palace
At a glance
In short
Rabbi Reuven Chaim Klein proposes a way of telling the words apart. Armon is the general word and covers both English senses, palace and castle. Apadna seems to line up with the luxury sense: a palace, and in the Gemara sometimes a grand hall or room. Tirah seems to be associated with the defensive sense: a fortress or fortified enclosure. Paltin, the late Hebrew for a palace, is a cousin of the English word. Rabbi Dovid Tzvi Hoffmann suggests that zvul is a lofty abode, and Rav Hirsch explains it as the dwelling that perfectly suits the one it is meant for; it is used most often of the Beis HaMikdash. Rabbi Klein leaves open where zvul stands among the other four: it "somehow fits in to all of this," he writes, "I'm just not sure exactly how."
Distinctions
Zvul (זבול)
Named at Leah's naming of Zevulun, "this time my husband will dwell with me (yizbeleini)" (Bereishis 30:20). Two further names in Tanach seem to be related: Zevul, the city official in Shechem who stayed loyal to Avimelech (Shoftim 9), and Izevel, the Tyrian princess who married Achav and pushed him toward avodah zarah.
- Rav Hirsch (there): zvul is a home that fully answers every purpose of the one it is meant for. Hence its use for the Beis HaMikdash (so Rosh Hashanah 17a; and see Melachim I 8:13, Divrei HaYamim II 6:2, Yeshayahu 63:15): the fitting place for the Shechinah to rest. He connects the Mishnaic zevel (fertilizer), which likewise readies the ground to be a fitting dwelling for seed so that it may flourish there.
- When Chavakuk, looking back at Yehoshua stopping the sun and moon (Yehoshua 10:13), says that the sun and moon stood in their zvul (3:11), the commentators, Targum and Radak among them, explain it as the place where they dwell, that is, they stood still in their tracks.
- The Gemara (Chagigah 12b) gives Zevul as the name of one of the seven heavens.
In Ugaritic, Akkadian and other Semitic languages, cognates of zvul (zabalu) mean to lift or to elevate. On that basis Rabbi Dovid Tzvi Hoffmann suggests that the biblical zvul means specifically a lofty abode set in a high place: the Beis HaMikdash on its mountain, the luminaries in the sky. He notes too an Arabic cognate that means butter or grease, oily food rising to the top when mixed with water.
Armon (ארמון)
The most common word, 32 times in Tanach.
- Ibn Janach and Rabbi Shlomo Pappenheim put the root at ר-ו-ם, height, palaces being tall buildings.
- Radak cites that and then concludes that armon has a root of its own, א-ר-ם.
- Menachem Ibn Saruk assigns it the four-letter root א-ר-מ-ן.
- Ibn Janach, invoking the interchange of lamed and reish, holds that almon (Yechezkel 19:7, Yeshayahu 13:22) is the same word.
Armon appears both for a king's residence (Melachim I 16:18, Melachim II 15:25, Yirmiyahu 49:27) and for a fortified stronghold (Mishlei 18:19, Eichah 2:5, Michah 5:4). It therefore straddles both English words.
Apadna (אפדנא)
Once in Tanach (Daniel 11:45), where the meforshim explain it as a palace. In the Gemara it sometimes names a grand or kingly room within a palace: Rashi (Bava Metzia 35a, Bava Basra 6b, Shabbos 77b) defines apadna as a royal triclinium, a fine dining room. It appears in Rava's dream that his apadna and Abaye's had fallen (Berachos 56a), in the debtor who owned two of them (Kesubos 91b), and in the cases where Rav Nachman let creditors seize a man's apadna (Bava Kamma 21a, Bava Metzia 35a, Kesubos 50b).
Its origin is disputed.
- Rabbi Ernest Klein takes apadna from Old Persian, a language of the Indo-European family.
- Dr. Chaim Tawil traces it instead to the Akkadian appadanu, which he understands as a colonnaded audience hall, and holds the word to be of Semitic origin and not Indo-European.
An Arabic cognate, fadan, means palace or high tower.
Rabbi Pappenheim traces apadna to the biliteral פ-ד, redemption or freedom (as in pidyon, pedus). From that root he takes eifod, the vestment worn by those who were free and unindentured (Shmuel I 2:18, Shmuel II 6:14); an apadna is accordingly the luxurious home of a free man. He extends this, suggesting that padan is a region with its own sovereignty or exempt from imperial tax, so that Padan Aram (Bereishis 31:18, 35:26, 46:15) is the free state of Aram. The classical readings of padan are "field, plain," or the twin cities of Aram Naharayim and Aram Tzova.
Tirah (טירה)
Seven times in Tanach (Bereishis 25:16, Bamidbar 31:10, Yechezkel 25:4, 46:23, Shir HaShirim 8:9, Tehillim 69:26, Divrei HaYamim I 6:39), apparently an enclosed fort, perhaps a fortified village. Ibn Ezra (to Bereishis 25:16) says it means the same as armon.
- Rabbi Pappenheim puts its root at ט-ר, a straight line, which yields tur (row), matarah (target, shot at straight), and matar (rain, falling straight down); a tirah is typically built by arranging rows of boards.
- Radak likewise derives tirah from tur, adding that such structures are typically built of rows of hewn stone.
- Rabbi Pappenheim offers a second route from the same root, through netirah (guarding, keeping watch), since watching over something requires keeping one's thoughts straight on it without deviating; related are tahor (pure, a state kept only by watching) and iter (shut, so closely guarded that it is locked up entirely). On this second reading a tirah is an impenetrable fortress that none can enter or leave.
- Rabbi David Chaim Chelouche writes similarly that tirah is from ט-ר in the sense of guarding, a fort built to protect a king's subjects, generally walled about, and so akin to atarah (crown), the ornament that goes around a royal head, which he derives from a combination of the roots ע-ט, cover, and ט-ר, guard.
- Rabbi Chelouche, the late Chief Rabbi of Netanya, also claims that the English tower comes from tirah, though linguists derive tower from the Latin turris.
Paltin / paltrin (פלטין)
The late Hebrew word (Sanhedrin 2:3, 10:5), the cognate of the English palace. English palace, palatium, in the sense of a vast and luxurious residence belonging to an important person, comes ultimately from the proper name Palatium, one of the hills of ancient Rome on which the imperial palaces were built. Jastrow derives the late Hebrew paltrin rather from the Latin praetorium, the official residence of a Roman governor or general, apparently through the interchange of lamed and reish.
The Mishnah has one more word: the traklin of "prepare yourself in the vestibule so that you may enter the traklin" (Avos 4:16) is a palace, as the meforshim there explain.
English castle, by contrast, related to the French château and ultimately from the Latin castellum, originally meant an encampment or a village, and only later came to mean a building or group of buildings put up for defense, that is, a fortress or stronghold. The two often converge in one building, but palace names a royal residence and the opulence that goes with wealth, while castle names a fortified structure whatever its lavishness.
Also discussed in
Radak on these roots
Sefer HaShorashim
א-ר-ם
אַרְמוֹן, the great and high house, a palace; its alef may be an added letter, and he takes the word up again at the root רום.
The word and its plural
כִּֽי־ אַרְמוֹן נֻטָּשׁ (Yeshayahu 32:14), for the palace is forsaken, and וְאַרְמוֹן עַל־מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵֽׁב (Yirmiyahu 30:18), and the palace will sit in its rightful place, on the pattern of פַּֽעֲמוֹן, a bell. The plural is feminine, אַרְמְנוֹת בֶּן־הֲדָֽד (Amos 1:4), the palaces of Ben Hadad, and וְאָכְלָה אַרְמְנֹתֶֽיהָ (Amos 1:7), and it will devour her palaces, where the cholam falls away. That is either because the word is bound, since unbound one says אַרְמוֹנוֹת, palaces, or, and this he holds right, because it is another pattern altogether, one that does not change when bound; and indeed עַל־ אַרְמְנוֹת בְּאַשְׁדּוֹד (Amos 3:9), on the palaces in Ashdod, is not bound and still has the sheva, unless such forms are bound to the serving letter, as the language does in places.
The form with a heh
וְהִשְׁלַכְתֶּנָה הַֽהַרְמוֹנָה (Amos 4:3), and you shall be cast to the palace, with a heh in place of the alef. Its sense is the great and high house; the alef in the word may itself be added, and he will bring it again at the root רום. Targum Yonasan renders that phrase וְיִגְלוּן יַתְהוֹן לְהָלְאָא מִן טוּרֵי חַרְמִינֵי, they will exile them beyond the mountains of Charmini; Yonasan renders מִנִּי וְאַשְׁכְּנָז (Yirmiyahu 51:27), Minni and Ashkenaz, as הוּרְמִינֵי, Hurmini; and he renders וּלְמִנִּי מָצוֹר וְעַד־נָהָר (Michah 7:12), and from Matzor up to the river, with חוּרְמִינִי רַבְּתָא, great Churmini.
כִּֽי־אַרְמוֹן נֻטָּשׁ (ישעיה לב, יד), וְאַרְמוֹן עַל־מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵֽׁב (ירמיה ל, יח), בפלס פַּֽעֲמוֹן, והקבוץ בלשון נקבות אַרְמְנוֹת בֶּן־הֲדָֽד (עמוס א, ד), וְאָכְלָה אַרְמְנֹתֶֽיהָ (עמוס א, ז), ונפל החלם מפני הסמיכות, כי מבלי הסמיכות יאמר אַרְמוֹנוֹת בפלס זִכְרוֹנוֹת, או הוא משקל אחר והוא הנכון כי לא ישתנה אותו משקל בסמיכות. וגם בא מבלי סמיכות בשוא עַל־אַרְמְנוֹת בְּאַשְׁדּוֹד וְעַל־אַרְמְנוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם (עמוס ג, ט), או נסמכו על אות השמוש כמו שהוא מנהג הלשון במקומות. ובא בה"א תמורת האל"ף וְהִשְׁלַכְתֶּנָה הַֽהַרְמוֹנָה (עמוס ד, ג), ענינו הבית הגדול והגבוה, ואפשר שהאל"ף בו נוספת, והנני עתיד להביאו עוד בשרש רום. ויונתן תרגם וְהִשְׁלַכְתֶּנָה הַֽהַרְמוֹנָה וְיִגְלוּן יַתְהוֹן לְהָלְאָא מִן טוּרֵי חַרְמִינֵי, ותרגם מִנִּי וְאַשְׁכְּנָז (ירמיה נא, כז) הוּרְמִינֵי, ותרגם וּלְמִנִּי מָצוֹר וְעַד־נָהָר (מיכה ז, יב) וּדְמִן חוּרְמִינִי רַבְּתָא וְקִרְוֵי צְיָרָא וְעַד פְּרָת.
ז-ב-ל
To dwell with, for a dwelling is called זבול, as in בֵּית זְבֻל, a house of dwelling.
The whole entry
הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי (Bereishis 30:20), this time my husband will dwell with me: its sense is ידור עמי, he will dwell with me, for a dwelling is called זבול. בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ (Melachim I 8:13), I have built You a house of dwelling; and with a heh added, שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה (Chavakuk 3:11), the sun and the moon stood in their dwelling.
הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי (בראשית ל, כ), ענינו ידור עמי כי כן נקראת הדירה זבול. בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ (מלכים א' ח, יג), ובתוספת ה"א שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה (חבקוק ג, יא).
ר-ו-ם
To be high and to raise up: רָם, high; מָרוֹם, a height; תְּרוּמָה, what is set apart, since setting apart, he holds, is itself a raising.
High, and raised
יָדֵנוּ רָמָה (Devarim 32:27), our hand is high, and with the middle root letter showing as an alef, וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ (Zecharyah 14:10), it shall be lifted up and dwell in its place; רוּמָה עַל־הַשָּׁמַיִם (Tehillim 57:6), be exalted above the heavens. כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָֽם he explains as: when the wicked are raised, it is vileness to the sons of men. The adjectives are עַל כָּל־גֵּאֶה וָרָם (Yeshayahu 2:12), on all that is proud and high, הֶהָרִים הָרָמִים (Devarim 12:2), the high mountains, and עֵינַיִם רָמוֹת (Mishlei 6:17), haughty eyes; with an alef, רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת (Mishlei 24:7), wisdom is high for a fool. A height is עָלִיתָ לַמָּרוֹם (Tehillim 68:19), You went up on high, and מְרֹמֵי קָרֶת (Mishlei 9:3), the heights of the city; and וַתַּעֲשִׂי־לָךְ רָמָה (Yechezkel 16:24) is, and you made yourself a raised place.
Lifting up
הֲרִמֹתִי יָדִי (Bereishis 14:22), I have lifted my hand, תָּרִימוּ תְרוּמָה (Bamidbar 15:20), you shall set apart a terumah, and וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן (Mishlei 3:35), fools raise up shame. וַיָּרֶם יָד בַּמֶּלֶךְ (Melachim I 11:26), he raised a hand against the king, means that he rebelled against him, and that is what raising a hand against him is. אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם (Shemos 29:27) is what was waved and what was lifted off; what separates terumah from waving is set out under the root נוּף.
Lifting the ash from the mizbeach
וְהֵרִים אֶת־הַדֶּשֶׁן (Vayikra 6:3), and he shall lift up the ash: Chazal explained that he lifted a panful of the ash every day and set it east of the ramp. On this explanation, the carrying out of the ash, of which it says וְהוֹצִיא אֶת־הַדֶּשֶׁן (Vayikra 6:4), and he shall carry out the ash, was not every day, only when there was much ash on the mizbeach and no room for the arrangement; and though they brought the heap down each day and took it out, the mitzvah was the daily lifting alone and not the clearing of the mizbeach, for on the regalim they did not clear it and left the heap as it stood, since it is an adornment to the mizbeach.
Raising comes not from the wilderness
וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִֽים (Tehillim 75:6 in his edition), and not from the wilderness is raising: raising and enlarging come to a man neither from the rising of the sun nor from its setting nor from the wilderness; they do not come from all his striving and his going here and there, but only from Hashem, as it says כִּי־אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים (Tehillim 75:8), for Elokim is the judge, He lowers one and lifts another. Some sefarim read ממדבר with a patach, from the wilderness of, and then הָרִים would be from הַר, mountains; even so the first is correct, and a patach outside a construct has cases like it, מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם (Vayikra 24:22), one law shall there be for you, and וּמִקְסַם חָלָק (Yechezkel 12:24), and smooth divination. In the midrash (Rabbah, end of parshas Matos) Rabbi Abba says every הָרִים in Tanach means mountains but this one, which means exaltations, since a man is not exalted by these ways; and what does Hakadosh Baruch Hu do? He takes property from one and gives it to another.
Where he disputes Rabbi Yonah
גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי (Yeshayahu 1:2), I reared and exalted, אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ (Tehillim 145:1), I will exalt You, my Elokim the King, and רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם (Tehillim 149:6), the exaltations of Hashem in their throat. All of this sense is raising up. Rabbi Yonah divided between them; Radak holds there is no need, for separating one thing from another is itself a raising. So too וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן, and fools raise up shame: a fool raises shame and brings it upon himself.
The palace, and the precious stone
וְאַרְמוֹן עַל־מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב (Yirmiyahu 30:18), and a palace shall stand on its own place, may be derived from this sense, called so since it is a high building; he has already given it as a root of its own, אָרַם. רָאמוֹת (Iyov 28:18) is one of the precious stones, and some explain it as אַלְמוֹנִים, which is what is called coral in the vernacular.
יָדֵנוּ רָמָה (דברים לב, כז), ובהראות עי"ן הפעל באל"ף נראית וְֽרָֽאֲמָה וְיָֽשְׁבָה תַחְתֶּיהָ (זכריה יד, י). אָרוּם בַּגּוֹיִם (תהלים מו, יא), וַיָּרָם כְּבֽוֹד י"י (יחזקאל י, ד), רוּמָה עַל־הַשָּׁמַיִם (תהלים נז, ו). והמקור לָרוּם מֵעַל הָאָרֶץ (יחזקאל י, טז), כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָֽם (תהלים ב, ט), בשרק ופירושו כרום הרשעים זלות לבני האדם. ובחולם וּבְרוֹמָם יֵרוֹמּוּ אוֹתָם (יחזקאל י, יז). והתאר עַל כָּל־גֵּאֶה וָרָם (ישעיה ב, יב), עַל־הֶֽהָרִים הָֽרָמִים (דברים יב, ב), וְרָמֵי הַקּוֹמָה (ישעיה י, לג), עֵינַיִם רָמוֹת (משלי ו, יז). ונכתב באל"ף רָאמוֹת לֶֽאֱוִיל חָכְמוֹת (משלי כד, ז). ומשקל אחר רוּם עֵינַיִם וּרְחַב־לֵב (משלי כא, ד), בפלס עוּל יָמִים (ישעיה סה, כ), וְכָל־שֶֽׂה־חוּם (בראשית ל, לב) סוּג לֵב (משלי יד, יד). ואפשר שיהיה רום עינים שם כמו וְרֻם לִבֹּֽו (ירמיה מח, כט). והשם בחולם רוֹם יָדֵיהוּ נָשָֽׂא (חבקוק ג, י), בפלס אוֹר. ובה"א וְלֹא תֵֽלְכוּ רוֹמָה (מיכה ב, ג), בפלס שׁוֹאָה, קוֹמָה. ומשקל אחר עָלִיתָ לַמָּרוֹם (תהלים סח, יט), וְשָֽׂהֲדִי בַּמְּרוֹמִֽים (איוב טז, יט), עַל־גַּפֵּי מְרֹמֵי קָֽרֶת (משלי ט, ג). ומשקל אחר וַתַּֽעֲשִׂי־לָךְ רָמָה (יחזקאל טז, כד), וְרָמָתֵךְ עָשִׂיתי [עָשִׂית] בְּכָל־רְחוֹב (יחזקאל טז, לא). ובקבוץ וְנִתְּצוּ רָֽמֹתַיִךְ (יחזקאל טז, לט). ומשקל אחר וּמִלֵּאתִי הַגֵּֽאָיוֹת רָמוּתֶֽךָ (יחזקאל לב, ה), בשרק. ובהכפל למ"ד הפעל מֵרוֹמְמֻתֶךָ נָפְצוּ גּוֹיִֽם (ישעיה לג, ג), בשרק. ומשקל אחר תְּרוּמָה לַֽי"י (שמות ל, יג), וּשְׂדֵי תְרוּמֹת (שמואל ב' א, כא). וביו"ד היחש וְהָֽיְתָה לָהֶם תְּרֽוּמִיָּה מִתְּרוּמַת הָאָרֶץ (יחזקאל מח, יב). והפעל הכבד [הִפְעִיל] וְהֵרִים אֶת־הַדֶּשֶׁן (ויקרא ו, ג), ופירשו רבותינו ז"ל שהיה מרים מלא מחתה מן הדשן בכל יום ונותן במזרחו של כבש. אבל הוצאת הדשן שאמר וְהוֹצִיא אֶת־הַדֶּשֶׁן (ויקרא ו, ד) לא היה בכל יום אלא כשהיה דשן הרבה על המזבח ואין מקום למערכה ואז מפנה הדשן ומוציאו משם. ואף על פי שהיו מורידין תל הדשן בכל יום ומוציאין אותו משם לא היתה המצוה אלא הרמת הדשן בכל יום, אבל דשון המזבח לא, שהרי ברגלים לא היו מדשנים והיו מניחין התל כמו שהוא מפני שהוא נוי למזבח. הֲרִמֹתִי יָדִי (בראשית יד, כב), וַיָּרֶם הַטַּבָּח (שמואל א' ט, כד), תָּרִימוּ תְרוּמָה (במדבר טו, כ), וּכְסִילִים מֵרִים קָלֽוֹן (משלי ג, לה), וּקְצַר־רוּחַ מֵרִים אִוֶּֽלֶת (משלי יד, כט). וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִֽים (תהלים עה, ו), כלומר ההרמה וההגדלה לא תבא לו לאדם לא ממוצא השמש ולא ממערבו ולא ממדבר הרים, כלומר מרוב השתדלותו והליכתו לכאן ולכאן לא תבא לו הגדולה כי אם על ידי השם, כמו שאמר כִּֽי־אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִֽים (תהלים עה, ח). ומקצת הספרים ממדבר פתח. ואם כן יהיה הרים מגזרת הַר. ואף על פי כן הראשון הוא הנכון. ואם בא ממדבר פתח זולתי הסמיכות הנה כמוהו מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם (ויקרא כד, כב), וּמִקְסַם חָלָק (יחזקאל יב, כד), וּלְשׂיּמוֹ [וּלְשׂוּמוֹ] מִרְמָס (ישעיה י, ו). ובמדרש (רבה דף רפג, נ. סוף פרשה מטות) מהו וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִֽים? אמר רבי אבא כל הרים שבמקרא הם הרים חוץ מזה שהם רוממות, שאין אדם מתרומם מן הדרכים הללו. ומה הקדוש ברוך הוא עושה? נוטל נכסים מזה ונותן לזה שנאמר כִּֽי־אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִֽים. וַיָּרֶם יָד בַּמֶּֽלֶךְ (מלכים א' יא, כו), כלומר מרד בו וזהו הרמת יד בו. ושלא נזכר פעלו ממנו [הָפְעַל] אֲשֶׁר הוּנַף וַֽאֲשֶׁר הוּרָם (שמות כט, כז). ופירשנו בשרש נוּף מה בין תרומה להנפה. כַּֽאֲשֶׁר יוּרָם מִשּׁוֹר (ויקרא ד, י), הֻרַים [הֻרַם] הַתָּמִיד (דניאל ח, יא). וכבד אחר [פִּעֵל] גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי (ישעיה א, ב), אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ (תהלים קמה, א), לְרוֹמֵם אֶת־בֵּית אֱלֹהֵינוּ (עזרא ט, ט), וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל־עָם (תהלים קז, לב). ואשר הוא עומד תְּרוֹמַמְנָה קַֽרְנוֹת צַדִּֽיק (תהלים עה, יא). ובנין התפעל עַתָּה אֵֽרוֹמָם (ישעיה לג, י), וַיֵּרֹמּוּ הַכְּרוּבִים (יחזקאל י, טו), יֵרוֹמּוּ אוֹתָם (שם יז), הֵרֹמּוּ מִתּוֹךְ הָֽעֵדָה (במדבר יז, י) וכבר כתבתי דקדוק המלות האלה בחלק הדקדוק בשרש רוּם. והתאר יְמִין י"י רוֹמֵמָה (תהלים קיח, טז). והשם במשקלו רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם (תהלים קמט, ו), האחר ממנו רוֹמְמָה וכל הענין הזה הגבהה. ורבי יונה חלק ביניהם ואין צורך כי הפרשת דבר מדבר הגבהה היא. וכן וּכְסִילִים מֵרִים קָלֽוֹן, מגביה ומביא עליו הקלון. וכן םריכם אולה מגביה ומביא עליו האולת. ואפשר שיהיה נגזר מענין זה וְאַרְמוֹן עַל־מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵֽׁב (ירמיה ל, יח), לפי שהוא בנין גבוה נקרא כן. וכבר והביאותיו שרש בפני עצמו אָרַם. רָאמוֹת וְגָבִישׁ (איוב כח, יח), אבן מהאבנים היקרות. ויש מפרשים אותו כמו אַלְמוֹנִים שהוא הנקרא בלע"ז קור"ל.
Radak, Sefer HaShorashim, Berlin 1847. Public domain, digitised by Sefaria from the National Library of Israel.
Sources
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Castle in the Sky," What's in a Word?, Ohr Somayach, 28 November 2020.
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Castle in the Sky," What's in a Word? Synonyms in the Hebrew Language (book manuscript).
Cited in the essay: Bereishis 30:20, 25:16, 31:18, 35:26, 46:15; Melachim I 8:13, 16:18; Melachim II 15:25; Divrei HaYamim II 6:2; Yeshayahu 63:15, 13:22; Chavakuk 3:11; Yechezkel 19:7, 25:4, 46:23; Mishlei 18:19; Eichah 2:5; Michah 5:4; Yirmiyahu 49:27; Daniel 11:45; Shir HaShirim 8:9; Tehillim 69:26; Divrei HaYamim I 6:39; Chagigah 12b; Rashi to Bava Metzia 35a, Bava Basra 6b, Shabbos 77b; Berachos 56a, Kesubos 91b, 50b, Bava Kamma 21a; Mishnah Sanhedrin 2:3, 10:5; Rav Hirsch to Bereishis 30:20; Ibn Ezra to Bereishis 25:16; Bamidbar 31:10; Shoftim 9; Yehoshua 10:13; Rosh Hashanah 17a; Rabbi Dovid Tzvi Hoffmann; Rabbi Ernest Klein; Dr. Chaim Tawil; Jastrow on paltrin; Avos 4:16.