boats
At a glance
In short
Oniah is the general Biblical word, ship. Sefinah, which appears only once in Tanach, is the ordinary Mishnaic word for the same thing, ship or boat; Rabbi Shlomo Pappenheim, in one of the four derivations he offers, suggests it may be a lesser vessel kept near shore. At its one place in Tanach (Yonah 1:5), Malbim makes the sefinah the ship's covered lower deck, and the Vilna Gaon (Aderes Eliyahu) the same ship, called sefinah once it is near land. Rafsodah and dovrah are both a raft of tied beams, avarah is a ferry, and dugit a small fishing skiff. Tzi is a large ship, and Malbim adds that it is typically a warship.
Distinctions
Oniah (אניה)
First in Yaakov's berachah to Zevulun, who will settle the coast and live from sea trade (Bereishis 49:13). Dr. Raphael Patai calls it the most basic, general term for boats in Biblical Hebrew, and it takes modifiers for type: oni Tarshish or oniyos Tarshish, ships able to travel as far as Tarshish, possibly Tarsus or Tunis (Melachim I 10:22, 22:49; Yeshayahu 2:16; Tehillim 48:8); oniyos socher, merchant ships equipped for long journeys (Mishlei 31:14); oni shayit (Yeshayahu 33:21), either rowboats, since shotim are sticks or paddle-rods (Radak), or a general term for boats that "swim," shat, on the surface (Rashi). Rabbi Shlomo Pappenheim traces it to the biliteral א-ן, "where," since a ship goes where the water pushes it, so a watcher asks where it is bound; Rav Hirsch (to Bereishis 16:8) says only that the oniah brings a person to a "where."
Abarbanel (to Bereishis 6:14-22): Noach was told to build a teivah, shaped like a chest, since it had none of the mast, sail and oars of a sefinah or an oniyah.
Sefinah (ספינה)
Once in Tanach, of Yonah's ship (Yonah 1:5), and thereafter the ordinary word, across the Mishnah (Berachos 4:1, Shabbos 9:2, Bava Basra 5:1, Keilim 15:1, Ohalos 8:1, and many more). It takes modifiers as oniah does: sefinah Alexandris, the deep-sea ships that would often set out from Alexandria (Rambam to Keilim 15:1); sefinas haYarden, the ferry across the Yarden (Shabbos 83b); sefinos shel piraton, pirate ships (Shemos Rabbah 17:5). Why Yonah's vessel is called both words in one perek is an open question: Rabbi Mordechai Koster put it to Rabbi Klein, who reports that he failed to find a good answer.
Malbim (to Yonah 1:5): sefinah is the part of the oniyah that is safun, covered over from above, the ship's lower chamber.
Aderes Eliyahu (to Yonah 1:5): here it is a sefinah, close to dry land; above it was an oniyah, fully out in the middle of the sea, which is this world, as derech oniyah belev yam (Mishlei 30:19).
Rafsodah (רפסודה) and dovrah (דוברה)
Rashi and Radak: both are seagoing rafts, beams lashed together (dovros, Melachim I 5:23; rafsodos, Divrei HaYamim II 2:15). Even-Shoshan's dictionary cites some scholars tying rafsodah to the Akkadian rakasu, tying or knotting. In later Hebrew rafsodah is a footstool or ottoman (Midrash Tanchuma, Bereishis 5), and in modern Hebrew it has been redefined as the wooden pallet used for transporting goods. Rabbi Klein wonders aloud, without deciding, whether the English "rhapsody" is related, its etymon being the ancient Greek rhapsoidein, to weave or sew songs, which is not far from beams tied together; the English "raft," he adds, does not seem to be related, being apparently from the Old Danish rafft, a stick or beam.
The smaller and Aramaic craft
Avarah, the ferry (Shmuel II 19:19), from l'avor, appears in the Gemara as ma'abara or mavra (Shabbos 32a, Bava Kamma 116a). Siros dugah are fishing boats (Rashi and Radak to Amos 4:2), the Mishnaic equivalent being dugit (Bava Basra 73a); Rabbi Dr. Daniel Sperber derives dugit from dag, fish, and identifies it with the fisherman's boat the Greeks called a lembus. Tzi and tzim are the large ships (Rashi to Bamidbar 24:24, Yeshayahu 23:13, and Sanhedrin 106a), which Malbim adds are typically warships, built big and strong. Radak (Sefer HaShorashim) traces tzi (Yeshayahu 33:21) and tzim (Bamidbar 24:24) to the same root as tziyah, parched land, without explaining the link; Shoresh Yesha explains it either that on the high seas there are only water and ships, so that as a tziyah is the opposite of a watered land, a tzi is the opposite of water, or that a hull's function is to keep the water out, which is conceptually the same idea as dryness. In Aramaic the Targumim render oniah sometimes ilfa (Yonah 1:3; Tehillim 48:8, 104:26) and sometimes sefinah/sefinta (Bereishis 49:13; Devarim 28:68; Melachim I 9:26), and Rashi glosses ilfa as sefinah in one place (Avodah Zarah 10b) and as oniah in another (Eruvin 53b); Ilfa is also the name of a sage (Kesubos 69b). Arva, a small boat or yacht in Aramaic, is spelled sometimes with an ayin and sometimes with an aleph, which Rabbi Yaakov ben Yehudah Chazzan of London (Eitz Chaim) gives as an example of Rashi's remark (to Shabbos 103b) that people sometimes write the one letter for the other, the two sounds being close. Borni is a further Talmudic word for a boat (Rosh HaShanah 23a; Bava Metzia 80b), and Rashi (to Shabbos 19b, 156b) writes in the name of the Geonim that Aramaic zuzi means boat, possibly related to la'zuz, to move.
Machberes Menachem, under the root ס-ר, puts sir, a pot, and sirah, a boat, under one meaning, and the Targumim use ilfa, which can also mean a pot. Rabbi Klein suggests this might mean a pot was shaped like a boat.
Where the authorities disagree
What oniyos eiveh means (Iyov 9:26).
- Rashi: eivah is the name of a strong river, seemingly implying boats for waters with strong currents.
- Ibn Ezra: a place name, seemingly implying boats sturdy enough to make the journey to Eiveh; alternatively, that eivah is a fruit or other commodity, so these are the boats used to carry it.
- Ralbag: especially fast boats.
- Dr. Raphael Patai and Dr. Chaim Tawil argue instead that eiveh is related to the Akkadian abu/apu, reeds, so that these are boats made of reeds, typically insulated with tar and pitch.
Nothing settles it.
Where sefinah comes from. Rabbi Shlomo Pappenheim gives four derivations pulling in different directions: from saf, a liquid receptacle it resembles in shape (Shemos 12:22; Shmuel II 17:28); from safah, "edge," since when not in use it is typically housed at a port along the sea's edge; from its being less seaworthy than an oniah, so that it must be kept closer to shore and is unsuitable for deep-sea work; or from tzafun/safun, "hidden" or "embedded," since goods were typically packed away and carried on it (Devarim 33:19 with Abarbanel there). Only the third would make the two words differ, and Pappenheim himself only suggests it. Rabbi Klein adds that he seems to recall commentators explaining safun of the hull being immersed, and so hidden, in the sea while only the upper part shows, but reports that he could not locate the source.
What sefinah is at Yonah 1:5.
- Rabbi Shlomo Pappenheim suggests, as above, a lesser vessel kept near shore.
- Malbim: the part of the oniah that is safun, covered over from above, the ship's lower chamber.
- The Vilna Gaon (Aderes Eliyahu): the same ship. Here, close to dry land, it is a sefinah; above, out in the middle of the sea, it was an oniah, as derech oniah belev yam (Mishlei 30:19).
Whether a dugit is sold with the ship it is tied to.
- Sumchos (Tosefta Bava Basra 4:1): yes, since it was attached to the sefinah and typically towed by the mother ship out at sea.
- Others seem to disagree, holding that the sale of the larger ship cannot be assumed to include the smaller boat (Yerushalmi Bava Basra 5:1; Tosefta Succah 3:2), and those sources call the small boat iskupah instead. Iskupah is from the Greek skaphe, literally a bowl, hence a bowl-shaped boat, and is the ancestor of the Germanic scif, from which the English "ship," "skiff" and "skipper" come.
Also discussed in
- Wildernessצי / tzi, tzim (ship)
Radak on these roots
Sefer HaShorashim
א-נ-ה
Mourning; in another sense, the causing and bringing about of a thing; and in a third, אֳנִי, a ship.
Mourning
וְאָנוּ הַדַּיָּגִים (Yeshayahu 19:8), the fishermen mourn, and וְאָנוּ וְאָֽבְלוּ פְּתָחֶיהָ (Yeshayahu 3:26), her gates mourn and grieve. The noun is תַּֽאֲנִיָּה וַֽאֲנִיָּֽה (Eichah 2:5), mourning and lament. The sense is ענין אבל, mourning.
Causing, and seeking occasion
אִנָּה לְיָדוֹ (Shemos 21:13), where Hashem brought it about to his hand; and turned back on itself, כִּֽי־ מִתְאַנֶּה הוּא לִֽי (Melachim II 5:7), he is seeking an occasion against me. The noun is כִּי־ תֹאֲנָה הֽוּא־מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים (Shoftim 14:4), for he was seeking an occasion from the Pelishtim, and in another form תַּֽאֲנָתָהּ מִי יְשִׁיבֶנָּה (Yirmiyahu 2:24), her occasion, who can turn it back? Their sense is ענין גרם הדבר וסבובו, a thing's being caused and brought round.
The ship
בַּל־תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי ־שַׁיִט (Yeshayahu 33:21), no rowing ship will go on it, and אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹֽשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף (Melachim I 10:22), once in three years the ships of Tarshish came bearing gold and silver. In the masculine, אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר־נָשָׂא זָהָב מֵֽאוֹפִיר (Melachim I 10:11), Chiram's fleet, which carried gold from Ophir; with the feminine heh, וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵֽר (Yonah 1:4), and the ship was near to breaking; and in the plural, אֳנִיּוֹת אֵבֶה (Iyov 9:26), ships of אֵבֶה. Their sense is ספינה, a ship.
וְאָנוּ הַדַּיָּגִים (ישעיה יט, ח), וְאָנוּ וְאָֽבְלוּ פְּתָחֶיהָ (ישעיה ג, כו). והשׁם תַּֽאֲנִיָּה וַֽאֲנִיָּֽה (איכה ב, ה), ענין אבל. וענין אחר וְהָֽאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ (שמות כא, יג). והתפעל כִּֽי־מִתְאַנֶּה הוּא לִֽי (מלכים ב' ה, ו). והשׁם כִּי־תֹאֲנָה הֽוּא־מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים (שופטים יד, ד). ומשקל אחר תַּֽאֲנָתָהּ מִי יְשִׁיבֶנָּה (ירמיה ב, כד), ענין גרם הדבר וסבובו. וענין אחר בַּל־תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי־שַׁיִט (ישעיה לג, כא), אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹֽשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף (מלכים א' י, כב). ובלשון זכר אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר־נָשָׂא זָהָב מֵֽאוֹפִיר (מלכים א' י, יא). ועם ה"א הנקבה וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵֽר (יונה א, ד), ולרבות אֳנִיּוֹת אֵבֶה (איוב ט, כו), ענינם ספינה.
ד-ב-ר
To speak, like saying in sense but not in usage; a דָּבָר is a word or matter. Also דֶּבֶר, plague; מִדְבָּר, wilderness or pasture; a bee; and the inner house.
Speaking that goes on
נִדְבְּרוּ and the words formed like it mean speaking kept up, and that is why they take this form: אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי (Malachi 3:16), then those who fear Hashem kept speaking; הַנִּדְבָּרִים בְּךָ (Yechezkel 33:30), who keep speaking of you; and מַה נִּדְבַּרְנוּ עָלֶיךָ (Malachi 3:13), what have we kept speaking against You.
How it differs from saying
In sense it is like saying; the difference is in usage. Saying, אמירה, is never without someone spoken to, even where the pasuk does not say who: אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ (Bereishis 12:13), say that you are my sister, means say it to those who ask you. Speaking, דבור, stands without anyone spoken to, since it points at speech itself, the thing that belongs to man, which is why one says a man is living and speaking and not living and saying. Speaking is never said of what cannot speak, even in a figure, as saying, telling and relating are: וְיֹאמְרוּ לְךָ הִנֵּנוּ (Iyov 38:35), and they say to you, here we are; וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְיַגֶּד לָךְ (Iyov 12:7), and the bird of the heavens will relate it to you; וִיסַפְּרוּ לְךָ דְּגֵי הַיָּם (Iyov 12:8), and the fish of the sea will tell you. The two take different words after them as well: saying takes אֶל and the lamed alone, while speaking takes בְּ and אֶת besides. Either can mean to think: דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי (Koheles 1:16), I spoke with my heart, means I thought, and so does אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי (Koheles 2:1), I said in my heart.
A matter, or anything at all
עַל דְּבַר הַכֶּסֶף (Bereishis 43:18), on the matter of the money, and אֵין מַחְסוֹר כָּל דָּבָר (Shoftim 19:19), no lack of anything, of any kind a man needs. עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק (Tehillim 110:4) and עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם (Koheles 3:18) can be read the same way: on the matter of Malki-Tzedek, on the matter of the sons of man.
Plague
דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד (Shemos 9:3), a very heavy pestilence, whose sense, he says, is death; and from it אֱהִי דְבָרֶיךָ מָוֶת (Hoshea 13:14), I will be your plagues, O death. The verb is from it too: יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ (Tehillim 47:4), He brings death on peoples beneath us, and וַתְּדַבֵּר אֶת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה (Divrei HaYamim II 22:10), and she brought death on all the seed of the kingdom.
Who struck Mitzrayim בַּמִּדְבָּר
Some take בַּמִּדְבָּר in הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר (Shmuel I 4:8), who struck Mitzrayim with every plague בַּמִּדְבָּר, from this sense of death. Or it is as it reads: He struck them at Yam Suf with every plague, as it says הַיָּד הַגְּדֹלָה (Shemos 14:31), the great hand, that He struck them with ten plagues, and בַּמִּדְבָּר is in the wilderness of Yam Suf. Yonasan renders it וּלְעַמֵיהּ עֲבַד פְּרִישָׁן בְּמַדְבְּרָא, and for His people He did wonders in the wilderness. Radak's father explains it as speech, like דָּבָר, from וּמִדְבָּרֵיךְ נָאוֶה (Shir HaShirim 4:3), and your speech is comely; on his reading they said, these are the gods who struck Mitzrayim with every plague by His word and His command alone, and now He Himself has come; who will save us from His hand?
The wilderness
מִדְבַּר סִינָי (Shemos 19:1), the wilderness of Sinai, and אֵת כָּל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל (Devarim 1:19), all the great wilderness: a desolate place, neither worked nor settled. The place where cattle graze is also called מִדְבָּר, whether far from the city or near it, as עַל פְּנֵי דֶרֶךְ אֶת הַמִּדְבָּר (Shmuel II 15:23), toward the road to the grazing ground.
Driving, and the pasture
כְּעֵדֶר בְּתוֹךְ הַדָּבְרוֹ (Michah 2:12) he takes as like a flock amid its driving, and כְּדָבְרָם (Yeshayahu 5:17) as according to their driving, akin to the Targum, which renders וַיִּנְהַג, and he drove, as וּדְבַר. The right account, Radak says, is that the pasture of the flocks is called מִדְבָּר from this, since the shepherd drives the flock there, as וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר (Shemos 3:1), and he drove the flock after good pasture to the pasture ground, as its Targum has it. From the same sense come דֹּבְרוֹת, rafts, the great logs tied at their heads and driven along the sea.
The bee and the inner chamber
דְּבוֹרָה, a bee, as עֲדַת דְּבוֹרִים (Shoftim 14:8), a swarm of bees; and דְּבִיר, the inner house where the Aron was set, the outer one being called the הֵיכָל.
וְאֵֽין־דֹּבֵר אֵלָיו (איוב ב, יג), כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּֽבְרֹת (במדבר כז, ז), דָּבָר דָּבֻר עַל־אָפְנָֽיו (משלי כה, יא), הַדֹּבְרוֹת עַל־צַדִּיק עָתָק (תהלים לא, יט). והנפעל רוצה לומר בו ההתמדה בדבור לפיכך הוא בלשון נפעל אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי י"י (מלאכי ג, טז), הַנִּדְבָּרִים בְּךָ (יחזקאל לג, ל), מַה־נִּדְבַּרְנוּ עָלֶֽיךָ (מלאכי ג, יג). והכבד [פִּעֵל] דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ (בראשית מב, ל), וַיְכַל לְדַבֵּר אִתּוֹ (בראשית יז, כב), רוּחַ י"י דִּבֶּר־בִּי וּמִלָּתוֹ עַל־לְשׁוֹנִֽי (שמואל ב' כג, ב), פֶּה אֶל־פֶּה אֲדַבֶּר־בּוֹ (במדבר יב, ח), אָז דִּבַּרְתָּֽ־בְחָזוֹן לַֽחֲסִידֶיךָ (תהלים פט, כ), דִּבְּרָה לְשׁוֹנִי בְחִכִּֽי (איוב לג, ב), וַיְדַבֵּר יְהֽוֹנָתָן בְּדָוִד טוֹב (שמואל א' יט, ד), וַיְדַבֵּר י"י אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר (שמות ו, י), אֶֽת־גְּבֻֽלְךָ כַּֽאֲשֶׁר דִּבֶּר־לָךְ (דברים יב, כ), וַֽאֲשֶׁר דִּבֶּר־לִי (בראשית כד, ז), וְלֹא יָֽכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹֽם (בראשית לז, ד), פירוש לדבר אתו, נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּךְ (תהלים פז, ג), וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּֽאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה (במדבר כא, ה), וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַֽהֲרֹן בְּמֹשֶׁה (במדבר יב, א), תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר (תהלים נ, כ), וְדִבַּרְתִּי עַל־הַנְּבִיאִים (הושע יב, יא), דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם־לִבִּי (קהלת א, טז), כלומר חשבתי כמו שבא גם כן לשון האמירה בזה הענין. ושלא נזכר פועלו ממנו [פֻּעַל] בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר־בָּֽהּ (שיר השירים ח, ח). וההתפעל וַיִּשְׁמַע אֶת־הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו (במדבר ז, פט), משפטו מִתְדַּבֵּר. והשם דָּבָר, דָּבָר גָּדוֹל (מלכים ב' ה, יג), וּדְבַר מַה־יַּרְאֵנִי (במדבר כג, ג), סמוך למלת מה, וּדְבָרִים אֲחָדִֽים (בראשית יא, א). ובתוספת ה"א דִּבְרָה, עַל־דִּבְרַת בְּנֵי הָֽאָדָם (קהלת ג, יח), עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶֽדֶק (תהלים קי, ד). או בדגש דַּבְּרָה, יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ (דברים לג, ג), או בתוספת מ"ם מִדְבָּר, וּמִדְבָּרֵיךְ נָאוֶה (שיר השירים ד, ג), או בדגש מבלי תוספת דִּבֵּר, וְהַדִּבֵּר אֵין בָּהֶם (ירמיה ה, יג), תְּחִלַּת דִּבֶּר־י"י בְּהוֹשֵׁעַ (הושע א, ב). וענין הכל כמו אמירה אלא שיש הפרש ביניהם בשמוש הלשון, כי האמירה אינה מבלי סמיכה אל אחר והדבור הוא מבלי סמיכה אל אחר כי הוא מורה על עקר הדבור שהוא באדם, כמו שתאמר אדם חי מדבר ולא תאמר אדם חי אומר אלא אם הסמכנו פלוני אומר לפלוני. ואף על פי שאין הסמיכה כתובה לפעמים הענין מובן כי המאמר עם הסמיכה. כמו אִמְרִי־נָא אֲחֹתִי אָתְּ (בראשית יב, יג), כי בודאי ירצה לומר אמרי לשואלים אותך. וכן הדומים לו על זה הדרך. ולא יאמר לשון דבור על שאינו מדבר אפילו דרך משל כמו שיאמר לשון ספור והגדה כמו וְיֹֽאמְרוּ לְךָ הִנֵּֽנוּ (איוב לח, לה), וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְיַגֶּד־לָֽךְ (איוב יב, ז), וִֽיסַפְּרוּ לְךָ דְּגֵי הַיָּֽם (איוב יב, ח), וכן בקשר יש הפרש ביניהם כי המאמר קשור עם אֶל ועם למ"ד השמוש לבד והדבור קשור גם כן עם בי"ת השמוש ועם אֶת ולא כן המאמר. ומה שאמר אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי (קהלת ב, א), ענינו חשבתי. וכן הָאֹֽמְרָה בִּלְבָבָהּ (ישעיה מז, ח). ויש כמו ענין עַל־דְּבַר הַֽצְפַרְדְּעִים (שמות ח, ח), עַל־דְּבַר הַכֶּסֶף (בראשית מג, יח), על ענין הצפרדעים, על ענין הכסף. וְזֶה הַדָּבָר אֲֽשֶׁר־מָל יְהוֹשֻׁעַ (יהושע ה, ד), זה הענין שבעבורו מל יהושע, אֵין מַחְסוֹר כָּל־דָּבָֽר (שופטים יט, יט) שום ענין בעולם מכל המינים אשר האדם צריך אליהם, וְלֹא יָמוּת מִכָּל־לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דָּבָֽר (שמות ט, ד), וְאֵין־מַכְלִים דָּבָר (שופטים יח, ז), וְלֹֽא־יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר (דברים כג, טו), שום ערוה בעולם. ויתכן לפרש כמוהם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶֽדֶק (תהלים קי, ד), עַל־דִּבְרַת בְּנֵי הָֽאָדָם (קהלת ג, יח), וכמוהם רבים. וענין אחר דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹֽד (שמות ט, ג), בשש נקודות והוא ענין מיתה, וממנו אֱהִי דְבָרֶיךָ מָוֶת (הושע יג, יד). והפעל הנוסף ממנו [הִפְעִיל] יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ (תהלים מז, ד). והפעל הכבד וַתְּדַבֵּר אֶת־כָּל־זֶרַע הַמַּמְלָכָה (דברי הימים ב' כב, י). ויש מפרשים מזה אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ (תהלים ב, ה). ומפרשים אלימו כמו אֵילֵי הָאָרֶץ (יחזקאל יז, יג). ויש מפרשים מהענין הזה הַמַּכִּים אֶת־מִצְרַיִם בְּכָל־מַכָּה בַּמִּדְבָּֽר (שמואל א' ד, ח). או הוא כמשמעו ופירושו שהכם על ים סוף בכל מכה כמו שאמר את הַיָּד הַגְּדֹלָה (שמות יד, לא), שהכם בעשר מכות. ופירוש במדבר במדבר ים סוף. ויונתן תרגם וּלְעַמֵיהּ עֲבַד פְּרִישָׁן בְּמַדְבְּרָא. ואדוני אבי ע"ה פירשו כמו דָּבָר מן וּמִדְבָּרֵיךְ נָאוֶה (שיר השירים ד, ג). וכן פירושו אמרו אלה האלהים שהכו את מצרים בבל מכה בדברו ובמצותו לבד ועתה הוא בעצמו בא מי יצילנו מידו. מִדְבַּר סִינָֽי (שמות יט, א), אֵת כָּל־הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל (דברים א, יט), מקום שימם שאינו נעבד ונושב. וכן מקום מרעה הבהמות יקרא מִדְבָּר רחוק מן העיר או סמוך לעיר כמו עַל־פְּנֵי־דֶרֶךְ אֶת־הַמִּדְבָּֽר (שמואל ב' טו, כג). וענין אחר כְּעֵדֶר בְּתוֹךְ הַדָּֽבְרוֹ (מיכה י, יב), מנהגו. ובא בשתי ידיעות כמו בְּתוֹךְ הָֽאָֽהֳלִי (יהושע ז, כא), וְנָתַן אֶת־הָֽעֶרְכְּךָ (ויקרא כז, כג), והדל"ת מעמדת בגעיא ומשפטה להחטף כמו וְרָעוּ כְבָשִׂים כְּדָבְרָם (ישעיה ה, יז). ופירושו כמנהגם ודומה לתרגום וַיִּנְהַ֣ג (בראשית לא, יח) וּדְבַר. והנכון כי מזה נקרא מִדְבָּר מקום מרעה הבהמות לפי שהרועה נוהג שם הבהמות, וַיִּנְהַג אֶת־הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר (שמות ג, א). כתרגומו בָתַר שְׁפַר רַעֲיָא לְמַדְבְּרָא. ומזה הענין אֲשִׂימֵם דֹּֽבְרוֹת בַּיָּם (מלכים א' ה, כג), והם הקורות הגדולות שקושרין אותן בראשיהן ומנהיגין אותן בים וקורין אותן בלע"ז צַאטַארַ [רטץ] וְלַדְּבוֹרָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ אַשּֽׁוּר (ישעיה ז, יח). עֲדַת דְּבוֹרִים (שופטים יד, ח), סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים (תהלים קיח, יב), כַּֽאֲשֶׁר תַּֽעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים (דברים א, מד), אביילא"ש בלע"ז. לַֽהֵיכָל וְלַדְּבִיר (מלכים א' ו, ה), ידוע. והוא הבית הפנימי, כמו שאמר וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת לִדְבִיר לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים (מלכים א' א' ו,. ואמר וּדְבִיר בְּתֽוֹךְ־הַבַּיִת מִפְּנִימָה הֵכִין לְתִתֵּן שָׁם אֶת־אֲרוֹן בְּרִית י"י (מלכים א' א' ו, והבית החיצון נקרא היכל.
ד-ו-ג
The fisher and the fish: דַּוָּגִים, a word describing those who catch fish, and דָּג, the fish, in its several forms.
The fishers
עָלָיו דַּוָּגִים (Yechezkel 47:10), fishers over it: דַּוָּגִים is a word describing those who catch fish. With a yud in place of the vav, לְדַיָּגִים (Yirmiyahu 16:16), for fishers, and in the same pasuk וְדִיגוּם, and they will fish them.
The form of וְדִיגוּם
Some grammarians say it is of the heavy verb, and the yud ought to take a dagesh. He says it may rather be of the augmented form, lacking the heh of the binyan, the full form being והדיגום.
The fish
דָּג גָּדוֹל (Yonah 2:1), a great fish; written with an alef in מְבִיאִים דָּאג (Nechemiah 13:16), bringing fish; דְּגֵי הַיָּם (Bamidbar 11:22), the fish of the sea; in the feminine מִמְּעֵי הַדָּגָֽה (Yonah 2:2), from the belly of the fish; and as a collective וְהַדָּגָה אֲשֶׁר־בַּיְאֹר תָּמוּת (Shemos 7:18), the fish in the river will die, דְגַת ־יְאֹרֶיךָ (Yechezkel 29:4), the fish of your rivers, and תִּבְאַשׁ דְּגָתָם מֵאֵין מַיִם (Yeshayahu 50:2), their fish stink for want of water. He says he has already written of these at the root דָּגָה.
Another pattern
בְּסִירוֹת דּוּגָֽה (Amos 4:2), in fishing boats: דּוּגָה is another pattern of the word, and he does not gloss it here.
וְהָיָה יעָמְדוּ [עָמְדוּ] עָלָיו דַּוָּגִים (יחזקאל מז, י), דַּוָּגִים תאר לצדי הדג. וביו"ד תמורת הו"ו לְדַוָּגִים [לְדַיָּגִים] רַבִּים... וְדִיגוּם (ירמיה טז, טז). ומלת וְדִיגוּם קצת מדקדקים אמרו שהוא מהפעל הכבד וראויה היו"ד להדגש. ויתכן שהיא מהפעל הנוסף והחסר ה"א הבנין והראוי והדיגום. וַיְמַן י"י דָּג גָּדוֹל (יונה ב, א). ונכתב באל"ף מְבִיאִים דָּאג וְכָל־מֶכֶר (נחמיה יג, טז), אִם אֶת־כָּל־דְּגֵי הַיָּם (במדבר יא, כב). ובלשון נקבה מִמְּעֵי הַדָּגָֽה (יונה ב, ב). והקבוץ על ידי תאר וְהַדָּגָה אֲשֶׁר־בַּיְאֹר תָּמוּת (שמות ז, יח), דְגַת־יְאֹרֶיךָ (יחזקאל כט, ד), תִּבְאַשׁ דְּגָתָם מֵאֵין מַיִם (ישעיה נ, ב). וכבר כתבנום בשרש דָּגָה על עקרם. ובמשקל אחר בְּסִירוֹת דּוּגָֽה (עמוס ד, ב).
ס-פ-ן
The roofing of houses and covering them over; close to it, שְׂפֻנֵי, hidden things, written with a sin; and the סְפִינָה, a ship, a known word.
Roofing a house over
וַיִּסְפֹּן אֶת־הַבַּיִת (Melachim I 6:9), and he roofed the house; וְסָפוּן בָּאֶרֶז (Yirmiyahu 22:14), and roofed with cedar; לָשֶׁבֶת בְּבָֽתֵּיכֶם סְפוּנִים (Chaggai 1:4), to sit in your roofed houses. The noun is עַד־קִירוֹת הַסִּפֻּן (Melachim I 6:15), up to the walls of the roofing. All of them are the roofing of houses and the covering of them.
The portion of Gad
חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן (Devarim 33:21) is a portion of a lawgiver, roofed over: the share of Bnei Gad was the portion of a lawgiver and a ruler, the whole of it built and roofed as it should be, a hint at the cities they took across the Yarden.
Written with a sin
Close to this sense is וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חֽוֹל (Devarim 33:19), the hidden things stored away in the sand. It is written with a sin, and שפוני is like טמוני, buried.
The ship
אֶל־יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה (Yonah 1:5), to the innermost part of the ship, of which he says only that it is known.
חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן (דברים לג, כא), פירוש ומקורה. כלומר שהיה חלקם של בני גד חלקת מחוקק ומושל שהיה הכל בנוי ומקורה כהוגן, רומז בו לערים שכבשום מעבר לירדן. וכן וַיִּסְפֹּן אֶת־הַבַּיִת גֵּבִים (מלכים א' ו, ט), וְסָפוּן בָּאֶרֶז (ירמיה כב, יד), לָשֶׁבֶת בְּבָֽתֵּיכֶם סְפוּנִים (חגי א, ד). והשם עַד־קִירוֹת הַסִּפֻּן (מלכים א' ו, טו), כלם ענין קירוי הבתים וכסוים. וקרוב לענין זה וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חֽוֹל (דברים לג, יט), והוא כתוב בשֹי"ן שפוני כמו טמוני. אֶל־יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה (יונה א, ה) ידוע.
ע-ב-ר
To pass or cross over, transgress, outstrip, bar across. עֵבֶר is a side and an עִבְרִי of Ever's family. Also anger, grain and pregnancy; בַּעֲבוּר, because of.
Passing into a covenant
לְעָבְרְךָ בִּבְרִית (Devarim 29:11), for you to pass into a covenant, which he explains from the practice itself: the slaughtered animal or bird is cut in two and the parties to the covenant pass between the pieces, as אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה (Bereishis 15:17), which passed between these pieces. לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ (Devarim 17:2), to transgress His covenant, is not the same: it means to forsake and abandon the covenant and pass over it, as though it said מעל בריתו, away from His covenant. וָאֶתֵּן לָהֶם יַעַבְרוּם (Yirmiyahu 8:13) he explains: I gave them the mitzvos, and they pass them off from themselves and leave them. וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו (Mishlei 8:29), and the waters shall not pass His word, is that they do not pass beyond what He says but do as He commanded; and זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי (Tehillim 17:3) he reads: my mouth does not pass beyond my thought, but as my mouth is so is my thought, for I am not one thing in the mouth and another in the heart.
Crossing, and the ford
מַעֲבַר יַבֹּק (Bereishis 32:23), the ford of Yabok, and עָבְרוּ מַעְבָּרָה (Yeshayahu 10:29), they have crossed the ford. Where the verb takes an object it is to bring across or to pass through: הֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ (Melachim II 21:6), he passed his son through the fire. מַעֲבִרִים (Shmuel I 2:24), said of Hashem's people, he explains as turning them away, keeping them from coming to the Beis HaMikdash to bring offerings. Some read it as in וַיַּעֲבִירוּ קוֹל (Shemos 36:6), they passed word round; on that reading the sense is: I hear that people are passing word about you that you sin, and are murmuring against you.
The noun הָעֲבָרָה
The noun is הָעֲבָרָה, a crossing: וְעָבְרָה הָעֲבָרָה לַעֲבִיר אֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ (Shmuel II 19:19), and the crossing went over to bring the king's household across. Some take הָעֲבָרָה as a name for the small boat that ferries, in which people cross the breadth of a river.
Money that passes
עֹבֵר לַסֹּחֵר (Bereishis 23:16), current with the merchant. The silver, he says, is sometimes taken in by the merchant and sometimes paid out by him, so that it is always passing to and from his hand.
Outstripping
וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן (Yirmiyahu 23:9), like a man whom wine has passed over, he explains as the wine having passed over him and made him drunk; or as its having got past him, being stronger than he, as in וַיַּעֲבֹר אֶת הַכּוּשִׁי (Shmuel II 18:23), he outran the Kushi, that is, ran faster than he and passed him; and so עָבְרוּ דִבְרֵי רָע (Yirmiyahu 5:28), they did worse than other wicked men had done.
A side, and a Hebrew
מֵעֵבֶר הַנָּהָר (Shmuel II 10:16), from the side of the river, and מִכָּל עֲבָרָיו (Melachim I 5:4), on all his sides. עִבְרִי אָנֹכִי (Yonah 1:9), I am a Hebrew, he takes as being of the family of Ever. וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ (Shemos 25:37), and it shall give light over against its face, he explains: the mouths of the six lamps at the heads of the branches that come out of its sides are turned toward the middle one, so that the light of the lamps falls on the face of the middle shaft, which is the body of the menorah.
Another sense: barring across
In another sense, וַיְעַבֵּר (Melachim I 6:21), with בְּרַתּוּקוֹת זָהָב, chains of gold, means ויבריח, he barred across. The Targum of מַבְרִחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה (Shemos 26:28), barring from end to end, is מַעְבַּר מִן סְיָפֵי לִסְיָפֵי, passing across from end to end.
Anger
עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹּא לוֹ (Mishlei 26:17), one who passes by and grows angry at a quarrel not his own, and וַיִּתְעַבֵּר (Devarim 3:26), and He was angry. The noun is עֶבְרָה, as עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה (Tehillim 78:49), wrath and indignation and trouble. Their sense, he says, is wrath and burning anger.
The grain, and because of
מֵעֲבוּר הָאָרֶץ (Yehoshua 5:11), the grain of the land; he suggests that the grain of the year past may be called עבור while that of the year coming is תבואה. And בַּעֲבוּר is because of, as בַּעֲבוּר דָּוִד (Tehillim 132:10), for David's sake. He remarks that the word is not rightly used without its bet, as some of the paytanim use it.
Pregnancy
שׁוֹרוֹ עִבַּר (Iyov 21:10), his bull breeds: this usage is well known in the words of Chazal, פרה מעוברת, a cow in calf (Bava Kamma 9:1, 93b), and they use it often; the sense of שׁוֹרוֹ עִבַּר he has explained at the root גָּעַל. His father takes וְעֶבְרָתוֹ לֹא כֵן בַּדָּיו (Yeshayahu 16:6) in this sense, of conceiving. On that reading בַּדָּיו are his sons, and they are לֹא כֵן, not so, because his sons are no true sons, being mamzerim; one who considered the conception from Lot their father would not have been proud.
וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם (בראשית לג, ג), וְעָֽבַרְתִּי בְאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם (שמות יב, יב). וְיַֽעֲבֹר עָלַי מָֽה (איוב יג, יג), פירוש מה שיעבור. וּמֵֽאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַֽעֲבֽוֹר (ישעיה מ, כז). לְעָבְרְךָ בִּבְרִית (דברים כט, יא), לפי שדרך הברית הוא לעבור בין בתרי הבהמה או העוף השחוט כי לכך יבתרו אותו ויעברו בעלי הברית בין הבתרים. וכן אמר בברית אברהם אבינו עם הקדוש ברוך הוא אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵֽלֶּה (בראשית טו, יז). וכן וַיַּֽעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָֽיו (ירמיה לד, יח), לפיכך אמר לְעָבְרְךָ בִּבְרִית. ואין כך לַֽעֲבֹר בְּרִיתֽוֹ (דברים יז, ב), כי רוצה לומר שיטוש ויעזוב הברית ויעבור עליו כאילו אמר מעל בריתו. וכן וְגַם עָֽבְרוּ אֶת־בְּרִיתִי (יהושע ז, יא), פירוש מעל בריתי. וָֽאֶתֵּן לָהֶם יַֽעַבְרֽוּם (ירמיה ח, יג), ואתן להם המצות והם יעבירום מעליהם ויניחום. וּמַיִם לֹא יַֽעַבְרוּ־פִיו (משלי ח, כט), לא יעברו על מאמרו אלא כמו שצוה כן יעשו. זַמֹּתִי בַּל־יַֽעֲבָר־פִּֽי (תהלים יז, ג), מחשבי לא יעבר פי אלא כפי כן מחשבי כי אינני אחד בפה ואחד בלב. וַתֹּאמְרִי לֹא אֶעֱבוֹד [אֶעֱבוֹר] (ירמיה ב, כ), פירוש לא אעבור בבריתך. והפעל הכבד [הִפְעִיל] הֶֽעֱבִיר אֹתוֹ לֶֽעָרִים (בראשית מז, כא). ובא לָמָה הֵֽעֲבַרְתָּ הַֽעֲבִיר (יהושע ז, ז) שלא כמנהג כי הה"א נקודה בצרי והעי"ן בשוא ופתח. וכבר זכרנוהו בחלק הדקדוק. וַיִּקָּחֵם וַֽיַּֽעֲבִרֵם (בראשית לב, כד), וְהַֽעֲבַרְתָּ שׁופר תרועה (ויקרא כה, ט), מַֽעֲבִרִים עַם־י"י (שמואל א' ב, כד), פירוש מעבירים אותם מלבוא לבית המקדש לזבוח. ויש מפרשים כמו וַיַּֽעֲבִירוּ קוֹל (שמות לו, ו), כלומר אני שומע כי עם מעבירים קול עליכם שאתם חוטאים ומרננים עליכם. וְהַֽעֲבַרְתִּי אֶת־אֹיְבֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא יָדָעְתָּ (ירמיה טו, יד), פירוש אעביר אותך אל אויביך. וְהֽוּא־יָֽרָה הַֽחֵצִי לְהַֽעֲבִרֽוֹ (שמואל א' כ, לו), להעביר הנער או מקום המטרה. וְהֶֽעֱבִיר אֶת־בְּנוֹ בָּאֵשׁ (מלכים ב' כא, ו), וְהֶעֱבִיר אוֹתָם בַּמַּלְכֵּן [בַּמַּלְבֵּן] (שמואל ב' יב, לא), פירוש העבירם ושרפם במלבן והוא מקום שריפת הלבנים. והשם וְעָֽבְרָה הָֽעֲבָרָה לַֽעֲבִיר אֶת־בֵּית הַמֶּלֶךְ (שמואל ב' יט, יט). ויש מפרשים הָֽעֲבָרָה תאר לספינה הקטנה המעברת שעוברין בה את רחב הנהר. ומשקל אחר מַֽעֲבַר יַבֹּֽק (בראשית לב, כג), ובה"א הנקבה עָֽבְרוּ מַעְבָּרָה (ישעיה י, כט). והקבוץ עַל הַֽמַּעְבְּרוֹת (יהושע ב, ז), בשוא. וְהַמַּעְבָּרֹות נִתְפָּשׂוּ (ירמיה נא, לב), בקמץ. ועל דרך ההשאלה עֹבֵר לַסֹּחֵֽר (בראשית כג, טז), לפי שהכסף פעמים לוקח אותו הסוחר ופעמים נותן אותו כאילו הוא עובר ושב תמיד ליד הסוחר. וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן (ירמיה כג, ט), פירוש עבר עליו היין והשכירהו. או עבר אותו כלומר שהיה יותר חזק ממנו כמו וַיַּֽעֲבֹר אֶת־הַכּוּשִֽׁי (שמואל ב' יח, כג), כלומר רץ יותר ממנו ועברו. וכן עָֽבְרוּ דִבְרֵי־רָע (ירמיה ה, כח), יותר עשו רעות ממה שעשו רעים אחרים. עִבְרִי אָנֹכִי (יונה א, ט),ממשפחת עבר. מֵעֵבֶר הַנָּהָר (שמואל ב' י, טז), בחמש נקדות, מצד הנהר. אִישׁ אֶל־עֵבֶר פָּנָיו (יחזקאל א, ט), אל צד פניו כלומר הצר שכנגד פניו. אִישׁ לְעֶבְרוֹ תָּעוּ (ישעיה מז, טו). מִכָּל־עֲבָרָיו (מלכים א' ה, ד), מכל צדדיו. אַתֶּם תִּֽהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד (שמואל א' יד, מ), לצד אחד. וְהֵאִיר עַל־עֵבֶר פָּנֶֽיהָ (שמות כה, לז), פירוש שיהיו פי ששת הנרות שבראשי הקנים היוצאים מצדדיה מסובבין כלפי האמצעי שיהיה אור הנרות על צד פני הקנה האמצעי שהוא גוף המנורה. וענין אחר וַיְעַבֵּר בְּרַתּיּקוֹת [בְּרַתּוּקוֹת] זָהָב (מלכים א' ו, כא), ויבריח. תרגום מַבְרִחַ מִן־הַקָּצֶה אֶל־הַקָּצֶֽה (שמות כו, כח) מַעְבַּר מִן סְיָפֵי לִסְיָפֵי. וענין אחר [הִתְפָּעֵל] עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל־רִיב לֹּֽא־לֽוֹ (משלי כו, יז), וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵֽחַ (משלי יד, טז), מִתְעַבְּרוֹ חוֹטֵא נַפְשֽׁוֹ (משלי כ, ב), רוצה לומר מתעבר בו. וּבְנַֽחֲלָתוֹ הִתְעַבָּֽר (תהלים עח, סב), הִתְעַבַּרְתָּ עִם־מְשִׁיחֶֽךָ (תהלים פט, לט), וַיִּתְעַבֵּר י"י בִּי (דברים ג, כו). והשם עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה (תהלים עח, מט), אֶת־דּוֹר עֶבְרָתֽוֹ (ירמיה ז, כט), לְיוֹם עֲבָרוֹת יוּבָֽלוּ (איוב כא, ל), הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת צוֹרְרָי (תהלים ז, ז), בפתח העי"ן. הָפֵץ עֶבְרוֹת אַפֶּךָ (איוב מ, יא), בסגול לבן נפתלי ולבן אשר בפתח עַבְרוֹת, ענינם הקצף והחרון. וַיֹּאכְלוּ מֵֽעֲבוּר הָאָרֶץ (יהושע ה, יא), מדגן הארץ. תרגום דָּגָן (בראשית כז, כח) עִיבוּר. ויתכן לומר כי אשר הוא משנה שעברה יקרא עבור ואשר הוא משנה הבאה יקרא תבואה. וכתב אדוני אבי ז"ל בחיבור הלקט מענין זה וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶֽה (משלי כב, ח). אמר בראש הפסוק זורע עולה יקצר און, ושבט הוא השבט שחובטין בו את התבואה אמר כי יכלה השבט קודם שיוציא מקצירו תבואה. וְאוּלָם בַּֽעֲבוּר זֹאת (שמות ט, טז), בגלל כך וכך. בַּֽעֲבוּר דָּוִד (תהלים קלב, י), בגללו. בַּֽעֲבוּר טָֽמְאָה תְּחַבֵּל (מיכה ב, י), בעבור שטמאה חחבל, בַּֽעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו (תהלים קה, מה), בעבור שישמרו. וְאֶבְיוֹן בַּֽעֲבוּר נַֽעֲלָֽיִם (עמוס ב, ו), מכרו האביון בגלל נעלים שיקחו עליו. ואיננו נכון להשתמש בו מבלי הבי"ת כמו שעושין מקצת הפייטים. בַּֽעֲבוּר הַיֶּלֶד חַי צַמְתָּ וַתֵּבְךְּ (שמואל ב' יב, כא), ענינו בעוד שהילד חי. או פירושו בעבור הילד כשהיה חי צמת ותבך. ונוספת בו למ"ד שפירושה גם כן בעבור כִּי לְבַֽעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם (שמות כ, יז). והכפל לתוספת ביאור כמו בי"ת בְּתוֹךְ ובי"ת בְּבֵין חָצִיר . [פִּעֵל] שׁוֹרוֹ עִבַּר (איוב כא, י), זה הלשון ידוע בדברי רבותינו ז"ל (בבא קמא פרק תשיעי משנה א. דף צג, ע"ב) פרה מעוברת וכיוצא בזה שנשתמשו בזה הלשון הרבה. וענין שׁוֹרוֹ עִבַּר פירשנו בשרש גָּעַל. וכתב אדוני אבי ז"ל בענין זה וְעֶבְרָתוֹ לֹא־כֵן בַּדָּֽיו (ישעיה טז, ו). פירוש בדיו בניו. ואמר לא כן כי בניו אינכם בנים כי ממזרים הם, ואילו היה מסתכל בהריון שהיה מלוט אביהם לא היה מתגאה.
ר-פ-ס-ד
Rafts: beams tied together and taken along the rivers and the sea; they are the דוברות named in Melachim.
The same as the דוברות
רַפְסֹדוֹת עַל־יָם יָפוֹ (Divrei HaYamim II 2:15), rafts by sea to Yafo, are the דוברות named in the book of Melachim (Melachim I 5:23), הקורות שקושרין אותן ביחד, the beams that are tied together and taken along the rivers and the sea. He gives their name in the vernacular.
In the Mishnah and the Yerushalmi
The Mishnah (Berachos 4:6, 28b) has היה יושב בספינה או באסדא, one who was sitting in a boat or on a raft, and the Talmud Yerushalmi there says היא אסדא היא אכסדיא היא רפסודות, the אסדא and the אכסדיא and the רפסודות are one thing.
רַפְסֹדוֹת עַל־יָם יָפוֹ (דברי הימים ב' ב, טו), הם דוברות שזכר בספר מלכים (מלכים א' ה, כג) והם הקורות שקושרין אותן ביחד ומוליכין אותן בנהרות ובים שקורין להם רט"ץ [צאטר"ה] בלע"ז. ובמשנה (ברכות פרק רביעי משנה ו דף כח, ע"ב) היה יושב בספינה או באסדא. ובתלמוד ירושלמי (שם) היא אסדא היא אכסדיא היא רפסודות.נשלמה אות הרי"ש
Radak, Sefer HaShorashim, Berlin 1847. Public domain, digitised by Sefaria from the National Library of Israel.
Sources
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Vayechi: Boats, Ships and Nautical Rhapsody," What's in a Word?, Ohr Somayach, 2 January 2021.
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Bamidbar: Out in the Wild," What's in a Word?, Ohr Somayach, 20 May 2023.
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Boats, Ships, and Nautical Rhapsody," What's in a Word? Synonyms in the Hebrew Language (book manuscript).
Cited in the essay: Bereishis 49:13; Yonah 1:5, 1:3; Iyov 9:26 with Rashi, Ibn Ezra, and Ralbag; Melachim I 5:23, 9:26, 10:22, 22:49; Divrei HaYamim II 2:15; Amos 4:2 with Rashi and Radak; Shmuel II 17:28, 19:19; Mishlei 31:14; Tehillim 48:8, 104:26; Yeshayahu 2:16, 23:13, 33:21; Devarim 28:68, 33:19 with Abarbanel; Bamidbar 24:24; Shemos 12:22; Bava Basra 73a; Sanhedrin 106a; Kesubos 69b; Rosh HaShanah 23a; Bava Metzia 80b; Shabbos 19b, 32a, 103b, 156b; Bava Kamma 116a; Tosefta Bava Basra 4:1 and Succah 3:2; Yerushalmi Bava Basra 5:1; Rambam to Keilim 15:1; Eitz Chaim; Rav Hirsch to Bereishis 16:8; Radak, Sefer HaShorashim; Shoresh Yesha; Machberes Menachem s.v. סר; Malbim to Yonah 1:5; Abarbanel to Bereishis 6:14-22; Aderes Eliyahu to Yonah 1:5; Mishlei 30:19.