body
blindness
At a glance
In short
Iver is the Biblical blind man and ivaron his blindness; suma is the same in Aramaic. For Rabbi Shlomo Pappenheim the iver has an eye that works but is covered over, and he explains the bribe that blinds the eyes of the wise (Devarim 16:19) the same way. Sagi nahor, "light enough," is a euphemism on the plain reading, though the Kli Yakar takes it literally. Sanverim is the harder word. It occurs three times in Tanach, and a wide range of scholars have tried to say how it differs from ivaron; some of them read it as a dazzlement or disordering of sight rather than plain absence of sight.
Distinctions
Iver (עור) and ivaron (עורון)
Root ע-ו-ר, spelled exactly like ohr, skin. The Biblical word: "do not put a stumbling block before a blind man" (Vayikra 19:14).
- Rabbi Shlomo Pappenheim ties the two: the commonest cause of blindness is a cataract, a skin-like membrane forming over the eye, so the blind man is an iver and the affliction ivaron. Hence "bribery blinds the eyes of the wise" (Devarim 16:19): a bribed judge has not lost his intellect any more than a man with a cataract has lost his eye; the organ works, but something has settled over it, blinding him to the truth of this case.
- Shoresh Yesha, which relates the words of ע-ו-ר to revealing and exposing, explains that a blind man is an iver because it is as though he sleeps an eternal slumber, with nothing revealed to him since he sees nothing; alternatively, it suggests, because it is as though a layer of skin always covers his eyes.
Suma (סומא)
Root ס-מ-א. The Gemara's and Targumim's word for a blind man; its weight comes from the name Samael, as above.
The Mishnah also has a verb for going blind: one who hired a donkey vehivrikah, and it went blind (Bava Metzia 6:3); another reading has hivdikah.
Sagi nahor (סגי נהור)
Aramaic, a portmanteau of sagi, "enough," and nahor, "light." It names the blind man by the rhetorical device of antiphrasis, saying the exact opposite of what is meant, so the phrase is euphemistic or sarcastic.
Sanverim (סנורים)
See the dispute above. In both of its narrative settings the sanverim is inflicted, and at Bereishis 19:11 miraculously so; the readings collected above differ on what exactly was inflicted, and one of them (Rosner) does not separate sanverim from averes at all.
Where the authorities disagree
What sanverim is. The word occurs at Bereishis 19:11, of the men of Sodom crowding Lot's door, and twice at Melachim II 6:18.
- Rashbam (to Bereishis 19:11): blindness combined with confusion. Malbim (there): distorted vision, not actual blindness.
- Shadal: a contraction of sonei ohr, "hater of light," an over-sensitivity to light (photophobia); the term primarily names one who cannot tolerate light and was borrowed to mean blindness.
- Rav Hirsch: sneh, a thorn, with ohr, a blind man as though his eye had been poked with a thorn.
- Rabbi Yehoshua Trunk of Kutna: multiplied vision, seeing not double but many (the medical term is polyplopia), leaving the men at Lot's house unable to translate what they saw into reality.
- The Sochatchover Rebbe, Rabbi Shmuel Borenstein: a confusion of the heart's feeling, so one sees a thing plainly and cannot process it emotionally.
- Dr. Immanuel Vilkovsky, an academic conspiracy theorist: sanverim differs from ivaron in that it denotes blindness inflicted through hypnosis.
- Dr. Fred Rosner (Medicine in the Bible and the Talmud): sanverim and averes both refer to amaurosis, blindness with no visible organic change, from disease of the optic nerve. On this reading the two words are not far apart.
- Evyatar Cohen: related to snir, snow (Rashi to Devarim 3:9), since sunlight off snow can blind.
- Rabbi Lt. Col. Yehoshua Steinberg: related to tzinur, a pipe, an eye that cannot function resembling a hollow tube.
- Chaim Tawil, in his lexicon of Akkadian: sanverim is borrowed from a similar Akkadian word meaning "radiant light," light apparently understood to be strong enough to blind those exposed to it; alternatively he cites other linguists who tie it to the Akkadian word for night-blindness.
Whether sagi nahor is ironic or true. The plain reading is antiphrasis, so sagi nahor is a euphemism for one who cannot see. The Kli Yakar (to Bamidbar 24:4) reads it straight: a blind man's other senses are sharpened, so he genuinely has light enough.
Whether the Angel of Death is blind. Bava Basra 16a: the Satan, the yetzer hara and the Malach HaMaves are one, and the Zohar names him Samael, whose name shares the root of suma, blind. But Avodah Zarah 20b describes him as full of eyes. Rabbi Mordechai HaKohen of Tzfas: in himself he is blind, and every time a man sins and tells himself no Eye sees him he hands the yetzer hara another eye, so that by the time he meets the angel it is covered with them.
Also discussed in
- Wakingעור / iver (ע-ו-ר)
Radak on this root
Sefer HaShorashim
ע-ו-ר
To wake and to rouse. Other senses: an enemy; baring and uncovering; עוֹר, skin; and blinding, with עִוֵּר, blind.
Waking and rousing
עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה (Shoftim 5:12), awake, awake, Devorah, and the adjective אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר (Shir HaShirim 5:2), I sleep but my heart is awake. In the heavy form, הֵעִיר י"י אֶת־רוּחַ כּוֹרֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרַס (Ezra 1:4 in his edition), Hashem roused the spirit of Koresh king of Paras, הַעִירוֹתִי מִצָּפוֹן וַיַּאת (Yeshayahu 41:25), I have roused one from the north and he has come, and וְלֹֽא־ יָעִיר כָּל־חֲמָתֽוֹ (Tehillim 78:38), and He does not rouse all His wrath, which he marks פעלים יוצאים, transitive; while הָעִירָה וְהָקִיצָה (Tehillim 35:23), rouse Yourself and awake, and אָעִירָה שָּֽׁחַר (Tehillim 57:9), I will awake at dawn, he marks פעלים עומדים, intransitive. Rabbi Moshe HaKohen explained אָעִירָה שָּֽׁחַר as transitive: the sense is עוּרָֽה הַנֵּבֶל, awake, O harp, for I will rouse you at dawn.
Rousing, and Rabbi Yonah's additions
וְהוּא עוֹרֵר אֶת־חֲנִיתוֹ (Shmuel II 23:18), and he roused his spear, and אִם־תָּעִירוּ (Shir HaShirim 2:7), if you rouse. Rabbi Yonah brings עַרְעֵר תִּתְעַרְעַר (Yirmiyahu 51:58) under this sense, meaning that the nations will shake and move to and fro; and so פָּנָה אֶל־תְּפִלַּת הָעַרְעָר (Tehillim 102:18), He turned to the prayer of the עַרְעָר, meaning one who rouses prayer continually. From this sense too Rabbi Yonah explained עִיר וּבֶהָלֽוֹת (Yirmiyahu 15:8), עִיר and terrors, עִיר meaning tumult and movement, and Radak says he explained it well.
עֵר, one who rouses words
From this sense too is יַכְרֵת י"י לָאִישׁ אֲשֶׁר יַֽעֲשֶׂנָּה עֵר (Malachi 2:12), Hashem will cut off from the man who does this an עֵר: that is, there will be left to him no one who rouses words and no one who answers them. So Chazal explained it (Sanhedrin 82a; Shabbos 55b): if he is a talmid chacham, he will have no ער among the chachamim and no one answering among the talmidim.
A word he reads from Chazal
זַֽעֲקַת־שֶׁבֶר יְעֹעֵֽרוּ (Yeshayahu 15:5), a cry of breaking they יְעֹעֵֽרוּ, has been explained as ירועעו with its letters transposed, or as though it were יָעִירוּ, they rouse, with the first root letter doubled. In Radak's view it is a word of breaking, from Chazal's words (Sotah 20a): if the scroll was erased and she says, I will not drink, מערערין אותה; Radak explains it: if the sotah will not drink, they break and strike her. In the same way עַרְעֵר תִּתְעַרְעַר (Yirmiyahu 51:58), which Rabbi Yonah brought under rousing, can be read from this sense of breaking, and so can עוֹרְרוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ (Yeshayahu 23:13), they עוֹרְרוּ its palaces, and Yonasan's rendering is to the same effect.
The enemy
וַיְהִי עָרֶֽךָ (Shmuel I 28:16), and He has become עָרֶךָ, means your enemy and the one who hates you. His father explained עִיר וּבֶהָלֽוֹת (Yirmiyahu 15:8) in this sense, an enemy and terrors. וּמָֽלְאוּ פְנֵֽי־תֵבֵל עָרִֽים (Yeshayahu 14:21), and they fill the face of the world with עָרִים, is read as though it said וּבַל ימלאו, and let them not fill, the בַל serving for two; and עָרִים are enemies, as Yonasan renders. It can also be read in its plain sense, cities: the one it speaks of destroyed cities, as the pasuk says וְעָרָיו הָרָס (Yeshayahu 14:17), and he destroyed its cities, and once he and his sons are dead the face of the world will fill with cities. וְהִשְׁמַדְתִּי עָרֶֽיךָ (Michah 5:13), and I will destroy עָרֶֽיךָ, can be read in this sense, and so Yonasan renders it, as your enemies. The author of the Mesorah says the same, noting on וַיְהִי עָרֶֽךָ two of the word in this sense, one written defective and one full, the other being וְהִשְׁמַדְתִּי עָרֶֽיךָ; and in the Mesorah's view נָשֻׂא לַשָּׁוְא עָרֶֽיךָ is not of this sense, since it is not counted with them. וְהִשְׁמַדְתִּי עָרֶֽיךָ may also be read in its plain sense, your cities, as the pasuk says וְהִכְרַתִּי עָרֵי אַרְצֶךָ (Michah 5:10), and I will cut off the cities of your land: that is, they will have no walled cities, from the great number of people and the great peace, as the pasuk says פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרֽוּשָׁלַם (Zecharyah 2:8), Yerushalayim shall dwell as open towns. On נָשֻׂא לַשָּׁוְא עָרֶֽיךָ (Tehillim 139:20), borne in vain are עָרֶֽיךָ, Rabbi Moshe HaKohen explained נשוא as a plain passive, as its form requires; on that reading עריך stands for Your name, so that the sense is: Your name is borne in vain in their mouth.
Uncovering, skin, and blindness
פְּשֹׁטָֽה וְעֹרָה (Yeshayahu 32:11), strip and bare, and לְמַעַן הַבִּיט עַל־ מְעֽוֹרֵיהֶֽם (Chavakuk 2:15), so as to look upon their nakedness, whose sense is baring and uncovering. עוֹר is skin, כָּתְנוֹת עוֹר (Bereishis 3:21), garments of skin. And עִוֵּר is to blind, וְאֶת־עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר (Yirmiyahu 39:7), and he blinded Tzidkiyahu's eyes, and as an adjective, blind, אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר (Shemos 4:11), or seeing or blind.
The blind and the lame at Yerushalayim
הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים (Shmuel II 5:6), the blind and the lame, are images of bronze. In the Beraisa of Rabbi Eliezer (chapter 36), the men of Yevus made a covenant with Avraham, when they sold him the Cave of Machpelah, that his seed would not inherit their city; they made bronze images, set them in the city street and wrote the covenant of his oath on them, and told David he could not enter until he removed them. Rabbi Avraham Ibn Ezra reads הֱסִֽירְךָ as הסיר לך, that is: if we put out the blind and the lame to fight you, they would keep you from coming here, so strong is our building. Yonasan renders the words as the sinful and the guilty.
לֹֽא־אַכְזָר כִּי יְעוּרֶנּוּ (איוב מא, ב), הוא פעל יוצא והאחרים עומדים. עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָֽה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר (תהלים נז, ט), עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה (שופטים ה, יב), עוּרִי לְאֶבֶן דּוּמָם (חבקוק ב, יט), עוּרָה לָמָּה תִישַׁן י"י (תהלים מד, כד), וְעוּרָה אֵלַי מִשְׁפָּט צִוִּֽיתָ (תהלים ו, ו), כלומר עורה להביא אלי משפט שצוית והיא המלוכה. והתאר אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר (שיר השירים ה, ב). והנפעל. כִּי נֵעוֹר מִמְּעוֹן קָדְשֽׁוֹ (זכריה ב, יז), יֵעוֹרוּ וְיַֽעֲלוּ הַגּוֹיִם (יואל ד, יב), וּמְלָכִים רַבִּים יֵעֹרוּ מִיַּרְכְּתֵי־אָֽרֶץ (ירמיה נ, מא). וכבר כתבנו כִּי נֵעוֹר מִמְּעוֹן קָדְשֽׁוֹ בשרש נָעַר לדעת רבי יונה וזולתו מן המפרשים. והפעל הכבד [הִפְעִיל] הֵעִיר י"י אֶת־רוּחַ כּוֹרֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרַס (עזרא א, ד), הַעִירוֹתִי מִצָּפוֹן וַיַּאת (ישעיה מא, כה), וְלֹֽא־יָעִיר כָּל־חֲמָתֽוֹ (תהלים עח, לח), פעלים יוצאים. הָעִירָה וְהָקִיצָה (תהלים לה, כג), אָעִירָה שָּֽׁחַר (תהלים נו, ט), פעלים עומדים. ורבי משה הכהן פירש אָעִירָה שָּֽׁחַר פעל יוצא, והטעם עוּרָֽה הַנֵּבֶל כי אני אעירך בשחר. וכן כתב אדוני אבי ז"ל מזה קוֹל י"י לָעִיר יִקְרָא (מיכה ו, ט), כמו לְהָעִיר. וכן י"י בָּעִיר צַלְמָם תִּבְזֶֽה (תהלים עג, כ). ויש מפרשים מזה יִשְׁבּוֹת מֵעִיר (הושע ז, ד). וכבד אחר [פִּעֵל] וְעוֹרֵר עָלָיו י"י (ישעיה י, כו), וְהוּא עוֹרֵר אֶת־חֲנִיתוֹ (שמואל ב' כג, יח), עוֹרְרוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ (ישעיה כג, יג), אִם־תָּעִירוּ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְרוּ (שיר השירים ב, ו), עוֹרְרָה אֶת־גְּבֽוּרָתֶךָ (תהלים פ, ג). וההתפעל ממנו וְהִתְעֹרַרְתִּי כִּי־מְצָאוֹ רָֽע (איוב לא, כט), מִתְעוֹרֵר לְהַֽחֲזִיק בָּךְ (ישעיה סד, ו), ענין הערה שושד"ר בלע"ז. ומזה אמר התרגום וַיִּיקַץ (בראשית כח, טז) וְאִיתְּעַר. והביא רבי יונה בזה הענין עַרְעֵר תִּתְעַרְעַר (ירמיה נא, נח), כלומר כי האומות תנודנה ותנוענה אנה ואנה. וכן פָּנָה אֶל־תְּפִלַּת הָעַרְעָר (תהלים קב, יח), כלומר שמעורר התפלה תמיד. וכן פירש מזה הענין עִיר וּבֶהָלֽוֹת (ירמיה טו, ח), כלומר המיה ותנועה. ויפה פירש. ומזה הענין יַכְרֵת י"י לָאִישׁ אֲשֶׁר יַֽעֲשֶׂנָּה עֵר (מלאכי ב, יב), כלומר שלא ישאר לו מעיר דברים ועונה אליהם. וכן פירשוהו רבותינו ז"ל (סנרהדרין פב, ע"א. שבת נה, ע"ב) אם תלמיד חכם הוא לא יהיה לו ער בחכמים ועונה בתלמידים. זַֽעֲקַת־שֶׁבֶר יְעֹעֵֽרוּ (ישעיה טו, ה), פירשו בו שהוא הפוך מן ירועעו מענין הרועה. או הוא כמו יָעִירוּ ונכפלה בו הפ"א. ועל דעתי שהוא לשון שבר מדברי רבותינו ז"ל שאמרו (סוטה פרק שלישי משנה ג. דף כ, ע"א) נמחקה המגילה ואמרה איני שותה מערערין אותה, פירוש אם לא תרצה לשתות הסוטה משברין ומכין אותה. אף על פי שבמלת יְעֹעֵרוּ לא נכפלה בו כי אם הפ"א בלבד שניהם ענין אחד ושרש אחר להם. וכן יש לפרש מוה עַרְעֵר תִּתְעַרְעַר. וכן יש לפרש מזה עוֹרְרוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ, וכן תרגום יונתן פַּגְרוּ בִרְנְיָתָהָא. וענין אחר נָשֻׂא לַשָּׁוְא עָרֶֽיךָ (תהלים קלט, כ), וַֽי"י סָר מֵֽעָלֶיךָ וַיְהִי עָרֶֽךָ (שמואל א' כח, טז), פירוש אויביך ושונאך. וּמָֽלְאוּ פְנֵֽי־תֵבֵל עָרִֽים (ישעיה יד, כא), וּבַל ימלאו, וּבַל שוכר עומד במקום שנים. ופירוש עָרִים אויבים וכן תרגם יונתן בְּעֵיל דְבָבוּ. ויש לפרשו כמשמעו כי הוא הרס הערים כמו שאמר וְעָרָיו הָרָס (ישעיה יד, יז), וכשימותו הוא ובניו, ימלאו פני תבל ערים. וכן פירש אדוני אבי ז"ל עִיר וּבֶהָלֽוֹת (ירמיה טו, ח), אויב. ויש לפרש מזה וְהִשְׁמַדְתִּי עָרֶֽיךָ (מיכה ה, יג), וכן תרגום יונתן וֶאֱשֵׁיצֵי בַּעֲלֵי דְבָבָךְ. וכן אמר בעל המסרה על ויהי עָרֶךָ ב' בלישנהון חד חסר וחד מלא וְהִשְׁמַדְתִּי עָרֶֽיךָ. ולדעתו אינו מזה נָשֻׂא לַשָּׁוְא עָרֶֽיךָ כי לא חשבו עמהם. ויתכן לפרש וְהִשְׁמַדְתִּי עָרֶֽיךָ כמשמעו, כמו שאמר וְהִכְרַתִּי עָרֵי אַרְצֶךָ (שם, י), כלומר שלא יהיו להם ערים בחומה מרוב אדם ומרוב השלום כמו שאמר פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרֽוּשָׁלַם (זכריה ב, ח) ופירוש נָשֻׂא לַשָּׁוְא עָרֶֽיךָ יש מפרשים כמו נָֽשְֹאוּ ופירושו אויביך נשאו שמך לשוא. ורבי משה הכהן פירש נשוא פָּעוּל כמשפטו, ופירוש כי עריך הוא כנוי שמך כמו נִאֵץ נִאַצְתָּ אֶת־אֹֽיְבֵי י"י בַּדָּבָר הַזֶּה (שמואל ב' יב, יד) ופירושו שמך הוא נשוא לשוא בפיהם. וענין אחר פְּשֹׁטָֽה וְעֹרָה (ישעיה לב, יא), והוא מקור. לְמַעַן הַבִּיט עַל־מְעֽוֹרֵיהֶֽם (חבקוק ב, טו), ענין חשוף וגילוי. והנפעל מזה עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ (חבקוק ג, ט). אבל עֶרְיָה הוא שם מנחי הלמ"ד מזה העניו. וענין אחר כָּתְנוֹת עוֹר (בראשית ג, כא), בְּעוֹר־הַבָּשָׂר (ויקרא יג, ג). והקבוץ וְאֵת עֹרֹת גְּדָיֵי הָֽעִזִּים (בראשית כז, טז), ובקבוץ הזכרים עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ (איכה ה, י), ענינם ידוע. וענין אחר וְאֶת־עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר (ירמיה לט, ז), יְעַוֵּר פִּקְחִים (שמות כג, ח). והתאר אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר (שמות ד, יא), וְהֽוֹלַכְתִּי עִוְרִים (ישעיה מב, טז), כִּי אִם־הֱסִֽירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים (שמואל ב' ה, ו). והתאר בלשון נקבה עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר (ויקרא כב, כב). לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת (ישעיה מב, ז). ופירוש הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים הם צלמי נחשת. ובבריתא דרבי אליעזר (פרק לו) אמרו אנשי יבוס לאברהם כרות עמנו ברית שאין זרעך יורש את העיר היבוס ואנו מוכרים לך את מערת המכפלה, ועשה כן, ואנשי יבוס עשו צלמי נחשת והעמידום ברחוב העיר וכתבו עליהם ברית שבועת אברהם, וכשבאו ישראל לארץ לא יכלו להכנס שם מפני השבועה שנאמר וְאֶת־הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרֽוּשָׁלַם לֹֽא־יָוכְלוּ [יָֽכְלוּ] בְנֵֽי־יְהוּדָה לְהֽוֹרִישָׁם (יהושע טו, סג) וכשמלך דור רצה להכנס שם ולא הניחוהו שנאמר ויאמרו אנשי יבוס לדור לא יבא דוד, אמרו לו אין אתה יכול להכנס עד שתסיר הצלמים הללו שכתוב עליהם ברית השבועה שנאמר כִּי אִם־הֱסִֽירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים (שמואל ב' ה, ו), ואלו הם הצלמים שעֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ רגלים להם ולא יהלכו (תהלים קטו, ו-ז), שְׂנֻאֵו [שְׂנֻאֵי] נֶפֶשׁ דָּוִד (שמואל ב' ה, ח) שונא מלשמוע ומלעבוד עבודה זרה. והחכם רבי אברהם אבן עורא ז"ל פירש כי אם הסירך כמו אם הסיר לך, כלומר אם נסיר למלחמתך הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים שכנו הם ימנעוך שלא תבא הנה כי בנינינו חזק מאד. ויונתן תרגם הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים חַטָאַיָא וְחַיָבַיָא.
Radak, Sefer HaShorashim, Berlin 1847. Public domain, digitised by Sefaria from the National Library of Israel.
Sources
Rabbi Reuven Chaim Klein, "The Man with Enough Light," What's in a Word?, Ohr Somayach, 3 November 2018.
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Wake-up Time," What's in a Word?, Ohr Somayach, 4 December 2021.
Rabbi Reuven Chaim Klein, "The Man with Enough Light," What's in a Word? Synonyms in the Hebrew Language (book manuscript).
Cited in the essay: Bereishis 19:11 with Rashbam and Malbim, Sefer HaCarmel s.v. יקץ and עור; Vayikra 19:14; Bamidbar 24:4 with Kli Yakar; Devarim 3:9 with Rashi, 16:19; Melachim II 6:18; Bava Basra 16a; Avodah Zarah 20b; Zohar; Dr. Fred Rosner, Medicine in the Bible and the Talmud; Shoresh Yesha; Mishnah Bava Metzia 6:3.