window
At a glance
In short
Chalon, the ordinary window, appears thirty-one times in Tanach, and its root describes what a window is: an empty space in a wall (Rabbi Shlomo Pappenheim; Radak and Ibn Janach, under ח-ל-ל). Eshnav appears only twice, and at Shoftim 5:28 Sisera's mother looks through both. Rashi, Ibn Janach and Radak define eshnav as chalon, which suggests the two mean the same thing. Others distinguish them, and they do not agree how: a small window (Rabbi Yosef Kara, Meiri), a peephole (Rabbi Yeshayah of Trani), an enchanted window used for divination (Malbim to Shoftim; Kli Yakar makes the chalon the divining mirror instead), a lens that brings the distant near (Malbim in Yair Ohr), a lattice (Menachem Ibn Saruk, Rabbi Moshe David Valle), a shuttered window (Rabbi Moshe Yitzchak Tedeschi-Ashkenazi, and independently Dr. Shmuel Yeivin), or a window for the wind (Rabbi Aharon Marcus, Rabbi Baruch HaLevi Epstein, Rabbi Dr. Ernest Klein). Rabbi Reuven Chaim Klein does not choose among them. Modern Hebrew's eshnav, a service window, is a neologism.
Distinctions
Chalon (חלון)
Thirty-one appearances.
- Rabbi Shlomo Pappenheim of Breslau (1740 to 1814) traces it to the biliteral ח-ל, circular movement and the empty space inside a circle. He puts a wide family under that root: chalil, the hollow flute; machol, a dance in a ring; chalom, a dream, thoughts going round and round in the mind; chillul, the void left where holiness was; challal, a corpse emptied of its life-force; choli and machalah, a sickness that affects the body all around; and cheil, the short wall around a higher wall that leaves an empty space between them. In Yerios Shlomo he explains that chalon belongs here because a window is essentially an empty space or hole in a wall, and in Cheshek Shlomo he adds that chalon is specifically a round window, tying the word to both core meanings of the biliteral.
- Radak and Ibn Janach, who do not accept biliteral roots, list it under the triliteral ח-ל-ל, emptiness, with the same meaning.
Eshnav (אשנב)
Twice: Shoftim 5:28, Sisera's mother at the window, and Mishlei 7:6, in the warning of how the strange woman (a metaphor for strange wisdom) might entice a person through the window. Modern Hebrew's eshnav, the service window of a bank or post office, is nothing but a modern neologism and is not the Biblical sense.
Where the authorities disagree
Whether eshnav differs from chalon at all. Rashi (to Shoftim 5:28), Ibn Janach and Radak define eshnav as chalon, which suggests that both words mean "window" in the same sense. The commentators below distinguish the two.
What kind of window an eshnav is. Six readings, besides the enchanted window taken up below:
- Smaller. Rabbi Yosef Kara (to Shoftim 5:28) and the Meiri (to Mishlei 7:6): an eshnav is a small window, while chalon, presumably, is the general term for any window.
- A peephole. Rabbi Yeshayah of Trani (the Rid, 1180 to 1250): smaller at the end that opens to the outside and wider at the end that opens to the inside. He then gives a Latin or Italian translation of the word, which Rabbi Shaul Goldman reads as balustraria, a narrow opening or slit from which arrows may be fired.
- Latticed. Menachem Ibn Saruk (920 to 970): the mesh or lattice openings on upper floors. Rabbi Moshe David Valle (1697 to 1777) similarly: wooden latticework that pampered women tied to their windows so they could look out without being seen, the apparatus called in Latin gelosia (related to the English word jealous). Valle then reads the word itself as an abbreviation of ishah nosenes b'chalonoseha, "a woman places [this] at her windows."
- Shuttered. The Italian scholar Rabbi Moshe Yitzchak Tedeschi-Ashkenazi (1821 to 1898), in Hoil Moshe: the root is ש-נ-ב, related through the interchange of nun and lamed to ש-ל-ב, "step" or "layer," so an eshnav is specifically a window equipped with metal shutters. The Israeli archaeologist Dr. Shmuel Yeivin (1896 to 1982) came to this explanation independently. In a 1959 article in Leshonenu he supported it with ivory artifacts found across the Levant showing a woman looking out from the top half of a window (the images were said to depict the Canaanite fertility goddess Ashtoreth), the bottom half typically closed with mesh or lattice bars. On his view the Biblical eshnav is specifically a window partly blocked with such blinds. Rabbi Reuven Chaim Klein adds that, once the word is tied to ivory images of women at windows, one could also consider parsing eshnav as a compound of "man" (that is, woman) and "tooth" (that is, ivory).
- For the wind. Rabbi Aharon Marcus (1843 to 1916) suggests that it comes, by metathesis, from נ-ש-ב, the blowing of the wind, since opening a window lets the wind blow in. Rabbi Baruch HaLevi Epstein (1860 to 1941) writes the same and adds that an eshnav is specifically a window used for cooling. This is the etymology preferred by the eminent linguist Rabbi Dr. Ernest Klein (1899 to 1983). Rabbi Reuven Chaim Klein compares English window, derived from wind, and fenster (more common in German and Yiddish), borrowed from Latin fenestra, "hole" or "breach," whose sense resembles the explanation of chalon below.
- A lens. Malbim, in his later work Yair Ohr (on synonyms): an eshnav is a window, mirror or lens that makes distant objects appear closer, and, as Malbim notes, making one requires somewhat advanced knowledge of optics. Rabbi Chaim Futernik points out that Malbim gives no source for this novel interpretation. The same explanation appears almost word for word in two works by Rabbi Elazar Reines (d. 1903), Shorashei Leshon HaKodesh and Mishlei Shlomo.
These readings stand; Rabbi Reuven Chaim Klein does not choose among them.
Which of the two was the enchanted window. Malbim (to Mishlei 7:6) comments, somewhat cryptically, that through a chalon one sees what is revealed and through an eshnav what is hidden. The Zohar (Toldos 140b) relates that some idolaters used the powers of astrology to see things hidden from the naked eye, gazing through a window enchanted by witchcraft, and says explicitly that Sisera's mother did this when she looked out to learn whether her son would return. Another example is Avimelech using a window to divine that Rivkah was Yitzchak's wife and not his sister (see also Tzror HaMor to Bereishis 26:8, Sefer HaIkkarim 4:43, and Abarbanel and Alshich to Shoftim 5:28). On this basis Malbim (to Shoftim 5:28) writes that the eshnav was an enchanted window, made through witchcraft, by which Sisera's mother expected to see her son's fate, and the chalon an ordinary window. Rabbi Reuven Chaim Klein finds this somewhat difficult, since in Bereishis 26:8 Avimelech looks through a chalon, which suggests the Zohar's enchanted window belongs to chalon, not eshnav. In fact Rabbi Shmuel Landiado of Aleppo (d. 1610), in Kli Yakar to Shoftim 5:28, writes the opposite of Malbim: the chalon was a mirror on the wall used for divination and the eshnav a real window in her room opening onto the street, so that she first consulted her "hexed window" and only then looked out through the real one.
Also discussed in
Radak on these roots
Sefer HaShorashim
ח-ל-ל
חָלָל, one slain, and to slay; to begin; to profane, with חֹל, the common; חָלִיל, a hollow instrument of music, and מָחוֹל, the dance; hollows, and חַלּוֹן, a window.
The slain
וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים (Shmuel I 31:1), they fell slain, and חַלְלֵי חֶרֶב מֵחַלְלֵי רָעָב (Eichah 4:9), better the slain of the sword than the slain of hunger. In the intensive the verb is to kill, and he glosses מְחֻלְלֵי חֶרֶב (Yechezkel 32:26) as those killed by the sword.
Beginning
וַיָּחֶל נֹחַ (Bereishis 9:20), Noach began, and הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ (Devarim 2:25), this day I begin to put your dread. The noun is תְּחִלָּה, as תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת י"י (Mishlei 9:10), the beginning of wisdom is the fear of Hashem.
Profaning
כִּי חִלֵּל יְהוּדָה (Malachi 2:11), for Yehudah has profaned. אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ (Devarim 20:6) he explains as one who planted a vineyard and has not made it chullin, since it is holy until he redeems it. לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ (Bamidbar 30:3) is of this sense too: he shall not make his word chullin, but his word shall stand, as if he had declared it holy. The noun is חֹל, as וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל (Vayikra 10:10), to distinguish between the holy and the common. חָלִילָה, far be it, is of the sense of profaning too, he says, which stands in place of holiness.
The flute and the dance
מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים (Melachim I 1:40), piping upon flutes. The instrument is the חָלִיל, one of the instruments of music. Rabbeinu Shlomo says it is what they call קלמי"ל [ קרמל"ש ] in the vernacular, and the חָלִיל is called so because it is hollow; Yonasan renders it צֶלְצְלִין, cymbals. From this too מָחוֹל, the dance, is named, because they make merry within it with flutes.
Hollow places
וּבִמְחִלּוֹת עָפָר (Yeshayahu 2:19), hollows dug under the earth after the manner of caves; and חַלּוֹן, a window, as חַלּוֹן הַתֵּבָה (Bereishis 8:6), the window of the ark.
Slain within; my being slain
The entry opens with וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי (Tehillim 109:22), my heart has been slain within me, which he reads as a past verb, as though it said נחלל, it has been slain. On וָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא (Tehillim 77:11), and I said, it is my being slain, he has the navi speaking out of galus: my being slain is my death and my being killed in the length of this galus, but I shall remember the years of the right hand of the Most High, the years when the Most High roused His right hand and brought us out of the galus of Mitzrayim, and so He will rouse it again to bring us out of the galus we are in.
The calling in Enosh's day
אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם (Bereishis 4:26): he explains that in the days of Enosh men strayed after avodah zarah, and then the calling by the Name of Hashem was profaned. Some explain the word from beginning instead, that men then began to call the names of idols and images by the Name of Hashem.
The profaned woman
אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה (Vayikra 21:7), a woman who is a zonah or profaned, is the adjective from this sense. וְאַתָּה חָלָל רָשָׁע (Yechezkel 21:30) may belong here, he says, or with the first sense, the slain; Targum Yonasan renders it as one liable to death, wicked one.
A common road
וְהוּא דֶּרֶךְ חֹל (Shmuel I 21:6), and it is a common way: he explains that though we went out on a common errand and did not suppose we would need holy bread, the young men's vessels were holy, for we purified ourselves on setting out. וַיִּתֶּן לוֹ הַכֹּהֵן קֹדֶשׁ (Shmuel I 21:7), and the kohen gave him holy bread, is the todah loaves, which a Yisrael may eat in purity, the only other bread there being the lechem hapanim, which is forbidden to those outside the kehunah. His father explains the pasuk the same way.
Holding back the rain
His father puts רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם (Mishlei 25:23) under this sense: the north wind holds back the rain, תְּחוֹלֵל being תמניע, from the sense of חָלִילָה, which is a sense of holding back. Radak notes that he has already written on it at the root חול.
וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּֽי (תהלים קט, כב), פעל עבר כי חציו פתח כאילו אמר נחלל. וְנִפְֽלַל חָלָל (יחזקאל כח, כג), תאר במקום פעול כי כולו קמץ, מְמוֹתֵי חָלָל בְּלֵב יַמִּֽים (שם כח, ח), אוֹ בֶֽחָלָל (במדבר יט, יח). והקבוץ וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים (שמואל א' לא, א), חַלְלֵי־חֶרֶב מֵֽחַלְלֵי רָעָב (איכה ד, ט), וְהִנֵּה חַלְלֵי־חֶרֶב (ירמיה יד, יח). הלמ"ד בשוא לבדו. אֵת חַֽלְלֵי בַת־עַמִּֽי (ירמיה ח, כג), הלמ"ד בשוא ופתח וחי"ת מעמדת בגעיא. והמקור ממנו וָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא (תהלים עז, יא), חלותי על משקל חַנּוֹתִי, פירוש אמר הנביא, בהיותי בגלות אמרתי חלותי היא תמותתי והריגתי בארך הגלות, אבל אזכור שנות ימין עליון כלומר אזכור השנים שעורר עליון ימינו והוציאנו מגלות מצרים כן יעורר עוד ימינו להוציאנו עוד מהגלות שאנחנו בו. והפעל הבבד ממנו [פִּעֵל] וְלֹא־אֵל בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ (יחזקאל כח, ט), כמו הורגיך, מְחֻלְלֵי חֶרֶב (שם לב, כו), הרוגי חרב והיו ראויים להדגש. וענין אחר פעל כבד [הִפְעִיל] הַיּוֹם הַחִלֹּתִי (שמואל א' כב, טו), אֶל־בֵּיתוֹ הָחֵל וְכַלֵּֽה (שמואל א' ג, יב), מִלִּפְנֵי י"י הֵחֵל הַנָּֽגֶף (במדבר יז, יא), הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ (דברים ב, כה), הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל גַּדֶּלְךָ בְּעֵינֵי כָּל־יִשְׂרָאֵל (יהושע ג, ז), וַיָּחֶל נֹחַ (בראשית ט, כ), וְהַמַּשְׂאֵת הֵחֵלָּה (שופטים כ, מ). ויש מפרשים מזה וַיָּחֵלּוּ מְּעָט מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִֽים (הושע ח, י), וכבר כתבנוהו בשרש חוּל. והשם כַּֽאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה (בראשית מא, כא), תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת י"י (משלי ט, י). וענין אחר כִּי חִלֵּל יְהוּדָה (מלאכי ב, יא), וְחִלְּלוּ יִפְעָתֶֽךָ (יחזקאל כח, ז), וָֽאֲחַלֶּלְךָ מֵהַר אֱלֹהִים וָֽאַבֶּדְךָ (יחזקאל כח, טז), אַל־תְּחַלֵּל אֶֽת־בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ (ויקרא יט, כט), וּֽבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו (דברי הימים א' ה, א), אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ (דברים כ, ו), פירוש שלא עשהו חולין כי קדוש הוא עד שיפדהו. והנפעל אֶל־מִקְדָּשִׁי כִֽי־נִחָל (יחזקאל כה, ג), לְמַֽעֲנִי אֶעֱשֶׂה כִּי אֵיךְ יֵחָל (ישעיה מח, יא), וְנִֽחֲלוּ מְקַדְשֵׁיהֶֽם (יחזקאל ז, כד), וְנִחַלְתְּ בָּךְ לְעֵינֵי גוֹיִם (שם כב, טז). אבל וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת (ויקיא כא, ט), לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם (יחזקאל כ, ט) יתכן שאלו שניהם מבנין נפעל, ובא החי"ת בקמץ קטן והיתה ראויה להפתח. או הם מבנין הפעיל והתי"ו והה"א ראויות להפתח כמו וְלֹֽא־אַחֵל אֶת־שֵֽׁם־קָדְשִׁי (שם לט, ז), לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ (במדבר ל, ג), שהם מענין זה ומבנין הפעיל. ופירוש לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ לא ישיבם דברו חולין אלא יהיה דברו קיים כמו אם אמר קדש. ושלא נזכר פעלו ממנו [פֻּעַל] אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם י"י (בראשית ד, כו), ופירושו כי בימי אנוש טעו אחר עבודה זרה וקריאה בשם י"י אז הוחלה. ויש מפרשים אותו מענין התחלה ופירושו כי אז הוחלו בני אדם לקרא שמות הגלולים והעצבים בשם י"י. והתאר מזה אִשָּׁה זֹנָה וַֽחֲלָלָה (ויקרא כא, ז). ויתכן ל מזה הענין וְאַתָּה חָלָל רָשָׁע (יחזקאל כא, ל), או מהענין הראשון, וכן תרגום יונתן וְאַתְּ חַיָב קְטָלָא רַשִׁיעָא. והשם וּֽלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל (ויקרא י, י). וְהוּא דֶּרֶךְ חֹל (שמואל א' כא, ו) פירוש אף על פי שיצאנו בדרך חול שלא היינו סבורים שנצטרך ללחם קדש אף על פי כן קדש היו כלי הנערים, כי בצאתנו טהרנו עצמנו, ואם היתה אשה עצורה עמנו בצאתנו לדרך טהרנו כדרך בני אדם שדעתם לדרך וקדש הם כלי הנערים ואף כי היום שיהיה עמנו לחם קדש יקדש בכלי נשמר ונזהר שיהיה בקדושה בכלי. וַיִּתֶּן־לוֹ הַכֹּהֵן קֹדֶשׁ (שם כא, ז) פירוש לחמי תודה שיכול ישראל לאכלן בטהרה כי לא היה שם לחם אחר כי אם לחם הפנים שלא היה יכול לתת ממנו כי הוא אסור לזרים ונתן לו לחמי תודה. וכן כתב אדוני אבי ז"ל פירוש הפסוק ועוד נכתבו בשרש עצר. ומשקל אחר חָלִלָה לְּךָ מֵֽעֲשׂת כַּדָּבָר הַזֶּה (בראשית יח, כה), חָלִילָה חַי־י"י (שמואל א' יד, מה), חָלִילָה לִּי אִם־אַצְדִּיק אֶתְכֶם (איוב כז, ה), כלם ענין חלול והוא תמורת הקדושה. ואדוני אבי ז"ל פירוש מזה רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵֽל גָּשֶׁם (משלי כה, כג), פירוש תמניע הגשם והוא מענין חלילה שהוא ענין מניעה וכבר כתבנו בשרש חול. וענין אחר וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים (תהלים פז, ז). והכבד [פִּעֵל] מְחַלְּלִים בַּֽחֲלִלִים (מלכים א' א, מ). ושם הכלי וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּֽהוֹלֵךְ בֶּֽחָלִיל (ישעיה ל, כט) וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל (שמואל א' י, ה), כַּֽחֲלִלִים יֶֽהֱמֶה (ירמיה מח, לו). והוא מכלי זמר. ופירש רבינו שלמה ז"ל שהוא שקורין קלמי"ל [קרמל"ש] בלע"ז. ונקרא כן לפי שהוא חלול ויונתן תרגם צֶלְצְלִין. ועוד פעל כבד אחר ממנו [פִּעֵל] מִן־הַמְּחֹלְלוֹת אֲשֶׁר גָּזָלוּ (שופטים כא, כג). וגם מזה נקרא מָחוֹל, יְהַֽלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל (תהלים קמט, ג), בִּמְחוֹל מְשַֽׂחֲקִֽים (ירמיה לא, ד). ובלשון נקבה מְחוֹלָה ובסמוך כִּמְחֹלַת הַֽמַּֽחֲנָֽיִם (שיר השירים ז, א). והקבוץ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת (שופטים כא, כא). ובא נח מְחוֹלת, מְחוֹלוֹת תמורת הדגש כי היה ראוי מְחָלַּת, מְחָלּוֹת בדגש ולהבדיל בינם ובין וּבִמְחִלּוֹת עפר (ישעיה ב, יט), בא כן. ונקרא כן לפי ששוחקין בתוכו בחלילים. ובא לָחוּל בשורק תחת חולם כמו וְלָבוּר אֶת־כָּל־זֶה (קהלת ט, א). וענין אחר וּבִמְחִלּוֹת עָפָר (ישעיה ב, ט), חפירות חלולות תחת העפר כמין מערות. אֶת־חַלּוֹן הַתֵּבָה (בראשית ח, ו). חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִֽים (מלכים א' ו, ד), וְקָרַֽע לוֹ חַלּוֹנָי (ירמיה כב, יד), כמו חלונים, הַסִּפִּים וְהַֽחַלּוֹנִים הָֽאֲטֻמוֹת (יחזקאל מא, טז). והקבוץ בלשון נקבות סָבִיב סָבִיב כְּהַֽחַלֹּנוֹת הָאֵלֶּה (יחזקאל מ, כה), מַשְׁגִּיחַ מִן־הַֽחֲלֹּנוֹת (שיר השירים ב, ט), וְהַֽחַלֹּנוֹת מְכֻסּֽוֹת (יחזקאל מא, טז), וידוע הוא.
נ-ש-ב
Of the wind, to blow upon a thing; to make the wind blow, and to make a thing fly off. The sense, he says, is ההפרחה והריחוף, making fly and hovering.
The whole entry
נָשְׁבָה בּוֹ (Yeshayahu 40:7), said of the wind of Hashem that blew upon it. Where the verb takes an object, יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ־מָיִם (Tehillim 147:18), He makes His wind blow and the waters flow, and וַיַּשֵּׁב אֹתָם אַבְרָם (Bereishis 15:11), and Avram made them fly off. ענין ההפרחה והריחוף, the sense of making fly away and hovering.
כִּי רוּחַ י"י נָשְׁבָה בּוֹ (ישעיה מ, ז). והכבד [הִפְעִיל] יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ־מָֽיִם (תהלים קמז, יח), וַיַּשֵּׁב אֹתָם אַבְרָֽם (בראשית טו, יא). ענין ההפרחה והריחוף.
ש-נ-ב
אֶשְׁנָב, a window.
The whole entry
בְּעַד הָֽאֶשְׁנָב (Shoftim 5:28), through the window, and בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָֽפְתִּי (Mishlei 7:6), through my window I looked out: פירושו חלון, its meaning is a window.
בְּעַד הָֽאֶשְׁנָב (שופטים ה, כח), בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָֽפְתִּי (משלי ז, ו), פירושו חלון.
Radak, Sefer HaShorashim, Berlin 1847. Public domain, digitised by Sefaria from the National Library of Israel.
Sources
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Beshalach: Through the Looking Window," What's in a Word?, Ohr Somayach, 30 January 2021.
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Through the Looking Window," What's in a Word? Synonyms in the Hebrew Language (book manuscript).
Cited in the essay: Shoftim 5:28 with Rashi, Rabbi Yosef Kara, Malbim, Abarbanel, Alshich and Kli Yakar; Mishlei 7:6 with the Meiri and Malbim; Bereishis 26:8 with Tzror HaMor; Zohar Toldos 140b; Sefer HaIkkarim 4:43; Radak and Ibn Janach, Sefer HaShorashim; Rabbi Shlomo Pappenheim, Yerios Shlomo and Cheshek Shlomo; Menachem Ibn Saruk; Rabbi Yeshayah of Trani; Rabbi Shaul Goldman; Rabbi Moshe David Valle; Rabbi Moshe Yitzchak Tedeschi-Ashkenazi, Hoil Moshe; Shmuel Yeivin, Leshonenu (1959); Rabbi Aharon Marcus; Rabbi Baruch HaLevi Epstein; Rabbi Ernest Klein; Malbim, Yair Ohr; Rabbi Chaim Futernik; Rabbi Elazar Reines, Shorashei Leshon HaKodesh and Mishlei Shlomo.