body
thumb
At a glance
In short
Bohen is the Torah's word for the thumb and the big toe; gudal and agudal, which may be used interchangeably, are its apparent synonyms in later Hebrew. Rashi equates bohen with gudal in one place, and elsewhere cites Toras Kohanim that the bohen is the middle joint of the gudal. Zikfa, ravravta and ilyon are Aramaic for the thumb, and ilyon is the word the Targumim tend to use for bohen.
Distinctions
Bohen (בהן)
The Torah's word for the right thumb and big toe that receive blood and oil in purifying the metzora (Vayikra 14:14, 14:17, 14:25, 14:28) and blood in consecrating Aharon and his sons (Shemos 29:20; Vayikra 8:23). Abarbanel: it is spelled like bahen, "on them," for the thumb's special role over the other fingers, and was borrowed from the thumb for the similar big toe.
Gudal (גודל) and agudal (אגודל)
Neither is in Tanach; both are frequent in rabbinic writings. Gudal appears twice in the Mishnah (Oholos 13:1, Niddah 8:1), agudal once (Yoma 2:1, where some versions read gudal). Haughty, conspicuous women walked "heel beside gudal" (Shabbos 62b, Yoma 9b), in small steps, one heel never passing the other foot's big toe. Hogras ben Levi, criticized in the Mishnah (Yoma 3:11) for not teaching his art of song, put his gudal in his mouth according to the Gemara (Yoma 38b) and his agudal according to Shir HaShirim Rabbah 3:9; from this and other sources the two may be used interchangeably. Rabbi Baruch HaLevi Epstein (1860 to 1940) explains the doublet as another case of an aleph added at the start of a Hebrew word, as ezroa (Iyov 31:22) beside zeroa, arm.
Zikfa (זקפא)
One who enters a town and fears the evil eye should take each thumb, zikfa, in the other hand and declare that he is of the seed of Yosef (Berachos 55b); Rashi explains zikfa as gudal, and in the parallel in Pesachim 110a as agudal. The root ז-ק-ף means standing, as the thumb stands out from the side of the hand.
Ravravta (רברבתא)
In Pesachim 109a a certain finger is named three ways: etzba, the generic finger, in the printed Gemara; gudal in some manuscripts; ravravta in Rashi's version (the word is also in Eruvin 10b), which Rashi explains as gudal. It seems, Rabbi Klein suggests, to be a literal Aramaic translation of gudal: the Targumim render gadol as rabbah, which shares its root with ravravta.
Ilyon (אליון)
The Targumim do not render bohen as ravravta or zikfa; they tend to render it ilyon or alyon, ilyona or alyona (see Gittin 69a and Rashi there).
- Linguists relate it to alyah, the fat of an animal's tail, the thumb being fatter and having more cartilage than the other fingers.
- Midrash Tanchuma (Ki Savo 4) reads Hashem's promise to set Yisrael elyon, high above the nations (Devarim 26:19, 28:1), as making them like the ilyon, higher than the four fingers: acting properly, they will rule over the Four Kingdoms (Bavel, Persia and Madai, Yavan, Rome); if not, the Four Kingdoms will subjugate them.
Where the authorities disagree
Is the bohen the whole thumb or its middle joint? Rashi (to Vayikra 14:14) writes that bohen is gudal; Rashi (to Shemos 29:20) cites Toras Kohanim (to Vayikra 8:23) that it is the middle joint of the gudal (see also Rashi and Tosafos to Kesubos 5b, and Rambam's commentary to Mishnah Shabbos 8:1). Two resolutions:
- Some say bohen is the top part of the thumb, reaching to the middle joint, and gudal the entire thumb: somewhat synonymous, but bohen names a part of it.
- Others say bohen literally means gudal, but in its ritual context it is expounded as a particular part of the gudal, from its juxtaposition with the blood placed on the middle of the ear: as that is the middle, so is this.
Which finger is the gudal, and why is it so called? Most commentators take it as the thumb; Rabbeinu Bachya (to Vayikra 8:23) cites an anonymous view that it is the little finger, related to gedilim, fringes (Devarim 22:12). As the thumb:
- Rabbi Shimshon of Shantz (to Oholos 13:1) and Rabbeinu Bachya (to Vayikra 8:23): from ג-ד-ל, the root of gadol, big, as the thumb is generally the thickest.
- Abarbanel (to Shemos 29:20): the two words mark different features of the thumb. Gudal: the greatest and most important finger, since without opposable thumbs no one could grasp; it lets the other fingers work, figuratively holding them together.
Radak on these roots
Sefer HaShorashim
ב-ה-ן
The thumb, which he glosses גודל, the thumb; the plural takes in the thumbs of the hands and the big toes of the feet.
The word and its gloss
וְעַל־ בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית (Vayikra 14:17), and on the thumb of his right hand. Radak glosses the word גודל, the thumb.
The plural
בְּֽהֹנוֹת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם מְקֻצָּצִים (Shoftim 1:7), the thumbs of their hands and the big toes of their feet cut off. Radak allows that this plural may stand on a different pattern of the noun.
וְעַל־בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית (ויקרא יד, יז), גודל. ולרבים בְּֽהֹנוֹת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם מְקֻצָּצִים (שופטים א, ז). ויתכן שהוא משקל אחר.
ג-ד-ל
To be great: in honour and standing, in years, or in any increase, of quality or of quantity; to grow, and to make grow; מִגְדָּל, a tower; and גְּדִלִים, fringes.
Great in honour, great in years
מַה־גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ (Tehillim 92:6), how great are Your works, and גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ (Esther 3:3 in his edition), King Achashverosh made great, are greatness in honour and standing. וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד (Bereishis 21:8), the child grew, and וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים (Bereishis 25:27), the lads grew, are the adding of years. The adjective goes both ways: גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד (Shemos 11:3), the man Moshe too was very great, is great in honour and standing, and אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל (Bereishis 10:21), the brother of Yefes the great, is great in years, as Chazal explained it (Sanhedrin 69b), that Yefes was the eldest of his brothers.
Great in what respect
אֶת־שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים (Bereishis 1:16), the two great lights, are great in light; אִשָּׁה גְדוֹלָה (Melachim II 4:8), a great woman, is one of importance and honour; הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת (Devarim 7:19), the great trials, are great in wonder. חַיִל גָּדוֹל מְאֹד (Yechezkel 37:10), a very great host, means a great number, and likewise זְבָחִים גְּדוֹלִים (Nechemiah 12:43), great sacrifices, since the word is used of every kind of increase, whether in quality or in quantity.
Greater only in the throne
רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ (Bereishis 41:40), only in the throne will I be greater than you, he explains as greater in the matter of the throne, since here too the verb takes no object, as Rabbi Yonah wrote.
The nouns of greatness
עַל־פְּרִי־גֹדֶל (Yeshayahu 10:12), upon the fruit of the greatness; כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ (Bamidbar 14:19), according to the greatness of Your kindness; הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְּלוֹ (Tehillim 150:2), praise Him according to the abundance of His greatness. Another pattern is הַגְּדֻלָּה, the greatness, as in וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר (Tehillim 145:3), and His greatness is unsearchable; and another is בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ (Shemos 15:16), by the greatness of Your arm.
Growing, and making grow
כִּי מִנְּעוּרַי גְּדֵלַנִי כְאָב (Iyov 31:18), for from my youth he grew up with me as a father: Radak takes the verb as intransitive, גדל עמי, he grew with me, said of the orphan named just before; Rabbi Yonah wrote that גְדֵלַנִי is transitive. The doubled verb: מַיִם גִּדְּלוּהוּ (Yechezkel 31:4), the waters made it grow, וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל (Yeshayahu 44:14), and the rain makes it grow, and גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ (Bamidbar 6:5), letting the locks of the hair of his head grow.
Making great, the thing left unsaid
הִגְדִּיל, made great, at times leaves unsaid what it makes great: וַיַּגְדִּלוּ עַל עַם (Tzefaniah 2:10), and they made great against the people, is ויגדילו פיהם, they made their mouths great; וּצְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל (Daniel 8:8), and the he-goat made great, is הגדיל לעשות כח וגבורה, it made great in doing strength and might; and עַד דָּוִד הִגְדִּיל (Shmuel I 20:41), until David made great, is הגדיל לבכות, he made great in weeping.
The tower
מִגְדָּל is a tower, the tall and large building: וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ (Yeshayahu 5:2), and he built a tower in it, and אֶתֹּץ אֶת־הַמִּגְדָּל הַזֶּה (Shoftim 8:9), I will pull down this tower. The plural is בִּנְפֹל מִגְדָּלִים (Yeshayahu 30:25), when towers fall, and in the feminine וּמִגְדְּלֹתַיִךְ יִתֹּץ (Yechezkel 26:9), he will pull down your towers. מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים (Shir HaShirim 5:13) he takes as the flowers that grow among the spices.
גְּדִלִים, the fringes
גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה־לָּךְ (Devarim 22:12), you shall make yourself גְּדִלִים: the fringes hanging from a garment that are not woven are called גדילים. גְּדִלִים מַעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרוֹת (Melachim I 7:17) are cords of chain work, and the Targum renders מַעֲשֵׂה עֲבֹת (Shemos 28:22), cord work, as עוֹבַד גְּדִילוּ, work of cords. The pasuk is about the tzitzis commanded elsewhere (Bamidbar 15:38); it says גדיל here and ציצית there because the mitzvah of tzitzis is that a third be גדיל, cord, and two thirds ענף, branch.
מַה־גָּדְלוּ מַֽעֲשֶׂיךָ (תהלים צב, ו), י"י אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ (תהלים קד, א), כַּֽאֲשֶׁר גָּֽדְלָה נַפְשְׁךָ (שמואל א' כו, כד), וַיִּגְדַּל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה (דברי הימים ב' ט, כב), רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּֽךָּ (בראשית מא, מ), פירוש בדבר הכסא כי גם הוא עומד ואינו יוצא כאשר כתב רבי יונה. וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל (בראשית כו, יג), הוא מקור או תאר בענין פועל. וההתפעל וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי (יחזקאל לח, כג), כִּי עַל־כֹּל יִתְגַּדָּֽל (דניאל יא, לז). והפעל הכבד [פִּעֵל] גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ (אסתר ג, ג), אָחֵל גַּדֶּלְךָ (יהושע ג, ז), ענין אלה וכל הדומים להם יקר וחשיבות. וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד (בראשית כא, ח), וַֽיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים (בראשית כה, כו), ענינם והדומים להם תוספת השנים. גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד (שמות יא, ג), ביקר וחשיבות, אֲחִי יֶפֶת הַגָּדֽוֹל (בראשית י, כא), בשנים. וכן פירשוהו רבותינו ז"ל (סנהדרין סט, ע"ב) כי יפת גדול שבאחיו היה בשנים. אֶת־שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים (בראשית א, טז), גדולים באורה. אִשָּׁה גְדוֹלָה (מלכים ב' ד, ח), חשובה ונכבדת הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת (דברים ז, יט), גדולות בפלא. והתאר במשקל אחר הֹלֵךְ וְגָדֵל וָטוֹב (שמואל א' ב, כו). והקבוץ גִּדְלֵי בָשָׂר (יחזקאל טז, כו), בפלס זִקְנֵי מוֹאָב (במדבר כב, ו). והשם עַל־פְּרִי־גֹדֶל (ישעיה י, יב), כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ (במדבר יד, יט), אֶת־כְּבֹדוֹ וְאֶת־גָּדְלוֹ (דברים ה, כא), ובשורק הַֽלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְּלֽוֹ (תהלים קנ, ב). ומשקל אחר לְךָ י"י הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה (דברי הימים א' כט, יא), וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר (תהלים קמה, ג). ומשקל אחר בִּגְדֹל זְרֽוֹעֲךָ (שמות טו, טז), ועל ענין התרבות כִּי מִנְּעוּרַי גְּדֵלַנִי כְאָב (איוב לא, יח), והוא עומד ופירוש גדל עמי והוא שב אל היתום שזכר למעלה. וכן וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה (שם) שב אל האלמנה ומה שאמר ומבטן אמי הוא דרך הפלגה כמו מֵעֽוֹדְךָ עַד־הַיּוֹם הַזֶּה (במדבר כב, ל), וזולתו. ורבי יונה כתב כי גְדֵלַנִי עובר. והפעל הכבד בתוספת ורבוי ענין ותרבי וַתִּגְדְּלִי (יחזקאל טז, ז). והכבד [הִפְעִיל] הִגְדִּיל י"י לַֽעֲשׂוֹת עִמָּנוּ (תהלים קכו, ג), וְעָשָׂה כִרְצֹנוֹ וְהִגְדִּֽיל (דניאל ח, ד) וְאַל־תַּגְדֵּל פִּיךָ (עבדיה א, יא), הַמַּגְדִּילִים עָלָֽי (תהלים לה, כו), חֵֽרְפוּ אֶת־עַמִּי וַיַּגְדִּילוּ עַל־גְּבוּלָֽם (צפניה ב, ח) וַיַּגְדִּלוּ עַל־עַם י"י צְבָאֽוֹת (צפניה ב, י), פירוש ויגדילו פיהם. הִגְדִּיל עָלַי עָקֵֽב (תהלים מא, י), וּצְפִיר הָֽעִזִּים הִגְדִּיל (דניאל ח, ח), פירוש הגדיל לעשות כח וגבורה, עַד־דָּוִד הִגְדִּֽיל (שמואל א' כ, מא), פירוש הגדיל לבכות, מַגְדִּל [מַגְדִּיל] יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ (תהלים יח, נא). והתאר מִגְדֹּיל [מִגְדּוֹל] יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ (שמואל ב' כב, נא). והפעל הדגוש מַיִם גִּדְּלוּהוּ (יחזקאל לא, ד), וְגֶשֶׁם יְגַדֵּֽל (ישעיה מד, יד), גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשֽׁוֹ (במדבר ו, ה), חַיִל גָּדוֹל מְאֹד (יחזקאל לז, י), רוצה לומר רוב המנין. וכן וַיִּזְבְּחוּ בַיּוֹם הַהוּא זְבָחִים גְּדוֹלִים (נחמיה יב, מג), כי הלשון הזה משמשין בו בכל ענין הרבוי בין בענין האיכות בין בענין הכמות. וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ (ישעיה ה, ב), כְּמִגְדַּל דוד צוארך (שיר השירים ד, ד), אֶתֹּץ אֶת־הַמִּגְדָּל הַזֶּֽה (שופטים ח, ט). ובחולם מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה (יחזקאל כט, י), הוא הבית הגבוהה והגדול. והקבוץ בִּנְפֹל מִגְדָּלִֽים (ישעיה ל, כה). ובלשון נקבות וּמִגְדְּלֹתַיִךְ יִתֹּץ (יחזקאל כו, ח), מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים (שיר השירים ה, יג), הפרחים שיגדלו בבשמים. גְּדִלִים מַֽעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרוֹת (מלכים א' ז, יז), תרגום מַֽעֲשֵׂה עֲבֹת (שמות כח, כב), עוֹבַד גְּדִילוּ. גְּדִלִים תַּֽעֲשֶׂה־לָּךְ (דברים כב, יב), הציציות התלויות בבגד שאינן ארוגים יקראו גדילים. וענין הפסוק על הציצית אשר צונו במקום אחר (במדבר טו, לח) ומה שאמר הנה בלשון גדיל ושם בלשון ציצית? כי מצות ציצית להיות שליש גדיל ושני שלישי ענף.
ז-ק-ף
To raise, מרים: Hashem raises those who are bent over; and the Targum renders lifting the eyes with this word.
Raising the bent
זֹקֵף כְּפוּפִים (Tehillim 146:8), Hashem raises up those who are bent over. Radak gives the sense as מרים, lifting.
In the Targum
The Targum renders וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא (Bereishis 18:2), he lifted his eyes and saw, as וּזְקַף עֵינוֹהִי וַחֲזָא, and he raised his eyes and saw, putting this root where the pasuk has lifting.
י"י זֹקֵף כְּפוּפִים (תהלים קמו, ח), ענינו מרים. ותרגום וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא (בראשית יח, ב), וּזְקַף עֵינוֹהִי וַחֲזָא.
ר-ב-ב
Many, much, great; also enough. As a number, ten thousand; a man of standing is called rav, his merits being many; heavy rain; and, a sense apart, shooting arrows.
Many and much
רַבּוּ מִשַּֽׂעֲרוֹת רֹאשִׁי (Tehillim 69:5), they are more than the hairs of my head, and as a description, עוֹד הָעָם רָב (Shoftim 7:4), the people are still too many.
Enough
In some places the word is enough: רַב ־לָכֶם בְּנֵי לֵוִֽי (Bamidbar 16:7), enough for you, sons of Levi, and רַב עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ (Shmuel II 24:16), it is enough, now stay your hand. Radak glosses the group די, sufficient.
Ten thousand
As a number the word is ten thousand, which Radak calls the great reckoning: רִֽבֲבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵֽל (Bamidbar 10:36), the ten thousands of the thousands of Yisrael.
Great in standing, and in years
A man of standing is called rav because his merits are many: עַל כָּל־ רַב בֵּיתוֹ (Esther 1:8), over every officer of his house. Radak reads קִרְיַת מֶלֶךְ רָֽב (Tehillim 48:3), the city of a great king, of Dovid. So too וְסָפוּ בָּתִּים רַבִּים (Amos 3:15), and the great houses shall come to an end, that is, houses important and great in their building; and רֻבֵּי תּֽוֹרָתִי (Hoshea 8:12), the great things of My Torah, the honoured things that are in the Torah. Likewise the one great in years: וְרַב יַֽעֲבֹד צָעִֽיר (Bereishis 25:23), and the elder shall serve the younger, and לֹֽא־ רַבִּים יֶחְכָּמוּ (Iyov 32:9), it is not those great in years who are wise.
The heavy rain
From the same root and sense, וְכִרְבִיבִים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב (Devarim 32:2), like heavy rains upon the grass, which Radak explains as המטר החזק, the hard rain.
A sense apart
Another sense, which he closes with ענין הורות החצים, the shooting of arrows: וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּֽם (Tehillim 18:15), and lightnings He shot and confounded them, a past verb, or a description where some of the Mesorah has it with kamatz; וַֽיְמָֽרֲרֻהוּ וָרֹבּוּ (Bereishis 49:23), they embittered him and shot; the description רַב, an archer, in the plural in הַשְׁמִיעוּ אֶל־בָּבֶל רַבִּים (Yirmiyahu 50:29), summon archers against Bavel; and יָסֹבּוּ עָלַי רַבָּיו (Iyov 16:13), his archers surround me.
וְרַב שְׁלוֹם בָּנָֽיִךְ (ישעיה נד, יג), פעל עובר מוסב לעתיד מפני הו"ו. רַבּוּ מִשַּֽׂעֲרוֹת רֹאשִׁי (תהלים מט, ה), וְרַבָּה עָלֶיךָ (שמות כג, כט), לָרֹב עַל־פְּנֵי הָֽאֲדָמָה (בראשית ו, א). והתאר עוֹד הָעָם רָב (שופטים ז, ד), אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד (יונה ד, ב), רַבִּים יְחַלּוּ פְנֵֽי־נָדִיב (משלי יט, ו), עַל־אֶרֶץ רַבָּֽה (תהלים קי, ו), בְּסֽוֹד־קְדשִׁים רַבָּה (תהלים פט, ח), רוצה לומר עדה רבה. לֹא־אֶמּוֹט רַבָּֽה (תהלים סב, ג), מוטה רבה. וַיַּשְׁקְ כִּתְהֹמוֹת רַבָּֽה (תהלים עח, טו), כלומר השקה אותם הרבה מהצורים כמו מתהומות. וְרַבַּת בָּנִים (שמואל א' ב, ה). ובתוספת יו"ד רַבָּתִי עָם (איכה א, א). ובזולתי הסמיכות רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי (תהלים קכט, א), רַבַּת שָֽׂבְעָה־לָּהּ נַפְשֵׁנוּ (תהלים קכג, ד), כִּֽי־רַבַּת בַּקָּהָל אֲשֶׁר לֹֽא־הִתְקַדָּשׁוּ (דברי הימים ב' ל, יז). רַב־לָכֶם בְּנֵי לֵוִֽי (במדבר טז, ז), רַב עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ (שמואל ב' כד, טז), וְרַב מִֽהְיֹת קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד (שמות ט, כח), כלומר די. והשם כִּֽי־בְרֹב הַיָּמִים (קהלת יא, א), כִּי בְרֹב חֲלֹמוֹת (קהלת ה, ו), לְרֹב אֶחָיו (אסתר י, ג). והתאר בזה המשקל הֲרֹב דְּבָרִים לֹא יֵֽעָנֶה (איוב יא, ב). ובמקף ישוב החולם בזה המשקל לקמץ חטף רָב־אֹכֶל נִיר רָאשִׁים (משלי יג, כג), רָב־אָדָם יִקְרָא אִישׁ חַסְדּוֹ (משלי כ, ו), כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב־כָּעַס (קהלת א, יח), יֵשׁ זָהָב וְרָב־פְּנִינִים (משלי כ, טו), וְרָב־תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שֽׁוֹר (משלי יד, ד), וְרָב־כֹּפֶר אַל־יַטֶּֽךָּ (איוב לו, יח). והשם בענין החשבון רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ (יחזקאל טז, ז), שׁוּבָה י"י רִֽבֲבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵֽל (במדבר י, לו), והוא החשבון הגדול שהוא עשרת אלפים. ובנפול הכפל והבלע בדגש דַּרְכְּמוֹנִים שְׁתֵּי רִבּוֹא (נחמיה ז, עא). ובמשקל אחר בתוספת אל"ף בסוף כָּל־הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבָּע רִבּוֹא (נחמיה ז, סו). והקבוץ וְהִפִּיל רִבֹּאוֹת (דניאל יא, יב), דַּרְכְּמוֹנִים שֵׁשׁ־רִבֹּאות וָאֶלֶף (עזרא ב, סט). ובלא אל"ף וַֽאֲדַרְכֹּנִים רִבּוֹ (דברי הימים א' כט, ז), מִֽשְׁתֵּֽים־עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם (יונה ד, יא), וְרִבּוֹ רִבְוָן [רִבְבָן] קָֽדָמוֹהִי יְקוּמוּן (דניאל ז, י). ומבלי האל"ף בקבוץ השנים רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם (תהלים סח, יח), והם שתי רבואות. ובא עם הו"ו, והתי"ו גם כן שהוא קיבוץ הרבוי רוצה לומר כי הם רבואות הרבה אבל הם על תכונת שנים וכן אמר אחריו אלפי שנאן שפירושו אלפים שנים. והפעל ממנו צֹאונֵנוּ מַֽאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת (תהלים קמד, יג). וכן האדם הנכבד והחשוב יקרא רב לפי שרבו מעלותיו מוֹשִׁיעַ וָרָב וְהִצִּילָֽם (ישעיה יט, כ), עַל כָּל־רַב בֵּיתוֹ (אסתר א, ח), קִרְיַת מֶלֶךְ רָֽב (תהלים מח, ג), והוא דוד כענין קִרְיַת חָנָה דָוִד (ישעיה כט, א). ויש מפרשים מזה וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵֽץ (משלי כד, ו). והקבוץ וְרַבֵּי הַמֶּלֶךְ (ירמיה מא, א) יֻצַּע לָֽרַבִּֽים (אסתר ד, ג), רַבָּתִי בַגּוֹיִם (איכה א, ב). וכן וְסָפוּ בָּתִּים רַבִּים (עמוס ג, טו), כלומר חשובים רבים בבנינים. וכן אֶכְתָּוב [אֶכְתָּב] ־לוֹ רֻבֵּו [רֻבֵּי] תּֽוֹרָתִי (הושע ח, יב), הדברים הנכבדים שבתורה. וכן הגדול בשנים וְרַב יַֽעֲבֹד צָעִֽיר (בראשית כה, כג), לֹֽא־רַבִּים יֶחְכָּמוּ (איוב לב, ט). ומהשרש הזה והענין הזה וְכִרְבִיבִים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב (דברים לב, ב), כִּרְבִיבִים זַרְזִיף אָֽרֶץ (תהלים עב, ו), והוא המטר החזק. וענין אחר וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּֽם (תהלים יח, טו), והוא פעל עבר בשקל כִּי אִם־תַּם הַכֶּסֶף (בראשית מז, יח), ונמצא קמץ על פי מקצת המסורת אם כן הוא תאר. וַֽיְמָֽרֲרֻהוּ וָרֹבּוּ (בראשית מט, כג), והוא לגזרת פעול בשקל רוֹמּוּ מְעַט (איוב כד, כד). והתאר רַב, והקבוץ הַשְׁמִיעוּ אֶל־בָּבֶל רַבִּים (ירמיה נ, כט). יָסֹבּוּ עָלַי רַבָּיו (איוב טז, יג), ענין הורות החצים.
Radak, Sefer HaShorashim, Berlin 1847. Public domain, digitised by Sefaria from the National Library of Israel.
Sources
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Rule of Thumb," What's in a Word?, 19 March 2019.
Cited in the essay: Shemos 29:20 (Rashi, Abarbanel); Vayikra 8:23 (Toras Kohanim, Rabbeinu Bachya), 14:14 (Rashi), 14:17, 14:25, 14:28; Devarim 22:12, 26:19, 28:1; Iyov 31:22; Mishnah Oholos 13:1 (Rabbi Shimshon of Shantz), Niddah 8:1, Yoma 2:1, 3:11; Rambam, commentary to Mishnah Shabbos 8:1; Berachos 55b (Rashi); Shabbos 62b; Pesachim 109a, 110a (Rashi); Eruvin 10b; Yoma 9b, 38b; Kesubos 5b (Rashi, Tosafos); Gittin 69a (Rashi); Shir HaShirim Rabbah 3:9; Midrash Tanchuma, Ki Savo 4; Rabbi Baruch HaLevi Epstein.