אָֽמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי, for she said, have I even here seen, is how she knew he was an angel: while he was still speaking with her he vanished from her eyes and she did not see him. That is what her words mean: I saw nothing after him when he parted from me, though the way of the world is that one goes on seeing a man after he parts, until he is far off and passes from sight.
A mirror
חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָֽק (Iyov 37:18), strong as a cast mirror, and בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת (Shemos 38:8), of the mirrors of the women who gathered: this is the vessel in which one looks at one's face.
What else the letters carry
וְהֵסִיר אֶת־ מֻרְאָתוֹ (Vayikra 1:16), and he shall remove its crop, the מֻרְאָה being the bird's crop, as the Targum has it; וְשַׂמְתִּיךְ כְּרֹֽאִי (Nachum 3:6), and I will make you as filth, is of the sense of filth and soiling, and from this is מֹרְאָה in הוֹי מֹֽרְאָה וְנִגְאָלָה (Tzefaniah 3:1), woe to her that is soiled and defiled. Of וְהָֽרָאָה וְאֶת־הָאַיָּה (Devarim 14:13), and the ra'ah and the ayah, Chazal say (Chullin 63b) that the ra'ah is the da'ah, and that it is called ra'ah because it sees exceedingly.
כִּֽי־רָאָה י"י (בראשית כט, לב), רָאֹה רָאִיתִי (שמות ג, ז). וָֽאָסִיר אֶתְהֶן כַּֽאֲשֶׁר רָאִֽיתִי (יחזקאל טז, נ), פירוש כאשר ראיתי רעתם. או פירושו כמו שנראה לי. וכן תרגם יונתן כְּמָא דִגְלֵי קֳדָמַי. וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדָֽעַת (קהלת א, טז), לֶךְ־נָא רְאֵה אֶת־שְׁלוֹם אַחֶיךָ (בראשית לז, יד). וַיַּרְא יַֽעֲקֹב כִּי יֶשׁ־שֶׁבֶר (בראשית מב, א), פירוש ראה כי אנשי הארץ הולכים לשבור בר במצרים. או ראה בלבו כלומר הבין לפי ששמע וראה, כמו לבי ראה הרבה חכמה ודעת. הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְבַר־י"י (ירמיה ב, לא), כלומר תנו דעתכם לדבר י"י. וכן בראיית הלב רְאֵה דְבָרֶיךָ טוֹבִים וּנְכֹחִים (שמואל ב' טו, ג), כלומר תן דעתך והבין. וְרָאָה אֶת־עֶרְוָתָהּ (ויקרא כ, יז), עֵינַי תִּרְאֶינָּה בָּהּ (מיכה ז, י), הנו"ן דגושה שלא כמשפט. אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ (ישעיה ס, ה), הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ־בִֽי (תהלים כב, יח), וְעֵינָיו אֶל־קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּרְאֶֽינָה (ישעיה יז, ו), שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָֽה (תהלים צ, טו), שֵׁנָה בְּעֵינָיו אֵינֶנּוּ רֹאֶֽה (קהלת ח, טז), חַמּוֹתִי רָאִיתִי אֽוּר (ישעיה מד, טז), אָמַרְתְּ אֵין רֹאָנִי (ישעיה מז, י), קמץ גדול תחת קמץ קטן. אַֽחֲרֵי רֹאִֽי (בראשית טז, יג), רואה אותי רצה לומר הנראה אלי וראה אותי בעניי. וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת־בְּנֵי יוֹסֵף (בראשית מח, ח), פירוש ראם ולא הכירם כי לא יכול לראות היטב וזהו לֹא יוּכַל לִרְאוֹת (בראשית מח, י). ולפי שהרגשת העין היא גדולה משאר ההרגשות נשאלות שאר ההרגשות לה כמו וְכָל־הָעָם רֹאִים אֶת־הַקּוֹלֹת (שמות כ, יח), רְאֵה רֵיחַ בְּנִי (בראשית כז, כז). לֹֽא־אֶרְאֶה יָהּ (ישעיה לח, יא), פירשו הגאון רב סעדיה כטעם הודאה. ונכון הוא כי ראות הבורא הוא ההודאה והשבח לפניו והתבונן בדרכיו. וְלֹא יִרְאֶ [יִרְאֶה] כִּֽי־יָבֹא חֹם (ירמיה יז, ח), על דרך משל כאילו לא יראה החום ולא ייבש בעבור החום הבא לעולם כאילו אינו רואה אותו. וכן וְלֹא יִרְאֶה כִּי־יָבוֹא טוֹב (ירמיה יז, ו), והטוב לעץ הוא המטר. וְחָֽשְׁכוּ הָרֹֽאוֹת (קהלת יב, ג), העינים. ויש בענין ראיית המלחמה וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתֽוֹ (מלכים ב' כג, כט), כלומר בהלחמו אותו. וכן נִתְרָאֶה פָנִֽים (מלכים ב' יד, ח). ויש מפרשים כן לָמָּה תִּתְרָאֽוּ (בראשית מב, א). או פירוש לָמָּה תִּתְרָאֽוּ למה תראו עצמכם שאתם שבעים ויש עמכם אוכל כי כל שאר העולם הולכים לשבור שבר ואתם יושבים. ובענין מה שהוא חוב וחוק הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ (אסתר ב, ט), כלומר נערות נכבדות שהיו ראויות לשמשה. ויש מפרשים הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ־בִֽי (תהלים כב, יח), ענין בזיון. וכן לְרַֽאֲוָה בָֽךְ (יחזקאל כח, יז) הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ (איוב מא, כו), ואין צריך להוציאם מענינם. וכן תרגם יונתן לְרַֽאֲוָה בָֽךְ לְאִסְתַכְּלָא בָךְ. והשם יִכֶל בְּשָׂרוֹ מֵרֹאִי (איוב לג, כא), לֹֽא־תְשׁוּרֵנִי עֵין רֹאִי (איוב ו, ח) וְטוֹב רֹאִי (שמואל א' טז, יב). ובקמץ חטף אַתָּה אֵל רֳאִי (בראשית טז, יג), כלומר אל ראות אתה שיוכל אדם לראותך. כִּי אָֽמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי (שם), כלומר בזה הכירה שהיה מלאך, כי בעוד שהיה מדבר עמדה נעלם מעיניה ולא ראתהו. וזהו פירוש הגם הלם ראיתי, כלומר שלא ראיתי אחריו דבר כשנפרד ממני כדרך העולם שיראה אחר שנפרד ממנו עד שיהא רחוק ויתעלם מעיניו. ומשקל אחר שָׁגוּ בָּֽרֹאֶה (ישעיה כח, ז), כלומר בנבואה. ואדוני אבי ז"ל פירש בדבר שהוא נראה לכל אדם הם שגו בו. ופירוש רואה שם הראיה. ובכנוי המדבר אַֽחֲרֵי רֹאִֽי (בראשית טז, יג), כלומר נבואתי. כן כתבו רבי יעקב בן אלעזר. ונכון הוא. וכן כתב וְעִם־שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה (ישעיה כח, טו), שם בפלס שֹׁאֶה מן הָשִׁיבָה נַפְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶם (תהלים לה, יז) יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ (דברים יא, יד). ומשקל אחר הַמֵּבִין בִּרְאֹת הָֽאֱלֹהִים (דברי הימים ב' כו, ה), כלומר בנבואת האלהים. וענין אחר כִּי אִם־רְאיּת [רְאוּת] עֵינָֽיו (קהלת ה, י). והנפעל לֹֽא־נִהְיְתָה וְלֹֽא־נִרְאֲתָה כָּזֹאת (שופטים יט, ל), וַיֵּרָא עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ (שמואל ב' כב, יא), כִּי בֶּֽעָנָן אֵֽרָאֶה עַל־הַכַּפֹּֽרֶת (ויקרא טז, ב). וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם וְהֵם יֵבֹֽשׁוּ (ישעיה סו, ה), פירוש הקדוש ברוך הוא יהיה נראה ונגלה בשמחתכם והם יבושו. לַֽי"י הַנִּרְאֶה אֵלָֽיו (בראשית יב, ז). וההתפעל נִתְרָאֶה פָנִֽים (מלכים ב' יד, ח), לָמָּה תִּתְרָאֽוּ (בראשית מב, א). ושלא נזכר פעלו מהדגוש [פֻּעַל] וְשֻׁפּיּ [וְשֻׁפּוּ] עַצְמֹתָיו לֹא רֻאֽוּ (איוב לג, כא), והאל"ף נדגשה. והפעל הכבד [הִפְעִיל] אֲשֶׁר הֶרְאָה י"י (במדבר ח, ד), הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ (דברים לד, ד). ובא וְהַרְאֵיתִי גוֹיִם מַעְרֵךְ (נחום נ, ה), בפתח הה"א שלא כמנהג. אַרְאֶנּוּ נִפְלָאֽוֹת (מיכה ו, טו), וְנַחַת זְרוֹעוֹ יַרְאֶה (ישעיה ל, ל), וַיַּרְא אֹתָם אֶת־בֶּן־הַמֶּֽלֶךְ (מלכים ב' יא, ד). והשם ממנו נֶחְמָד לְמַרְאֶה (בראשית ב, ט), הָבֵן לְהַלָּז אֶת־הַמַּרְאֶֽה (דניאל ח, טז), וָֽאֶשְׁתּוֹמֵם עַל־הַמַּרְאֶה (דניאל ח, כו) והקבוץ וּבְמַרְאֵי עֵינֶיךָ (קהלת יא, ט), הֲגַם אֶל־מַרְאָיו יֻטָֽל (איוב מא, א). ובלשון נקבה בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע (במדבר יב, ו), וְרָאִיתִי אֲנִי דָֽנִיֵּאל לְבַדִּי אֶת־הַמַּרְאָה (דניאל י, ז). והקבוץ בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה (בראשית מו, ב). ושלא נזכר פעלו ממנו [הָפְעַל] וְהָרְאָה אֶת־הַכֹּהֵֽן (ויקרא יג, מט). חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָֽק (איוב לז, יח), בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת (שמות לח, ח), הוא הכלי שמסתכלין בו הפנים. וכבר פירשתי כִּרְאִי מוּצָֽק בשרש יָצַק, ובְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת בשרש צָבָא. וענין אחר וְהֵסִיר אֶת־מֻרְאָתוֹ בְּנֹֽצָתָהּ (ויקרא א, טז), והוא הזפק כתרגומו. ובשרש נָצָה פירשנוהו. ומשקל אחר וְשַׂמְתִּיךְ כְּרֹֽאִי (נחום ג, ו), ענין טינוף ולכלוך. והפעול מהפעל הכבד מזה [הֻפְעַל] הוֹי מֹֽרְאָה וְנִגְאָלָה (צפניה ג, א), ובא החולם תחת קמץ חטף. וְהָֽרָאָה וְאֶת־הָאַיָּה (דברים יד, יג), אמרו רבותינו ז"ל (חולין סג, ע"ב) רָאָה זו דָּאָה ולמה נקרא שמה ראה שרואה ביותר.
Radak, Sefer HaShorashim, Berlin 1847. Public domain, digitised by Sefaria from the National Library of Israel.
Sources
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Terumah: Color Me," What's in a Word?, Ohr Somayach, 1 March 2025.
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Color Me," What's in a Word? Synonyms in the Hebrew Language (book manuscript).
Cited in the essay: Shoftim 5:30 with Radak; Yirmiyahu 12:9; Bereishis 36 (the name Tziv'on); Nechemiah 11:34 and Shmuel I 13:18 (Tzevo'im); Shemos 8:15, 24:17, 31:18; Vayikra 4:6, 4:25, 11:25, 13:5 with Malbim and the Maharal's Gur Aryeh, 15:17; Bamidbar 4:6 with Rashi, 9:15, 11:7; Yechezkel 1:27, 8:2; Tehillim 58:5; Koheles 1:13, 2:23; Esther 1:6; Daniel 4:12, 4:20, 4:22, 4:30, 5:21; Shabbos 140a; Mishnah Yoma 2:1; Bava Kamma 9:4; Orlah 3:1; Niddah 3:3, 9:6, 24b; Eruvin 53b; Sotah 22b with Rashi; Tanchuma Tazria 2; Bereishis Rabbah 7:4; Rambam, Yesodei HaTorah 3:3, Avodah Zarah 12:10, Tzitzis 2:3, Shabbos 9:13-14, Issurei Biah 9:36, Metamei Mishkav U'Moshav 4:11, Tumas Tzaraas 16:10, Mechirah 22:14, Shemittah 5:1; Raavad I, Emunah HaRamah 1:6; Shadal; Machberes Menachem; Sefer HeAruch; Rabbi Eliyahu HaBachur, Sefer HaTishbi and Meturgeman, with Rabbi Aharon Fuld's glosses; HaKsav VeHaKabbalah to Shemos 8:15, 31:18, Vayikra 4:25; Rabbi Shmuel Yehudah Steiger, Avnei Shayish; Rabbi Meir Hellman, Levush HeAron; Rabbi Shalom Pushinsky; Rabbi Yehoshua Steinberg; Dr. Alexander Kohut, Aruch HaShalem; Rabbi Ernest Klein's etymological dictionary; Aharon Aaronsohn; Scholem, "Colours and Their Symbolism," pp. 85-86.