action
spying
At a glance
In short
The two verbs are not interchangeable. Latur is to scout out with an eye for what is good; leragel is to spy out with an eye for what is weak (Rabbi Yaakov Tzvi Mecklenburg). Bamidbar calls Moshe's twelve tarim, scouts, throughout. Tanach never calls them meraglim; that traditional name is drawn from leragel, the verb Devarim uses, alongside veyachperu, when it looks back on the episode.
Distinctions
Latur (תור) and tarim (תרים)
Rabbi Yaakov Tzvi Mecklenburg (1785 to 1865): latur is the search for the good, the positive attributes of what is being scouted. Rabbi Klein explains the mission on those lines: Hashem had already promised the Land, and they were destined to conquer it no matter what, so Moshe's errand was not for conventional military reasons; it was meant to strengthen the nation's conviction by having the men see the good of the Land and report it. In the end they betrayed the mission and gathered the Land's perceived disadvantages instead. Because they were commissioned to look for the good, Bamidbar always describes them and their actions as tarim.
Rabbi Levi Yitzchok of Berditchev (Kedushas Levi, beginning of Shelach) reads tur as Torah: the tarim were sent to teach Torah.
- Conventional linguists trace "tourist" to Old French tourner, "to turn".
- Dr. Isaac Elchanan Mozeson, an unconventional linguist, finds its origin in Hebrew tor, and Rabbi Klein finds the likeness striking, tarim being, so to speak, "tourists" who explore a land for positive information.
- David Curwin notes a conceptual link between tor, "scout," and tor, "dove": doves first appear in Tanach when Noach sends one from the Teivah to explore the land, expected to report something positive.
- Shadal (to Bamidbar 13:2): tur and toar are related to turning, since to draw an outline one must turn around its corners; so vayasuru is going about looking everywhere, as also in lo sasuru. Meragel is from regel, going about on foot, and is related to rochel and rachil.
Leragel (רגל) and meraglim (מרגלים)
The search for weakness and vulnerability (Mecklenburg). Devarim, which Moshe spoke about forty years later, describes the men's actions with other words: veyachperu lanu es haaretz (Devarim 1:22) and vayeraglu osah (Devarim 1:24).
- The first is the verb of digging, the deliberate mining of damning information, and Rabbi Mecklenburg points out that chafirah, digging, is related to cherpah, disgrace: here, digging for negative information about the Land.
- Rav Hirsch understands chafirah as digging so deep that one reaches the depths of the earth and can bring up the spring waters embedded there. Beyond that concrete sense the word also means to scout, spy or investigate: as digging deep retrieves the waters at the planet's nadir, spying or investigating retrieves information otherwise hidden from view.
- Rabbi Klein adds that perhaps leragel derives from regel, the foot, the body's lowest part, and so fits a search for a place's lowest features.
- Rav Hirsch (to Vayikra 19:16): the meragel is named for the foot because each step he takes counts in itself, all serving his aim of knowing the land and what goes on in it, as against plain halichah, walking, which is only a means of getting from one place to another.
- Shadal (to Shemos 15:11) once held that regel, spying, comes from ra gilah and tur from asa ra'ah, but retracted both, having found compound roots less common in Hebrew than he had thought.
The noun meraglim never describes Moshe's men in Tanach; it is drawn from the Devarim verb. It does appear when Yosef, as viceroy, accuses his brothers of being spies, seven times and in a decidedly negative context (Bereishis 42), and of the two unnamed men Yehoshua sent to scout the vulnerabilities of Yericho (Yehoshua 2:1); these and the other instances denote people sent to expose an enemy's weaknesses.
- The popular Midrashic understanding is that Yehoshua's two men were Kalev and Pinchas.
- Pseudo-Philo identifies them as Kenaz and Seenamias, the sons of Kalev; another Midrash says they were Peretz and Zerach, Yehudah's twin sons.
Also discussed in
Radak on these roots
Sefer HaShorashim
ח-פ-ר
To dig, and in a sense close to it, to search out; another sense is shame.
Digging
כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת (Bereishis 21:30), that I dug this well, and חֲפָרוּהָ שָׂרִים (Bamidbar 21:18), princes dug it. On וְחָפַרְתָּ לָבֶטַח תִּשְׁכָּב (Iyov 11:18), you shall dig, and lie down in safety, he explains that you will need only to dig round your buildings and will not have to wall them or raise them up, since you will lie down in safety.
Searching out
כִּי לַחְפֹּר אֶת כָּל הָאָרֶץ בָּאוּ (Yehoshua 2:2 in his edition), for they have come to search out the whole land, and מִשָּׁם חָפַר אֹכֶל (Iyov 39:29), from there it searches out food. It is searching and seeking, he says, because one who searches for a thing is like one who digs for it.
A bird's name, or diggings
לַחְפֹּר פֵּרוֹת (Yeshayahu 2:20) he takes as the name of a bird; Rabbi Yonah explained that it is called so for its much pecking at fruit, and Radak says that is right, since the pasuk names וְלָעֲטַלֵּפִים, and to the bats, beside it, and men made images of birds and bats to bow down to. It may also be read, Radak says, as two words meaning to dig diggings: men would come to dig holes to hide in, as bats hide by day in holes, and so the next pasuk says לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים (Yeshayahu 2:21), to go into the clefts of the rocks.
Shame
וְחָפְרָה הַלְּבָנָה (Yeshayahu 24:23), the moon shall be ashamed, and וּבֹשׁוּ הַחֹזִים וְחָפְרוּ הַקֹּסְמִים (Michah 3:7), the seers shall be put to shame and the diviners ashamed. All of these, he says, are shame. הֶחְפִּיר לְבָנוֹן (Yeshayahu 33:9), Levanon is ashamed, is said by way of figure, after the manner of הַגֶּפֶן הוֹבִישָׁה (Yoel 1:12), the vine is put to shame.
כִּי חָפַרְתִּי אֶת־הַבְּאֵר הַזֹּֽאת (בראשית כא, ל), חֲפָרוּהָ שָׂרִים (במדבר כא, יח), חֹפֵר גּוּמָּץ (קהלת י, ח), וְחָֽפַרְתָּ לָבֶטַח תִּשְׁכָּֽב (איוב יא, יח), כלומר תחפור בלבד סביב בניניך ולא תצטרך לעשות חומה סביבותם או להגביה אותם כי לבטח תשכב. ויש מפרשים כאילו חפרת סביבותיך כן תשכב לבטח. וענין קרוב לזה כִּי לַחְפֹּר אֶת־כָּל־הָאָרֶץ בָּֽאוּ (יהושע ב, ב), מִשָּׁם חָפַר אֹכֶל (איוב לט, כט), וַיַּחְפְּרֻהוּ מִמַּטְמוֹנִֽים (איוב ג, כא), ענין חפוש ובקשה כי המחפש הדבר כמו חופר. לַחְפֹּר פֵּרוֹת (ישעיה ב, כ), שם עוף. ופירש רבי יונה כי נקרא כן לרוב נקרו הפירות. ונכון הוא כמו שאמר וְלָֽעֲטַלֵּפִֽים (שם) שהיו עושין צורת עופות ועטלפים להשתחוות להם. וכן תרגם יונתן לְמִסְגֵיד לְטַעֲוָתָא וּלְצַלְמָנַיָא. ויתכן לפרש בו ענין שתי מלות ויהיה פירושו מענין חפירה כלומר לחפור חפירות. וכן מצאנו בדברי רבותינו ז"ל בלשון הזה בענין חפירה באמרם (בבא בתרא יא, ע"א) פירא דסולפי, פירוש חפירה שעושין שמשליכין בה גרעיני התמרים. וכן לשון המקרא הוא מן פּוֹר הִתְפּֽוֹרְרָה אֶרֶץ (ישעיה כד, יט). ופירוש הפסוק ישליך האדם את אלילי זהבו ויבזה הכל לרוב הצרה או מפני שלא הושיעו לו ויבא לחפור חפירות להטמן שם כמו שעושין העטלפים שמסתתרין ביום בחורין. וכן אמר אחריו לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים (ישעיה ב, כא). וענין אחר וְחָֽפְרָה הַלְּבָנָה (ישעיה כד, כג), בְּעֹד יוֹמָם בּוֹשָׁה וְחָפֵרָה (ירמיה טו, ט), וּבֹשׁוּ הַֽחֹזִים וְחָֽפְרוּ הַקֹּסְמִים (מיכה ג, ז), וְתַחְפְּרוּ מֵהַגַּנּוֹת (ישעיה א, כט), וּפְנֵיהֶם אַל־יֶחְפָּֽרוּ (תהלים לד, ו). והפעל הכבד [הִפְעִיל] והוא עומד וְאַל־תִּכָּֽלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי (ישעיה נד, ד), הֶחְפִּיר לְבָנוֹן (ישעיה לג, ט), על דרך משל כמו הַגֶּפֶן הוֹבִישָׁה (יואל א, יב). ואשר הוא יוצא בֵּן מֵבִישׁ וּמַחְפִּֽיר (משלי יט, כו), וְרָשָׁע יַבְאִישׁ וְיַחְפִּֽיר (משלי יג, ה), כלם ענין בשת.
ר-ג-ל
The foot, and going on foot; רְגָלִים, times; being accustomed. Also to slander, which may come from the foot, and near to it, to spy out a land.
Slandering, and spying
לֹֽא־ רָגַל עַל־לְשֹׁנוֹ (Tehillim 15:3), he does not slander with his tongue, and וַיְרַגֵּל בְּעַבְדְּךָ (Shmuel II 19:28), he slandered your servant: the sense is informing and talebearing. It may be from רֶגֶל, the foot, since the talebearer is always going about and carrying words from this one to that one. Near to it is עֲלוּ וְרַגְּלוּ אֶת־הָאָרֶץ (Yehoshua 7:2), go up and spy out the land, which he likens to וַיָּתֻרוּ אֶת־הָאָרֶץ (Bamidbar 13:21), and they searched out the land.
רֶגֶל, the foot
רֶגֶל תַּחַת רָֽגֶל (Shemos 21:24), foot for foot; רַגְלִי עָֽמְדָה בְמִישׁוֹר (Tehillim 26:12), my foot stands on level ground; and two feet, וְרַגְלַיִם לַפִּסֵּחַ אָֽנִי (Iyov 29:15), and feet to the lame am I. In וּזְרֹֽעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו (Daniel 10:6), his arms and his feet, מַרְגְּלֹתָיו is his feet; and in וַתִּשְׁכַּב מַרְגְּלֹתָו (Rus 3:14), and she lay at his feet, it is beside his feet.
Going on one's feet
שֵׁשׁ־מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי (Bamidbar 11:21), six hundred thousand on foot, meaning that they went on their feet. בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו (Shoftim 5:15), into the valley he was sent on his feet, means that he did not ask for a beast to ride on, from the greatness of his running and his desire for the war; and likewise וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ וְכָל־הָעָם בְּרַגְלָיו (Shmuel II 15:17), the king went out, and all the people, on foot, from the greatness of the fear and the worry. וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר־ בְּרַגְלֶיךָ (Shemos 11:8), and all the people at your feet, is those who go with you at your foot, and וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים (Bereishis 33:14), at the foot of the children, is at their slow pace, their feet not being in a run.
The delicate uses
וְלֹֽא־עָשָׂה רַגְלָיו (Shmuel II 19:25), and he had not done his feet, is a way of naming the hair of the nakedness, as it says וְשַׂעַר הָֽרַגְלָיִם (Yeshayahu 7:20), the hair of the feet; and likewise לְהָסֵךְ אֶת־ רַגְלָיו (Shmuel I 24:3 in his edition), to cover his feet, is a way of naming the passing of water. Targum Yonasan takes וְלֹֽא־עָשָׂה רַגְלָיו as it sounds, rendering וְלָא שְׁטַף רַגְלוֹהִי, he did not wash his feet.
A good foot, and a count of times
Hashem blessed אֹֽתְךָ לְרַגְלִי (Bereishis 30:30), you at my foot: it is like what people say, רגל טובה לפלוני, so-and-so has a good foot. שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָֽה (Shemos 23:14), three times you shall keep a feast to Me in the year, and כִּי הִכִּיתָנִי זֶה שָׁלשׁ רְגָלִֽים (Bamidbar 22:28), that you have struck me these three times: both mean times, and the two are one expression.
Habit, and the fuller's spring
וְאָֽנֹכִי תִרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם (Hoshea 11:3), and I accustomed Efraim, has been explained as הרגלתי, I accustomed, with a tav in place of a heh; the sense of accustoming is known from the words of Chazal (Yevamos 85b), and it is like custom. עֵין רֹגֵֽל (Melachim I 1:9) Targum Yonasan renders עֵין קַצְרָא, the launderer's spring. Radak holds that the sense of רֹגֵֽל is from רֶגֶל, the foot, because those who wash clothes rub them with their feet.
לֹֽא־רָגַל עַל־לְשֹׁנוֹ (תהלים טו, ג). והכבד [פִּעֵל] וַיְרַגֵּל בְּעַבְדְּךָ (שמואל ב' יט, כח), ענין המלשינות והרכילות. ואפשר שיהיה מלשון רֶגֶל לפי שהמלשין והרכיל הולך תמיד ומספר דברים מזה לזה. וקרוב לענין הזה וַֽיְרַגְּלוּ אֹתָֽהּ (דברים א, כד), עֲלוּ וְרַגְּלוּ אֶת־הָאָרֶץ (יהושע ז, ב), כענין וַיָּתֻרוּ אֶת־הָאָרֶץ (במדבר יג, כא). רֶגֶל תַּחַת רָֽגֶל (שמות כא,,כד), בשש נקודות והוא בלשון נקבה. רַגְלִי עָֽמְדָה בְמִישׁוֹר (תהלים כו, יב), רֶגֶל יְשָׁרָה (יחזקאל א, ז). והשנים וְרַגְלַיִם לַפִּסֵּחַ אָֽנִי (איוב כט, טו), אֲשֶׁר־לוֹ אַרְבַּע רַגְלָיִם (ויקרא יא, כג). וּזְרֹֽעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו (דניאל י, ו), רגליו. וַתִּשְׁכַּב מַרְגְּלֹתָו [מַרְגְּלוֹתָיו] (רות ג, יד), אצל רגליו. שֵׁשׁ־מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי (במדבר יא, כא), כלומר שהיו הולכים ברגליהם. וכן כִּי אֶת־רַגְלִים רַצְתָּה (ירמיה יב, ה). בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו (שופטים ה, טו), שלא שאל בהמה לרכוב עליה מרוב מרוצתו וחפצו במלחמה. וכן וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ וְכָל־הָעָם בְּרַגְלָיו (שמואל ב' טו, יז). מרוב הפחד והדאגה. וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר־בְּרַגְלֶיךָ (שמות יא, ח), כלומר ההולכים עמך לרגלך. וכן לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר־לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים (בראשית לג, יד), כלומר לאטם שלא היו רגליהם במרוצה ובמהירות התנהל לרגלם. וַיְבָרֶךְ י"י אֹֽתְךָ לְרַגְלִי (בראשית ל, ל), פירוש כעני שאומרים רגל טובה לפלוני, וְלֹֽא־עָשָׂה רַגְלָיו (שמואל ב' יט, כה), כינוי לשער הערוה כמו שאמר וְשַׂעַר הָֽרַגְלָיִם (ישעיה ז, כ). וכן לְהָסֵךְ אֶת־רַגְלָיו (שמואל א' כד, ג), כינוי להשתין מים. ויונתן תרגם וְלֹֽא־עָשָׂה רַגְלָיו כמשמעו שתרגם וְלָא שְׁטַף רַגְלוֹהִי. שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָֽה (שמות כג, כד), כִּי הִכִּיתָנִי זֶה שָׁלשׁ רְגָלִֽים (במדבר כב, כה), פירוש פעמים ושניהם לשון אחד. וְאָֽנֹכִי תִרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם (הושע יא, ג), פירשו בו כמו הרגלתי בחלוף תי"ו בה"א. ענין הרגילות ידוע בדברי רבותינו ז"ל (יבמות פה, ע"ב) שהוא כענין המנהג. וכבר ביארנו דקדוק המלה הזאת בחלק הדקדוק בבנין הפעיל. עֵין רֹגֵֽל (מלכים א' א, ט), תרגם יונתן עֵין קַצְרָא. ותרגום שְׂדֵה כוֹבֵֽס (ישעיה ז, ג) חֲקַל מַשְׁטַח קְצִירַיָא. וענין רֹגֵֽל מענין רֶגֶל כי מכבסי הבגדים ישפשפו אותם ברגליהם.
ת-ו-ר
To search out and explore; also the turtledove; a time; and תכונה, the set measure or order of a thing, which may be the sense of the Torah itself.
Searching out
תַּרְתִּי בְלִבִּי (Koheles 2:3), I searched in my heart; אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ (Bamidbar 13:32), which they searched out; וְלֹא תָתוּרוּ אַֽחֲרֵי לְבַבְכֶם (Bamidbar 15:39), do not go searching after your heart. וַיָּתִירוּ בֵֽית־יוֹסֵף (Shoftim 1:23), the house of Yosef searched out, means חקירה וחפוש, examining and searching; and from it is יְתוּר הָרִים מִרְעֵהוּ (Iyov 39:8), the searching of the mountains is his pasture, יְתוּר being a noun on the pattern of יְקוּם, living substance, and יְבוּל, produce.
The small traders
לְבַד מֵֽאַנְשֵׁי הַתָּרִים וְהַסֹּֽחֲרִים (Divrei HaYamim II 9:14), besides the men who were searchers and traders: the התרים are the lesser traders, few in goods and dealings, who search hard over what they buy and sell because their business is small, while the סוחרים are the great merchants.
דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים
By the Targum's reading, דֶּרֶךְ הָֽאֲתָרִים (Bamidbar 21:1), the way of the searchers, is from this root, the alef being added.
The turtledove
וְתֹר וְגוֹזָֽל (Bereishis 15:9), a turtledove and a young pigeon; וְהִקְרִיב מִן־ הַתֹּרִים (Vayikra 1:14), and he shall offer of the turtledoves; and שְׁתֵּי תֹרִים (Vayikra 5:7), two turtledoves; the bird is well known. The Torah says הָאֶחָד, the one, in the masculine, at וְעָשָׂה אֶת־הָֽאֶחָד מִן־ הַתֹּרִים (Vayikra 14:30), and he shall offer the one of the turtledoves, and שְׁתֵּי, two, in the feminine, to teach that male and female are alike fit. From this, אַל־תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ (Tehillim 74:19), do not give the soul of Your turtledove to the wild beast, where Knesses Yisrael is likened to a turtledove, as she is likened also to a dove.
A time, and a man's measure
תֹּר נַֽעֲרָה וְנַֽעֲרָה (Esther 2:12), the time of each girl, means a time. וּרְאִיתַנִי כְּתוֹר הָֽאָדָם הַמַּֽעֲלָה (Divrei HaYamim I 17:17), and You have seen me as the measure of the man of high degree, is כתכונת האדם, after the measure of a man: this height and greatness You have spoken of me is the measure of a great man, but what am I and what is my house? That is why the pasuk says הַמַּֽעֲלָה, of high degree: You saw me in a great measure, the measure of a great man, though I am small and lowly. So too וְזֹאת תּוֹרַת הָֽאָדָם (Shmuel II 7:19), and this is the measure of a man.
The Torah, and the rows of pearls
It may be that וְזֹאת הַתּוֹרָה (Devarim 4:44), and this is the Torah, is of this root, and with it the pasuk the Torah of Hashem is perfect (Tehillim 19:8), all of them alike in this sense, since they mean תכונה, a set measure, as he explained at the root יָרָה. Near to it is נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים (Shir HaShirim 1:10), your cheeks are comely in the rows, which are the pearls joined together and set in a fixed order.
תַּרְתִּי בְלִבִּי (קהלת ב, ג), אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ (במדבר יג, לב), וְלֹא תָתוּרוּ אַֽחֲרֵי לְבַבְכֶם (במדבר טו, לט), לְבַד מֵֽאַנְשֵׁי הַתָּרִים וְהַסֹּֽחֲרִים (דברי הימים ב' ט, יד), פירוש התרים עם הסוחרים הקטנים מעטי הסחורות והעסקים שהם מחפשים הרבה על המקח והממכר לפי שעסקם מועט והסוחרים הם הסוחרים הגדולים. והפעל הכבד [הִפְעִיל] וַיָּתִירוּ בֵֽית־יוֹסֵף (שופטים א, כג), ענין חקירה וחפוש. ומזה יְתוּר הָרִים מִרְעֵהוּ (איוב לט, ח), שם בפלס יְקוּם, יְבוּל. ומזה לדעת התרגום דֶּרֶךְ הָֽאֲתָרִים (במדבר כא, א), והאל"ף נוספת. וְתֹר וְגוֹזָֽל (בראשית טו, ט), וְהִקְרִיב מִן־הַתֹּרִים (ויקרא ,א, יד), וְעָשָׂה אֶת־הָֽאֶחָד מִן־הַתֹּרִים (ויקרא יד, ל), שְׁתֵּי תֹרִים (ויקרא ה, ז), ידוע. ואמר הָאֶחָד בלשון זכר ואמר שְׁתֵּי בלשון נקבות להודיע שהזכר והנקבה כשרים. ומזה אַל־תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ (תהלים עד, יט), המשיל כנסת ישראל לתור כמו שהמשיל אותה גם כן ליונה. תֹּר נַֽעֲרָה וְנַֽעֲרָה (אסתר ב, יב), ענינו זמן. וּרְאִיתַנִי כְּתוֹר הָֽאָדָם הַמַּֽעֲלָה (דברי הימים א' יז, יז), כתכונת האדם, פירוש זאת המעלה והגדולה שדברת עלי תכונת האדם הגדול היא, אבל אני מה אנכי ומה ביתי. לפיכך אמר המעלה כלומר ראיתני בתכונה גדולה בתכונת האדם הגדול ואף על פי שאני קטן ונבזה. וכן וְזֹאת תּוֹרַת הָֽאָדָם (שמואל ב' ז, יט). ואפשר להיות מזה השרש וְזֹאת הַתּוֹרָה (דברים ד, מד), תּוֹרַת י"י תְּמִימָה (תהלים יט, ח), וכולם שוים בזה הענין כי פירושם ענין תכונה כמו שפירשנו בשרש יָרָה. וקרוב לזה נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים (שיר השירים א, י), הם הפנינים המחוברים ומסודרים על סדר התכונה.
Radak, Sefer HaShorashim, Berlin 1847. Public domain, digitised by Sefaria from the National Library of Israel.
Sources
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Spy versus Spy," What's in a Word?, Ohr Somayach, 17 June 2017.
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Digging Deeper," What's in a Word?, Ohr Somayach, 29 January 2022.
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Spy versus Spy," What's in a Word? Synonyms in the Hebrew Language (book manuscript).
Cited in the essay: Bereishis 42; Bamidbar 13-14; Devarim 1:22, 1:24; Yehoshua 2:1; Rabbi Yaakov Tzvi Mecklenburg, HaKsav VeHaKabbalah; the Midrash; Pseudo-Philo; Dr. Isaac Elchanan Mozeson; David Curwin; Rav Hirsch; Shadal to Shemos 15:11; Rav Hirsch to Vayikra 19:16; Shadal to Bamidbar 13:2; Kedushas Levi, Shelach.