nature
rock
At a glance
In short
Even is the general term for any rock. A sela is a hard rock, and Rabbi Shlomo Pappenheim and Malbim both write that a tzur is harder still. Tzur is flintrock or hard rock, and it is also a divine epithet; Rambam adds a second sense, the quarry a stone is hewn from, hence source. Chalamish is conventionally flint, but Rabbi Pappenheim makes it a subdivision of tzur covering the very hardest stones. Malbim explains that a sela is porous and can hold water while a tzur cannot, and this, Rabbi Klein notes, fits neatly with Rabbi Chaim Vital's calling a tzur the stone that gives fire.
Distinctions
Tzur (צור)
Both Rabbi Shlomo Pappenheim and Malbim: a tzur is harder than a sela.
- For Rabbi Pappenheim the hardest types of rock are called tzur, and he ties the word to tzarur, cluster or bundle, since its components are packed so tightly that the resulting stone is quite hard; he identifies one type of tzur as Hornstein, German for "horn stone," that is, chert. Pieces of chert generally have very sharp edges, so they can be used for cutting in place of metal knives.
- Rabbi Yosef Kimchi (1105-1170), father of Radak (Rabbi David Kimchi, 1160-1235), writes in Sefer HaGalui that tzur / tzor means specifically a sharp stone. That fits its two circumcision contexts: Tzipporah takes a tzur to be mohel for her son (Shemos 4:25), and Yehoshua's mass milah is done with charvos tzurim, literally stone swords (Yehoshua 5:2-3).
Malbim: a sela is the porous kind that can hold water inside; a tzur is so hard that water in it is impossible. This fits neatly, Rabbi Klein says, with Rabbi Chaim Vital (1543-1620), who wrote that a tzur, or tzur hachalamish, is the stone that produces fire: a stone with water in it certainly could not make fire. Rabbi Yisrael Menachem Mendel Sacharov (d. 1966) points out that hatzur has the same gematria as aish, fire.
Then the extended senses.
- Rambam (Moreh Nevuchim 1:16): tzur means a mountain and a kind of hard rock, and also the quarry from which stones are cut, which is how Yeshayahu can say "look to the tzur from which you were hewn... look to Avraham your father and to Sarah who bore you" (Yeshayahu 51:1-2); from there the word was borrowed for any root or source, and Hashem is called Tzur as the Source of everything (Devarim 32:4, 32:18, 32:30; Shmuel I 2:2; Yeshayahu 26:4).
- Rabbi Moshe Teitelbaum (1759-1841), building on Rambam: the tzur is the source of stones, while even and sela are the stones themselves.
- Rabbi Chaim Friedlander (1923-1986): a tzur is the bedrock a building's foundation rests on, and Hashem is called Tzur because He is the surest foundation, relied on continuously the way a building leans on its footing at every moment.
- Rabbi Shlomo Pappenheim: Hashem is Tzur because as the Prime Force He ties (tzorer) all of creation into one, everything depending on Him to exist; and Berachos 10a reads Chanah's "there is no tzur like our God" (Shmuel I 2:2) as tzayir, Fashioner.
- Rabbi Eliyahu Benamozegh (Eim LaMikra to Bamidbar 31:8): the name of Tzur, one of the Midianite kings killed in the war with Midian, is related to tzur, rock.
Chalamish (חלמיש)
Chalamish is commonly translated "flint," a glassy rock formed from silicate fossils. Like a tzur, flint stones are generally sharp, because when they break they form conchoidal fractures, which always have sharp edges; both chert and flint have historically been popular stones for making arrowheads. And in Modern Hebrew it is tzur that refers specifically to flint.
Nonetheless, Rabbi Shlomo Pappenheim argues for a different identification: chalamish does not refer specifically to flint but is a sub-category of tzur covering the hardest types of rock within that category, so that it even includes diamonds, called yahalom in Modern Hebrew after one of the precious gems mentioned in Shemos 39:11, and generally considered the hardest natural mineral. By a small stretch of the imagination, Rabbi Pappenheim links the word to chelmon, egg yolk, both being round and smooth. It appears bound to tzur in construct, tzur hachalamish and chalamish tzur (Devarim 8:15, 32:13), and in the absolute as simply chalamish (Tehillim 114:8, Iyov 28:9, Yeshayahu 50:7).
Mohs' Scale of Mineral Hardness rates minerals by hardness, with talc, the softest, at 1. On that scale the calcite-based rocks Rabbi Klein elsewhere identifies as sela rate a 3, while chert, a type of tzur, is much harder and rates a 7, and diamonds take the top at 10. If the conventional identification of chalamish as flint is accurate, chalamish should rate a 7; but as Rabbi Pappenheim puts it, chalamish can reach as high as 10, because it takes in minerals as hard as diamond.
Also discussed in
- Rockאבן / סלע / even, sela
Radak on these roots
Sefer HaShorashim
ח-ל-מ-ש
Strength, said of rock: מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ, from the strong and mighty rock; מֵחַלְמִישׁ צוּר, from the strength of the rocks. It is said of nothing but a rock.
The strength of the rock
מִצּוּר הַֽחַלָּמִֽישׁ (Devarim 8:15) he glosses as from the strong and mighty rock, and מֵֽחַלְמִישׁ צֽוּר (Devarim 32:13), in construct, as from the strength of the rocks. It is like תּוֹלַעַת שָׁנִי (Shemos 28:6), worm of scarlet, and וּשְׁנִי תוֹלַעַת (Vayikra 14:4), and scarlet of worm.
Standing on its own
Since the word falls on nothing but a rock, the pasuk can use it with no rock named beside it: בַּֽחַלָּמִישׁ שָׁלַח יָדוֹ (Iyov 28:9), he puts forth his hand upon the strong rock, and שַׂמְתִּי פָנַי כַּֽחַלָּמִישׁ (Yeshayahu 50:7), I have set my face like the strong rock.
מִצּוּר הַֽחַלָּמִֽישׁ (דברים ח, טו) מצור החזק והתקיף, מֵֽחַלְמִישׁ צֽוּר (דברים לב, יג), סמוך, רוצה לומר מחוזק הצורים, והוא כמו תּוֹלַעַת שָׁנִי (שמות כח, ו) וּשְׁנִי תוֹלַעַת (ויקרא יד, ד). ולפי שלא יפול לשון חלמיש אלא על צור אמר בלי זכר צור בַּֽחַלָּמִישׁ שָׁלַח יָדוֹ (איוב כח, ט), שַׂמְתִּי פָנַי כַּֽחַלָּמִישׁ (ישעיה נ, ז).
ס-ל-ע
A rock; high fortresses are called so too, since most of them are built on rock; and figuratively, Hashem as a rock.
The rock
וְדִבַּרְתֶּם אֶל־ הַסֶּלַע (Bamidbar 20:8), speak to the rock, and סְלָעִים מַחְסֶה לַֽשְׁפַנִּֽים (Tehillim 104:18), the rocks are a refuge for the shefanim: the sense of rock is known.
A stronghold
High fortresses are called סלע because most of them are built on rock, as it says וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּֽךָ (Bamidbar 24:21), and set your nest in the rock, which the Targum renders וְשַׁוִּי בִכְרַךְ תַּקִּיף מְדוֹרָךְ, and set your dwelling in a strong city. So too וְתָפַשׂ אֶת־ הַסֶּלַע בַּמִּלְחָמָה (Melachim II 14:6 in his edition), and he seized the stronghold in battle, which the Targum renders וּכְבַשׁ יַת כְּרַכָּא, and he conquered the city.
The rock as a figure
Figuratively, י"י סַלְעִי וּמְצוּדָתִי (Tehillim 18:3), Hashem is my rock and my fortress, after the manner of מִגְדַּל־עֹז שֵׁם י"י (Mishlei 18:10), the name of Hashem is a tower of strength. וְסַלְעוֹ מִמָּגוֹר יַֽעֲבוֹר (Yeshayahu 31:9) the Targum explains as his king, rendering וְשִׁלְטוֹנוֹהִי מִן קֳדָם דַחֲלָא יֶעְדוּן, and his rulers shall pass away before fear. It can also be taken as it sounds, with a lamed understood: to his rock he will pass for terror, that is, he will flee to his rock and his strong towers from great terror. Radak's father explains that the way of the world is that a man who flees his enemy and reaches his stronghold fears no more; but before the waving of Hashem's hand he will pass beyond even his rock and his fortresses in terror and dread, and fear still, and not trust that he will live.
וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּֽךָ (במדבר כד, כא), בסגול הסמ"ך. וְדִבַּרְתֶּם אֶל־הַסֶּלַע (במדבר כ, ח), סְלָעִים מַחְסֶה לַֽשְׁפַנִּֽים (תהלים קד, יח) ענין סלע ידוע. וכנו המבצרים הגבוהים לסלע לפי שרובם נבנים על סלע כמו שאמר וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּֽךָ, והתרגום וְשַׁוִּי בִכְרַךְ תַּקִּיף מְדוֹרָךְ. וכן וְתָפַשׂ אֶת־הַסֶּלַע בַּמִּלְחָמָה וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמָהּ יָקְתְאֵל (מלכים ב' יד, ו), תרגום וּכְבַשׁ יַת כְּרַכָּא. ועל דרך משל י"י סַלְעִי וּמְצוּדָתִי (תהלים יח, ג), על דרך מִגְדַּל־עֹז שֵׁם י"י (משלי יח, י), וְסַלְעוֹ מִמָּגוֹר יַֽעֲבוֹר (ישעיה לא, ט), פירש בו התרגום כמו מַלְכּוֹ, וְשִׁלְטוֹנוֹהִי מִן קֳדָם דַחֲלָא יֶעְדוּן. ואפשר לפרשו כמשמעו ויהיה למ"ד מסתתר רוצה לומר וְסַלְעוֹ מִמָּגוֹר יַֽעֲבוֹר כלומר שינוס אל סלעו ואל מגדליו החזקים מרוב מגור. ואדוני אבי ז"ל פירש כי דרך העולם כשיברח אדם מפני אויבו ויבא למבצר מעוזו לא יפחד, אך מפני תנופת יד י"י אפילו סלעו ומבצריו ממנור ומפחד יעבור ויפחד עוד ולא יאמין בחיים.
צ-ו-ר
To besiege; close to it, straits and pain: pangs, the enemy, the rival wife; close to that, binding up. Also an envoy, a hinge, a rock, sharpness, a form; the neck.
Siege
וְצַרְתָּ עָלֶֽיהָ (Devarim 20:12), you shall besiege it, and the noun וּבָנִיתָ מָצוֹר (Devarim 20:20), you shall build a siege work. A fortified city is itself called מָצוֹר, he says, because no man takes it by force but only by a siege built against it, with men standing about it until it falls from hunger and thirst: וַתִּבֶן צֹר מָצוֹר לָהּ (Zecharyah 9:3), and Tzor built herself a stronghold.
Straits, the enemy, the rival wife
Another sense close to it is pressure: צַר ־לִי הַמָּקוֹם (Yeshayahu 49:20), the place is too narrow for me, with the noun צָרָה, distress. The enemy is called צַר, אִישׁ צַר וְאוֹיֵב (Esther 7:6), a man who is an adversary and an enemy, and the enemy belongs to this sense because an enemy pains and presses. And since two or more wives of one man each hate and envy the other and their place is narrow for them, each is called her fellow's צָרָה, וְכִֽעֲסַתָּה צָֽרָתָהּ (Shmuel I 1:6), her rival provoked her. This whole sense of pressure, he holds, is close to the first, since one who sits in a siege is in straits and distress there; and it may all belong to the root צָרַר.
Pangs, envoy, hinge
צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יֽוֹלֵדָה (Yeshayahu 21:3), pangs took hold of me like the pangs of a woman giving birth; in this sense images too are called צירים, חָֽרָשֵׁי צִירִֽים (Yeshayahu 45:16), makers of images, as they are also called עצבים, idols. So too כְּלֵב אִשָׁה מְצֵרָֽה (Yirmiyahu 48:41), like the heart of a woman in distress, that is, in pain and in straits. All of these and their like, he says, are the sense of pain and pressure. וַֽהֲצֵרֹתִי לָהֶם לְמַעַן יִמְצָֽאוּ (Yirmiyahu 10:18), I will bring distress on them so that they may find, he explains: so that they may find what I have said concerning them. Ibn Ezra explains the pasuk this way: Hashem will bring slingers and archers upon them and make their place narrow for them, the point being that they are hiding in some other place and the slingers are to find them there. A ציר is also one sent, צִיר נֶאֱמָן לְשֹֽׁלְחָיו (Mishlei 25:13), a faithful envoy to those who send him, the sense being that of being sent. And it is the pivot of a door, הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל־ צִירָהּ (Mishlei 26:14), the door turns upon its hinge, which Radak says is the door's foot that it turns on. Some say it is the hollow in the threshold that the door's foot enters; he holds they are wrong, that hollow being called צנור, as the Mishnah has it (Moed Katan 1:10).
Binding up
וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף (Devarim 14:25), you shall bind up the money, and וְצַרְתָּ אוֹתָם בִּכְנָפֶֽיךָ (Yechezkel 5:3), bind them in your skirts: the putting away of money or of anything else in a purse and the like, with the tying of it. וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ (Melachim II 12:11), they bound up and counted, he explains as their having counted it first and bound it up after. He calls this sense close to the sense of pressure, since those who tie a thing up press it.
The rock
וְצוּר יֶעְתַּק מִמְּקֹמֽוֹ (Iyov 14:18), a rock is moved from its place, and עַל־ הַצּוּר (Shemos 17:6), upon the rock: the sense is סלע, a crag. חֶלְקַת הַצֻּרִים (Shmuel II 2:16) he explains as the portion of the strong ones, for those young men were strong like rocks, standing against each other with neither side overcoming the other, but all falling together. For the strength of rocks Hashem is called צוּר, by way of transfer, since He may be likened to nothing but His own works: הַצּוּר תָּמִים פָּֽעֳלוֹ (Devarim 32:4), the Rock, His work is perfect, and צוּר עֽוֹלָמִֽים (Yeshayahu 26:4), the everlasting Rock. וְיֶעְתַּק־צוּר מִמְּקֹמֽוֹ (Iyov 18:4) can be read the same way, shall the Rock be moved from His place, that is, from the place of His judgment. Rabbi Yonah takes וַתִּבֶן צֹר מָצוֹר לָהּ, Tzor built herself a stronghold, and its like as belonging to this sense, meaning strength, and so Targum Yonasan rendered. Radak allows that יְאֹרֵי מָצוֹר (Yeshayahu 19:6) may be read of this sense too, the rivers that are a city's strength, since rivers and streams are its strength; and so וְאֶתְיַצְּבָה עַל־ מָצוֹר (Chavakuk 2:1), I will take my stand upon the stronghold. Some read יְאֹרֵי מָצוֹר, there and in Melachim II 19:24, as the rivers of Mitzrayim, and Michah 7:12 likewise as Mitzrayim; Yonasan renders it נַהֲרִין עֲמִיקִין, deep rivers.
Tzar and light, Yeshayahu 5:30
צַר וָאוֹר חָשַׁךְ בַּֽעֲרִיפֶֽיהָ (Yeshayahu 5:30), the צַר and the light grew dark in its ruins, is another sense: it has been explained as sun and moon. Radak allows that it may be read in its plain sense, an enemy: one looks, and behold darkness, an enemy, and the light darkened in the ruin of the land. Or it may be the noun of distress, behold the darkness of the distress that comes upon it, though the accent makes its stop at the word חשך, darkness.
Sharpness, form, and the neck
In the sense of sharpness: אַף־תָּשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ (Tehillim 89:44), You also turn back the sharpness of his sword, and חַֽרְבוֹת צֻרִים (Yehoshua 5:2), swords of sharpness, that is, swords that have an edge; or else צוּר and צֻרִים are describing words, his sharp sword and sharp swords. Targum Yonasan renders חֶלְקַת הַצֻּרִים from this sense, אַחֲסָנַת קְטִלַיָא, the possession of the slain. Another sense is the shaping of a form: אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי (Tehillim 139:5), behind and before You formed me, which some explain from the siege; וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט (Shemos 32:4), he formed it with a graving tool; and צוּרַת הַבַּיִת (Yechezkel 43:11), the form of the house. וְצוּרָם (Tehillim 49:15) he holds is rightly צוּרָתָם, their form. וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ (Melachim II 12:11) can also be read of this sense, that they made the silver into coin to give it out to the craftsmen, to buy timber and stones; and such is the view of Chazal on the word וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף (Devarim 14:25), who said, a thing that has a form (Berachos 46b). From this root too is the neck: וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל־ צַוָּארֽוֹ (Bereishis 41:42), he put the gold chain upon his neck, spoken of at times as two, for its right side and its left.
וְצַרְתָּ עָלֶֽיהָ (דברים כ, יב), כִּֽי־תָצוּר אֶל־עִיר (דברים כ, יט), לָצוּר אֶל־דָּוִד וְאֶל־אֲנָשָֽׁיו (שמואל א' כג, ח), אַל־תְּצֻרֵם (דברים ב, יט), אַל־תָּצַר אֶת־מוֹאָב (דברים ב, ט), וַיָּצַר עָלֶיהָ (מלכים ב' יז, ה), וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ (מלכים ב' ו, כה), וְהִנָּם צָרִים אֶת־הָעִיר (שופטים ט, לא), וְצַרְתִּי עָלַיִךְ מֻצָּב (ישעיה כט, ג). עֲלִי עֵילָם צוּרִי מָדַי (ישעיה כא, ב), והוא מלרע. נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָֽרֶז (שיר השירים ח, ט). ויש מפרשים מזה אחור וָקֶדֶם צַרְתָּנִי (תהלים קלט, ה). והנפעל כְּעִיר נְצוּרָֽה (ישעיה א, ח), והשרק מקום חלם. וכן תרגם יונתן כְּקַרְתָּא דְצָיְרִין עֲלָהּ. וכן תרגם וְהַנִּשְׁאָר וְהַנָּצוּר (יחזקאל ו, יב), וּדְיִשְׁתְּאַר וּדְיֵעוֹל לִכְרַכֵּי צַיְרָא. וכבר כתבנוהו בשרש נָצַר. והכבד [הִפְעִיל] וְהֵצַר לְךָ (דברים כח, נב), ואפשר להיות מזה אַל־תָּצַר אֶת־מוֹאָב. והשם וּבָנִיתָ מָצוֹר (דברים כ, כ), בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק (דברים כח, נג). ועם הכינוי בשרק עַד־כַּלּוֹתְךָ יְמֵי מְצוּרֶֽךָ (יחזקאל ד, ח). וכן הקבוץ וַֽהֲקִֽימֹתִי עָלַיִךְ מְצֻרֹֽת (ישעיה כט, ג). וכן נקראת עיר מבצר מָצוֹר לפי שלא יכבוש אדם אותה בחזקה אם לא במצור שיבנו עליה ויעמדו סביבותיה במצור עד רדתה מרעב ומצמא. וַתִּבֶן צֹר מָצוֹר לָהּ (זכריה ט, ג), יוֹשֶׁבֶתי [יוֹשֶׁבֶת] בַּמָּצֽוֹר (ירמיה י, יז), מִי יֹבִלֵנִי עִיר מָצוֹר (תהלים ס, יא), וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר בִּֽיהוּדָֽה (דברי הימים ב' יא, ה), עָרֵי מָצוֹר חוֹמוֹת דְּלָתַיִם וּבְרִֽיחַ (שם ב' ח, ה), וְאֶתְיַצְּבָה עַל־מָצוֹר (חבקוק ב, א). ועם ה"א הנקבה הוא בשרק וַיִּבֶן עָרֵי מְצוּרָה בִּֽיהוּדָה (דברי הימים ב' יד, ה), נָצוֹר מְצֻורָה (נחום ב, ב). וכן הקבוץ לְכֹל עָרֵי הַמְּצֻרוֹת (דברי הימים ב' יא, כג), וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְמִגְדָּנוֹת עִם־עָרֵי מְצֻרוֹת בִּֽיהוּדָה (שם כא, ג), וַיְחַזֵּק אֶת־הַמְּצֻרוֹת (שם יא, יא). וענין אחר קרוב לזה והוא ענין הדחק בְּֽכָל־צָרָתָם לֹא [לוֹ] צָר (ישעיה סג, ט), וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּֽס (ישעיה כח, כ), פעל עבר כי הוא מלעיל. וכן קָצַר שהקדים פעל עבר כי הוא חציו קמץ וחציו פתח. ואשר הוא יוצא וְצַרְתִּי אֶת־צֹֽרְרֶֽיךָ (שמות כג, כב), כי צרריך משרש צָרַר. וִֽיהוּדָה לֹֽא־יָצֹר אֶת־אֶפְרָֽיִם (ישעיה יא, יג), ויתכן להיות מזה הענין אַל־תָּצַר אֶת־מוֹאָב, תְּצֻרֵם. והתאר צַר־לִי מְאֹד (שמואל ב' כד, יד), כִּי צַר־לִי (איכה א, כ), בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי (תהלים ד, ב), צַר־וּמָצוֹק מְצָאוּנִי (תהלים קיט, קמג), צַר־לִי הַמָּקוֹם (ישעיה מט, כ), הִנֵּֽה־נָא הַמָּקוֹם אֲשֶֽׁר אֲנַחְנוּ יֹֽשְׁבִים שָׁם לְפָנֶיךָ צַר מִמֶּֽנּוּ (מלכים ב' ו, א), וְהִבַּטְתָּ צַר מָעוֹן (שמואל א' ב, לב). וכן האויב נקרא צר, כִּֽי־יָבוֹא כַנָּהָר צָר (ישעיה נט, יט), כִּי אֵין הַצָּר שׁוֶֹה בְּנֵזֶק הַמֶּֽלֶךְ (אסתר ז, ד), אִישׁ צַר וְאוֹיֵב (אסתר ז, ו), נִצָּב יְמִינוֹ כְּצָר (איכה ב, ד), צָרִי יִלְטוֹשׁ עֵינָיו לִֽי (איוב טז, ט), אַֽל־תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי (תהלים כז, יב). והשם צָרָה כְּמַבְכִּירָה (ירמיה ד, לא), תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּֽרָה (תהלים י, א), פירוש לעתות שאנחנו בצרה ובצוקה. בְּֽכָל־צָרָתָם לֹא [לוֹ] צָר (ישעיה סג, ט) בְּשֵׁשׁ צָרוֹת יַצִּילֶךָּ (איוב ה, ט). ויתכן להיות לו צר שם. וכן צַר־לִי מְאֹד, כִּי צַר־לִי, צר ומצוק, יתכן היותם שם זולתי תאר. וענין אחר ציר, צִירִים וַֽחֲבָלִים יֹֽאחֵזוּ (ישעיה יג, ח), צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יֽוֹלֵדָה (ישעיה כא, ג), כִּֽי־נֶֽהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶֽיהָ (שמואל א' ד, יט), נֶֽהֶפְכוּ צִירַי עָלַי וְלֹא עָצַרְתִּי כֹּֽחַ (דניאל י, טז). וכנו בענין זה לצלמים ואמר חָֽרָשֵׁי צִירִֽים (ישעיה מה, טו), כמו שכנו להם גם כן עצבים. והפעל הכבד [הִפְעִיל] וַֽהֲצֵרֹתִי לָֽאָדָם (צפניה א, יז), מלרע. וַֽהֲצֵרֹתִי לָהֶם לְמַעַן יִמְצָֽאוּ (ירמיה י, יח), מלעיל, פירוש למען ימצאו אתאשר אמרתי עליהם והחכם רבי אברהם אבן עזרא פירש הפסוק כן, כי השם יתברך יביא עליהם קולעים ורובים ויצר להם מקומם. והטעם להיותם נחבאים במקום אחר למען ימצאו אותם הקולעים. ואשר הם עומדים וַיָּצַר לוֹ וְלֹא חֲזָקֽוֹ (דברי הימים ב' כח, כ), וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת־פְּנֵי י"י אֱלֹהָיו (דברי הימים ב' לג, יב), וּבְעֵת הָצֵר לוֹ (שם כח, כב). כְּלֵב אִשָׁה מְצֵרָֽה (ירמיה מח, מא), כלומר כואבת ועומדת בדוחק. ויש לפרש ויצר לו יוצא, כלומר כי מלך אשור הצר לאחז. כולם והדומים להם ענין הכאב והדחק. ומה שיש בו בענין האויב גם כן כי האויב מכאיב ודוחק. ולפי ששתי נשים או יותר לאיש אחד האחת שונאה לחברתה ומקנאה לה ומקומן צר להן, נקראת כל אחת מהם צרה כנגד חברתה וְכִֽעֲסַתָּה צָֽרָתָהּ (שמואל א' א, ו), וכן פירשתי וְהִבַּטְתָּ צַר מָעוֹן (שמואל א' ב, לב), בשרש עוּן. וגם זה הענין כלו שהוא ענין הדחק הוא קרוב לענין הראשון, כי היושב במצור הוא בדוחק שם ובצרה. ויתכן להיות זה הענין כלו שרשו צָרַר. וענין אחר וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף (דברים יד, כה), וְצַרְתָּ אוֹתָם בִּכְנָפֶֽיךָ (יחזקאל ה, ג), וַיָּצַר כִּכְּרַיִם כֶּסֶף (מלכים ב' ה, כג). וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ (שם יב, יא), פירוש וכבר מנו אותו תחלה ואחר כך צרו אותו. צוֹר תְּעוּדָה (ישעיה ח, טז), ענין גניזת הכסף או כל דבר בכיס וכיוצא בו עם הקשירה. וזה הענין קרוב לענין שלפניו כי קושרי הדבר דוחק אותו. וענין אחר צִיר נֶאֱמָן לְשֹֽׁלְחָיו (משלי כה, יג), וְצִיר בַּגּוֹיִם שֻׁלָּח (עבדיה א), הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים (ישעיה יח, ב). וההתפעל ממנו וַיֵּֽלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ (יהושע ט, ד), ענינם ענין שליחות. וענין אחר הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל־צִירָהּ (משלי כו, יד), והוא רגל הדלת שתסוב הדלת עליו, ותרגום שְׁתֵּי יָדוֹת (שמות כו, יז) תַּרְתֵּין צִירִין. ויש מפרשים כי ציר הוא החקק שבמפתן שנכנסה בו רגל הדלת. ואינו כן והראיה שתי ידות, ואותו החקק שנכנסה בו רגל הדלת נקרא צנור כמו שאמרו במשנה (מועד קטן פ"א משנה י. דף יא, ע"א) הציר והצנור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנן במועד. ומה שאמר תסוב על צירה שדומה כי דבר אחר הוא הציר זולתי הדלת כן הוא, כי יש שאין עושין הציר מגוף הדלת אלא נוקבין הדת וקובעין בו עץ או ברזל להכניסו בחקק המפתן כדי שיסוב, וכן אמרו במשנה (עירובין פרק עשירי משנה יב. דף קב, ע"ב), מחוירין ציר התחתון במקדש אבל לא במדינה והעליון כאן וכאן אסור. ורבותינו ז"ל פירשו (בכורות מה, ע"א) מענין זה כי נהפכו עליה עידיה וככר כתבנו אותו במלת אָבְנָים בשרש אָבַן. וענין אחר וְצוּר יֶעְתַּק מִמְּקֹמֽוֹ (איוב יד, יח), וְיֶעְתַּק־צוּר מִמְּקֹמֽוֹ (איוב יח, ד), הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל־הַצּוּר (שמות יז, ו). והקבוץ וְהַצֻּרִים נִתְּצוּ מִמֶּֽנּוּ (נחום א, ו), חֶלְקַת הַצֻּרִים (שמואל ב' ב, טז), ופירושו חלקת החזקים, כי חזקים היו אלה הנערים כמו הצורים שהיו אלה מול אלה ולא נצחו אלה לאלה אלא יחדיו נפלו. ובקבוץ הנקבות בַּצּוּרוֹת יְאֹרִים בִּקֵּעַ (איוב כח, י). ובחלם כְּשָׁמִיר חָזָק מִצֹּר (יחזקאל ג, ט), וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר (שמות ד, כה). ומשקל אחר כַּצַּר נֶחְשָׁבוּ (ישעיה ה, כח), ענינם סלע. ולחוזק הצורים כנה האל בצור, כי אין לדמותו אלא למעשיו והוא דרך העברה הַצּוּר תָּמִים פָּֽעֳלוֹ (דברים לב, ד), צוּר עֽוֹלָמִֽים (ישעיה כו, ד), וְאֵין צוּר כֵּֽאלֹהֵֽינוּ (שמואל א' ב, ב). ויש לפרש כמוהם וְיֶעְתַּק־צוּר מִמְּקֹמֽוֹ, כלומר אם בעבור כעסך ורגזך יעזב דין ארץ וְיֶעְתַּק־צוּר מִמְּקֹמֽוֹ כלומר ממקום משפטו. וכתב רבי יונה מהענין הזה וַתִּבֶן צֹר מָצוֹר לָהּ, יושבת במצור, וַיִּבֶן עָרֵי מְצוּרָה בִּֽיהוּדָה, וכל הדומים להם ענין חוזק. וכן תרגם יונתן. וכן כתב מזה בְּֽכָל־צָרָתָם לֹא [לוֹ] צָר. וכנוי לוֹ שב אל ישראל, ויהיה צָר פעל יוצא פירוש בכל צרתם חזקם ואמצם. ויש לפרש מזה יְאֹרֵי מָצוֹר (ישעיה יט, ו), לפי שהנהרות והיאורים חוזק העיר. וכן וְאֶתְיַצְּבָה עַל־מָצוֹר (חבקוק ב, א). ויש מפרשים דָּלְלוּ וְחָֽרְבוּ יְאֹרֵי מָצוֹר (ישעיה יט, ו), וְאַֽחְרִב בְּכַף־פְּעָמַי כֹּל יְאֹרֵי מָצֽוֹר (מלכים ב' יט, כד), כמו יאורי מצרים. וכן לְמִנִּי אַשּׁוּר וְעָרֵי מָצוֹר וּלְמִנִּי מָצוֹר (מיכה ז, יב), כמו מצרים. ויונתן תרגם יְאֹרֵי מָצֽוֹר נַהֲרִין עֲמִיקִין. וענין אחר צַר וָאוֹר חָשַׁךְ בַּֽעֲרִיפֶֽיהָ (ישעיה ה, ל), פירשו בו שמש וירח. ויתכן לפרשו כמשמעו אויב, כלומר יראה והנה חשך צר והאור שחשך בהריסוה המדינה. או יהיה שם והנה חשך הצרה הבאה עליו ואף על פי שעמד הטעם במלת חשך. וענין אחר בענין החדוד אַף־תָּשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ (תהלים פט, מד), חדוד חרבו. וכן חַֽרְבוֹת צֻרִים (יהושע ה, ב), חרבות חדודים כלומר חרבות שיש להן חדודין. או יהיה צוּר וצוּרִים תאר, וצוּר חַרְבּוֹ כמו חרבו הצור כלומר חרבו החד. וכן חַֽרְבוֹת צֻרִים, חרבות חדים. ואם נסמך המתואר אל התאר כמו בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים (בראשית נ, כג) וְתוֹלַעַת שָׁנִי (שמות כה, ד) שְׁנִי הַתּוֹלָֽעַת (ויקרא יד, נב). ויונתן תרגם מזה הענין חֶלְקַת הַצֻּרִים (שמואל ב' ב, טז), שתרגם אַחֲסָנַת קְטִלַיָא. וענין אחר אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי (תהלים קלט, ה), וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט (שמות לב, ד). צוּרַת הַבַּיִת (יחזקאל מג, יא). וְציּרָם [וְצוּרָם] לְבַלּוֹת שְׁאוֹל (תהלים מט, טו), והנכון בו צוּרָתָם. וכן כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים (הושע יג, ב) הראוי בִּתְבוּנָתָם. ויש לפרש מזה וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ (מלכים ב' יב, יא), שעשו הכסף מטבע להוציאו לאומנים לקנות עצים ואבנים. וכן דעת רבותינו ז"ל כמלת וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף (דברים יד, כה), שאמרו (ברכות מו, ע"ב) דבר שיש לו צורה. ומן השרש הזה עַד־צַוָּאר יֶֽחֱצֶה (ישעיה ל, כח), וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל־צַוָּארֽוֹ (בראשית מא, מב). ונכתבה בהם האל"ף למשך ונפלה מן וְאַדִּֽירֵיהֶם לֹֽא־הֵבִיאוּ צַוָּרָם בַּֽעֲבֹדַת אֲדֹנֵיהֶֽם (נחמיה ג, ה). ופעמים זכרו הצואר בלשון שנים לפי שהוא שני צדדין הימין והשמאל בָּכָה עַל־צַוָּארָֽיו (בראשית מה, יד), וַיִּפֹּל עַל־צַוָּארָו (בראשית לג, ד). ופעמים יבא הקבוץ בשוא הו"ו וַיִּפֹּל עַל־צַוְּארֵי בִנְיָֽמִן־אָחִיו (שם מה, יד), הָבִיאוּ אֶת־צַוְּארֵיכֶם בְּעֹל מֶֽלֶךְ־בָּבֶל (ירמיה כז, יב). ובתוספת נו"ן בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָֽיִךְ (שיר השירים ד, ט). ונשארה האל"ף בצוארי ובצואריכם ובצוארניך ואף על פי שאבד בהם המשך. וקובץ בלשון נקבה אֲשֶׁר לֹֽא־תָמִישׁוּ מִשָּׁם צַוְּארֹֽתֵיכֶם (מיכה ב, ג).
Radak, Sefer HaShorashim, Berlin 1847. Public domain, digitised by Sefaria from the National Library of Israel.
Sources
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Like a Rock (Part 2)," What's in a Word?, Ohr Somayach, 24 November 2018.
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Like a Rock," What's in a Word? Synonyms in the Hebrew Language (book manuscript).
Cited in the essay: Shemos 4:25, 39:11; Devarim 8:15, 32:4, 32:13, 32:18, 32:30; Yehoshua 5:2-3; Shmuel I 2:2 with Berachos 10a; Yeshayahu 26:4, 50:7, 51:1-2; Tehillim 114:8; Iyov 28:9; Rambam, Moreh Nevuchim 1:16; Rabbi Yosef Kimchi, Sefer HaGalui; Rabbi Shlomo Pappenheim, Yerios Shlomo (חוברת י"א, יריעה נ'); Malbim, Sefer HaCarmel s.v. אבן; Rabbi Chaim Vital; Rabbi Yisrael Menachem Mendel Sacharov; Rabbi Moshe Teitelbaum; Rabbi Chaim Friedlander; Mohs' Scale of Mineral Hardness; Benamozegh, Eim LaMikra to Bamidbar 31:8.