because
At a glance
In short
Rabbi Wolf Heidenheim, Rabbi Yaakov Tzvi Mecklenburg and the Malbim all separate the two Biblical words the same way. Biglal is the backward-looking "because": a reason that already exists and justifies the act, so it means on account of or because of. Baavur is the forward-looking one: the reason does not yet exist and is the intended outcome, so it means in order that or so that. Bishvil is post-Biblical, usually equal to biglal, and is the everyday word in modern speech.
Distinctions
Biglal (בגלל)
The cause that is already on the ground before the action is taken. Rabbi Wolf Heidenheim, Rabbi Yaakov Tzvi Mecklenburg and the Malbim all read the pair this way. English hides the difference: "I will visit my parents because I love them" is biglal, a factor that exists already and calls for the visit.
Baavur (בעבור)
The cause that lies ahead: what the act is meant to bring about. "I will visit my parents because I want to build a better relationship with them" is baavur, the anticipated result standing as the reason.
This is why Shemos 9:16 says baavur and not biglal or bishvil. Before the plague of hail Moshe warns Pharaoh that he truly deserves to be killed, but that Hashem said He had let him endure baavur zos, to show him His strength and so that His Name be told throughout the earth. Bishvil is out of the running to begin with, never appearing in Tanach. As for biglal, Pharaoh had no standing merit, nothing already in hand, to justify sparing him; the whole reason was what would come of it afterward. (The Midrash, Pirkei d'Rabbi Eliezer chapters 42 and 43, follows that outcome: Pharaoh survived makkas bechoros though he was a firstborn, and survived Krias Yam Suf though the rest of his army drowned, and somehow ended up a castaway who came in time to Ninveh, where he, or perhaps his descendants or his reincarnation, rose to prominence and roused its sinful people to heed Yonah's warning and do teshuvah.)
Bishvil (בשביל)
Not in Tanach at all; it enters with Chazal, appearing close to fifty times in the Mishnah. Literally it can mean bi-shvil, "on the path," which may itself picture the road running from a cause to its effect. Rabbi Shlomo Pappenheim observes that eikev means both "ankle" and "because," and that on the strength of that double meaning the Rabbis adopted shvil, the road associated with ankles, to mean "because" as well: bishvil. It usually does the work of biglal, though in at least one case (Bava Metzia 5:10) it carries the sense of baavur. Neither biglal nor baavur appears in the Mishnah in its own voice; baavur shows up once only, inside a pasuk the Mishnah quotes. Modern Hebrew made bishvil the catch-all.
Also discussed in
Radak on these roots
Sefer HaShorashim
ג-ל-ל
To roll and go round, all one sense, he says: גַּלְגַּל, a wheel; מְגִלָּה, a rolled letter; גַּל, a heap; גָּלָל, dung; גְּלִילוֹת, districts; בִּגְלַל, because of.
Rolling
וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן (Bereishis 29:3), they rolled the stone away. גֹּל אֶל י"י יְפַלְּטֵהוּ (Tehillim 22:9) he reads as whoever turns his ways toward Hashem, He will deliver him.
The wheel and the heavens
From the sense of going round, the heavens are called גלגלים, with the first letter doubled, because they go round the world continually, as קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל (Tehillim 77:19), the sound of Your thunder in the גַּלְגַּל. A wagon's wheel is a גַּלְגַּל, as גִּלְגַּל עֶגְלָתוֹ (Yeshayahu 28:28), the wheel of his wagon, and it may be that קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל is of this sense, said of the wheels of Pharaoh's chariots, as וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו (Shemos 14:25), and He took off the wheel of his chariots; and straw and stubble are called גַּלְגַּל because they roll for their lightness, as שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ (Tehillim 83:14), make them like the stubble, like straw before the wind.
The scroll, the skull, the heap
A letter is called a מְגִלָּה because it is rolled up, as מְגִלָּה עָפָה (Zecharyah 5:1), a flying scroll. The head is a גֻּלְגֹּלֶת for its roundness, as עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת (Shemos 16:16), an omer a head. A pile of stones is a גַּל for the same reason, as עֵד הַגַּל הַזֶּה (Bereishis 31:52), this heap is witness; and the sea's waves are גַּלִּים because they roll as they move.
Dung, and the idols
Dung is called גָּלָל because it rolls, as כְּגֶלְלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד (Iyov 20:7), like his dung he will perish for ever, and from this, he says, the idols are called גלולים, for their worthlessness and their filth. כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל (Melachim I 14:10), as one clears away dung, is dung too; Chazal (Bava Kamma 3a) take its גלל as the tooth, and the tooth is called גלל, Radak explains, because it is like the stone called אֶבֶן גְּלָל, which is marble.
The spring
A spring too is called גל for its roundness, as the locked spring in Shir HaShirim 4:12; so גֻּלֹּת מָיִם (Yehoshua 15:19), springs of water, and אֵת גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת (Yehoshua 15:19), the upper springs and the lower springs. From this sense, he says, is וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט (Amos 5:24), let justice flow like water.
The round bowl
אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה (Zecharyah 4:3), one on the right of the bowl; גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת (Melachim I 7:42), the bowls of the capitals; and וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ (Zecharyah 4:2), and its bowl upon its top. The גֻּלָּה, he says, is a round vessel, like a מזרק, a basin.
The districts
גְּלִילוֹת הַיַּרְדֵּן (Yehoshua 22:10), the districts of the Yarden, and גְּלִיל הַגּוֹיִם (Yeshayahu 8:23), the district of the nations, which he takes as like a border, a region or a province. יוֹצְאִים אֶל הַגְּלִילָה הַקַּדְמוֹנָה (Yechezkel 47:8), going out to the eastern Gelilah, he takes as the name of a place, called so for a reason they knew; so too וְיָצָא אֶל גְּלִילוֹת אֲשֶׁר נֹכַח מַעֲלֵה אֲדֻמִּים (Yehoshua 18:17), and it went out to Geliloth, which is opposite the ascent of Adummim, and the same place is called הגלגל, as אֲשֶׁר נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים (Yehoshua 15:7), which is opposite the ascent of Adummim: all of it, he says, is one place and one name. Yonasan renders the pasuk in Yechezkel נַפְקִין בְּגָלִילָא מִמַדִינְחָא, they go out into the Galil, from the east. Everything that falls under this root, Radak says, is one sense, though each word is explained according to its own place and the context nearest it. Likewise בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה (Devarim 15:10), on account of this thing.
וְגָֽלֲלוּ אֶת־הָאֶבֶן (בראשית כט, ג), גּוֹל עַל־י"י דַּרְכֶּךָ (תהלים לז, ה), גֹּלּוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֶל־פִּי הַמְּעָרָה (יהושע י, יח). והתאר גֹּל אֶל־י"י יְפַלְּטֵהוּ (תהלים כב, ט), בפלס לֶחֶם חֹם (שמואל א' כא, ז), כל מי שמסבב דרכיו אל י"י יפלטהו. גְּלִילֵי זָהָב (שיר השירים ה, יד), עַל־גְּלִילֵי כֶסֶף (אסתר א, ו), ענין סבוב. וממנו נקראו השמים גלגלים בכפל הפ"א שהם סובבים העולם תמיד. לָהֶם קוֹרָא הַגַּלְגַּל (יחזקאל י, יג), קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל (תהלים עז, יט). הַדֶּלֶת הָֽאַחַת גְּלִילִים (מלכים א' ו, לד), עשויה עמודים עגולים. וכן גְּלִילֵי זָהָב, גְּלִילֵי כֶסֶף, והכל ענין סבוב. וכן נקראה האגרת מגלה לפי שגוללין אותה. מְגִלָּה עָפָֽה (זכריה ה, א). ונקרא הדומן והצואה גלל לפי שהוא מתגלגל כְּֽגֶלְלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד (איוב כ, ז), כַּֽאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל (מלכים א' יד, י), בְּגֶֽלְלֵי צֵאַת הָֽאָדָם (יחזקאל ד, יב), וּלְחֻמָם כַּגְּלָלִֽים (צפניה א, יז). ומזה נקראו הצלמים גלולים לזלותם ולטנופם. ורבותינו ז"ל פירשו גלל זה השן שאמרו (בבא קמא ג, ע"א) וּבִעֵר (שמות כב, ד) זה השן וכן הוא אומר כַּֽאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל. ונקרא השן גלל לפי שהוא דומה לאבן גלל שהיא האבן הנקראת בארמי, ובלע"ז מרמרא ונקראת גלל כמו שאמר נִדְבָּכִין דִּי־אֶבֶן גְּלָל (עזרא ו, ד). וכן הקש והגבבה נקרא גלגל מפני שהוא מתגלגל מרוב קלותו. שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי־רֽוּחַ (תהלים פג, יד), וּכְגַלְגַּל לִפְנֵי סוּפָֽה (ישעיה יז, יג). וכן נקרא הראש גלגלת לסבובו עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת (שמות טז, טז), וְאֶת־גֻּלְגָּלְתּוֹ תָֽקְעוּ (דברי הימים א' י, י). ונכפל גם הפ"א בגלגל ובגלגלת כמו שנכפל בְּקָדְקֹד שהוא מן קָדַד. וכן נקרא חמר האבנים לסבובו גל אבנים, עֵד הַגַּל הַזֶּה (בראשית לא, נב). והעד והראיה ששרשו גלל חבורו לרבים גַּם מִזְבְּחוֹתָם כְּגַלִּים (הושע יב, יב), הדגש לחסרון אות הכפל כמו פַּת מן פָּתַת וקַן מן קָנַן. וכן המעין נקרא גל לסבובו גַּל נָעוּל (שיר השירים ד, יב). גֻּלֹּת מָיִם (יהושע טו, יט), אֵת גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּיּֽוֹת (שם). והנפעל מזה וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט (עמוס ה, כד), כי הוא פתח. ואופן העגלה יקרא גלגל וְהָמַם גִּלְגַּל עֶגְלָתוֹ (ישעיה כח, כח), הגימ"ל הראשונה בחירק, וְגַלְגִּלָּיו כַּסּוּפָֽה (ישעיה ה, כח), הגימ"ל השניה בחירק. ויתכן היות מזה קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל (תהלים עז, יט), והוא אמור על גלגלי מרכבות פרעה כמו שאמר וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו (שמות יד, כה). ועוד בענין הזה גַּלּוֹתִי אֶת־חֶרְפַּת מִצְרַיִם (יהושע ד, ט). והנפעל וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם (ישעיה לד, ד). והכבד [הִפְעִיל] וַיָּגֶל את האבן (בראשית כט, י). וכבד אחר [פֻּעַל] וְשִׂמְלָה מְגֽוֹלָלָה (ישעיה ט, ד). וההתפעל מִתְגֹּלֵל בַּדָּם (שמואל ב' כ, יב), לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ (בראשית מג, יח). ובכפל הפ"א תַּחַת שֹׁאָה הִתְגַּלְגָּֽלוּ (איוב ל, יד), וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן־הַסְּלָעִים ענין הכל סבוב. כְּגַלֵּי הַיָּֽם (ישעיה מח, יח), כָּל־מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָֽרוּ (תהלים מב, ח), בְּשׂוֹא גַלָּיו (תהלים פט, י), לפי שגלי הים מהגלגלים בתנועת נקראו כן. אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה (זכריה ד, ג), גֻּלֹּת הַכֹּֽתָרֹת (מלכים א' ז, מב), וְגֻלָּהּ עַל־רֹאשָׁהּ (זכריה ד, ב), במפיק ה"א. והיה ראוי גֻּלְּתָהּ כמו אֵצֶל פִּנָּהּ (משלי ז, ח) הראוי פִּנָּתָהּ. או יהיה משקל אחר בלא ה"א הנקבה גֹּל בפלס חֹק. או יהיה המפיק לתפארת הקריאה כמו וְתַֽעֲלֻמָהּ יֹצִא אֽוֹר (איוב כח, יא), כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץ (ישעיה כח, ד), ולֹא גֻשְׁמָהּ (יחזקאל כב, כד), והוא כלי עגול כמו מזרק. וכל גְּלִילוֹת פְּלָשֶׁת (יואל ד, ד), גְּלִילוֹת הַפְּלִשְׁתִּים (יהושע יג, ב), גְּלִיל הַגּוֹיִֽם (ישעיה ח, כג), גְּלִילוֹת הַיַּרְדֵּן (יהושע כב, י), כמו גבול או כמו מחוז או מדינה. יֽוֹצְאִים אֶל־הַגְּלִילָה הַקַּדְמוֹנָה (יחזקאל מז, ח) שם מקום נקרא כן לענין ידוע אצלם, וְיָצָא אֶל־גְּלִילוֹת אֲשֶׁר־נֹכַח מַֽעֲלֵה אֲדֻמִּים (יהושע יח, יז), וכן נקרא אל הגלגל אֲֽשֶׁר־נֹכַח לְמַֽעֲלֵה אֲדֻמִּים (יהושע טו, ז) והכל מקום אחד והשם אחד. ויונתן תרגם יֽוֹצְאִים אֶל־הַגְּלִילָה הַקַּדְמוֹנָה נַפְקִין בְּגָלִילָא מִמַדִינְחָא. וכל הנכנסים תחת השרש הזה הם ענין אחד כלם אבל כל אחד יתפרש לפי מקומו ולפי ענינו הקרוב אליו. וכן בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה (דברים טו, י), בסבת הדבר הזה.
ע-ב-ר
To pass or cross over, transgress, outstrip, bar across. עֵבֶר is a side and an עִבְרִי of Ever's family. Also anger, grain and pregnancy; בַּעֲבוּר, because of.
Passing into a covenant
לְעָבְרְךָ בִּבְרִית (Devarim 29:11), for you to pass into a covenant, which he explains from the practice itself: the slaughtered animal or bird is cut in two and the parties to the covenant pass between the pieces, as אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה (Bereishis 15:17), which passed between these pieces. לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ (Devarim 17:2), to transgress His covenant, is not the same: it means to forsake and abandon the covenant and pass over it, as though it said מעל בריתו, away from His covenant. וָאֶתֵּן לָהֶם יַעַבְרוּם (Yirmiyahu 8:13) he explains: I gave them the mitzvos, and they pass them off from themselves and leave them. וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו (Mishlei 8:29), and the waters shall not pass His word, is that they do not pass beyond what He says but do as He commanded; and זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי (Tehillim 17:3) he reads: my mouth does not pass beyond my thought, but as my mouth is so is my thought, for I am not one thing in the mouth and another in the heart.
Crossing, and the ford
מַעֲבַר יַבֹּק (Bereishis 32:23), the ford of Yabok, and עָבְרוּ מַעְבָּרָה (Yeshayahu 10:29), they have crossed the ford. Where the verb takes an object it is to bring across or to pass through: הֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ (Melachim II 21:6), he passed his son through the fire. מַעֲבִרִים (Shmuel I 2:24), said of Hashem's people, he explains as turning them away, keeping them from coming to the Beis HaMikdash to bring offerings. Some read it as in וַיַּעֲבִירוּ קוֹל (Shemos 36:6), they passed word round; on that reading the sense is: I hear that people are passing word about you that you sin, and are murmuring against you.
The noun הָעֲבָרָה
The noun is הָעֲבָרָה, a crossing: וְעָבְרָה הָעֲבָרָה לַעֲבִיר אֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ (Shmuel II 19:19), and the crossing went over to bring the king's household across. Some take הָעֲבָרָה as a name for the small boat that ferries, in which people cross the breadth of a river.
Money that passes
עֹבֵר לַסֹּחֵר (Bereishis 23:16), current with the merchant. The silver, he says, is sometimes taken in by the merchant and sometimes paid out by him, so that it is always passing to and from his hand.
Outstripping
וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן (Yirmiyahu 23:9), like a man whom wine has passed over, he explains as the wine having passed over him and made him drunk; or as its having got past him, being stronger than he, as in וַיַּעֲבֹר אֶת הַכּוּשִׁי (Shmuel II 18:23), he outran the Kushi, that is, ran faster than he and passed him; and so עָבְרוּ דִבְרֵי רָע (Yirmiyahu 5:28), they did worse than other wicked men had done.
A side, and a Hebrew
מֵעֵבֶר הַנָּהָר (Shmuel II 10:16), from the side of the river, and מִכָּל עֲבָרָיו (Melachim I 5:4), on all his sides. עִבְרִי אָנֹכִי (Yonah 1:9), I am a Hebrew, he takes as being of the family of Ever. וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ (Shemos 25:37), and it shall give light over against its face, he explains: the mouths of the six lamps at the heads of the branches that come out of its sides are turned toward the middle one, so that the light of the lamps falls on the face of the middle shaft, which is the body of the menorah.
Another sense: barring across
In another sense, וַיְעַבֵּר (Melachim I 6:21), with בְּרַתּוּקוֹת זָהָב, chains of gold, means ויבריח, he barred across. The Targum of מַבְרִחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה (Shemos 26:28), barring from end to end, is מַעְבַּר מִן סְיָפֵי לִסְיָפֵי, passing across from end to end.
Anger
עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹּא לוֹ (Mishlei 26:17), one who passes by and grows angry at a quarrel not his own, and וַיִּתְעַבֵּר (Devarim 3:26), and He was angry. The noun is עֶבְרָה, as עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה (Tehillim 78:49), wrath and indignation and trouble. Their sense, he says, is wrath and burning anger.
The grain, and because of
מֵעֲבוּר הָאָרֶץ (Yehoshua 5:11), the grain of the land; he suggests that the grain of the year past may be called עבור while that of the year coming is תבואה. And בַּעֲבוּר is because of, as בַּעֲבוּר דָּוִד (Tehillim 132:10), for David's sake. He remarks that the word is not rightly used without its bet, as some of the paytanim use it.
Pregnancy
שׁוֹרוֹ עִבַּר (Iyov 21:10), his bull breeds: this usage is well known in the words of Chazal, פרה מעוברת, a cow in calf (Bava Kamma 9:1, 93b), and they use it often; the sense of שׁוֹרוֹ עִבַּר he has explained at the root גָּעַל. His father takes וְעֶבְרָתוֹ לֹא כֵן בַּדָּיו (Yeshayahu 16:6) in this sense, of conceiving. On that reading בַּדָּיו are his sons, and they are לֹא כֵן, not so, because his sons are no true sons, being mamzerim; one who considered the conception from Lot their father would not have been proud.
וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם (בראשית לג, ג), וְעָֽבַרְתִּי בְאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם (שמות יב, יב). וְיַֽעֲבֹר עָלַי מָֽה (איוב יג, יג), פירוש מה שיעבור. וּמֵֽאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַֽעֲבֽוֹר (ישעיה מ, כז). לְעָבְרְךָ בִּבְרִית (דברים כט, יא), לפי שדרך הברית הוא לעבור בין בתרי הבהמה או העוף השחוט כי לכך יבתרו אותו ויעברו בעלי הברית בין הבתרים. וכן אמר בברית אברהם אבינו עם הקדוש ברוך הוא אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵֽלֶּה (בראשית טו, יז). וכן וַיַּֽעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָֽיו (ירמיה לד, יח), לפיכך אמר לְעָבְרְךָ בִּבְרִית. ואין כך לַֽעֲבֹר בְּרִיתֽוֹ (דברים יז, ב), כי רוצה לומר שיטוש ויעזוב הברית ויעבור עליו כאילו אמר מעל בריתו. וכן וְגַם עָֽבְרוּ אֶת־בְּרִיתִי (יהושע ז, יא), פירוש מעל בריתי. וָֽאֶתֵּן לָהֶם יַֽעַבְרֽוּם (ירמיה ח, יג), ואתן להם המצות והם יעבירום מעליהם ויניחום. וּמַיִם לֹא יַֽעַבְרוּ־פִיו (משלי ח, כט), לא יעברו על מאמרו אלא כמו שצוה כן יעשו. זַמֹּתִי בַּל־יַֽעֲבָר־פִּֽי (תהלים יז, ג), מחשבי לא יעבר פי אלא כפי כן מחשבי כי אינני אחד בפה ואחד בלב. וַתֹּאמְרִי לֹא אֶעֱבוֹד [אֶעֱבוֹר] (ירמיה ב, כ), פירוש לא אעבור בבריתך. והפעל הכבד [הִפְעִיל] הֶֽעֱבִיר אֹתוֹ לֶֽעָרִים (בראשית מז, כא). ובא לָמָה הֵֽעֲבַרְתָּ הַֽעֲבִיר (יהושע ז, ז) שלא כמנהג כי הה"א נקודה בצרי והעי"ן בשוא ופתח. וכבר זכרנוהו בחלק הדקדוק. וַיִּקָּחֵם וַֽיַּֽעֲבִרֵם (בראשית לב, כד), וְהַֽעֲבַרְתָּ שׁופר תרועה (ויקרא כה, ט), מַֽעֲבִרִים עַם־י"י (שמואל א' ב, כד), פירוש מעבירים אותם מלבוא לבית המקדש לזבוח. ויש מפרשים כמו וַיַּֽעֲבִירוּ קוֹל (שמות לו, ו), כלומר אני שומע כי עם מעבירים קול עליכם שאתם חוטאים ומרננים עליכם. וְהַֽעֲבַרְתִּי אֶת־אֹיְבֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא יָדָעְתָּ (ירמיה טו, יד), פירוש אעביר אותך אל אויביך. וְהֽוּא־יָֽרָה הַֽחֵצִי לְהַֽעֲבִרֽוֹ (שמואל א' כ, לו), להעביר הנער או מקום המטרה. וְהֶֽעֱבִיר אֶת־בְּנוֹ בָּאֵשׁ (מלכים ב' כא, ו), וְהֶעֱבִיר אוֹתָם בַּמַּלְכֵּן [בַּמַּלְבֵּן] (שמואל ב' יב, לא), פירוש העבירם ושרפם במלבן והוא מקום שריפת הלבנים. והשם וְעָֽבְרָה הָֽעֲבָרָה לַֽעֲבִיר אֶת־בֵּית הַמֶּלֶךְ (שמואל ב' יט, יט). ויש מפרשים הָֽעֲבָרָה תאר לספינה הקטנה המעברת שעוברין בה את רחב הנהר. ומשקל אחר מַֽעֲבַר יַבֹּֽק (בראשית לב, כג), ובה"א הנקבה עָֽבְרוּ מַעְבָּרָה (ישעיה י, כט). והקבוץ עַל הַֽמַּעְבְּרוֹת (יהושע ב, ז), בשוא. וְהַמַּעְבָּרֹות נִתְפָּשׂוּ (ירמיה נא, לב), בקמץ. ועל דרך ההשאלה עֹבֵר לַסֹּחֵֽר (בראשית כג, טז), לפי שהכסף פעמים לוקח אותו הסוחר ופעמים נותן אותו כאילו הוא עובר ושב תמיד ליד הסוחר. וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן (ירמיה כג, ט), פירוש עבר עליו היין והשכירהו. או עבר אותו כלומר שהיה יותר חזק ממנו כמו וַיַּֽעֲבֹר אֶת־הַכּוּשִֽׁי (שמואל ב' יח, כג), כלומר רץ יותר ממנו ועברו. וכן עָֽבְרוּ דִבְרֵי־רָע (ירמיה ה, כח), יותר עשו רעות ממה שעשו רעים אחרים. עִבְרִי אָנֹכִי (יונה א, ט),ממשפחת עבר. מֵעֵבֶר הַנָּהָר (שמואל ב' י, טז), בחמש נקדות, מצד הנהר. אִישׁ אֶל־עֵבֶר פָּנָיו (יחזקאל א, ט), אל צד פניו כלומר הצר שכנגד פניו. אִישׁ לְעֶבְרוֹ תָּעוּ (ישעיה מז, טו). מִכָּל־עֲבָרָיו (מלכים א' ה, ד), מכל צדדיו. אַתֶּם תִּֽהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד (שמואל א' יד, מ), לצד אחד. וְהֵאִיר עַל־עֵבֶר פָּנֶֽיהָ (שמות כה, לז), פירוש שיהיו פי ששת הנרות שבראשי הקנים היוצאים מצדדיה מסובבין כלפי האמצעי שיהיה אור הנרות על צד פני הקנה האמצעי שהוא גוף המנורה. וענין אחר וַיְעַבֵּר בְּרַתּיּקוֹת [בְּרַתּוּקוֹת] זָהָב (מלכים א' ו, כא), ויבריח. תרגום מַבְרִחַ מִן־הַקָּצֶה אֶל־הַקָּצֶֽה (שמות כו, כח) מַעְבַּר מִן סְיָפֵי לִסְיָפֵי. וענין אחר [הִתְפָּעֵל] עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל־רִיב לֹּֽא־לֽוֹ (משלי כו, יז), וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵֽחַ (משלי יד, טז), מִתְעַבְּרוֹ חוֹטֵא נַפְשֽׁוֹ (משלי כ, ב), רוצה לומר מתעבר בו. וּבְנַֽחֲלָתוֹ הִתְעַבָּֽר (תהלים עח, סב), הִתְעַבַּרְתָּ עִם־מְשִׁיחֶֽךָ (תהלים פט, לט), וַיִּתְעַבֵּר י"י בִּי (דברים ג, כו). והשם עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה (תהלים עח, מט), אֶת־דּוֹר עֶבְרָתֽוֹ (ירמיה ז, כט), לְיוֹם עֲבָרוֹת יוּבָֽלוּ (איוב כא, ל), הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת צוֹרְרָי (תהלים ז, ז), בפתח העי"ן. הָפֵץ עֶבְרוֹת אַפֶּךָ (איוב מ, יא), בסגול לבן נפתלי ולבן אשר בפתח עַבְרוֹת, ענינם הקצף והחרון. וַיֹּאכְלוּ מֵֽעֲבוּר הָאָרֶץ (יהושע ה, יא), מדגן הארץ. תרגום דָּגָן (בראשית כז, כח) עִיבוּר. ויתכן לומר כי אשר הוא משנה שעברה יקרא עבור ואשר הוא משנה הבאה יקרא תבואה. וכתב אדוני אבי ז"ל בחיבור הלקט מענין זה וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶֽה (משלי כב, ח). אמר בראש הפסוק זורע עולה יקצר און, ושבט הוא השבט שחובטין בו את התבואה אמר כי יכלה השבט קודם שיוציא מקצירו תבואה. וְאוּלָם בַּֽעֲבוּר זֹאת (שמות ט, טז), בגלל כך וכך. בַּֽעֲבוּר דָּוִד (תהלים קלב, י), בגללו. בַּֽעֲבוּר טָֽמְאָה תְּחַבֵּל (מיכה ב, י), בעבור שטמאה חחבל, בַּֽעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו (תהלים קה, מה), בעבור שישמרו. וְאֶבְיוֹן בַּֽעֲבוּר נַֽעֲלָֽיִם (עמוס ב, ו), מכרו האביון בגלל נעלים שיקחו עליו. ואיננו נכון להשתמש בו מבלי הבי"ת כמו שעושין מקצת הפייטים. בַּֽעֲבוּר הַיֶּלֶד חַי צַמְתָּ וַתֵּבְךְּ (שמואל ב' יב, כא), ענינו בעוד שהילד חי. או פירושו בעבור הילד כשהיה חי צמת ותבך. ונוספת בו למ"ד שפירושה גם כן בעבור כִּי לְבַֽעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם (שמות כ, יז). והכפל לתוספת ביאור כמו בי"ת בְּתוֹךְ ובי"ת בְּבֵין חָצִיר . [פִּעֵל] שׁוֹרוֹ עִבַּר (איוב כא, י), זה הלשון ידוע בדברי רבותינו ז"ל (בבא קמא פרק תשיעי משנה א. דף צג, ע"ב) פרה מעוברת וכיוצא בזה שנשתמשו בזה הלשון הרבה. וענין שׁוֹרוֹ עִבַּר פירשנו בשרש גָּעַל. וכתב אדוני אבי ז"ל בענין זה וְעֶבְרָתוֹ לֹא־כֵן בַּדָּֽיו (ישעיה טז, ו). פירוש בדיו בניו. ואמר לא כן כי בניו אינכם בנים כי ממזרים הם, ואילו היה מסתכל בהריון שהיה מלוט אביהם לא היה מתגאה.
ש-ב-ל
שְׁבִיל, a way, and from it שֹׁבֶל, the leg; שִׁבֹּלֶת, an ear of grain, and the rush of water; and שַׁבְּלוּל, a creeping thing, the snail.
The way
שְׁבִילֵי עוֹלָם (Yirmiyahu 18:15), the ancient ways, and וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים (Tehillim 77:20), Your way in the great waters: it is the way.
What is uncovered
From it the leg, or the shin, is called שֹׁבֶל: חֶשְׂפִּי שֹׁבֶל (Yeshayahu 47:2), bare the leg, as the pasuk goes on גַּלִּי שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת, uncover the shin, cross rivers. The Midrash Chazis explains it from שבולת, the current of the river: חשפי שובל is קלופי שבלתא דנהרא, strip off the current of the river. Rabbi Yonah wrote it from the ear of grain, uncover the locks of your hair, by way of likeness.
The ear of grain, and the stream
וָאֲלַקֳטָה בַשִּׁבֳּלִים (Rus 2:2), let me glean among the ears of grain, whose sense is known. The rush of water, the place where water runs down with force, is called שִׁבֹּלֶת as well: אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם (Tehillim 69:16), let not the rush of water sweep me away. That is why the test was אֱמָר נָא שִׁבֹּלֶת וַיֹּאמֶר סִבֹּלֶת (Shoftim 12:6), say now shibboles, and he said sibboles: at that place there was a rush of water, running there with force, and they tried a man by what was there where they stood.
The snail
שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ (Tehillim 58:9), a snail that melts as it goes: it is a creeping thing, the snail. Chazal say (Shabbos 77b) that of all the Holy One created in His world He created nothing for nothing, and He created the snail for the כתית, a wound. This means that the snail is crushed and laid on the wound, and it is a remedy for it. The כתית is the wound called סמיטא in the language of Chazal (Avodah Zarah 28a), and it is known.
שְׁבִולֵי [שְׁבִילֵי] עוֹלָם (ירמיה יח, טו), וּֽשְׁבִֽילְיךָ [וּֽשְׁבִֽילְךָ] בְּמַיִם רַבִּים (תהלים עז, כ), הוא הדרך. וממנו נקרא הרגל או השוק שובל חֶשְׂפִּי־שֹׁבֶל (ישעיה מז, ב), כמו שאמר גַּלִּי־שׁוֹק עִבְרִי נְהָרֽוֹת (שם). ובמדרש חזית (שיר השירים פסוק כמעט שעברתי) מפרש אותו מענין שבולת הנהר חשפי שובל קלופי שבלתא דנהרא. וַֽאֲלַקֳטָה בַשִּׁבֳּלִים (רות ב, ב), הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת (בראשית מא, ז), שִׁבֳּלִים יִקְצוֹר (ישעיה יז, ה), וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת יִמָּֽלוּ (איוב כד, כד), ידוע. וכתב רבי יונה מזה מַה־שְׁתֵּי שִׁבֲּלֵי הַזֵּיתִים (זכריה ד, יב), ודמה אותם לשבלים לדקותם, והיה משפטו שִׁבֳּלֵי בקמץ אלא שעשה כן להפריש. וכן כתב מזה חשפי שביל, חשפי תלתלי שערך על דרך הדמיון. אַֽל־תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם (תהלים סט, טז), וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָֽתְנִי (תהלים סט, ג), מִשִּׁבֹּלֶת הַנָּהָר (ישעיה כז, יב), שטף המים ומקום שנגרים המים בכח נקרא שבולת לפיכך אמר אֱמָר־נָא שִׁבֹּלֶת וַיֹּאמֶר סִבֹּלֶת (שופטים יב, ו), לפי שבמקום ההוא היה שטף מים שהיו נגרים שם המים בכח והיה בוחנים אתו במה שהיו בו. שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַֽהֲלֹךְ (תהלים נח, ט), הוא שרץ הנקרא בלע"ז לימצ"א. ואמרו רבותינו ז"ל (שבת עז, ע"ב) כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה, ברא שבלול לכתית, והוא שכותשין השבלול ומניחין אותו על הכתית והוא רפואה לו. ופירוש כתיה המכה הנקראת מלשון רבותינו ז"ל (עבודה זרה כח, סוף ע"א) סמיטא וידוע הוא.
Radak, Sefer HaShorashim, Berlin 1847. Public domain, digitised by Sefaria from the National Library of Israel.
Sources
Rabbi Reuven Chaim Klein, "Just Because," What's in a Word?, Ohr Somayach, 28 January 2017.
Rabbi Reuven Chaim Klein, "On the Straight and Narrow," What's in a Word?, Ohr Somayach, 1 September 2018.
Cited in the essay: Shemos 9:16; Mishnah Bava Metzia 5:10; Pirkei d'Rabbi Eliezer, chapters 42 and 43; Rabbi Wolf Heidenheim, Rabbi Yaakov Tzvi Mecklenburg and Malbim; Rabbi Shlomo Pappenheim, Yerios Shlomo (עמ' 202 ולהלן).