society
family
At a glance
In short
Mishpachah is the ordinary word for family, the clan or extended kin. Bayis is the household, the people under one roof, and sometimes specifically one's wife (Ibn Janach). Machaneh is more precisely a camp than a family, even in Vayishlach, where it names Yaakov's people, as bayis does in the same parashah. She'er is a blood relative or kinsman, from the "flesh" sense of the word, and it too can mean wife. Pamalia is an entourage or retinue, human or angelic.
Distinctions
Mishpachah (משפחה)
- Ibn Saruk, Ibn Janach, and Radak trace it to ש-פ-ח but split the root's sense in two, unconnected: "maidservant" (shifchah) and "family/clan" (mishpachah).
- Rabbi Yehudah Aryeh of Carpentras (Ohalei Yehuda), tracing the word instead to the root sin/samech-peh-ches, reads a single core sense of "attachment": a family is a set of people attached to one another by common descent, and a shifchah is a woman attached to her mistress's household. HaKtav V'HaKabbalah (to Bereishis 24:38) and Rav Hirsch (to Vayikra 25:5) take the same line.
- Rabbi Aharon Marcus and Rabbi Zev Hoberman sharpen it to an appendage attached to something else, as in sapachas, a form of tzaraas (Vayikra 13:2); on that reading the children are like appendages ascribed to the patriarch, and the shifchah like an adjunct to an otherwise complete household.
Bayis (בית)
Primarily "house," the building.
- Radak (Sefer HaShorashim) explains that in "you and your bayis shall rejoice" (Devarim 14:26) the word means the members of the household, not the structure; so too Rashi to Bereishis 42:19 and 45:2.
- Ibn Janach narrows it further: bayis there is one's wife. That matches Rabbi Yose, who said he never called his wife ishti but baisi (Gittin 52a); Rashi explains that he was recognizing her as the mainstay of the house.
- Rabbi Klein adds an alternative of his own, offered as a "perhaps": that Rabbi Yose called her baisi because she modestly kept within the confines of her home, and that the word bayis may itself evoke that idea, since Rabbi Pappenheim traces bayis to the monoliteral root ב, "inside," and indeed bayis itself means "inside" (Bereishis 6:14, Shemos 25:11, 37:2, Melachim I 7:9), like the prefix ב.
Machaneh (מחנה)
The grammarians are unanimous that the root means "dwelling" or "stopping over": ח-נ-ה for the triliteralists (Ibn Chayyuj, Ibn Janach, Radak), ח-ן for the biliteralists (Ibn Saruk, and Rabbi Pappenheim, who elsewhere reduces it further to ח). Rabbi Pappenheim's core sense is the opposite of being in transit. Rav Hirsch: Yaakov's people are a machaneh because they are a group settled in one spot on the way to somewhere else. Hence the word is more accurately "camp" than "family," and in most places in Tanach the word carries a military sense. The same root gives the later tachanah (bus stop), chanayah (parking lot), and chanus (shop/store).
She'er (שאר)
Ibn Saruk gives three senses: remnant, food, and flesh. Radak takes the last two to be related, seemingly finding the commonality in "meat," a staple food that is also flesh; this is comparable to lechem, which means food in general and sometimes meat in particular. "Relative" grows out of the "flesh" sense (Vayikra 18:6), presumably because kin share a common fleshy source in one common forebear, as Adam said of Chavah, "bone of my bones and flesh of my flesh" (Bereishis 2:23); in English too we call our kin our "flesh and blood." Where the Torah obligates a husband in she'er (Shemos 21:10), Chazal (Kesubos 47b) divide over whether that is food or conjugal intimacy, both legitimate senses of the word. She'er likewise narrows to one's spouse, which Rabbi Klein suggests may be because of the sacred bond of flesh between man and wife; that narrower sense underlies the halachos that a man inherits his deceased wife's property (Bava Basra 109b, on Bamidbar 27:11) and that a Kohen may become tamei for her (Yevamos 22b, on Vayikra 21:2). Rabbi Pappenheim reduces the word to the two-letter core ש-ר, a focal point: food is one of the foundations on which life hinges, and relatives converge on one foundational ancestor.
Pamalia (פמליא)
Retinue, court, entourage. In Chazal it is mostly Hashem's angelic host: the pamalia above and the pamalia below in Rav Safra's tefillah (Berachos 16b-17a), where Rashi identifies the upper as the angels appointed over the nations and the lower as the assembly of Torah scholars; Rabbi Alexandri's statement on Torah lishmah making peace between them (Sanhedrin 99b); the diminished pamalia above since the Churban (Chagigah 13b); Rabbi Yochanan's teaching that Hashem does nothing without first consulting His pamalia (Sanhedrin 38b); and Rabbi Yochanan again on keshafim read as an abbreviation of makchishin pamalia shel maalah (Sanhedrin 67b, Chullin 7b). It is also used of a human court: on the tradition that Iyov was originally an advisor to Pharaoh (Sotah 11a), the Yerushalmi (Sotah 5:6) calls him a prominent member of Pharaoh's pamilia, spelling the word with an extra yud between the mem and the lamed. On its origin:
- Rabbi Gedaliah Lipschutz (Regel Yesharah to Derech Eretz Zuta ch. 4) reads it as a Hebrew abbreviation, po maliyasa, "here is great esteem"; Rabbi Eliezer Herstik objects that he fails to see how this clarifies the word's meaning.
- Rambam (Moreh Nevuchim 2:6) says it is the Greek for "camp" (rendered machaneh in the standard Hebrew, tzava in the Kapach edition), and Sefer HaAruch defines it as a company of soldiers.
- Rabbi Eliyahu HaBachur (Sefer HaTishbi) reads it with an initial feh rather than peh and a chirik under the mem rather than a patach, and on that reading identifies the word with Latin familia. Alexander Kohut bolsters the connection by noting that the Yerushalmi spells the word with a yud between the mem and the lamed.
In Rabbi Klein's view this does not conflict with Rambam and the Aruch, since "camp" and "body of troops" fall within the semantic range of Latin familia.
The English comparison
The Oxford English Dictionary traces English family to Latin famulus, "servant," which widened to a body of servants making up a household, then to any entourage or retinue of troops or people, and by the time English took it from French, to any group connected by blood or affinity; English familiar, "intimate," comes from the same Latin word. The actual Latin word for "family" was domus, literally "house," the ancestor of domicile, domestic, domain and domination. The parallels run three ways: mishpachah and family are both bound up with "servant"; family from a word for a body of troops resembles machaneh with its military connotation; and Latin domus and Hebrew bayis both mean "family" while their core sense is "house."
Also discussed in
- Handmaidמשפחה / שפחה (ש-פ-ח)
Radak on these roots
Sefer HaShorashim
ב-י-ת
A house; a bird's nest, the grave and the prison are called so too; the people of a house; the inside of a thing; and a place, as a place of stones.
The house itself
כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ (Devarim 22:8), when you build a new house, and אֵין לְשִׁפְחָֽתְךָ כֹל בַּבַּיִת (Melachim II 4:2), your maidservant has nothing in the house, a sense he calls known.
Nest, grave, prison
A bird's nest is called a house: גַּם־צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת (Tehillim 84:4), even the bird has found a house, and חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָֽהּ (Tehillim 104:17), the stork has her house in the cypresses. So too the grave, שָֽׁכְבוּ בְכָבוֹד אִישׁ בְּבֵיתֽוֹ (Yeshayahu 14:18), they lie in honour, each in his house; and the prison, אֲסִירָיו לֹֽא־פָתַח בָּֽיְתָה (Yeshayahu 14:17), he did not open the house for his prisoners.
The household
וְשָֽׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶֽךָ (Devarim 14:26), and you shall rejoice, you and your house, is you and the people of your house. וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּֽים (Shemos 1:21), and He made them houses, is explained as people of a house, that is, that they were fruitful and multiplied, and likewise מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה (Tehillim 68:7), He settles the solitary in a household. What seems right to Radak is that it means He hid them from Pharaoh so that he did them no harm, in the way said of Yirmiyahu and Baruch, וַיַּסְתִּרֵם (Yirmiyahu 36:26), and Hashem hid them.
The inside
מִבַּיִת וּמִחוּץ (Shemos 25:11), within and without; כְּמַרְאֵה־אֵשׁ בֵּֽית ־לָהּ סָבִיב (Yechezkel 1:27), the look of fire inside it round about; אֲחֹֽרֵיהֶם בָּֽיְתָה (Melachim I 7:25), their backs turned inward.
Other things called a house
בִּיתָן is the palace, so called because a palace is a large and honoured house: שָׁב מִגִּנַּת הַבִּיתָן (Esther 7:8), he came back from the palace garden. בָּֽתִּים לַבַּדִּים (Shemos 37:14), houses for the staves, are places; the בָּתִּים of אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹֽרְגוֹת שָׁם בָּתִּים לָֽאֲשֵׁרָֽה (Melachim II 23:7), where the women wove houses for the Asherah, are hangings; כְּבֵית סָאתַיִם (Melachim I 18:32), as a house of two se'ah, is ground in which two se'ah are sown; בֵּית אֲבָנִים יֶחֱזֶֽה (Iyov 8:17), he beholds a house of stones, is a place of stones; and וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ (Yeshayahu 3:20), the houses of the soul, is an ornament the women hang over their hearts.
Is it a delicate word
Some say בית is found as a delicate way of speaking, because they found כִּי שָׁחָה אֶל־מָוֶת בֵּיתָהּ (Mishlei 2:18), for her house sinks down to death. It can be read that שָׁחָה is said of the harlot herself, who sinks toward death, which is her house. His father writes that שָׁחָה is masculine, on the weight of עָשָֹה, made, and בָּנָה, built, even though the accent falls on the earlier syllable.
כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ (דברים כב, ח). ויש אומרים כי ימצא בית לשון נקיה בעבור כי מצאו כִּי שָׁחָה אֶל־מָוֶת בֵּיתָהּ (משלי ב, יח). ויש לפרש כי טעם שָׁחָה על הזונה כי היא שָׁחָה אֶל־מָוֶת שהוא ביתה. ואדוני אבי ז"ל כתב, כי שָׁחָה לשון זכר בשקל עָשָֹה, בָּנָה ואף על פי שהוא מלעיל. אֵין לְשִׁפְחָֽתְךָ כֹל בַּבַּיִת (מלכים ב' ד, ב), ידוע. וכן קן העוף יקרא בית גַּם־צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת (תהלים פד, ד), חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָֽהּ (תהלים קד, יז). וכן הקבר שָֽׁכְבוּ בְכָבוֹד אִישׁ בְּבֵיתֽוֹ (ישעיה יד, יז). וכן בית הסהר אֲסִירָיו לֹֽא־פָתַח בָּֽיְתָה (ישעיה יד, טו). וְשָֽׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶֽךָ (דברים יד, כו), בני ביתך, וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּֽים (שמות א, כא), פירוש בני בית כלומר שפרו ורבו, וכן מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה (תהלים סח, ז). והנראה בעיני כי פירוש וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּֽים שהסתירם מפרעה שלא הרע להם כדרך שנאמר בירמיהו ובברוך וַיַּסְתִּרֵם י"י (ירמיה לו, כו). מִבַּיִת וּמִחוּץ (שמות כה, יא), מבפנים ומבחוץ, כְּמַרְאֵה־אֵשׁ בֵּֽית־לָהּ סָבִיב (יחזקאל א, כז), מבפנים לה, אֲחֹֽרֵיהֶם בָּֽיְתָה (מלכים א' ז, כה), פנימה. שָׁב מִגִּנַּת הַבִּיתָן (אסתר ז, ח), מגנת הארמון ולפי שהארמון בית גדול ונכבד נקרא בּיתן. בָּֽתִּים לַבַּדִּים (שמות לז, יד), מקומות. אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹֽרְגוֹת שָׁם בָּתִּים לָֽאֲשֵׁרָֽה (מלכים ב' כג, ז), פירושו יריעות. כְּבֵית סָאתַיִם (מלכים א' יח, לב), מקום שזורעים בו סאתים, בֵּית אֲבָנִים יֶחֱזֶֽה (איוב ח, יז), מקום אבנים. וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ (ישעיה ג, כ), הוא חלי שתולין אותו הנשים על לבן פיטור"ל בלע"ז.
ח-נ-ה
To encamp, and to encamp against a city. The camp, מַחֲנֶה, comes from it, and the spear, חֲנִית, may as well.
Encamping
קִרְיַת חָנָה דָוִד (Yeshayahu 29:1), the city where David encamped; וַיִּֽחַן ־שָׁם יִשְׂרָאֵל (Shemos 19:2), and Yisrael encamped there; וַֽחֲנֵה עַל־הָעִיר וְלָכְדָהּ (Shmuel II 12:28), encamp against the city and capture it. At פִּזַּר עַצְמוֹת חֹנָךְ (Tehillim 53:6), He scattered the bones of חֹנָךְ, which Radak explains as one encamping against you, just as בָּנַי יְצָאֻנִי (Yirmiyahu 10:20) means my sons have gone out from me, and לֹא יְגֻרְךָ רָֽע (Tehillim 5:5) means evil shall not dwell with You. All of these he counts as verbs that take no object.
Two pesukim either way
וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ (Yeshayahu 29:3) he explains as וחניתי בכדור, I will encamp against you in a ring; and וְחָנִיתִי לְבֵיתִי מִצָּבָה (Zecharyah 9:8) as I will encamp in my house, and they will not fear a garrison that would encamp against them. He allows that both may instead be verbs that take an object.
The camp
מַֽחֲנֶה is found masculine and feminine. Masculine: וְהָיָה הַמַּֽחֲנֶה הַנִּשְׁאָר (Bereishis 32:9), the camp that is left. Feminine: אִם־ תַּֽחֲנֶה עָלַי מַֽחֲנֶה (Tehillim 27:3), if a camp encamps against me, and הַמַּֽחֲנֶה הָאַחַת (Bereishis 32:9), the one camp. The plural runs both ways too: masculine in וַיָּשֹׁסּוּ אֶת־ מַֽחֲנֵיהֶֽם (Shmuel I 17:53), they plundered their camps, and feminine in לִשְׁנֵי מַֽחֲנֽוֹת (Bereishis 32:11), into two camps. וַיִּקְרָא שֵׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא מַֽחֲנָֽיִם (Bereishis 32:3), he called the name of that place Machanayim, means two camps: he called the place so for his camp that had been with Lavan and for the camp of Hashem that he saw afterward.
The shop
Of this root and this sense is אֶל־בֵּית הַבּוֹר וְאֶל־ הַֽחֲנֻיוֹת (Yirmiyahu 37:16), to the dungeon house and to the chanuyos. The word is well known in the words of Chazal (Pesachim 31b), חנות של ישראל ומלאי של ישראל, a Jew's shop and a Jew's wares; and it is called so because travellers encamp there.
The spear
חֲנִית, the spear, may be of this root: וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ (Shmuel I 17:7), the blade of his spear; וַתֵּצֵא הַֽחֲנִית מֵאַֽחֲרָיו (Shmuel II 2:23), and the spear came out behind him; נִשְׁעָן עַל־ חֲנִיתוֹ (Shmuel II 1:6), leaning on his spear. The plural is found masculine, הַֽחֲנִיתִים וְאֶת־הַמָּגִנּוֹת (Divrei HaYamim II 23:9), the spears and the shields, and feminine, וַֽחֲנִיתֽוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת (Yeshayahu 2:4), their spears into pruning hooks.
קִרְיַת חָנָה דָוִד (ישעיה כט, א) וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ (ישעיה כט, ג), וְחָנִיתִי לְבֵיתִי מִצָּבָה (זכריה ד, ח), וַיִּֽחַן־שָׁם יִשְׂרָאֵל (שמות יט, ב), פִּזַּר עַצְמוֹת חֹנָךְ (תהלים נג, ו), פירוש חונה עליך כמו בָּנַי יְצָאֻנִי (ירמיה י, כ), יצאו ממני, לֹא יְגֻרְךָ רָֽע (תהלים ה, ה), לא יגור עמך, הדומים להם. וַֽחֲנֵה עַל־הָעִיר וְלָכְדָהּ (שמואל ב' יב, כח), כולם פעלים עומדים. ופירוש וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ וחניתי בכדור. ופירוש וְחָנִיתִי לְבֵיתִי מִצָּבָה אני אחנה בביתי ולא פחדו מִצָּבָה שיחנה עליהם. ויתכן להיות וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ, וְחָנִיתִי לְבֵיתִי מִצָּבָה, פעלים יוצאים. והשם מחנה מצא בלשון זכר ובלשון נקבה. בלשון זכר וְהָיָה הַמַּֽחֲנֶה הַנִּשְׁאָר (בראשית לב, ט), ובלשון נקבה אִם־תַּֽחֲנֶה עָלַי מַֽחֲנֶה (תהלים כז, ג), הַמַּֽחֲנֶה הָאַחַת (בראשית לב, ט). והקבוץ בלשון זכרים הַֽבְּמַֽחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִֽים (במדבר יג, יט), וַיָּשֹׁסּוּ אֶת־מַֽחֲנֵיהֶֽם (שמואל א' יז, נג), וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת־כָּל־מַֽחֲנֵיהֶם אֲפֵקָה (שמואל א' כט, א). וַיִּקְרָא שֵׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא מַֽחֲנָֽיִם (בראשית לב, ג), שני מחנים. וקרא שם המקום כן על מחנהו שהיה עם לבן ועל מחנה אלהים שראה אחר כן. והקבוץ בלשון נקבה לִשְׁנֵי מַֽחֲנֽוֹת (בראשית לב, יא), מִמַּֽחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים (שמואל א' יז, ד). ומשקל אחר תַּֽחֲנוּת בפלס תַּרְבּוּת, אֶל־מְקוֹם פְּלֹנִי אַלְמֹנִי תַּֽחֲנֹתִֽי (מלכים ב' ו, ח). והשורק והחלם אחדים. ומהשרש הזה והענין הזה אֶל־בֵּית הַבּוֹר וְאֶל־הַֽחֲנֻיוֹת (ירמיה לז, טז), והלשון הזה ידוע בדברי רבותינו ז"ל (פסחים לא, ע"ב), חנות של ישראל ומלאי של ישראל. ונקרא כן לפי שחונים שם האכסנאים. ואפשר שיהיה מן השרש הזה הִנֵּה הֽחֲנִית [חֲֽנִית] הַמֶּלֶךְ וְיַֽעֲבֹר אֶחָד מֵֽהַנְּעָרִים וְיִקָּחֶֽהָ (שמואל א' כו, כב), וַתֵּצֵא הַֽחֲנִית מֵאַֽחֲרָיו וַיִּפָּל־שָׁם (שם ב, כג), וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ (שם א' יז, ז), נִשְׁעָן עַל־חֲנִיתוֹ (שם ב' א, ו). והקבוץ בלשון זכר אֶת־הַֽחֲנִיתִים וְאֶת־הַמָּגִנּוֹת (דברי הימים ב' כג, ט). ובלשון נקבות וַֽחֲנִיתֽוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת (ישעיה ב, ד).
ש-א-רhis headword שׂאר
שְׂאֹר, the leaven with which the dough is leavened.
Leaven
כִּי כָל־שְׂאֹר (Vayikra 2:11), for any leaven, and שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם (Shemos 12:19), no leaven shall be found in your houses: it is the leavening with which the dough is leavened.
Radak’s root שׂאר
כִּי כָל־שְׂאֹר (ויקרא ב, יא), שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָֽתֵּיכֶם (שמות יב, יט), היא המחמצת שמחמיצין בה העיסה.
To remain, be left, and leave over, with שְׁאֵרִית, the remnant; a second sense, שְׁאֵר, flesh, and from it a near relative; also food, and the kneading trough.
What is left
עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן (Shmuel I 16:11), the youngest still remains; וְאִם־מְעַט נִשְׁאַר (Vayikra 25:52), and if little remains; נִשְׁאַר ־מָֽעַל (Iyov 21:34), trespass remains; וְהָעָם הַנִּשְׁאָר (Melachim II 25:22), the people who were left. Where the verb takes an object, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד (Yehoshua 10:28), he left no survivor, and תַּשְׁאִיר מֵאָה (Amos 5:3), it shall leave a hundred. The noun is שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל (Tzefaniah 3:13), the remnant of Yisrael, written also without the alef, שֵׁרִית יִשְׂרָאֵל (Divrei HaYamim I 12:38 in his edition).
A pasuk in Ezra parsed
In וְכָל־ הַנִּשְׁאָר מִֽכָּל־הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָֽר־שָׁם (Ezra 1:4), and everyone who is left, from all the places where he sojourns, the mem of מִכָּל goes not with הַנִּשְׁאָר but with יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ in the same pasuk, the men of his place shall support him, since נשאר is linked only by a beis.
שֵֽׁרִיתִיךָ: remnant, or release
אִם־לֹא שֵֽׁרִותִךָ, read שֵֽׁרִיתִיךָ, לְטוֹב (Yirmiyahu 15:11) may be from this root, and the Targum says as much: אם לָא סוֹפֵךְ יְהֵא לְטַב, if your end will not be for good. Dunash wrote it from וּמְשָׁרֵא קִטְרִין (Daniel 5:12), and loosing knots, and then its sense is like I have released you. On that reading the pasuk is Hashem telling the navi that He will release him from his confinement, and in the time of Yisrael's trouble will make the enemy entreat him to stay in the land or to go with him and be there in honour. That is what the chief of the guard said to Yirmiyahu, הִנֵּה פִתַּחְתִּיךָ הַיּוֹם מִן־הָֽאזִקִּים אֲשֶׁר עַל־יָדֶךָ (Yirmiyahu 40:4), see, I have freed you today from the chains on your hand.
The remnant, and שְׁאָר רוּחַ
שְׁאָר יָשׁוּב (Yeshayahu 10:21), a remnant shall return. שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד (Yeshayahu 14:22), name and remnant, offspring and posterity, can also be read from this sense, the remnant being the son who remains after him. וּשְׁאָר רוּחַ לוֹ (Malachi 2:15), and he had a remnant of spirit, can be read as excellence and eminence, since יתר and שאר are one in sense, and as the root יתר holds eminence and advantage, so does the root שאר. ולא אחד עשה, and the one did not do so, is then Avraham, who was one and a father in his faith to those who came after him: he did not do as you do, for he did not chase after desire, but sought to leave seed of Hashem. Radak's father reads ולא אחד עשה as the people's own words to the navi, put in wonder: Avraham avinu, who was one, did he not do as we do, leaving his wife and living with Hagar her maidservant, though he had a remnant of spirit and was a navi? And the navi answered them that he was seeking seed of Hashem: that is, when he lived with Hagar he did so only to seek seed of Hashem, since he had no seed from Sarah, and even so he did not betray his wife, for he acted by her will and at her bidding; but you are to guard your spirit, and let none of you betray his wife by leaving her and living with the daughter of a foreign god.
Flesh, and kin
A second sense is flesh: אִם־יָכִין שְׁאֵר לְעַמּֽוֹ (Tehillim 78:20), can He prepare flesh for His people; וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר (Tehillim 78:27), He rained flesh upon them like dust; כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי (Tehillim 73:26), my flesh and my heart fail. חֲמָסִי וּשְׁאֵרִי עַל־בָּבֶל (Yirmiyahu 51:35), the violence done me and my flesh be upon Bavel, means the violence of his taking my money, and my flesh, his enslaving me and ruling me with rigour until my flesh was spent. From this a man's near relatives are called שְׁאֵר, אִישׁ אִישׁ אֶל־כָּל־ שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ (Vayikra 18:6), any man to any near of kin; so too שֵׁם וּשְׁאָר (Yeshayahu 14:22), name and kin; and שַֽׁאֲרָה הֵנָּה (Vayikra 18:17), they are near kin, as though to say they are one flesh. A man's relative is like his own flesh, as it says אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה (Bereishis 29:14), you are my bone and my flesh. Some read נִשְׁאַר־מָֽעַל (Iyov 21:34) from this sense, that is, your answers are related to trespass.
Food, and the kneading trough
The word is used of food at large, שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹֽנָתָהּ (Shemos 21:10), her food, her covering and her conjugal right, which the Targum renders זִיּוּנַהּ, her provisioning. Another sense: בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ (Devarim 28:5), blessed is your basket and your kneading trough, the trough in which the dough is kneaded; but in מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם (Shemos 12:34), bound up in their garments, it is the dough itself. It may be called so for food, since bread is a man's chief food.
Radak’s root שׁאר
עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן (שמואל א' טז, יא). והנפעל וְאִם־מְעַט נִשְׁאַר (ויקרא כה, נב), נִשְׁאָר בָּעִיר (ישעיה כד, יב), נִשְׁאַר־מָֽעַל (איוב כא, לד). וְכָל־הַנִּשְׁאָר מִֽכָּל־הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָֽר־שָׁם (עזרא א, ד), קשר מ"ם מִכָּל דבק עם יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ (שם), לא עם הַנִּשְׁאָר כי אין קשרו כי אם בבי"ת. וַיִּשָּֽׁאֲרוּ שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁים (במדבר יא, כו), וְהָעָם הַנִּשְׁאָר (מלכים ב' כה, כב), וְאֶת־הַנִּשְׁאָרִים (ירמיה כא, ז). וְנֵֽאשֲׁאַר אָנִי (יחזקאל ט, ח), כמו ונשאר. וכבר כתבנו דקדוקו בחלק הראשון מזה הספר. והכבד [הִפְעִיל] לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד (יהושע י, כח), תַּשְׁאִיר מֵאָה (עמוס ה, ג). והשם שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל (צפניה ג, יג). וחסרו האל"ף גם מהמכתב וְגַם כָּל־שֵׁרִית יִשְׂרָאֵל לֵב אֶחָד לְהַמְלִיךְ אֶת־דָּוִֽיד (דברי הימים א' יב, לח). ויתכן להיות מזה אִם־לֹא שֵֽׁרִותִךָ [שֵֽׁרִיתִיךָ] לְטוֹב (ירמיה טו, יא). וכן אמר התרגום אם לָא סוֹפֵךְ יְהֵא לְטַב. והיה ראוי שְׁאֵרִיתֶךָ ובא התי"ו בחירק שלא כמנהג. וכמוהו בחירק התי"ו וּתְפוֹצוֹתִיכֶם וּנְפַלְתֶּם כִּכְלִי חֶמְדָּֽה (ירמיה כה, לד). ודונש כתבו מן וּמְשָׁרֵא קִטְרִין (דניאל ה, יב). ושֵֽׁרִיתִיךָ היה דגוש לולי הרי"ש כמו צִוִּיתִיךָ, עִנִיתִיךָ, וענינו כמו פתחתיך. ופירוש הפסוק כן הוא, אמר לו השם לנביא אם לא אפתח אותך ממאסרך ואפגיע בך בעת צרתם של ישראל את האויב כי הוא יפגיע בך לשבת בארץ או ללכת עמו ולהיות שם בכבוד. והוא מה שאמר רב הטבחים לירמיהו וְעַתָּה הִנֵּה פִתַּחְתִּיךָ הַיּוֹם מִן־הָֽאזִקִּים אֲשֶׁר עַל־יָדֶךָ אִם־טוֹב בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא אִתִּי בָבֶל בֹּא וְאָשִׂים אֶת־עֵינִי עָלֶיךָ וְאִם־רַע בְּעֵינֶיךָ לָבֽוֹא־אִתִּי בָבֶל חֲדָל רְאֵה כָּל־הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ וגו'(ירמיה מ, ד). והפסוק האחר אומר וְעוֹדֶנּוּ לֹֽא־יָשׁוּב (ירמיה מ, ה), ועדיין לא שב ירמיהו תשובה לרב הטבחים מה בלבו אם ללכת אם להשאר, והוא הבין בו כי דעתו היה להשאר ואמר לו לך ושובה אל גדליהו וגו'. ולזה הפירוש יהיה ישוב פעל יוצא. ויש לפרשו ועודנו לא ישוב כמשפטו עומד ואכתבנו עוד בשרש שׁוב. ומשקל אחר שְׁאָר יָשׁוּב שְׁאָר יַֽעֲקֹב (ישעיה י, כא). ויתכן לפרש וּשְׁאָר רוּחַ לוֹ (מלאכי ב, טו), כענין היתרון והמעלה כי יתר ושאר ענין אחד וכמו שבשרש יָתָר יש ענין מעלה ויתרון. כן בשרש שָׁאַר ויהיה ושאר רוח ממנו. ופירוש ולא אחד עשה אברהם שהיה אחד ואב לבאים אחריו באמונתו לא עשה כמו שאתם עושים כי לא רדף אחרי התאוה ולא בעל אפילו בכשר לו אלא שהיה מבקש להשאיר זרע אלהים. ואדוני אבי ז"ל פירש כי ולא אחד עשה הוא דברי העם לנביא, והוא דרך תמיהה, אברהם אבינו שהיה אחד לא עשה כן כמו שאנחנו עושים שהניח אשתו ובעל הגר שפחתו ואף על פי ששאר רוח לו והיה נביא? והנביא היה עונה להם ומה האחר מבקש זרע אלהים, כלומר כשבעל הגר לא עשה אלא לבקש זרע י"י לפי שלא היה לו זרע מן שֹרה ואף על פי כן לא בגד באשתו כי ברצונה ובמצותה עשה אבל אתם תשמרו ברוחכם ולא יבגד אחר מכם באשתו להניחה ולבעול בת אל נכר. ויש לפרש מזה שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד (ישעיה יד, כב), והוא הבן שנשאר אחריו. וענין אחר אִם־יָכִין שְׁאֵר לְעַמּֽוֹ (תהלים עח, כ), וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר (תהלים עח, כז), וַֽאֲשֶׁר אָֽכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי (מיכה ג, ג), בִּכְלוֹת בְּשָֽׂרְךָ וּשְׁאֵרֶֽךָ (משלי ה, יא), כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי (תהלים עג, כו). חֲמָסִי וּשְׁאֵרִי עַל־בָּבֶל (ירמיה נא, לה) רוצה לומר חמסי שלקח ממוני ושארי שעבד בי ורדה בי בפרך עד שכלה בשרי, ודמי אל ישבי כשדים (שם) ההרוגים שהרגו. גֹּֽזְלֵי עוֹרָם מֵֽעֲלֵיהֶם וּשְׁאֵרָם מֵעַל עַצְמוֹתָֽם (מיכה ג, ב), ענין הכל בשר. ומזה קראו לקרובי האדם שאר ואמרו אִישׁ אִישׁ אֶל־כָּל־שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ (ויקרא יח, ו). ובקבוץ שֵׁם וּשְׁאָר (ישעיה יד, כב), ומשקל אחר שַֽׁאֲרָה הֵנָּה (ויקרא יח, יז), והוא שם כלל כאילו אמר בשר אחד הנה, ולפי שקרוב האדם כבשרו וכמו שנאמר אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה (בראשית כט, יד), וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּֽם (ישעיה נח, ז), לפיכך נקראו שאר. ויש מפרשים מזה נִשְׁאַר־מָֽעַל, כלומר תשובותיכם מיוחסות הן אל המעל. ונאמר עוד הלשון הזה אל כל מזון סתם שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹֽנָתָהּ (שמות כא, י), כמו שאמר התרגום זִיּוּנַהּ. וענין אחר, בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ (דברים כח, ה), וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶֽיךָ (שמות ז, כח), היא העריבה שלשין בה העיסה. אבל מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם (שמות יב, לד), היא העיסה עצמה. ואפשר שנקראת כן לענין מזון כי הלחם הוא עיקר מזון האדם.
ש-פ-חhis headword שׁפח
The שִׁפְחָה, a maidservant, a word with no masculine; and in another sense the מִשְׁפָּחָה, a family, a name given also to a tribe and to a nation.
The maidservant
כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל־יַד גְּבִרְתָּהּ (Tehillim 123:2), as the eyes of a maid to the hand of her mistress; עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת (Koheles 2:7), menservants and maidservants; אֵין לְשִׁפְחָֽתְךָ כֹל (Melachim II 4:2), your maidservant has nothing. No masculine noun is formed from it: for the male one says עֶבֶד, a servant, and for the female אָמָה or שפחה, a maid.
The family
מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה (Esther 9:28), every single family, and לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם יָֽצְאוּ מִן־הַתֵּבָֽה (Bereishis 8:19), they went out of the ark by their families; the tribe that Hashem takes יִקְרַב לַמִּשְׁפָּחוֹת (Yehoshua 7:14), shall come near by families. The tribe itself is also called מִשְׁפָּחָה: וַיַּקְרֵב אֶת־ מִשְׁפַּחַת יְהוּדָה (Yehoshua 7:17), he brought near the family of Yehudah.
A nation
A nation is called מִשְׁפָּחָה: וְאִם־ מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם (Zecharyah 14:18), and if the family of Mitzrayim; עַל כָּל־ הַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם (Amos 3:1), against the whole family I brought up from the land of Mitzrayim; מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָֽאֲדָמָה (Amos 3:2), of all the families of the earth. And by way of borrowing, וּפָֽקַדְתִּי עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת (Yirmiyahu 15:3), I will appoint over them four families.
Radak’s root שׁפח
כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל־יַד גְּבִרְתָּהּ (תהלים קכג, ב), עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת (קהלת ב, ז), וּלְשִׁפְחָֽתְךָ שְׁנֵי בָנִים (שמואל ב' יד, ו), אֵין לְשִׁפְחָֽתְךָ כֹל (מלכים ב' ד, ב), הוא שם לאמה ולא יבא ממנו שם לזכר אלא יאמר עֶבֶד לזכר ואָמָה או שפחה לנקבה. וכבר כתבנו הדומים לו בחלק הדקדוק שהוא חלק הראשון מזה הספר. וענין אחר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה (אסתר ט, כח), לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם יָֽצְאוּ מִן־הַתֵּבָֽה (בראשית ח, יט) והיה הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר־יִלְכְּדֶנּוּ י"י יִקְרַב לַמִּשְׁפָּחוֹת (יהושע ז, יד), ונקרא גם כן השבט משפחה וַיַּקְרֵב אֶת־מִשְׁפַּחַת יְהוּדָה (יהושע ז, יז). ונקרא הגוי משפחה וְאִם־מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם (זכריה יד, יח), עַל כָּל־הַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם (עמוס ג, א), מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָֽאֲדָמָה (עמוס ג, ב), וְעַל מִשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ (ירמיה י, כה). ועל דרך ההשאלה וּפָֽקַדְתִּי עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת (ירמיה טו, ג).
He gives no sense here. The entry is one pasuk of Yeshayahu, with a note that the word is treated at the letter samech.
The whole entry
The one pasuk is Yeshayahu 3:17, on קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן, the crown of the daughters of Tzion. Of the word itself he says nothing here, only that he has already treated it at the letter samech.
Radak’s root שׂפח
וְשִׂפַּח י"י קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן (ישעיה ג, יז), כבר זכרנוהו באות הסמ"ך.
Radak, Sefer HaShorashim, Berlin 1847. Public domain, digitised by Sefaria from the National Library of Israel.
Sources
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Family Matters," What's in a Word?, Ohr Somayach, 20 November 2021.
Cited in the essay: Bereishis 2:23, 6:14, 24:38 with HaKtav V'HaKabbalah, 32:9, 33:8, 35:2, 42:19 and 45:2 with Rashi; Shemos 21:10, 25:11, 37:2; Vayikra 13:2, 18:6, 21:2; Bamidbar 27:11; Devarim 14:26; Melachim I 7:9; Berachos 16b-17a with Rashi; Gittin 52a with Rashi; Kesubos 47b; Sotah 11a; Chagigah 13b; Yevamos 22b; Bava Basra 109b; Sanhedrin 38b, 67b, 99b; Chullin 7b; Yerushalmi Sotah 5:6; Rav Hirsch to Bereishis 32:3 and Vayikra 25:5; Menachem Ibn Saruk; Ibn Chayyuj; Ibn Janach; Radak, Sefer HaShorashim; Rabbi Yehudah Aryeh of Carpentras, Ohalei Yehuda; Rabbi Shlomo Pappenheim; Rabbi Aharon Marcus, Keses HaSofer to Bereishis 8:19; Rabbi Zev Hoberman; Rambam, Moreh Nevuchim 2:6; Sefer HeAruch s.v. פמליא; Rabbi Eliyahu HaBachur, Sefer HaTishbi; Rabbi Gedaliah Lipschutz, Regel Yesharah to Derech Eretz Zuta ch. 4; Rabbi Eliezer Herstik; Alexander Kohut; Oxford English Dictionary.