demon
At a glance
In short
Sheid is the demon, the general word: Chazal put it between the angel and the man, winged and knowing the future like the one, eating and drinking and dying like the other. Ruach, the word that plainly means wind or spirit, is the apparition with no body and no form at all. Lilis is the female demon, and whether that is the name of one particular demoness or the name of a whole class of them is disputed, as is what the word means in the one pasuk where it appears. Two of the three are separated by body: the sheid has one, the ruach has none.
Distinctions
Sheid (שד)
The general word. The Gemara (Chagigah 16a) sets the sheidim between two orders of creature: they are like the angels in three ways, in having wings, in flying about the world, and in having access to what Heaven knows of the future, and like men in four, in eating, in drinking, in reproducing and in dying.
Rashi (to Sanhedrin 109a) describes them from the other side, as having a humanoid form and eating and drinking as a man does.
Lilis (לילית)
The female demon, and on Rashi's account at Sanhedrin 109a the one that takes the shape of a man but has wings as well. Rashi to Eruvin 100b has it a kind of sheid; there the Gemara counts among the ten curses that came upon Chavah after the Forbidden Fruit that she was doomed to grow hair like a Lilis.
Ruach (רוח)
The word means wind, or spirit, and that is very nearly the ruling: Rashi (to Sanhedrin 109a) marks the ruchin off from the other two as having no body and no form. Where the sheid eats and drinks and the Lilis takes a shape, the ruach is the one with nothing to take hold of.
Sanhedrin 109a is where the three stand together. Among the punishments of those who built the Tower, some were turned into kofim, monkeys, and others into ruchin, sheidim and lilin.
Where the authorities disagree
Whether Lilis is a name or a category. The Kabbalistic reading makes it a proper name: Lilis is one particular sheidah, the mother of all the sheidim, and the Zohar has her as the consort of the Satan, Samael. Others hold it is a category rather than a name, a kind of female demon.
What the word means in Yeshayahu 34:14, where it first appears. Three views. Rashi: the name of a female sheid. Ibn Ezra: a kind of nocturnal bird. Radak: some sort of nocturnal animal. Niddah 24b, which speaks of a woman who miscarries a child in the form of a Lilis and whose ensuing discussion shows that the child had wings, supports the first two and not the third, since on that evidence a Lilis must be a demon or a bird. Rashi there again has it a female demon, adding that sheidim have the faces of men and wings besides.
Whether the sheid has wings. Chagigah 16a counts wings among the ways sheidim resemble angels. Rashi to Sanhedrin 109a gives the wings to the lilin and not to the sheidim, which implies they have none. Some answer that the sheidim the builders of the Tower turned into were a kind without wings, though sheidim in general do have them.
Whether the female demon has hair. The Zohar (Bereishis 54b) and Sefer Chassidim (§1155) hold that female demons have no hair, which is why Boaz knew his visitor was a woman. On that, Rabbi Yehudah Fatiyah (1859 to 1942) reads Rashi to Eruvin 100b precisely: Rashi wrote that a Lilis is a kind of sheid and not a kind of sheidah, because only the males have hair. Others hold that Lilis is the exception, a female demon who does have hair on her head, and account for Boaz another way: Lilis comes to men when they are asleep, not when they are awake.
Rendering guidance
For translators
Where the three appear in one list, as they do at Sanhedrin 109a, they need three different English words, and the distinction Rashi draws there is the one to keep: "demon" for sheid, "apparition" or "spirit" for ruach, and for lilin a word that carries the female sense, since that is what separates them from the sheidim. "Spirit" for ruach is safe here but ambiguous in a book that also uses it for ruach as soul or wind; where the context is this one, "apparition" is the less ambiguous choice.
Lilis resists translation, and where the dispute is live a transliteration with the sense in a note serves better than picking one of the three readings of Yeshayahu 34:14. A rendering that settles it as "screech owl" or "night creature" takes Ibn Ezra's or Radak's side against Rashi's without saying so.
Radak on this root
Sefer HaShorashim
ר-ו-ח
Relief, the opposite of distress; and רוּחַ, which is wind, air, breath, a quarter of the sky, will, spirit and soul.
Relief
וְרָוַח לְשָׁאוּל (Shmuel I 16:23), Shaul had relief, and אֲדַבְּרָה וְיִרְוַח־לִי (Iyov 32:20), let me speak and find relief. The noun is רֶוַח וְהַצָּלָה (Esther 4:14), relief and rescue, and וְרֶוַח תָּשִׂימוּ (Bereishis 32:17), you shall put a space between; another form is כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה (Shemos 8:11), when there was respite. The sense, he says, is known, and it is the opposite of straits.
The cool of the day
Rabbi Yonah put לְרוּחַ הַיּוֹם (Bereishis 3:8) here, at the hour of the day's ease, when its air turns cool. He himself allows the plain sense of a wind that blows, the turn of the day when the wind comes up; and then מתהלך in the pasuk goes back to the wind or to the voice, as in קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ (Yirmiyahu 46:22), her voice goes like a serpent's.
Wind, and what is winnowed by it
וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק (Melachim I 19:11), a great strong wind, and רוּחַ־קָדִים (Shemos 10:13), an east wind. From this comes אֲשֶׁר־זֹרֶה בָרַחַת (Yeshayahu 30:24), winnowed with the רַחַת, the implement grain is winnowed with, so called because they toss it into the wind. Rabbi Yaakov ben Elazar put וְהוֹרַדְתִּי בָרִיחִים כֻּלָּם here too: they are ships, named so because they go by the wind; Targum Yonasan renders that He brought them all down with oars.
The four winds and the four sides
וְהֵבֵאתִי אֶל עֵילָם אַרְבַּע רוּחוֹת (Yirmiyahu 49:36), I will bring four winds upon Eilam, he reads as four kingdoms, likened to wind because a strong wind wrecks and breaks the high cedars; and the number is truly four, since evil will come on them from every side and corner. From this a quarter of the sky is itself called רוּחַ, there being four winds to the four sides: מָדַד רוּחַ הַצָּפוֹן (Yechezkel 42:17), he measured the north side, and לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ (Yechezkel 42:20), he measured it to the four sides. Some put here also סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ (Koheles 1:6), round and round it goes, saying it is said of the sun going round the quarters.
Spirit, prophecy and angel
The word is also the spirit that speaks in a navi: כֹּל אֲשֶׁר הָיָה בָרוּחַ עִמּוֹ (Divrei HaYamim I 28:12), all that was with him in spirit, and וְרוּחֲךָ הַטּוֹבָה נָתַתָּ לְהַשְׂכִּילָם (Nechemiah 9:20), You gave Your good spirit to teach them. וַיֵּצֵא הָרוּחַ וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי (Melachim I 22:21), the spirit came out and stood before Him, is the spirit of prophecy or else an angel; and וְסוּסֵיהֶם בָּשָׂר וְלֹא־רוּחַ (Yeshayahu 31:3), their horses are flesh and not spirit, means not an angel, an angel being a thing of spirit.
Will, breath and soul
It is a man's will: עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ (Bamidbar 14:24), because another spirit was with him, and כָּל־רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל (Mishlei 29:11), a fool lets out all his will. It is the soul: וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ (Koheles 12:7), and the spirit returns to Hashem who gave it, sometimes any of the three souls and sometimes the highest alone; or the one seated in the heart, where anger lives, so אַל־תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס (Koheles 7:9), do not be hasty in your spirit to be angry. And it is the breath: רוּחִי זָרָה לְאִשְׁתִּי (Iyov 19:17), my breath is strange to my wife, and וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע (Yeshayahu 11:4), by the breath of his lips he will slay the wicked, which he reads as the speech of the lips, since speech leaves the mouth on the breath. His father reads וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת (Yeshayahu 11:3) here as well, that his speech will be in the fear of Hashem.
וְרָוַח לְשָׁאוּל (שמואל א' טז, כג), אֲדַבְּרָה וְיִרְוַֽח־לִי (איוב לב, כ). והשם רֶוַח וְהַצָּלָה (אסתר ד, יד), וְרֶוַח תָּשִׂימוּ (בראשית לב, יז), בסגול. ומשקל אחר כִּי הָֽיְתָה הָֽרְוָחָה (שמות ח, יא), לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִֽי (איכה ג, נו). ופירושו אַל־תַּעְלֵם אָזְנְךָ לשועתי שאני משוע אליך בעבור רוחתי. והפעל הכבד [פִּעֵל] וַֽעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים (ירמיה כב, יד), ענין הרוח ידוע שהוא הפך הצוקה. ורבי יונה כתב מזה לְרוּחַ הַיּוֹם (בראשית ג, ח), כלומר בעת רוח היום, ורוח היום הוא קרות אוירו. ואפשר לפרשו מענין רוח הנושבת כמשמעו, כלומר לעת פנות היום שנושב הרוח, ומתהלך שב אל הרוח או אל הקול. וכמוהו קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ (ירמיה מו, כב). וענין אחר רוּחַ י"י דִּבֶּר־בִּי (שמואל ב' כג, ב), כֹּל אֲשֶׁר הָיָה בָרוּחַ עִמּוֹ (דברי הימים א' כח, יב), וְרֽוּֽחֲךָ הַטּוֹבָה נָתַתָּ לְהַשְׂכִּילָם (נחמיה ט, כ). וַיֵּצֵא הָרוּחַ וַיַּֽעֲמֹד לִפְנֵי י"י (מלכים א' כב, כא), הוא רוח הנבואה או מלאך. וכן וְסוּסֵיהֶם בָּשָׂר וְלֹא־רוּחַ (ישעיה לא, ג), ולא מלאך לפי שהוא רוחני. וכן אֲדֹנָי אלהים שְׁלָחַנִי וְרוּחֽוֹ (ישעיה מח, טז), ומלאכו. וְרוּחַ לָֽבְשָׁה אֶת־עֲמָשַׂי (דברי הימים א' יב, יח), פירוש רוח הרצון והחפץ. וכן עֵקֶב הָֽיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ (במדבר יד, כד), עַד־יֵֽעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם (ישעיה לב, טו), רצון הבורא. וּשְׁאָר רוּחַ לוֹ (מלאכי ב, טו), יתרון רצון ורוח טובה היה לו לאברהם אבינו. ועוד נפרש הפסוק בשרש שָׁאַר, אֶל אֲשֶׁר יִֽהְיֶה־שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ (יחזקאל א, יב), כלומר אל אשר יהיה חפצם ורצונם ללכת ילכו. ויש לפרש מזה אַבִּיעָה לָכֶם רוּחִי (משלי א, כג). וְרוּחַ לֹֽא־יָבוֹא בֵֽינֵיהֶֽם (איוב מא, ח), אויר. וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק (מלכים א' יט, יא), רֽוּחַ־קָדִים (שמות י, יג), הרוח הנושבת ומזה נגזר אֲשֶׁר־זֹרֶה בָרַחַת (ישעיה ל, כד), בשקל מְלֹא כַף נָחַת (קהלת ד, ו), והוא הכלי שמזרים בו התבואה לפי שמניפין אותו אל הרוח פל"א בלע"ז. וכתב החכם רבי יעקב בן אלעזר מזה וְהֽוֹרַדְתִּי בָֽרִיחִים כֻּלָּם (קהלת מג, יד), והם הספינות ונקראו כן לפי שהולכים ברוח. וכן תרגם יונתן וְאַחֲתֵית בִּמְשׁוֹטִין כּוּלְהוֹן. ויתכן לפרש מזה וַֽעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים כלומר שיכנס בהם הרוח עשויין לימי הקיץ. וזהו שאמר וְקָרַֽע לוֹ חַלּוֹנָי (ירמיה כב, יד). והבאתי אל עילם ארבע רוּחוֹת מארבע קצות השׁמים (ירמיה מט, לו), פירוש אַרְבַּע מַלְכֻיוֹת. ודמה אותם לרוח כמו שהרוח החזקה משחתת ומכילה הארזים הגבוהים. ורצונו לומר באמת ארבע כי מכל צד ומכל פנה תבוא להם הרעה. ומהענין הזה נקראת הפאה רוח לפי שהם ארבע רוחות לארבע הפאות. לְכָל־רוּחַ אֱזָרֶה (יחזקאל ה, יב), מָדַד רוּחַ הַצָּפוֹן (יחזקאל מב, יז), אֵת רוּחַ הַדָּרוֹם מָדָד (יחזקאל מב, יח), וַיִּֽהְיוּ הָֽרִמֹּנִים תִּשְׁעִים וְשִׁשָּׁה רוּחָה (ירמיה נב, כג), מלעיל, ופירושו לרוח אחת היו הרמונים כך. לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ (יחזקאל מב, כ). ויש מפרשים מזה סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל־סְבִֽיבֹתָיו שָׁב הָרֽוּחַ (קהלת א, ו), והוא אומר על השמש שיסוב וילך הפאה. וְרוּחַ כָּל־בְּשַׂר־אִֽישׁ (איוב יב, י), רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹֽף (איוב לד, יד), פעמים היא קרואה כל אחת משלש הנפשות כן, או הנשמה והעליונה בלבד. וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָֽהּ (קהלת יב, ז). או השכונה בלב והיא בעלת הכעס לפיכך אמר אַל־תְּבַהֵל בְּרֽוּֽחֲךָ לִכְעוֹס (קהלת ז, ט), כִּֽי־תָשִׁיב אֶל־אֵל רוּחֶךָ (איוב טו, יג), הֵנִיחוּ אֶת־רוּחִי בְּאֶרֶץ צָפֽוֹן (זכריה ו, ח), כָּל־רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל (משלי כט, יא), פירוש כל רצונו. ויש שיאמר על הנשימה רוח רוּחִֽי זָרָה לְאִשְׁתִּי (איוב יט, יז), לֹֽא־יִתְּנֵנִי הָשֵׁב רוּחִי (איוב ט, יח). וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָֽׁע (ישעיה יא, ד), פירוש בדבר שפתיו כי הדבר יוצא מהפה ברוח והבל. אַבִּיעָה לָכֶם רוּחִי (משלי א, כג). ואדוני אבי ז"ל פירש מזה וַֽהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת י"י (ישעיה יא, ג), דבורו יהיה ביראת י"י. וכן פירש מזה לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִֽי (איכה ג, נו), אַל־תַּעְלֵם אָזְנְךָ לדברי ולצעקתי.
Radak, Sefer HaShorashim, Berlin 1847. Public domain, digitised by Sefaria from the National Library of Israel.
Sources
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Of Demons and Spirits," What's in a Word?. Not among the essays Ohr Somayach carries; drawn from the book manuscript, where it is filed under Shavuos.
Cited in the essay: Rus 3:8 with Ruth Rabbah and Rashi; Yeshayahu 34:14 with Rashi, Ibn Ezra and Radak; Chagigah 16a; Sanhedrin 109a with Rashi; Eruvin 100b with Rashi; Niddah 24b with Rashi; Zohar, Bereishis 54b; Sefer Chassidim §1155; Rabbi Yehudah Fatiyah; Ruth Rabbah 6:1 with the commentaries there; Shiyurei Taharah, maareches shin §42; Minchas Yehudah, Bereishis §20.