body
kidneys
At a glance
In short
Kilayos is the plain word for kidneys, and where a pasuk speaks of Hashem searching a man, it means his innermost thoughts. Tuchos is a poetic word for the same organ: Chazal read it as the kidneys, and Ibn Ezra as the innards generally. Atzeh occurs only once in Tanach, and its meaning is disputed: the Gemara reads it as the kidneys, and Targum Onkelos as the base of the spine. In Tanach both kilayos and tuchos appear only in the plural.
Distinctions
Kilayos (כליות)
Thirty-one times in Tanach, fifteen of them the rule that an animal's kidneys are burned on the mizbeiach with its fats (Vayikra 3:4, 3:10, 4:9, 8:16, 8:25, 9:10, 9:19, and parallels), and again in the Mishnah (Chullin 3:2, 4:1; Tamid 4:3). In the abstract sense it is a man's hidden motives, which Hashem examines, "testing the heart and the kidneys" (Yirmiyahu 11:20, 17:10, 20:12; Tehillim 7:10). Three derivations:
- Rabbi Moshe Tedeschi-Ashkenazi (Otzar Nirdafim 344) links it to kele, imprisonment, spelled with a final aleph, since these organs sit shut away deep inside, which fits Ibn Ezra's reading (to Tehillim 7:10) that kilayos can sometimes mean the thoughts hidden in a man.
- Ibn Ezra elsewhere (to Shemos 23:25, Vayikra 3:4; Tehillim 16:7, 139:13, cited by Radak in Sefer HaShorashim) postulates that the kidneys are the seat of libidinous desire and the word a cognate of כ-ל-ה, "to long for" (Shmuel II 13:39); Rav Hirsch (to Shemos 23:18 and Vayikra 3:4) makes a similar point, that they are the deepest source of sensuous desire and so the organs of the evil impulses, and Ramban (to Vayikra 1:9), in line with this, explains why burning them is central to atonement, since they are the instruments of the desire that caused the sin.
- Rabbi Shlomo Pappenheim (Cheshek Shlomo) takes a third path, from the biliteral כ-ל, "totality," which also gives kol and kli, a vessel that surrounds what is put in it: the kidneys are the vessel holding filtered waste until it is expelled.
In the Gemara the singular is kulya.
The wheat of Devarim 32:14
"The fat of the kilyos of wheat" is a distinct usage.
- Rashi: wheat so plump each kernel was like a kidney, fulfilled in Shlomo's day, though Kesubos 111b takes it of the Time to Come, when kernels will be the size of a large ox's kidneys.
- Chizkuni: the choicest wheat, from the sense of a man's innermost wants.
- Radak: simply that the kernels somewhat resemble kidneys in shape.
(English "kidney beans" are named the same way.)
Tuchos (טוחות)
"Behold, You desire truth in the tuchos" (Tehillim 51:8), and "who put wisdom in the tuchos, who gave understanding to the sechvi" (Iyov 38:36). Like kilayos, it is never singular.
Where the authorities disagree
What atzeh is (Vayikra 3:9, the fat taken "opposite the atzeh").
- Chullin 11a reads it as the kidneys, on the strength of Berachos 61a, that the two kidneys give eitzah to the heart, one advising for good and one for bad (Koheles 10:2 putting the good counsel on the right); Rashi (to Shemos 29:22 and Vayikra 3:9) and Rashbam follow, and Rabbi Klein notes that the derashah appears to rest on the spelling עצה, which can be read eitzah. Rabbi Elazar Rokeach of Worms, a late twelfth-century Ashkenazic scholar, adds when citing this tradition (Sodi Razi) that the kidneys are also the source of happiness, from v'sa'alozna kilyosai (Mishlei 23:16).
- Against them, Targum Onkelos (to Vayikra 3:9; see Meleches Shlomo to Chullin 3:1), Sefer HeAruch, Sefer HaTishbi, Ibn Janach, and Radak read it as the end of the spine, the last two taking the root as ע-צ-ה, though Radak grants that Chazal evidently read it as from י-ע-ץ.
- Ibn Ezra says only that the sense may be gleaned from context, and rejects any link to eitz, "tree," which is what Menachem Ibn Saruk implies by filing atzeh under ע-ץ, and what Rabbeinu Bachya, Shadal, and Rabbi Shlomo Pappenheim say outright: the spine with its ribs looks like a trunk with branches.
Why atzeh would mean kidneys at all.
- Rabbi Shes ben Yefes HaRofeh of Aleppo (Chemas HaChemdah to Vayikra 3:17): they filter the blood and cleanse the flesh, letting the head and heart work properly, which sharpens a man's thinking the way good advice does. He offers as an alternative that atzeh is literally marrow inside a bone, and by extension the brain in the skull and the kidneys in the body.
- Rabbi Klein adds a suggestion of his own, that the kidney is an atzeh because its work is filtering, and advice too is a filtering of good ideas from bad.
(Rabbi Natan Slifkin's monograph "The Question of the Kidneys' Counsel" treats the scientific side of the kidneys-and-thought question and how it might bear on transplants.)
What tuchos is.
- Rosh Hashanah 26a, with Targum, Rashi, and Radak: the kidneys.
- Ibn Ezra (to Iyov 38:36) differs slightly, preferring the innards generally rather than the kidneys specifically, which Rabbi Klein says comes to much the same.
- Others read the word as a fowl, an ibis or some such bird, or as darkness; see Daas Mikra (to Iyov 38:36), the Brown-Driver-Briggs Hebrew lexicon, and David J. A. Clines' Dictionary of Classical Hebrew.
Part of the question turns on whether the sechvi beside it (Iyov 38:36) is the heart or a rooster.
Where tuchos comes from.
- Machberes Menachem and Rashi (to Tehillim 51:8 and Rosh Hashanah 26a): from ט-ח, "smooth," the root also of mitachavei, a target (Bereishis 21:16), since an arrow needs a clear run at its mark.
- Radak, Rabbi Avraham Ibn Ramoch, and Metzudas Tzion: from the "smearing" sense of the same root, since the kidneys are coated in fat.
- Chochmas Manoach merges the two.
Radak on these roots
Sefer HaShorashim
ט-ו-ח
To plaster: daubing the walls of a house with lime or clay, and eyes smeared over from seeing. The טֻּחוֹת of two pesukim he explains as the kidneys.
Plastering a wall
וְטָח אֶת־הַבָּֽיִת (Vayikra 14:42), he shall plaster the house, and אַיֵּה הַטִּיחַ אֲשֶׁר טַחְתֶּֽם (Yechezkel 13:12), where is the daubing you daubed. Radak explains the tiach as plastering the walls of a house with lime or clay, between one stone and the next on the outside, or over the whole wall.
Eyes smeared over
כִּי טַח מֵֽרְאוֹת עֵֽינֵיהֶם (Yeshayahu 44:18), for their eyes are smeared over from seeing. Radak allows that טַח here may stand without an object, or carry one like its fellows, the smearer being the false prophet or the heart, as it says לֵב הוּתַל הִטָּהוּ (Yeshayahu 44:20), a deluded heart has turned him aside.
Daubing with tafel
וְהִנָּם טָחִים אֹתוֹ תָּפֵֽל (Yechezkel 13:10), and they daub it with tafel, untempered plaster, and אֱמֹר אֶל־ טָחֵי תָפֵל וְיִפֹּל (Yechezkel 13:11), say to those who daub with tafel that it shall fall.
The kidneys
הֵן־אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת (Tehillim 51:8), You desire truth in the tuchos, and מִי־שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה (Iyov 38:36), who put wisdom in the tuchos. Radak explains both as the kidneys; and it has been said that they are called so because they are plastered over and covered with fat.
כִּי טַח מֵֽרְאוֹת עֵֽינֵיהֶם (ישעיה מד, יח), פתח. וְטָח אֶת־הַבָּֽיִת (ויקרא יד, מב), קמץ, וְהִנָּם טָחִים אֹתוֹ תָּפֵֽל (יחזקאל יג, י), אֱמֹר אֶל־טָחֵי תָפֵל וְיִפֹּל (יחזקאל יג, יא). והשם אַיֵּה הַטִּיחַ אֲשֶׁר טַחְתֶּֽם (יחזקאל יג, יב). והמקור מהנפעל וְאַֽחֲרֵי הִטּֽוֹחַ (ויקרא יד, מג). ויתכן שיהיה כִּי טַח מֵֽרְאוֹת פעל עומד. או יהיה יוצא כחביריו והטח הוא נביא השקר או הלב כמו שאמר לֵב הוּתַל הִטָּהוּ (ישעיה מד, כ). וענין הַטִּיחַ הוא שטחין כותלי הבית בסיד או בחמר בין אבן לאבן מחוץ או כל הכותל. הֵן־אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת (תהלים נא, ח), מִי־שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה (איוב לח, לו), פירוש כליות. ואמרו כי נקרא כן לפי שהן טוחות ומכוסות בחלב.
כ-ל-ה
Wasting away and ruin; completion, a sense close to it; desire and longing; holding back. From this root too come the kidneys, and kli, any article of use.
Wasting away and ruin
כִּי לֹא־ כָלוּ רַֽחֲמָֽיו (Eichah 3:22), His mercies are not spent, and כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל (Tehillim 69:4), my eyes are spent with waiting. The sense of these and all like them is כליון והשחתה, wasting away and ruin.
Completion
A sense near the first is completion: כָּלָה הַבַּיִת לְכָל־דְּבָרָיו (Melachim I 6:38), the house was finished in all its details, that is, the house was completed, and וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ (Bereishis 24:19), she finished giving him drink.
A derivation he rejects
לְֽכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ (Tehillim 119:96) means: to the completion of all things I have seen an end, but Your commandment is very broad and has no end, since though the mitzvos have an end and a known count, their branches are broad without end. Whoever derives תִּכְלָה from וְכָל בַּשָּׁלִשׁ (Yeshayahu 40:12), and measured in a measure, on the pattern of מִתִּגְרַת יָדְךָ (Tehillim 39:11), from the blow of Your hand, has erred in both, since by the rules of grammar both come from roots ending in heh. It is also explained that רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹֽד, Your commandment is exceedingly broad, speaks of the mitzvos of the heart, while the mitzvos of the body have an end; and Radak says that explanation is the true one.
The prayers of Dovid are ended
On כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן־יִשָֽׁי (Tehillim 72:20), the prayers of Dovid son of Yishai are ended, the commentators hold many views. In Radak's own view this psalm is the last of all Dovid's prayers. Though it is not written at the end, perhaps Dovid meant to close his book with the ascents and the praises, since the psalms are not set in the order of the events: מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם (Tehillim 3:1), a psalm of Dovid when he fled from Avshalom, is followed by several psalms from before the affair of Avshalom. In this psalm Dovid prayed for Shlomo, that his kingdom be established. That was in his old age, when Shlomo was set up as king, and after it nothing befell him that he would speak of, and with this his words and prayers were ended.
Longing
נִכְסְפָה וְגַם־ כָּלְתָה נַפְשִׁי (Tehillim 84:3), my soul yearned and longed. וַתְּכַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ (Shmuel II 13:39), and King Dovid longed, means the soul of Dovid longed. Ibn Ezra explained the word as carrying an object, said of Avshalom's mother, who longed for Dovid until Dovid wished to go out from his place to his son. On that reading the pasuk does not name her, as it does not name the mother in אֲשֶׁר יָֽלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי (Bamidbar 26:59), whom she bore to Levi, or in וְאֹתוֹ יָֽלְדָה אַֽחֲרֵי אַבְשָׁלֽוֹם (Melachim I 1:6), and she bore him after Avshalom. The sense of these and all like them is desire and longing.
Holding back
Another sense, like that of the word spelled with an alef: וְאֶת־בְּנֵיהֶם כָּלוּ בַבָּֽיִת (Shmuel I 6:10), they shut their young up in the house, and לֹֽא־ יִכְלֶה מִמְּךָ (Bereishis 23:6), will not withhold from you. All of these mean מניעה ועצירה, holding back and restraining. It may be that מִקֶּרֶב חֵֽוקְךָ [חֵֽיקְךָ] כַלֵּֽה (Tehillim 74:11) is of this sense too, meaning: withhold Your hand and Your right hand from within Your bosom, and bring it out to take vengeance on the enemy.
The kidneys
From this root וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת (Vayikra 3:4), the two kidneys, which Radak calls well known. Some say they are named so because they have power in desire, from the sense of כָּלְתָה נַפְשִׁי, my soul longed; and, with nothing to mark whether this is still their saying, כִּלְיוֹת חִטָּה (Devarim 32:14), kidneys of wheat, is by way of borrowing, since the grains of wheat resemble kidneys.
Kli, any article of use
From this root כָּל־ כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ (Yeshayahu 54:17), every weapon formed against you. The word serves for any article of use, for weapons, and for clothing, as in וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶֽיהָ (Yeshayahu 61:10), as a bride adorns herself with her things, which he explains as her garments and her jewellery. כְּלֵי הַקָּטָן (Yeshayahu 22:24), the small articles, he explains as the small articles of use, those in which small things are put. So too from this, כֵּלָיו רָעִים (Yeshayahu 32:7), his measures are bad: the pasuk says that the measures of הַכִּילַי, the miser, are bad and short; that is, it need not be said that he is mean about giving of his own, but even when he sells, he sells by a bad and short measure.
כִּי לֹא־כָלוּ רַֽחֲמָֽיו (איכה ג, כב), כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל (תהלים סט, ד), עֵינַי כָּלוּ לִֽישׁוּעָתֶךָ (תהלים קיט, קכג), וְאַתֶּם בְּנֵֽי־יַֽעֲקֹב לֹא כְלִיתֶֽם (מלאכי ג, ו). וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם (דברים כח, לב), והוא תאר. והאחד ממנו כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה (ישעיה כח, כב), כִּי כָלָה אַךְ־נִבְהָלָה (צפניה א, יח). וְיַחְדָּו כֻּלָּם יִכְלָיֽוּן (ישעיה לא, ג), כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה (מלכים א' יז, יד), בקמץ. ומשפטו בסגול. בַּחֶרֶב וּבָרָעָב עַד־כְּלוֹתָֽם (ירמיה מד, כז). והשם כָּלָה אַתָּה עֹשֶׂה (יחזקאל יא, יג), עָשׂוּ כָּלָה (בראשית יח, כא). ומשקל אחר כִּלָּיוֹן חָרוּץ (ישעיה י, כב). והפעל הכבד [פִּעֵל] וְלֹֽא־כִלִּיתִי אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל (במדבר כה, יא), בחירק. לְתֹהוּ וְהֶבֶל כֹּחִי כִלֵּיתִי (ישעיה מט, ד), בצרי. וָֽאֲכַל אֹתָם בְּאַפִּֽי (יחזקאל מג, ח), וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵֽעָלַי (במדבר יז, כה). פֶּן־אֲכֶלְךָ בַּדָּֽרֶךְ (שמות לג, ג), משפטו אֲכַלְּךָ בפתח הכ"ף ודגש הלמ"ד. מְכַלּוֹת עֵינַיִם (ויקרא כו, טז), וְעֵינֵי אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה (איוב לא, טז), עַד כַּלּוֹתָם (שמואל א' טו, יח). ונכתב באל"ף לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע וּלְחָתֵם [וּלְהָתֵם] חַטָּאות [חַטָּאת] (דניאל ט, כד). ענין כלם והדומים להם ענין כליון והשחתה. ויש בענין השלמה והוא קרוב לענין הראשון כָּלָה הַבַּיִת לְכָל־דְּבָרָיו (מלכים א' ו, לח), כלומר נשלם הבית. וַיִּכְלוּ בְּאֶפֶס תִּקְוָֽה (איוב ז, ו), וַתִּכְלֶינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע (בראשית מא, נג), כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל־תַּעַזְבֵֽנִי (תהלים עא, ט), זמן השלמת כחי והוא עת הזקנה. וַתֵּכֶל כָּל־עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד (שמות לט, לב). והשם כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ (שמות יא, א), כשישלחם בהשלמת כלכם ישלחכם שלא ישאר אחד. ובתוספת תי"ו לְֽכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ (תהלים קיט, צו), כלומר להשלמת כל הדברים ראיתי קץ אבל מצותך רחבה מאד ואין לה קץ שאף על פי שהמצות יש להן קץ וחשבון ידוע, הענפים מהם רחבים לאין קץ. והאומר כי תִּכְלָה מגזרת וְכָל בַּשָּׁלִשׁ (ישעיה מ, יב) על משקל מִתִּגְרַת יָדְךָ (תהלים לט, יא), טעה בזה ובזה, כי שניהם מנחי הלמ"ד על דרך הדקדוק. ועוד פירשו רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹֽד על מצות הלב אבל מצות הגוף יש לה קץ וזה הפירוש הוא האמת. ומשקל אחר תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים (תהלים קלט, כב), וּֽלְכָל־תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר (איוב כח, ג). והפעל הכבד [פִּעֵל] וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי (בראשית ב, ב), וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ (בראשית כד, יט), וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת־הַבַּיִת וַיְכַלֵּֽהוּ (מלכים א' ו, יד), בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה (במדבר ז, א), כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר (דברים כו, יב), בְּכַלּֽוֹתְךָ מֵֽחַטֵּא (יחזקאל מג, כג), יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב (איוב לו, יא). ושלא נזכר פעלו ממנו [פֻּעַל] כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן־יִשָֽׁי (תהלים עב, כ), וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל־צְבָאָֽם (בראשית ב, א), כלם והדומים להם ענין השלמה. ובפירוש כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן־יִשָֽׁי רבו דעות המפרשים. ולפי דעתי כי זה המזמור הוא תכלית כל תפלותיו ואף על פי שלא כתבו בסוף אולי היתה דעתו לכלות ספרו בספר המעלות וההלולים כי אין המזמורים מסודרים על סדר המעשים. הלא תראה מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם (תהלים ג, א) ואחריו כמה מזמורים שהיו טרם מעשה אבשלום. ובזה המומור התפלל על שלמה שתכון מלכותו. וזה היה בעת זקנותו כשהוקם שלמה למלך ואחר זה לא קרה אותו דבר שידבר עליו ובזה כָּלּוּ דבריו ותפלות. וענין אחר כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי (תהלים קיט, פא), נִכְסְפָה וְגַם־כָּלְתָה נַפְשִׁי (תהלים פד, ג). והפעל הכבד [פִּעֵל] וַתְּכַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ (שמואל ב' יג, לט), ופירוש ותכל נפש דוד. והחכם רבי אברהם אבן עזרא פירשו פועל יוצא והוא אומר על אם אבשלום שהיתה מתאוה אל דוד עד שרצה לצאת ממקומו אל בנו. ולא הזכירה הכתוב כמו אֲשֶׁר יָֽלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי (במדבר כו, נט) וְאֹתוֹ יָֽלְדָה אַֽחֲרֵי אַבְשָׁלֽוֹם (מלכים א' א, ו), ענינם וענין הדומה להם ענין תאוה וחשק. וענין אחר והוא כענין כָּלָה באל"ף מִכָּל־אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי (תהלים קיט, קא). כתוב באל"ף ונקרא כבעלי הה"א. וְאֶת־בְּנֵיהֶם כָּלוּ בַבָּֽיִת (שמואל א' ו, י), לֹֽא־יִכְלֶה מִמְּךָ (בראשית כג, ו), אֲשֶׁר כְּלִתִנִי הַיּוֹם הַזֶּה מִבּוֹא בְדָמִים (שמואל א' כה, לג), כלם לשון מניעה ועצירה. ואפשר להיות מזה הענין מִקֶּרֶב חֵֽוקְךָ [חֵֽיקְךָ] כַלֵּֽה (תהלים עד, יא), כלומר מנע ידך וימינך מקרב חיקך והוציאה לנקום נקמה באויב. ומן השרש הזה וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת (ויקרא ג, ד), והוא ידוע. ויש אומרים כי נקראו כן בעבור שיש להם כח בתאות המשגל מענין נִכְסְפָה וְגַם־כָּלְתָה נַפְשִׁי (תהלים פד, ג), ועל דרך ההשאלה כִּלְיוֹת חִטָּה (דברים לב, יד), כי גרגרי החטה דומות לכליות. ומן השרש הזה כָּל־כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ (ישעיה נד, יז), מַיִם חַיִּים אֶל־כֶּֽלִי (במדבר יט, יז), וְאֶֽל־כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּֽן (דברים כג, כה), וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים (אסתר א, ו), וְעַתָּה שָׂא־נָא כֵלֶיךָ (בראשית כז, ג). ומשתמשים במלה הזאת בכל כלי תשמיש כמו וְאֶֽל־כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּֽן, וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים, והדומים להם. כְּלֵי הַקָּטָן מִכְּלֵי הָֽאַגָּנוֹת וְעַד כָּל־כְּלֵי הַנְּבָלִֽים (ישעיה כב, כד), פירוש כלי התשמיש הקטן, כלומר שמשימין בהם הדברים הקטנים. וטעם מכְּלֵי הָֽאַגָּנוֹת בסמיכות לפי שיש בכלים הנקראים אגנות כלים שונים אלה מאלה. וכן כלי הנבלים. ויונתן תרגם מכְּלֵי הָֽאַגָּנוֹת מִכַּהֲנַיָא לָבְשֵׁי אֵפוֹדָא וְעַד בְּנֵי לֵוִי אֶחֲדֵי נִבְלַיָא. וכן מזה כֵּלָיו רָעִים (ישעיה לב, ז), אומר כי הַכִּילַי מדותיו רעים וחסרים, כלומר אין צריך לומר כי הוא רע הדעת לתת משלו אלא אפילו כשימכור ימכור במדה רעה וחסרה. ומשתמשים עוד במילה הזאת בכלי זיין, כמו כָּל־כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ. וְאִם־בִּכְלִי בַרְזֶל (במדבר לה, טז), וְעַתָּה שָׂא־נָא כֵלֶיךָ, והדומה להם. ומשתמשים עוד בבגדים ובשאר תשמישי הבית וְכָֽל־הַכְּלִי אֲשֶׁר תֵּשֵׁב (ויקרא טו, כו), וכן וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶֽיהָ (ישעיה סא, י), כלומר בגדיה ותכשיטיה. ומשתמשים בו עוד בבגדים בכלי מילאכת איש וכליו כָּל־כְּלִי בַרְזֶל (מלכים א' ו, ז). ורבותינו ז"ל נשתמשו בבגדים במקומות רבים באמרם (מועד קטן יג, ע"ב, פסחים נה, ע"ב) מביאין כלים מבית האומן כגון כר מבית הכרר. וזולת זה הרבה. ומשקל אחר הוּא מִכְלוֹת זָהָֽב (דברי הימים ב' ד, כא), פירוש כלי הזהב והמ"ם בו נוספת.
ע-צ-ה
To shut the eyes; and הֶעָצֶה, the end of the spine, which Chazal took instead from the root יעץ, counsel.
Shutting the eyes
עֹצֶה עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת (Mishlei 16:30), he shuts his eyes to devise perverse things. Radak glosses it סותם, closing, and explains that a man thinks better with his eyes shut than open, since he does not turn this way and that and his heart is on nothing but the matter he is thinking about.
The end of the spine
לְעֻמַּת הֶֽעָצֶה יְסִירֶנָּה (Vayikra 3:9), he shall remove it opposite the atzeh, which Radak says is the end of the spine.
Chazal file it elsewhere
Chazal put this word under the root of counsel, saying מקום שהכליות יועצות, the place where the kidneys give counsel (Chullin 11a), and that it was taken off above the kidneys.
עֹצֶה עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת (משלי טז, ל), פירושו סותם, כי יותר יחשוב האדם כשעיניו סתומות מכשעיניו פתוחות שלא יפנה אנה ואנה ואין לבו כי עם על הדבר ההוא שהוא חושב בו. לְעֻמַּת הֶֽעָצֶה יְסִירֶנָּה (ויקרא ג, ט), הוא קצה השדרה. ורבותינו ז"ל שמו המלה הזאת משרש יעץ שאמרו (חולין יא, ע"א) מקום שהכליות יועצות, ולמעלה מן הכליות היה מסירה.
Radak, Sefer HaShorashim, Berlin 1847. Public domain, digitised by Sefaria from the National Library of Israel.
Sources
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Vayikra: The Kidneys Advisory," What's in a Word?, Ohr Somayach, 23 March 2024.
Cited in the essay: Vayikra 1:9, 3:4, 3:9, 3:10, 3:17, 4:9, 8:16, 8:25, 9:10, 9:19; Shemos 23:18, 23:25, 29:22; Bereishis 21:16; Devarim 32:14 with Rashi and Chizkuni; Shmuel II 13:39; Yirmiyahu 11:20, 17:10, 20:12; Tehillim 7:10, 16:7, 51:8, 139:13; Mishlei 23:16; Iyov 38:36; Koheles 10:2; Berachos 61a; Chullin 11a; Chullin 3:2 and 4:1, Tamid 4:3; Rosh Hashanah 26a; Kesubos 111b; Sefer HaShorashim; Machberes Menachem; Sefer HeAruch; Sefer HaTishbi; Meleches Shlomo to Chullin 3:1; Otzar Nirdafim 344; Cheshek Shlomo; Sodi Razi; Chemas HaChemdah; Chochmas Manoach; Daas Mikra to Iyov 38:36; the Brown-Driver-Briggs lexicon and Clines' Dictionary of Classical Hebrew; Rabbi Natan Slifkin's monograph on the kidneys' counsel.