ritual
circumciser
At a glance
In short
Mohel is the circumciser. Gozer is the cutter, the older title, and as an honorific it also carried a second sense, halachic decisor. Rofeh is a physician who performs the circumcision, and uman a practitioner or bloodletter who does so; on Rabbi Yissachar Tamar's reading, neither word means "circumciser" as such. His rule sorts them: a man whose main profession was circumcision alone was a mohel, and one who also let blood or practiced other kinds of healing was a rofeh or an uman.
Distinctions
Mohel (מוהל)
The Torah's own verb for the act is yimol (Vayikra 12:3), and words for circumcising appear about thirty times in Tanach, mostly in Bereishis (ch. 17, 21:4, 34:15-22), Shemos (12:44, 12:48) and Yehoshua (ch. 5). The agent noun mohel is in neither Tanach nor the Mishnah. The Aramaic mohala appears in Shabbos 156a, where one born under Maadim is destined to shed blood but chooses whether that means bloodletter (umana), robber, butcher, or circumciser. The verb mohalin appears in the Mishnah (Shabbos 19:2, 19:5); one Mishnah (19:6) uses the shorter mal, the Biblical form (Devarim 30:6; Yehoshua 5:4, 5:7), and Rabbi Klein says outright that he does not know why that Mishnah uses a different verb.
The Chasam Sofer (Responsa, Yoreh De'ah 249) notes that the commentators explain milah as cutting, and that Onkelos renders it with gezar, yet concludes that milah means removal, the taking away of the orlah.
Alongside the mahul of Yeshayahu 1:22, the Mishnah has comparable words for diluted, watery liquids: michal (Demai 7:4) and mochal (Taharos 9:3, Mikvaos 7:3-4, Machsirin 6:5), which some versions read as mohal. Similarly, the reddish liquid that comes out of a piece of meat after it has been salted as halachah requires is called mohal, and does not have the halachic status of blood (Shach to Yoreh Deah 69:79).
Gozer (גוזר)
Root ג-ז-ר, "cut," and by extension "decree," whence gezeirah. Rav Hoshiya put a question about circumcision to Rabbi Yehudah HaGozer (Shabbos 131b; Yerushalmi Shabbos 19:1), whom Rashi and Rabbeinu Chananel identify as a circumciser; the Yerushalmi (Rosh Hashanah 3:9) has Rabbi Yehudah Guzraya. Targum Onkelos regularly renders words of milah with words of gozer, and renders Tzipporah's vatichros (Shemos 4:25) as ugzeras; some sources call the mitzvah mitzvasa digzeirasa, the commandment of cutting (Koheles Rabbah 3:2). Rabbi David Zacut Modena: he is called gozer because his physical action chops down the spiritual forces of impurity that otherwise possess the uncircumcised. A posek is likewise literally a cutter, which helps explain gozer as decisor; and the English decisor belongs to the same family as decision, scissor, concise, excision, precise, incision, incisors and circumcise, all of them cutting words.
The Midrash (Bereishis Rabbah 84:7, Tanchuma Vayeishev 9 and Naso 30, Shocher Tov to Tehillim 115, and more) has the Splitting of the Sea come about in the merit of Yosef, who held himself back from Potiphar's wife, so that it was his guarding the holiness of milah that brought the last step of the Exodus. Since one of the verbs for the sea's splitting is gozer (Tehillim 136:13), Rabbi Dov Kook of Teveryah writes that the gematria of ג-ז-ר is 210, an allusion to the 210 years the Jews were in Egypt.
Rofeh (רופא) and uman (אומן)
Roots ר-פ-א, "heal," and א-מ-ן, "craft." A talmid chacham may not live in a city that has no rofeh and no uman (Bava Basra 21a; Sanhedrin 17b); Rashi there takes rofeh as a circumciser for Jewish children and uman as a bloodletter or barber. Where no Jewish circumciser is at hand, the Gemara weighs an Aramean rofeh against a Kusi one (Avodah Zarah 26b; Menachos 42a). Umana is a bloodletter in Taanis 21b but plainly a circumciser in Shabbos 133b, which is why it counts as a fourth term.
Where the authorities disagree
Whether mohel comes from the root of milah. The Biblical verb is mal, root מ-ו-ל, with no hei; mohel has a hei that behaves like a root letter, pointing to מ-ה-ל, which occurs once in Tanach, a hapax legomenon at Yeshayahu 1:22, "your wine is mahul in water."
- One approach keeps the two apart. Scholars have already pointed out that the hei is not part of the Biblical root for circumcising but a new feature of Rabbinic Hebrew, a point made at length by the Maskilic scholar Solomon Dubno (Tikkun Sofrim to Bereishis 17:13, printed in Netivos HaShalom alongside Moses Mendelssohn's Beiur), who holds that the two roots simply exist in two different strands of the language. (As an aside, Rabbi Shlomo Pappenheim traces mal and milah to the biliteral מ-ל but mahul to the biliteral ה-ל.)
- The other approach bridges them. Shadal (to Yeshayahu 1:22) observes that in both Arabic and Latin idiom one is said to kill, slaughter, wound or cut wine when one waters it, since watering cuts its sharpness and potency, and on that thematic affinity he holds the roots for cutting and for diluting to be etymologically related. The German linguist Wilhelm Gesenius and Dr. Alexander Kohut accept this approach as well. Shadal also brings several Semitic roots in Hebrew and Aramaic that are semantically interchangeable, one form with a middle vav and the other with a middle hei; that would make the post-Biblical mohel after all the agent noun of milah, though Rabbi Klein judges that none of Shadal's examples is that clear-cut.
What rofeh means in the sugya.
- Rashi to Menachos 42a and the Mainz commentary attributed to Rabbeinu Gershom: rofeh there is the surgeon serving as circumciser, so the word does duty for "circumciser."
- Rashi to Avodah Zarah 26b: it means a physician who also knows how to perform one.
Why two thirteenth-century Ashkenazi authorities were called HaGozer. Rabbi Yissachar Tamar first suggests continuity, an Eretz Yisrael usage preserved in early Ashkenaz, then withdraws it: no other medieval source titles a circumciser gozer, and Rabbi Yaakov HaGozer and Rabbi Gershom HaGozer call the practitioner a mohel throughout their own works. His conclusion: gozer had lapsed and was revived for these two as a literary honorific playing on both senses, since they were circumcisers and also the decisors who codified the laws of milah.
Also discussed in
Radak on these roots
Sefer HaShorashim
א-מ-ן
To believe and trust; אֱמֶת, truth, of this root in his view; אָמֵן, it shall be true; to be firm and endure; to rear a child; the אָמָּן, one who excels at a craft.
Believing
לְמַעַן יַֽאֲמִינוּ (Shemos 4:5), that they may believe. All such forms are trust and acceptance, קרידינצא in his own vernacular, credence; and they come out of the sense of אמונה, since one who believes a thing gives it אמונה, credence, and holds it true.
אֱמוּנִים and אֱמוּנָה: truth
בְּכָל־בֵּיתִי נֶֽאֱמָן הֽוּא (Bamidbar 12:7), in all My house he is faithful, and קִרְיָה נֶאֱמָנָה (Yeshayahu 1:21), a faithful city. וְאִישׁ אֱמוּנִים מִי יִמְצָֽא (Mishlei 20:6), but a man of truth, who can find, has the word as a noun; in כִּי־פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָֽם (Tehillim 12:2), for the true have ceased from among men, and in two pesukim like it, it is an adjective; and all of them are the sense of אמת, truth. So too אֵל אֱמוּנָה (Devarim 32:4), a God of truth, and וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָֽנִי (Tehillim 119:75), which he explains ובאמונה עניתני, and in truth You afflicted me: their sense is truth.
Where אֱמֶת comes from
In his own view אֱמֶת, truth, belongs to this root, its proper form being אֱמֶנֶת on the pattern of דְּבֶֽלֶת, the nun having fallen away for ease as it fell from בת, a daughter, whose proper form is בֶּֽנֶת; the dagesh it takes when suffixes are joined to it proves as much, and its plural is formed as בנות, daughters, is.
Saying אָמֵן
וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵֽן (Devarim 27:17), and all the people shall say amen, is, it shall be true that whoever transgresses one of these shall be cursed, said either as a prayer or as acceptance, that they took the curse upon themselves should they transgress. So וְגַם־ אָמְנָה אֲחֹתִי בַת־אָבִי (Bereishis 20:12): and also, it is true that she is my sister, my father's daughter.
Firm and lasting
וְנֶֽאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ (Shmuel II 7:16), your house and your kingdom shall endure; יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן (Yeshayahu 22:23), a peg in a place strong and lasting; מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת (Devarim 28:59), great blows, strong and lasting; וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה (Shemos 17:12), and his hands were steady, that is, they stayed raised, and they did not let them down until the sun set. אֲנַחְנוּ כֹּֽרְתִים אֲמָנָה (Nechemiah 10:1), we are making an אֲמָנָה, a thing made to stand; and וְאֶת־ הָאֹמְנוֹת אֲשֶׁר צִפָּה חִזְקִיָּה (Melachim II 18:16), and the אֹמְנוֹת that Chizkiyah had overlaid, are the pillars that held the building up. Yonasan renders it וְיַת סְקוֹפַיָא, that is, the thresholds of the gates.
Rearing a child
כַּֽאֲשֶׁר יִשָּׂא הָֽאֹמֵן אֶת־הַיֹּנֵק (Bamidbar 11:12), as the one who rears carries the suckling; וַתִּשָּׂאֵהוּ אֹֽמַנְתּוֹ (Shmuel II 4:4), and she who reared him carried him; הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע (Eichah 4:5), those reared on scarlet; וְאֶל־ הָאֹֽמְנִים אַחְאָב (Melachim II 10:1), and to the rearers of Achav, are those who reared him from his youth and were the men of his counsel, in whose charge the affairs of the kingdom lay. Here his father puts בָּנִים לֹֽא־ אֵמֻן בָּֽם (Devarim 32:20), children in whom there is no אֵמֻן, and Radak explains him to mean there is no upbringing in them, a perverse generation who do evil when they are done good, as it says וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט (Devarim 32:15), Yeshurun grew fat and kicked. Radak's own reading, given earlier in the entry, is children who do not believe, or in whom there is no truth.
הָאָמוֹן, the multitude
וְאֵת יֶתֶר הָֽאָמֹון הֶגְלָה נְבֽוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִֽים (Yirmiyahu 52:15), and the rest of the הָאָמוֹן Nevuzaradan the chief of the guard exiled: the word here is as ההמון, the multitude.
The craftsman
Another sense: מַֽעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּֽן (Shir HaShirim 7:2), the work of the hands of a master craftsman: one who excels at a craft is called אומן. The Targum of חָרָשׁ וְחֹשֵׁב (Shemos 38:23), a craftsman and a designer, is נַגָּר וְאֳמָּן, a carpenter and a master craftsman.
Where he differs from Rabbi Yonah
Rabbi Yonah brought מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים (Iyov 12:20), He takes away the speech of the נֶאֱמָנִים, into this root. Radak holds it is from נאם and of its sense, as וַיִּנְֽאֲמוּ נְאֻֽם (Yirmiyahu 23:31), and they speak a speech, which is a term for speaking; the closing nun is added as the mark of an adjective, as in רחמן and נעמן, and men clear in their tongue who know the wisdom of speech are called נאמנים.
וְהֶֽאֱמִן בַּֽי"י (בראשית טו, ו), לְמַעַן יַֽאֲמִינוּ (שמות ד, ה), כלם אשר הם מבנין הפעיל הם ענין הבטחון והקבלה קרידינצא בלע"ז, והם יוצאים מענין אמונה כי המאמין באחד נותן האמונה וסובר שהוא אמת. בָּנִים לֹֽא־אֵמֻן בָּֽם (דברים לב, כ), שם על משקל אֵטוּן מִצְרָֽיִם (משלי ז, טז), והוא מענין זה, כלומר בנים שאינם מאמינים. או פירושו בנים שאין בהם אמת. בְּכָל־בֵּיתִי נֶֽאֱמָן הֽוּא (במדבר יב, ז), וּמִי בְכָל־עֲבָדֶיךָ כְּדָוִד נֶאֱמָן (שמואל א' כב, יד), קִרְיָה נֶאֱמָנָה (ישעיה א, כא). וְאִישׁ אֱמוּנִים מִי יִמְצָֽא (משלי כ, ו), שם פועל. וכן עֵד אֱמוּנִים (משלי יד, ה), וְיָבֹא גֽוֹי־צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִֽים (ישעיה כו, ב), אבל אֱמוּנִים נֹצֵר י"י (תהלים לא, כד), כִּי־פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָֽם (תהלים יב, ב), אָֽנֹכִי שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמואל ב' כ, יט), שלשתם שם תאר כלם ענין אמת. ועל דעתי כי אמת משרש זה ומשפטו אֱמֶנֶת בפלס דְּבֶֽלֶת, ונפלה הנו"ן להקל כמו שנפלה מן בת הראוי בֶּֽנֶת והדגש בהסמכו אל הבנוים יוכיח. אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם (זכריה ח, טז), וַתְּהִי הָֽאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת (ישעיה נט, טו), הה"א קמוצה שהיא לידיעה, הַֽאֱמֶת אִתְּכֶם (בראשית מב, טז), הה"א פתוחה כי היא לשאלה, שְׁלַח־אוֹרְךָ וַֽאֲמִתְּךָ (תהלים מג, ג), אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל־אֲמִתֶּֽךָ (ישעיה לח, יט), והקבוץ יאמר אֲמְנוֹת כמו מן בת בנות, שלא יקובץ על מתכונת היחידה . אָמֵן כֵּן יַֽעֲשֶׂה י"י (ירמיה כח, ו), אמת יהיה זה וכן יעשה י"י, וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵֽן (דברים כז, יז), אמת יהיה זה שיהיה ארור מי שיעבור על אחת מאלה, והוא נאמר על דרך תפלה, או הוא על דרך קבלה שקבלו על עצמם הקללה אם יעברו. וכן וְגַם־אָמְנָה אֲחֹתִי בַת־אָבִי (בראשית כ, יב), אמת הוא שהיא אחותי בת אבי. וכן אָמְנָם י"י (מלכים ב' יט, יז), והמ"ם נוספת. ובשורק האל"ף הַֽאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים (מלכים א' ח, כז), הַֽאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן (תהלים נח, ב). אֵל אֱמוּנָה (דברים לב, ד), וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָֽנִי (תהלים קיט, עה), פירושו ובאמונה עניתני, ענינם אמת. והכניס רבי יונה בזה השרש מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים (איוב יב, כ). ועל דעתי שהוא משרש נאם ומענינו וַיִּנְֽאֲמוּ נְאֻֽם (ירמיה כג, לא), שהוא לשון דבור והנו"ן האחרונה נוספת לסימן שם תאר כמו רחמן, נעמן ונקראים הצחים בלשונותם והיודעים בחכמה הדבור נאמנים. וְנֶֽאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ (שמואל ב' ז, טז), האל"ף בשבא לבדו ענינו ויתקיים ביתך, וכן אִם לֹא תַֽאֲמִינוּ כִּי לֹא תֵֽאָמֵֽנוּ (ישעיה ז, ט), כלומר אם אין אתם מאמינים בעבור שאין אתם חזקים וקיימים באמונת האל, הַֽאֲמִינוּ בַּֽי"י אֱלֹֽהֵיכֶם וְתֵאָמֵנוּ (דברי הימים ב' כ, כ), פירוש ותתחזקו ותצליחו. וכן וַֽאֲמָנָה עַל־הַֽמְשֹֽׁרְרִים דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמֽוֹ (נחמיה יא, כג), כלומר קיום בכל יום שלא. היתה נפסקת ארוחה מהם, לַחְמוֹ נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִֽים (ישעיה לג, ט), מקוימים ונתונים תמיד ואינם נפסקים, עֵצוֹת מֵֽרָחוֹק אֱמוּנָה אֹֽמֶן (ישעיה כה, א), תחסר ו"ו החבור כמו שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה (חבקוק ג, יא), פירושו קיום וקיום, וכפל המלות לרוב הקיום כלומר כשראה הנביא העתידה והטוב שיביא לישראל לעתיד והרע לאומות העולם כמו שאמר בפרשה של מעלה וְחָֽפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַֽחַמָּה כִּֽי־מָלַךְ יְהֹוָה צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַם וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבֽוֹד (ישעיה כד, כג) אמר הנביא ארוממך ואורה שׁמך כי תעשה אלה הפלאים והעצות שהגדת מרחוק נתקיימו, כלומר הדברים הטובים שהבטחת לישראל על ידי נביאך זה ימים רבים וזמן רחוק יש להם קיום גדול. ואפשר להיות מזה עֵינֶיךָ הֲלוֹא לֶאֱמוּנָה (ירמיה ה, ג), כלומר השגחתך בהם לדבר קיים לא לדבר בטל. אֲנַחְנוּ כֹּֽרְתִים אֲמָנָה (נחמיה י, א), קיום, יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן (ישעיה כב, כג), חזק וקיים, מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָֽחֳלָיִם רָעִים וְנֶֽאֱמָנִֽים (דברים כח, נט), חזקים וקיימים, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה (שמות יז, יב), היו בקיום מורמות ולא הניחום עד בא השמש. וְאֶת־הָאֹמְנוֹת אֲשֶׁר צִפָּה חִזְקִיָּה (מלכים ב' יח, טז), עמודים שהיו קיום הבנין. ויונתן תרגם וְיַת סְקוֹפַיָא, כלומר אם אסקופות השערים. וענין אחר כַּֽאֲשֶׁר יִשָּׂא הָֽאֹמֵן אֶת־הַיֹּנֵק (במדבר יא, יב), המגדל, וַתִּשָּׂאֵהוּ אֹֽמַנְתּוֹ (שמואל ב' ד, ד), מגדלתו, הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע (איכה ד, ה) מגודלים. בְאָמְנָה אִתּֽוֹ (אסתר ב, כ), הוא מקור או שם, והה"א איננה כנוי, עַל־צַד תֵּאָמַֽנָה (ישעיה ס, ד), היתה הנו"ן ראויה להדגש לחסרון נו"ן השרש. או יהיה לשון יתירה בתוספת ה"א ענין גידול. וכן וָאֶֽהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן (משלי ח, ל), והוא תאר או מקור במקום שם, כלומר בגידול הייתי אצלו. וְאֶל־הָאֹֽמְנִים אַחְאָב (מלכים ב' י, א), המגדלים אותו מנערותו והם אנשי עצתו אשר עליהם עניני המלכות. ואדני אבי ז"ל כתב מזה בָּנִים לֹֽא־אֵמֻן בָּֽם (דברים לב, כא), כלומר אין בהם תרבות כי דור תהפוכות המה כי כאשר איטיב להם יעשו רעות, כמו שאמר וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט (דברים לב, טו), וְאֵת יֶתֶר הָֽאָמֹון הֶגְלָה נְבֽוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִֽים (ירמיה נב, טו), כמו ההמון. וענין אחר מַֽעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּֽן (שיר השירים ז, ב), המופלג במלאכה יקרא אומן, חָרָשׁ וְחֹשֵׁב (שמות לח, כג) תרגומו נַגָּר וְאֳמָּן.
ג-ז-ר
To cut and to cut off; and it is said of a firm matter that will not turn back, the matter being cut through.
Cutting
גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי (Melachim I 3:25), cut the living child, and לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים (Tehillim 136:13), to Him who cut the Yam Suf into pieces. The noun is בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה (Bereishis 15:17), between these pieces. The sense, he says, is cutting off and cutting.
What is cut off
אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה (Vayikra 16:22), to a land cut off, cut off from settlement and from growing things. The chamber called הַגִּזְרָה, in וְהַגִּזְרָה וְהַבִּנְיָה (Yechezkel 41:13), and the gizrah and the building, he explains as the chamber cut off from the house, and אֶל־פְּנֵי הַגִּזְרָה אֲשֶׁר עַל־אַֽחֲרֶיהָ (Yechezkel 41:15), facing the gizrah that is at its rear, the same way; though that one he also explains as the cut place, cut off and divided into dwelling places for Yisrael, for the kohanim and for the Levi'im. And סַפִּיר גִּזְרָתָם (Eichah 4:7), their cutting was sapphire, he reads as though they had been cut out of sapphire, so clear were they.
The tool
וּבְמַגְזְרֹת הַבַּרְזֶל (Shmuel II 12:31), and with the iron cutters: the saws with which wood is cut, or iron tools like them that cut.
A matter that will not turn back
Said of a firm thing that will not turn back: וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ (Iyov 22:28), you shall decree a thing and it shall stand for you, and אֲשֶׁר נִגְזַר עָלֶיהָ (Esther 2:1), what had been cut concerning her, that is, the matter was cut through so that it would not turn back again.
גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן (חבקוק ג, יז), לְגֹזֵר יַם־סוּף לִגְזָרִים (תהלים קלו, יג), גִּזְרוּ אֶת־הַיֶּלֶד הַחַי (מלכים א' ג, כה), וַֽיִּגְזְרוּ הָֽעֵצִֽים (מלכים א' ב' ו,. והנפעל כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים (ישעיה נג, ח), וְהֵמָּה מִיָּדְךָ נִגְזָֽרוּ (תהלים פח, ו). והשם בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵֽלֶּה (בראשית טו, יז), וְהַגִּזְרָה וְהַבִּנְיָה (יחזקאל מא, יג), ענין כריתה וחתוך. ופירוש וְהַגִּזְרָה וְהַבִּנְיָה הלשכה הגזורה מהבית. וכן אֶל־פְּנֵי הַגִּזְרָה אֲשֶׁר עַל־אַֽחֲרֶיהָ (יחזקאל מא, טו), ויונתן תרגם הַגִּזְרָה בְּצוּרְתָא. וכן סַפִּיר גִּזְרָתָֽם (איכה ד, ז), כלומר כאילו נחתכו מן הספיר לרוב זכותם. וכן אֶל־אֶרֶץ גְּזֵרָה (ויקרא טז, כב), שנכרתה מן הישוב ומן הצמחים. וּבְמַגְזְרֹת הַבַּרְזֶל (שמואל ב' יב, לא), הם המשורות שחותכין בהם העצים שיר"א [שיג"א] בלע"ז או הדומה להם מכלי הברזל החותכים. ואמר על דבר החזק שלא ישוב אחור וְֽתִגְזַר־אֹמֶר וְיָקָם לָךְ (איוב כב, כח), וַיִּגְזֹר עַל־יָמִין (ישעיה ט, יט). והנפעל אֲשֶׁר־נִגְזַר עָלֶֽיהָ (אסתר ב, א), כלומר נחתך הדבר שלא ישוב עוד אחור. אֶל־פְּנֵי הַגִּזְרָה אֲשֶׁר עַל־אַֽחֲרֶיהָ (יחזקאל מא, טו), החתוך, כלומר שנחתכה ונחלקה מושבות לישראל ולכהנים וללוים.
מ-ה-ל
Mixed, as wine mixed with water. His entry under these letters holds that alone, and nothing of circumcision.
The whole entry
סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּֽיִם (Yeshayahu 1:22), your wine is mixed with water: the sense is מזוג, mixed. His father brings proof for it from the Arabic, which says of a thing that has been mingled מהל"א מהל"י.
סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּֽיִם (ישעיה א, כב), ענינו מזוג. והביא לו ראיה אדוני אבי ז"ל מהערבי שאומר לדבר המעורב מהל"א מהל"י.
מ-ו-ל
To circumcise; all its forms, he says, are the sense of cutting; and מוּל, over against, facing.
Circumcising
וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם (Devarim 10:16), circumcise the foreskin of your heart, and וַיָּמָל אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (Yehoshua 5:3), he circumcised the children of Yisrael. The form that is done to a man: וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתֽוֹ (Vayikra 12:3), on the eighth day the flesh of his foreskin shall be circumcised.
Circumcised and uncircumcised together
עַל־כָּל־ מוּל בְּעָרְלָֽה (Yirmiyahu 9:24) he reads as two things at once: upon everyone circumcised and upon everyone who is in his foreskin, that is, upon Yisrael who are circumcised and upon those who are not.
All of it is cutting
יְמוֹלֵל וְיָבֵֽשׁ (Tehillim 90:6), it is cut down and dries up, is either an intransitive verb or one whose doer is left unsaid, the wind, as in רוּחַ עָֽבְרָה־בּוֹ וְאֵינֶנּוּ (Tehillim 103:16), the wind passes over it and it is gone. So too כְּמוֹ יִתְמֹלָֽלוּ (Tehillim 58:8), as though they were cut off. The sense of all of them is cutting. It can be read that קוֹל הֲמֻלָּה (Yechezkel 1:24), the sound of a הֲמֻלָּה, is from this root as well; he gives it no gloss here, having written of it at the root הָמַל, and says he will write of it again at מָלַל.
מוּל, over against
מוּל means over against: מוּל הָֽאֱלֹהִים (Shemos 18:19), which he glosses as facing Hashem, and וַיִּסֹּב מֵֽאֶצְלוֹ אֶל־ מוּל אַחֵר (Shmuel I 17:30), he turned away from him toward another, which he reads as toward another place. It comes with a cholam in place of the shuruk, מוֹל סוּף (Devarim 1:1), over against Suf, and with a quiescent alef after the vav, הַֽהוֹלֶכֶת לְמוֹאל (Nechemiah 12:38), that went over against. The sense of all of them is facing and over against.
וּמָל י"י אֱלֹהֶיךָ (דברים ל, ו), וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם (דברים י, טז), וַיָּמָל אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (יהושע ה, ג), עַל־כָּל־מוּל בְּעָרְלָֽה (ירמיה ט, כד), פירוש עַל־כָּל־מוּל ועל כל אשר בערלה, על ישראל שהם מולים ועל הגרם שהם ערלים. כִּֽי־מֻלִים הָיוּ (יהושע ה, ה). והנפעל הִמּוֹל יִמּוֹל (בראשית יז, יג), וְאִם־לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלֵינוּ לְהִמּוֹל (בראשית לד, יז), וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתֽוֹ (ויקרא יב, ג). והפעל הכבד [הִפְעִיל] בְּשֵׁם י"י כִּי אֲמִילַֽם (תהלים קיח, י). והמרובע יְמוֹלֵל וְיָבֵֽשׁ (תהלים צ, ו), והוא פעל עומד, או חסר הפעל והוא הרוח, על דרך רוּחַ עָֽבְרָה־בּוֹ וְאֵינֶנּוּ (תהלים קג, טז). וההתפעל יִדְרֹךְ חִצָּו [חִצָּיו] כְּמוֹ יִתְמֹלָֽלוּ (תהלים נח, ח), ענין כלם ענין כריתה. ויש לפרש מזה קוֹל הֲמֻלָּה (יחזקאל א, כד). וכבר כתבנוהו בשרש הָמַל, ועוד נכתבנו בשרש מָלַל. מוּל הָֽאֱלֹהִים (שמות יח, יט), נגד האלהים. וַיִּסֹּב מֵֽאֶצְלוֹ אֶל־מוּל אַחֵר (שמואל א' יז, ל), כלומר אל מקום אחר. ובחולם תמורת השורק מוֹל סוּף (דברים א, א). ובאל"ף נחה אחר הו"ו וְהַתּוֹדָה הַשֵּׁנִית הַֽהוֹלֶכֶת לְמוֹאל (נחמיה יב, לח), כלם ענין נגד ועומת.
ר-פ-א
To heal, and to be healed; figuratively, to mend what is broken and to forgive. In other senses of the root, רְפָאִים are the mighty men of the giants, and the dead.
The nouns for healing
רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָֽךְ (Yirmiyahu 30:13), you have no healing medicines; רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ (Mishlei 3:8), it will be a healing to your body; and מַרְפֵּא, a cure, לְאֵין מַרְפֵּֽא (Divrei HaYamim II 36:16), past all cure.
Paying for the healing
וְרַפֹּא יְרַפֵּֽא (Shemos 21:19), and he shall surely have him healed, reaches past the one healed to a third: the man who struck hires the doctor for him. So the Targum has וְאֲגַר אָסְיָא יְשַׁלֵּם, he shall pay the doctor's fee. And so the Chachamim taught (Bava Kama 88a) that if the one who struck is himself a doctor and wants to do the healing, he is not listened to, since the injured man may tell him that he is as a lion lying in wait for him.
Mending, and forgiving
By way of figure the word is used of repair: וַיְרַפֵּא אֶת־מִזְבַּח (Melachim I 18:30), and he healed the mizbe'ach of Hashem that was torn down, and כַּֽאֲשֶׁר יִשְׁבֹּר אֶת־כְּלִי הַיּוֹצֵר אֲשֶׁר לֹֽא־יוּכַל לְהֵֽרָפֵה עוֹד (Yirmiyahu 19:11), as one breaks a potter's vessel that can never be healed again. And, again by way of figure, of forgiveness: רְפָאָה נַפְשִׁי כִּי־חָטָאתִי לָֽךְ (Tehillim 41:5), heal my soul, for I have sinned against You.
רְפָאִים, the giants
From this root in another sense, נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָֽרְפָאִים (Devarim 3:11), left of the remnant of the Refaim, where the sense is the mighty men of the giants. The singular is נוֹלַד לְהָֽרָפָֽא (Divrei HaYamim I 20:6), born to the Rafa, where the heh is the definite article kept after the lamed of service. The two places in Divrei HaYamim are written with an alef; in Shmuel the same word is written with a heh standing in the alef's place.
רְפָאִים, the dead
In yet another sense, אִם־ רְפָאִים יָקוּמוּ (Tehillim 88:11), shall the dead rise, and כִּֽי־ רְפָאִים שָׁם (Mishlei 9:18), the dead are there. Some read הָֽרְפָאִים יְחוֹלָלוּ (Iyov 26:5), the dead are brought forth, as a hint to the grains of seed, which lie under the ground like the dead and afterwards live and are brought forth; and on that reading מִתַּחַת מַיִם, beneath the waters, is said because the waters are the cause of the moisture of the earth from which the seeds grow.
וָשָׁב וְרָפָא לֽוֹ (ישעיה ו, י), רְפָאֵנִי י"י וְאֵרָפֵא (ירמיה יז, יד), וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים (בראשית כ, יז), וַיַּֽחַנְטוּ הָרֹֽפְאִים (בראשית נ, ב), רֹפְאֵי אֱלִל (איוב יג, ד), דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ (ישעיה נז, יח). והשם רפואה רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָֽךְ (ירמיה ל, יג). ומשקל אחר רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ (משלי ג, ח). ומשקל אחר הִֽנְנִי מַֽעֲלֶה־לָּהּ אֲרֻכָה וּמַרְפֵּא (ירמיה לג, ו), לְאֵין מַרְפֵּֽא (דברי הימים ב' לו, טז). והנפעל נִרְפָּא הַנֶּתֶק טָהוֹר הוּא (ויקרא יג, לז). וְנִרְפּאוּ [וְנִרְפּוּ] הַמָּֽיִם (יחזקאל מז, ח), נחה האל"ף. רְפָאֵנִי י"י וְאֵרָפֵא (ירמיה יז, יד), אָז תֵּרָֽפְאוּ (שמואל א' ו, ג). וההתפעל לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל (דברי הימים ב' כב, ו). והכבד [פִּעֵל] וְאֶת־הַֽחוֹלָה לֹֽא־רִפֵּאתֶם (יחזקאל לד, ד), וַֽיְרַפְּאוּ אֶת־שֶׁבֶר עַמִּי (ירמיה ו, יד), וְרַפֹּא יְרַפֵּֽא (שמות כא, יט). והוא יוצא לשלישי, רצה לומר שישכור לו הרופא. וכן אמר התרגום וְאֲגַר אָסְיָא יְשַׁלֵּם. וכן אמרו רבותינו ז"ל (בבא קמא פח, ע"א) שאם הוא רופא ורוצה לרפאתו אין שומעין לו דאסר ליה דמית עלי כאריא ארבא. ואשר בא ממנו כדרך בעלי הה"א שׁוּבוּ בָּנִים שֽׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹֽתֵיכֶם (ירמיה ג, כב), רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִי־מָֽטָה (תהלים ס, ד), נכתבו בה"א ונקראו כבעלי האל"ף. יִמְחַץ וְיָדָו [וְיָדָיו] תִּרְפֶּֽינָה (איוב ה, יח). והכבד [פִּעֵל] וַיְרַפּוּ אֶת־שֶׁבֶר בַּת־עַמִּי (ירמיה ח, יא), רִפִּאנוּ אֶת־בָּבֶל (ירמיה נא, ט), נכתב כבעלי האל"ף ונקרא בבעלי הה"א. והנפעל וְלֹא נִרְפָּתָה (שם), אֲשֶׁר לֹֽא־יוּכַל לְהֵֽרָפֵה עוֹד יט, יא), וַיֵּֽרָפוּ הַמַּיִם (מלכים ב' ב, כב). והשם לְעֵת מַרְפֵּה וְהִנֵּה בְעָתָֽה (ירמיה ח, טו). ובדרך ההשאלה וַיְרַפֵּא אֶת־מִזְבַּח י"י הֶֽהָרֽוּס (מלכים א' יח, ל). וכן בדרך ההשאלה כַּֽאֲשֶׁר יִשְׁבֹּר אֶת־כְּלִי הַיּוֹצֵר אֲשֶׁר לֹֽא־יוּכַל לְהֵֽרָפֵה עוֹד (ירמיה יט, יא). וכן בדרך ההשאלה בענין הסליחה רְפָאָה נַפְשִׁי כִּי־חָטָאתִי לָֽךְ (תהלים מא, ה), וַיִּשְׁמַע י"י אֶל־יְחִזְקִיָּהוּ וַיִּרְפָּא אֶת־הָעָֽם (דברי הימים ב' ל, כ), וָשָׁב וְרָפָא לֽוֹ (ישעיה ו, י), והדומים להם. ומהשרש הזה בענין אחר רְפָאִים יֵחָֽשְׁבוּ אַף־הֵם (דברים ב, יא), נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָֽרְפָאִים (דברים ג, יא), ענינם גבורי הענקים. והיחיד מהם נוֹלַד לְהָֽרָפָֽא (דברי הימים א' כ, ו), אֵל נֽוּלְּדוּ לְהָֽרָפָא (דברי הימים א' כ, ח), והה"א ה"א הידיעה ונכתבו עם למ"ד השימוש כמו לְהָעָם הזה (דברי הימים ב' י, יז), לְהַגְּדוּד אֲשֶׁר־בָּא אֵלָיו (דברי הימים ב' ב' כה, והדומים להם כמו שכתבנו בחלק הדקדוק. אלה השנים אשר בדברי הימים נכתבו באל"ף. ובספר שמואל (שמואל ב' כא, טז, יח, כ, כב) נכתבו הרפה להרפה בה"א והיא במקום אל"ף רפא, רפאים. וענין אחר אִם־רְפָאִים יָקוּמוּ (תהלים פח, יא), בִּקְהַל רְפָאִים יָנֽוּחַ (משלי כא, טז), כִּֽי־רְפָאִים שָׁם (משלי ט, יח), הָֽרְפָאִים יְחוֹלָלוּ (איוב כו, ה), ענינם המתים. ויש מפרשים הָֽרְפָאִים יְחוֹלָלוּ רמז לגרגרי הזרע שהם מתחת הארץ כמתים ויחיו אחרי כן ויחוללו. ואמר מִתַּחַת מַיִם (שם) כמו מתחת והם סבה ללחות הארץ אשר ממנה יצמחו הזרעים.
Radak, Sefer HaShorashim, Berlin 1847. Public domain, digitised by Sefaria from the National Library of Israel.
Sources
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Tazria: The Cutter," What's in a Word?, Ohr Somayach, 13 April 2024.
Rabbi Reuven Chaim Klein, "The Cutter," What's in a Word? Synonyms in the Hebrew Language (book manuscript).
Cited in the essay: Vayikra 12:3; Bereishis ch. 17, 21:4, 34:15-22; Shemos 4:25, 12:44, 12:48; Devarim 30:6; Yehoshua ch. 5, 5:4, 5:7; Yeshayahu 1:22 with Shadal; Tehillim 136:13; Mishnah Shabbos 19:2, 19:5, 19:6, Demai 7:4, Taharos 9:3, Mikvaos 7:3-4, Machsirin 6:5; Shabbos 131b with Rashi and Rabbeinu Chananel, 133b, 156a; Bava Basra 21a with Rashi; Sanhedrin 17b; Avodah Zarah 26b with Rashi; Menachos 42a with Rashi and the commentary attributed to Rabbeinu Gershom; Taanis 21b; Yerushalmi Shabbos 19:1 and Rosh Hashanah 3:9; Bereishis Rabbah 84:7 with Tanchuma Vayeishev 9, Naso 30 and Shocher Tov to Tehillim 115; Koheles Rabbah 3:2; Shach to Yoreh Deah 69:79; Rabbi Shlomo Pappenheim; Rabbi Yissachar Tamar; Rabbi David Zacut Modena; Rabbi Dov Kook of Teveryah; Solomon Dubno, Tikkun Sofrim to Bereishis 17:13, in Netivos HaShalom; Wilhelm Gesenius; Dr. Alexander Kohut; Chasam Sofer, Responsa, Yoreh De'ah 249.